לדף ראשי



בולי דאר עברי
סדרת בולי דואר עברי (או "דאר עברי" כמו שנכתב עליהם) היא סדרת הבולים הראשונה שהנפיקה מדינת ישראל, מיד לאחר הכרזתה. הסדרה, שהוכנה ערב הקמת המדינה בפעילות קדחתנית בתנאי מחתרת, הנה בת תשעה בולים שונים בערכים שונים ובשני גדלים. נושא הסדרה הוא מטבעות יהודיים שנטבעו בעת העתיקה (129 לפסה"נ - 135 לסה"נ), המסמלים את מלחמת העם היהודי לאוטונומיה לאומית, ריבונות בארץ ישראל וחופש. מדינת ישראל הוקמה 1900 שנה לאחר שנשללה חירותו של העם בימי החורבן.

את הכנת הסדרה, אפפה אווירת מסתורין. בשל הסמלים המרתקים שהיא כוללת והעוצמה ההיסטורית הרבה שהיא מבטאת – הפכה זו להיות סדרת הבולים המוכרת, המעניינת, והיקרה ביותר שהנפיקה מדינת ישראל. "סיפורה של מדינת ישראל הוא סיפור בו העבר והעתיד שזורים זה בזה", אמרו אז, ואין ספק שסדרת בולי דואר עברי מדגימה זאת בצורה הטובה ביותר. סיפורם של בולי דואר עברי מחזיר אותנו לתקופה של קום המדינה, בה כמעט כל יהודי חלם על בית לאומי שישמש לו מחסה מפני האנטישמיות, שהגיעה לממדיה המפלצתיים בשואת יהודי אירופה.


הבולים החדשים של המדינה החדשה- מעטפה מהתאריך 16/5/1948, ז' אייר תש"ח, יומיים לאחר הכרזת העצמאות, המציינת את "היום הראשון של הדואר העברי

לאחר החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, עלתה בעיה, זוטא לכאורה: הצורך להנפיק בולים חדשים שיבטאו את חופש השלטון של המדינה הצעירה שעדיין לא נולדה. הבעיות היו רבות: לא היה נייר מתאים; היה אסור לפי החוק בארץ להנפיק בולים שאינם בולי השלטון הבריטי, והיה צורך לשמור את הכנת הבולים בסוד. היה צריך להחליט אילו בולים יהיו, איך יראו, מה יהיה עליהם. ועיקר: מה שם המדינה המנפיקה את הבולים, שהרי לא הוכרע מה יהיה שמה של המדינה: יהודה, ישראל, ארץ-ישראל?

למרות כל הבעיות הרבות, בבוקר יום ראשון, 16/5/1948, ז' באייר ה'תש"ח, כבר נשלחו בולי הדואר עברי לסניפי הדואר, ואנשים רבים רצו לאשנבים לקנות אותם. לקנות את "בולי דואר עברי מאז הבית השני", כמו שרווחה ההלצה דאז. היו אלו בולים עבריים, נושאים את השם "דאר עברי", ומבטאים ריבונות שלא הייתה לעם מאז תקופת בית השני. הסמלים שהסדרה נושאת הם צורות של מטבעות עתיקים מתקופת הבית השני. הבולים קישרו, איפוא, את סוף האוטנומיה היהודית עם חידושה.


אחד מבולי "דואר עברי", את הבול שלחו בתאריך 16/5/1948, יומיים לאחר קום המדינה. המטבע שעל הבול – מטבע ארבעת המינים מתקופת בר כוכבא

מספר שבועות לפני הכרזת המדינה החלו לדון בשאלת הבולים העתידים לראות אור. למעשה, בעיית הבולים נוצרה לראשונה לאחר הצבעת האו"ם בנושא הקמת מדינה יהודית וערבית בארץ ישראל, בכ"ט בנובמבר 1947, חודשים ספורים לפני הכרזת העצמאות. חברי ההנהגה היהודית דאז ביקשו משלושה גרפיקאים לעצב בולים למדינה החדשה. מתוך שְלש ההצעות שהוצעו, הצעתו של אוטה וליש, התקבלה בהתרגשות רבה. לפי הצעתו, על הבולים החדשים יופיעו תצלומים של מטבעות שנטבעו ע"י היהודים 2000 שנה קודם לכן, בתקופת המרד הגדול (67-73 לסה"נ) ומרד בר כוכבא (132-135 לסה"נ).

רק לאחר כמה חודשים, באפריל 1948, החלו לתכנן את הבולים ברצינות, כאשר הבריטים, שעמדו לפנות את הארץ, הודיעו על הפסקת שירותי הדואר והשמדת כל מלאי הבולים הקיים. כאשר רצתה ההנהלה היהודית להדפיס את הבולים, שעדיין לא עוצבו סופית, גילו שאין מקום בו יוכלו להנפיק את הבולים. לא היו כמעט מכונות המסוגלות להדפיס בולים קטנים, יפים ונקיים, שיהיו "סימן זהות" חדש למדינה החדשה, שעדיין לא נוסדה. בבתי דפוס גדולים לא היה אפשר לשמור על סודיות ההדפסה, כדי שלא להיכנס לעימות עם הבריטים.

הדפסת הבולים נעשתה לבסוף במכונות דפוס מדפוס עיתון הארץ, שהועברו למקום סודי בת"א. כמה שנים לפני כן, הדפיס אותו דפוס, כמה סדרות של "בולי הקק"ל", שחלקם אפילו הוכשרו להיות בולי דואר חוקיים בתקופת המעבר.
היה גם חוסר בנייר, ולא הייתה אפשרות לייבאו מחו"ל. עד שהמוסדות הרשמיים החליטו "רשמית" לאשר את ההנפקה, כמעט ולא נותר נייר בארץ. התוצאה הייתה שכל נייר שנמצא - גם אם היה גרוע, גס ולא ראוי שעליו יונפקו בולים, נלקח למען ההנפקה. על נייר גרוע הודפסו הבולים הקטנים, בערכים הנמוכים. ובסוג ה"משובח", - מספר מצומצם של גיליונות נייר תכלכל שנמצא - השתמשו להדפיס את הבולים הגדולים, בערכים הגבוהים.

כאשר הגיעו גלופות-הבולים מאוטה וליש, עלתה הבעיה שעדיין לא נקבע שמה של המדינה. איך היא תיקרא? אולי "ארץ-ישראל" אולי "יהודה", אולי "מדינת יהודה" ואולי "מדינת ישראל"? משהו הגה את הרעיון לקרוא לבולים "דאר עברי" (ולא ישראל וכד'). בעזרת פתרון זה היה אפשר להתחיל להדפיס את הבולים.

היו בעיות טכניות רבות, בעיית הצבע, הנקבוב וכו', ואת כולם פתרו בדיעבד. לגבי צבעם של הבולים, נערכה הדפסת ניסיון של פרסומת לסיגריות. לגבי הנקבוב של הבולים - נמצאה באותו מקום מכונת נקבוב באיכות ירודה, אך טובה לשימוש בדיעבד.

כך הצליחו לפתור את בעיית הבולים – בבוקר יום ראשון, 16/5/1948, ז' אייר ה'תש"ח, למרות הכל, כבר נשלחו כמויות גדולות של הבולים הראשונים של המדינה שזה עתה נוסדה, ולמרות תחילת החלק השני של מלחמת העצמאות, עמדו אזרחים בתורים באשנבים ע"מ לקנות בולים.




הציורים שעל הבולים
הסדרה כוללת תשעה בולים בערכים שונים, בשני גדלים ובצבעים שונים, עליהם ציורי מטבעות.

המטבעות מסמלות את מלחמת העם היהודי לעצמאות. בזמן המרידות נגד הרומאים, במרד הגדול (67-73 לסה"נ) ובמרד בר כוכבא (132-135 לסה"נ), הטביעו מטבעות יהודיות, דבר שהיה בו אקט של עצמאות מדינית. הטבעת המטבעות בידי יהודים החלה בימי יוחנן הורקנוס הראשון (135-104 לפני סה"נ), מראשוני המלכים החשמונאים.

לפני שנדון במטבעות עצמם, יש לציין כי בשובלי-הבולים (שעליהם נדון בהמשך) מצוינים לעתים תקופות שגויות.




אחד מבולי דואר עברי והמטבע עליו הוא מבוסס, מטבע מתקופת בר כוכבא

חלק מהבולים מעוטרים במטבעות שנטבעו בתקופת המרד הגדול (או המרד הראשון או מלחמת היהודים {The Jewish War}) (67-73), בעיצומו של אותו מרד נחרב ע"י הרומאים בית המקדש לאחר 420 שנות פעילות. היהודים השיבו לחימה ומאות אלפי יהודים נהרגו ונשחטו. למרות שהיה זה קרב של הרומאים נגד אומה קטנה, הרומאים יחסו לעצמם זאת כניצחון אדיר, דבר שבא לידי ביטוי בתהלוכות רבות (לדוגמה: תהלוכת טיטוס שהונצחה בתבליט בשער טיטוט) ובמטבעות רבים שנטבעו, ביניהם גם מטבעות זהב וכסף.

על המטבעות שטבעו היהודים מופיעים עץ דקל, עלים, אמפורות, גביעים, וכתובות מעודדות של כמיהה לציון.

עץ הדקל ועלה-הגפן, שהפכו להיות פופולאריים ביותר בתרבות היהודית במאה הראשונה לספירה, מבטאים את השפע שנותן הקב"ה לאדם. התמר גדל על עץ הדקל, והוא מהחשובים שבעצי הפרי. יתכן שעלה הגפן מסמל את גפן הזהב שהיה מוצב בכניסה להיכל. אמפורות וגביעים, לדעת רוב החוקרים כיום, הם כלים מבית המקדש: אמפורה - כלי לניסוך או כלי קיבול לנוזלים (1) והגביע יכול להיות כגביע העומר. כמו-כן, אותו גביע מופיע על שער טיטוס, עליו חרוטים כלי המקדש. כמובן שיש כאן אמירה פוליטית מסויימת, שבית המקדש יישאר והרומאים לא יצליחו להחריב אותו.
הכתובות שעל המטבעות הן "לגאולת ציון" "חרות ציון" "ירושלים" וכו' (2).

חלק מהבולים מעוטר במטבעות שנטבעו בתקופת מרד בר כוכבא (132-135 לסה"נ). על מטבעות אלה מצוירים אשכול ענבים וארבעת המינים. אשכול הענבים מציין, כאמור, את השפע, וארבעת המינים מציינים מצווה המקוימת בחג הסוכות בבית המקדש. על הכתובת מצוין "ירושלים הקדושה", "אלעזר כהן גדול" (משרה שיכולה להתקיים רק כאשר בית המקדש קיים).


גליון שלם של בולי דואר עברי בערך-נקוב של 1000 מיל. בתחתית הגליון נמצאים השובלים

השובלים לבולים
בעניין השובלים, כאשר הגיעה הגלופה של הבולים שמו לב לכך שאדם רגיל אינו יודע לקרוא עברית עתיקה. דוד רֶמֶז, בולאי שהיה מעורב בכל העניין, חשב על רעיון שהיה נהוג באותם השנים בליכטנשטיין - מתחת הבול נהגו להוסיף עוד פיסת דף, שתסביר את פשר הבול. השובל בא להסביר את הבול, ובמקרה שלנו, לפרש את הכתובת שעל גבי המטבעות ולכתוב מאיזה תקופה הם. כך החלו להוסיף לכל גליון בולי דאר עברי (ראה תמונה) שורה של שובל – כתובית של כמה שורות המסבירה משהו על המטבע המצוייר.

מאז כולל כל בול ישראלי שובל, הנוסף על הבול. השובל הוא חלק אינטגראלי מהבול הישראלי והיום רוב אספני בולי ישראל לא ירצו לקבל בול ללא שובל.
בול דואר עברי עם שובל שווה כיום פי עשרות או מאות מאותו בול דואר עברי ללא שובל.

כאמור, באותה תקופה חשבו רוב החוקרים כי רוב המטבעות שהוזכרו כאן נטבעו בתקופת החשמונאים, ע"י שמעון החשמונאי (סביבות 140 לפסה"נ).

הבולים
לגבי הבולים עצמם, בסדרה נמצאים תשעה בולים בערכים שונים, בצבעים שונים ובשני גדלים.

ששת הבולים הראשונים (3-50 מיל) הם בגודל בול רגיל. שווים כיום רב מהערך הנקוב עליהם.

מטבע 3 מיל - בול כתום עליו מטבע עץ דקל מתקופת המרד הגדול. הכתובת: "לגאלת ישראל".

מטבע 5 מיל - בול ירוק עליו מטבע עלה גפן מתקופת המרד הגדול. הכתובת: "חרות ציון"

מטבע 10 מיל - בול סגול (אדום לילכי) עליו מטבע אמפורה מתקופת המרד הגדול. הכתובת: "שנת שלוש".

מטבע 15 מיל - בול אדום-עז עליו מטבע אשכול ענבים (ראה תמונה המטבע במאמר) מתקופת מרד בר כוכבא. הכתובת: "שנה ראשונה לגאולת ישראל".

מטבע 20 מיל - בול תכלת/כחול, עליו מוטבע גביע מתקופת מרד בר כוכבא. הכתובת: "שקל ישראל. שנה שניה".

מטבע 50 מיל - בול חום, עליו מטבע ארבעת המינים מתקופת המרד הגדול. הכתובת: "שנה ראשונה לגאלת ישראל".

שלושת הבולים האחרונים, בערכים הגבוהים (250-1000 מיל) הם בגודל כפול. שויים כיום רב מאוד ויכול להגיע לאלפי ועשרות-אלפי שקלים (עם שובל).

מטבע 250 מיל – בול ירוק עליו מופיע מטבע משני צדדיו – מטבע מתקופת המרד הגדול, שנה II. הכתובת: "שקל ישראל שנה שניה" (צד I) "ירושלים הקדושה" (צד II).

מטבע 500 מיל – בול אדום עליו מופיע מטבע משני צדדיו – מטבע מתקופת המרד הגדול, שנה III. הכתובת: "שקל ישראל שנה שלישית" (צד I) "ירושלים הקדושה" (צד II).

מטבע 1000 מיל – בול כחול על נייר תכלכל עליו מופיע מטבע משני צדדיו – מטבע מתקופת המרד הגדול, שנה IV. הכתובת: "שקל ישראל שנה רביעית "ירושלים הקדושה" (צד II).


אחד מבולי דואר עברי העשוי בטכניקת ה"דיקור

בגלל חוסר בדפים וניקוב הבולים במסרקים שונים, לפעמים קשה לזהות בול דואר-עברי מקורי. דבר זה מבלבל את החוקרים שנים רבות. כמו-כן בגלל אותו חוסר במסרקים הדפיסו חלק משלושת הערכים הראשונים של הבולים בשיטת דקר.


המשך הסידרה של בולי ישראל עליהם מטבעות עתיקים.- אחד מבולי ההמשך, כולל שובל. בול זה הוא "שידרוג" של בול דואר עברי בערך 15 מיל

בולי דואר עברי מהווים בסיס לבולים נוספים שהונפקו ע"י מדינת ישראל. במשך השנים המשיכו להנפיק את סדרת הבולים הנושאת תצלומי מטבעות עתיקים (ראה תצלום במאמר). הסדרה "שודרגה", נוספו לה מטבעות יהודיים נוספים גם מתקופות אחרות וגם שונתה הכתובת מ"דאר עברי" ל"ישראל".

הערות
(1) ראה מסכת סוכה, פרק ד' משנה ח'
(2) לדיון מורחב על משמעות הסימנים שע"ג המטבעות ראה ספרו של י. משורר- "אוצר מטבעות היהודים".




הערות לערך:
שם המעיר: יריב ברונשטיין
הערה: סבי מר יעקב מטרסו עלה לארץ מסלוניקי היה הדפס ימים ספורים לפני יום 16 במאי 1948 בבית הדפוס המאולתר ו הסודי בשרונה תל אביב הוא האיש שהדפיס פיזית את הבולים!

הוא אינו מוזכר כאן!

אנא כבדו את עבודתו וזכרו !
מקור ההערה: ידע אישי, מחקר, משפחה.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן