חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

נוטרים

משטרת עזר יהודית במסגרת משטרת המנדט הבריטי

עם פרוץ פרעות תרצ"ו (1936) נוצר מגע בין הסוכנות היהודית לבין הממשלה בדבר שיתוף פעולה צבאי כנגד הפורעים הערבים. הסוכנות היהודית הציעה לאפשר גיוס מתנדבים לחיל הנוטרים שתפקידם יהיה לשמור על היישובים היהודיים. על-פי ההצעה, ישלמו היישובים חלק ממשכורתם של הנוטרים. ואכן במאי 1936 החל הגיוס ו-600 נוטרים (שוטרים מוספים) הושבעו. הממשלה סיפקה להם בגדים, נשק ותחמושת וכן שליש ממשכורתם. ככל שגברו התנכלויות הערבים, כך גבר קצב הגיוס ובספטמבר 1936 הגיע מספר הנוטרים ל-3,000. הממשלה אף קיבלה על עצמה לשלם את מחצית משכורתם (3 לא"י לחודש). הנוטרים צוידו ברובים ובמקלעי לואיס ואומנו בידי סמלים מהצבא הבריטי. הודפסו חוברות הדרכה בעברית, ששימשו גם את חברי ההגנה בכל רחבי הארץ. פעולת הנוטרים הלכה והתרחבה, ובשנת 1939 התקרב מספרם ל-15,000.

הנוטרים היו לעזר רב לארגון ההגנה בכך שסייעו לחפות על פעולות ההגנה ביישובים השונים. הנוטרים נהגו לאמן את חברי ההגנה בנשק, שנלקח לצורך זה מן התחנה, ובכך שימשו מסווה נוח לאימוני הארגון.

היו מקומות בודדים, שבהם הייתה השמירה מופקדת בידי אנשי האצ"ל, כמו: ראש-פינה, רמת- טיומקין (ליד נתניה), זיכרון-יעקב, שוני (ליד בנימינה), קלמניה, באר-יעקב ונחלת-יצחק שבהרי ירושלים. במקומות אלה התקיימו קורסים של האצ"ל, שפעלו בחסות תחנת הנוטרים המקומית.

מקור הערך: פרופ' יהודה לפידות

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן