לדף ראשי



הרב משה צבי נריה (מנקין) חולל את אחד המהפכים הגדולים בציבור הדתי לאומי ובחינוכו על פי דרכו של הראי"ה קוק זצ"ל.

הרב נריה נולד בכ"א בשבט תרע"ג (1913), בלודז' שבפולין, לאביו הרב פתחיה מנקין ולאמו רחל. אביו שהיה תלמיד ה"חפץ חיים", כיהן כרב בכמה קהילות ברוסיה וזכה להערצה מצד בני עיירתו ומקורביו. בצעירותו למד הרב נריה בישיבות במינסק ובשקלוב אצל רב המקום ר' מרדכי פיינשטיין שהיה למדן ומעמיק גדול, ואחיו הצעיר של הפוסק הרב משה פיינשטיין.

בשנת תר"ץ (1930) כשהוא בן שבע עשרה, נודע לו כי הראי"ה קוק זצ"ל, רבה הראשי של ארץ ישראל פועל להצלת בני ישיבה מרוסיה ומבקש בעבורם סרטיפיקטים (אשרות עלייה). הוא פנה במכתב בקשה מתובל בדברי תורה לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה זצ"ל, ולאחר זמן קצר קיבל מירושלים אשרת מעבר וכרטיס נסיעה. בכ' תמוז תר"ץ (1930) הגיע לארץ ישראל ומיד עלה לירושלים, ועם ההיכרות הראשונית דבק בראי"ה ובבנו, והתקשר אליהם קשר עמוק ביותר. באותה עת ינק גם מתורתו של תלמידו-חברו של הרב, רבי יעקב משה חרל"פ, והיה לא רק משומעי לקחו, אלא גם ממסביריו בישיבת "מרכז הרב". במקביל ללימודיו בישיבת "מרכז הרב" השתלם במכון הוראה וכרבים מתלמידי הרב קוק, פנה להגשמה בציבוריות הישראלית, ברוחו ובחזונו של הרב קוק.

תוך התחברותו לתורת ארץ ישראל של הרב קוק, התוודע הרב נריה לתנועת הנוער "בני עקיבא" שהייתה אז בחיתוליה. הוא הוזמן להרצות בסניף התנועה בירושלים, ולאט לאט התקרב והרגיש כי מוטלת עליו המשימה להתמודד עם השאלות, הלבטים והשאיפות שפיעמו בלב הנוער והעסיקו אותם. לאחר זמן נאות להצטרף כמרכז הסניף, ויחד עם זאת המשיך בלימודיו בישיבה. הרב נריה התגלה כמשורר, וחיבר את שיריו ופזמוניו של הארגון. אחד מהם אף הפך להמנון התנועה. הוא שימש כעורך הראשון של ביטאון התנועה "זרעים" וכאן נמצא שדה מבורך לכשרונו הספרותי. מאמרים רבים נכתבו שם על ידו במספר שמות ספרותיים. בפעולתו בתנועה הגיע למסקנה כי אין תחליף לישיבה כמבצר רוחני וכמחסום בפני החילוניות, ויש צורך להקים ישיבה ברוח חדשה התואמת לשאיפות בני עקיבא.

ב-י' מרחשוון ת"ש (1940) חרף התנגדויות בתוך תנועתו, עלה הרב נריה עם 13 נערים וייסד את ישיבת בני עקיבא הראשונה במושב העובדים הדתי כפר הרא"ה. הישיבה פרצה דרך בכך ששילבה עבודת אדמה ולימודי קודש ביחד. לימים, עקב דרישת ההורים, הוכנסו לישיבה לימודי תיכון (על חשבון עבודת הכפיים), וזאת חרף התנגדותו של הרב נריה. בעקבות ייסוד ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה נוסדו ישיבות תיכוניות רבות בכל רחבי הארץ, בכך הפכה הישיבה ל"אם הישיבות התיכוניות". בעקבותיהן אף קמו בתי ספר מקצועיים, אולפנות לבנות, וישיבות הסדר.

למרות סירובים רבים להשתלב ברשימת המפד"ל לכנסת, שינה את דעתו בעקבות עיוותים מתוכננים בחקיקה אשר היו עלולים לפגוע קשות בחינוך הדתי בכלל ובישיבות בפרט. לשם מטרת קודש זו נכנס לכנסת השביעית. היה חבר בוועדות החינוך והרווחה של הכנסת וכיש בה עד תשל"ד (1974). נאומיו זכו להקשבה והערכה מרובה גם על ידי המתנגדים לדעותיו. הרב נריה כתב את הביוגרפיה של הרב קוק במספר רב של ספרים, תוך שהוא שוזר בהם סיפורים והגות משל הרב קוק.
בשנת תשל"ח (1978) זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לקידומה ופיתוחה של החברה והמדינה.

בשנת 1993 על רקע התנגדותו להסכם אוסלו הקים הרב נריה יחד עם הרב שאול ישראלי זצ"ל ומרן הרב אברהם שפירא זצ"ל, את הארגון "איחוד הרבנים למען עם ישראל וארץ ישראל", על רקע התנגדותם להסכמי אוסלו.

הרב נריה נפטר בגיל 82, בי"ט בכסלו ה'תשנ"ו (1995), כשהוא מותיר אחריו דור שלם של תלמידים שהפיצו אחריו את תורתו ודרכו החינוכית בעשרות מוסדות ברחבי הארץ. מילותיו האחרונות ביטאו אולי יותר מכל את אהבתו הגדולה לארץ ישראל וקדושתה:

"קר לי! תחממו אותי בדברי תורה! תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל, תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל!"

אז קרא כמה פעמים בקול גדול, "שמע ישראל ה' אלוקים ה' אחד" וסיים במילים "נתקדש כולנו", והחזיר נשמתו הקדושה לבורא. נטמן בבית העלמין בכפר הרא"ה.

לימים נוסד על שמו היישוב נריה באזור בנימין, ואף נקרא על שמו רחוב בפתח תקווה, בה הקים בעת שהיה חבר הנהלה (ואח"כ ראש מחלקת הדרכה בבני עקיבא) את סניף בני עקיבא הראשון ("מלאבס") ובה גרו הוריו עת עלו ארצה.




הערות לערך:
שם המעיר: יעל
הערה: סבא רבא שלי (יוסף מנקין) היה אחיו של הרב נריה. הוא נפטר לפני בערך 5 שנים וממש לפני מותו סיפר למי שהיה לידו שהוא זה שנתן לרב נריה (אחיו) את הסרטיפיקט ע"מ שיוכל לשרוד (כי הרב נריה היה ילד מאוד רגיש וסבי היה יותר חזק מבחינה גופנית)סבי ידע שאם אחיו ידע שהוא זה שנתן את הסרטיפיקט הוא יסרב לקבלו ולכן סיפרו לו שהסרטיפיקט נשלח ע"י הרב קוק.
מקור ההערה: ידע אישי שסופר לי ע"י אימי.

שם המעיר: הערה לערך נריה
הערה: שם כותב ההערה:אלישע
ההערה:לאחר מותו של הרב נריה
כתבו על המילים האחרונות שלו שיר
מקור ההערה: למדתי ושמעתי בכתה

שם המעיר: אביעד מרקוביץ
הערה: רבי פתחיה מנקין לא היה הרב היחיד בשושלת : סבו של רבי פתחיה , רבי שאול צבי הירש , היה ממקורבי הגר"א ומראשי המתיבתא בגרודנה. אביו של רבי פתחיה , רבי אריה לייב , היה רב בפולטבה הקטנה , ומשם למעלה בקודש.
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן