לדף ראשי



א. חשמונאים
השם "חשמונאי" אינו מופיע בספר החשמונאים, ועד היום איננו יודעים מה פירושו לאשורו. הוא מצוי הרבה בספרות התלמודית, בתרגום הארמי ובתפילת "על הנסים":
"מתתיהו בן יוחנן, כוהן גדול חשמונאי ובניו". כמו כן הוא נמצא בכתבי יוסף בן מתתיהו: "בן חשמונאי" (קדמוניות י"ב, ו', א').
משערים שזה שם פרטי, שם אביו או שם סבו של מתתיהו; השערה אחרת היא שזה כינוי למשפחה כולה. במשנה (מידות א', ו) אנו מוצאים "בני חשמונאי" ברבים. ויש מקומות שהם נקראים "בית חשמונאי". פרופ' שמואל קליין נוטה לדעה, שהמשפחה הזאת נקראת על שם מקום מוצאה, הוא "חשמון", בנגב יהודה (יהושע ט"ו, כ"ו). וכך הוא מסביר השערתו זו: בשובה מן הגולה התיישבה המשפחה בחשמון; ברבות הימים עברה המשפחה הגדולה לירושלים, ומשפחה קטנה אחת ממנה, משפחת מתתיהו, התיישבה במודיעין, מאז נדבק בה הכינוי חשמונים (= חשמונאים). ("ארץ יהודה" עמ' .248-247).
ואולי נקראת משפחה זו כך על שם חשיבותה (מלשון חשמן = אדם חשוב) (י' אברהמס טורי ישורון, תשל"ג). וכך, אמנם בפיוט "מעוז צור": "יוונים נקבצו עלי, אזי בימי חשמנים".

ב. מכבים
השם הזה, השגור ביותר בפינו, אינו מופיע בתלמוד ובמדרשים, ולא בתפילה; הוא התפשט רק על פי השם היווני לספרי החשמונאים, והשתרש בפי הנכרים משום שזה היה כינויו של יהודה, החשוב בבניו של מתתיהו: המכבי.

מה פירוש "מכבי"?
בעקבות ספר "יוסיפון" נתקבל הפירוש ש"מכבי" הוא ראשי תיבות של הפסוק "מי כמוך באלים ה'" שבשירת הים (שמות ט"ו, י"א), ופסוק זה סיסמתם של המכבים במלחמתם ביוונים.
חוקרים סבורים שאין לדרשה זו על מה שתסמוך. הם שיערו, ששורשו של השם הוא "כבה", כלומר: יהודה המכבה ומשמיד את אויביו. השערה זו הופרכה על ידי כהנא בפירושו לספר המקבים. (ספר המועדים, חנוכה 148-147)
השערה מעניינת שער אהרן קמינקא: לדעתו היה שמו של יהודה "מכבני", כשמו של אחד מגיבורי דוד (דהי"א י"ב, ה-יג); מתתיהו נתן שם זה לאחד מבניו על רקע ההתעוררות הלאומית, שהתחילה לתת אותותיה בשכבות הנאמנות של העם עשרות שנים לפני פרוץ המרד. היוונים טעו בתרגום השם הזה ובפירושו, ויצא להם "מכבי", בלי נו"ן.

ג. מקבים
כהנא תרגם את ספרי החשמונאים בשם "ספרי המקבים". הוא טוען, שאמנם זה היה כינויו האמיתי של יהודה: 'המקבי', מן המילה "מקבת", שהיא פטיש גדול. התואר זה, המכה בפטיש גדול על ראש האויב, מתאים מאוד ליהודה. אסמכתא מעניינת לפירושו זה הוא מוצא בכך, ששמו של גיבור הפרנקים היה שארל מארטל, היינו קרולוס הפטיש, על שהציל את אירופה מן המוסלמים בשנת 732.

הרטום נוטה להשערתו של כהנא, אלא שלדעתו ניתן ליהודה השם 'מקבי' בשעת היוולדו. לפי סברה זו משערים כי השם מורה על צורת ראש הילד, שהייתה דומה לצורת קרדום, שראשו משוך לפניו ולא לאחריו, על יסוד הוראות השם "מקבן" בלשון חז"ל (בכורות ז', משנה א'). הנחה אחרת שמביא הרטום היא, שמקבי מיוסד על הביטוי "פי ד' ייקבנו" (ישעיה ס"ב, ב) והוא קיצור מן "מקביה" (על משקל מתניה), ופירושו: נקיבת ד', כלומר ד' נקב, ציין אותו.

א' מברך ("הצופה" ד', חנוכה תש"ם) טוען שמקור השם בטעות של התרגום הרומי: במקום יהודה "המצביא" העתיקו "המקבי", בחילוף צ' בק', כרגיל ברומית (השווה ציצרו-קיקרו).
השם מכבים" (בכ"ף) היה למושג מקובל ואהוב בהווי עמנו לאורך כל הדורות. עם ראשית תקופת התחייה לקחו לעצמן אגודות ספורט יהודיות את השם הזה.



הערות לערך:
שם המעיר: פרופ' יהוידע עמיר
הערה: כבר נחמן קרוכמל (רנ"ק) נקט בכתיב מקבי (למרות שתרגום ספרי החשמונאים שבו השתמש הלך בדרך המקובלת ונקט בכתיב מכבי). הוא אינו מפרש את הכרעתו.
מקור ההערה: מחקריי על קרוכמל, ספרו ומקורותיו

שם המעיר: אלדד ידידיה
הערה: מקבי. כי בתרגום השבעים מופיע בתי קאפות (אות יוונית ) וזה התעתיק שהיה מקובל עבור האות ק'
מקור ההערה: הרצאות מפי פרופ' בצלאל בר כוכבא

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן