לדף ראשי



הסמל של שני לוחות הברית היה מקובל בגרמניה, הן באבן בחזית בית הכנסת, והן מעל ארון הקודש.

בשחזור בית הכנסת במעמעלסדורף, כפר בפראנקוניה התחתית שבדרום גרמניה, נחשפו "לוחות הברית" שמעל ארון הקודש בשתי נוסחאות, הכתובות אחת על גבי השניה, כאשר בנוסחה הישנה היה כתוב "זכור את" ואילו בנוסחה השנייה, המאוחרת יותר, שנכתבה, ככל הנראה, אחרי המאה ה-16, היה כתוב "שמור את".

לפני מספר שנים נמצאו בערמת פסולת בניין "שני לוחות הברית" וגם בהם, הדיבר הרביעי היה "שמור את". לוחות אלו הותקנו לאחרונה על הקיר החיצוני של בית הכנסת בווירצבורג, בדרום גרמניה, וידועים לנו בתי כנסת נוספים שבהם נוסח הדברה הרביעית היה "שמור את".

בעצם, הצדק עם המסורת שניסוחה הוא "שמור את", שהרי הלוחות הראשונים נשברו / נשתברו, ולפי המסורת, הכיתוב "שמור את" היה על הלוחות השניים, והלוחות השניים "קובעים" לנו יותר מהראשונים.

לחיזוק הכיתוב "שמור" מביאים את תפילת העמידה בשחרית של שבת, בה אנו מתפללים "ושני לוחות אבנים הוריד בידו, וכתוב בהם שמירת שבת"- ולא "זכירת שבת".

הפרש הזמן בין הכתוב בפרשת "יתרו" לפרשת "ואתחנן" הוא אמנם כ-40 שנה, אך ההפרש בכתיבה / חריטה היה 40 יום בלבד (שהרי שבירת הלוחות הראשונים התרחשה בי"ז בתמוז וקבלת הלוחות השניים היתה בערב יום הכיפורים שלאחר מכן).

התורה אמנם מעידה, שבלוחות השניים היה כתוב "כמכתב הראשון" (דברים, י' ד'), דבר שניתן לפרש כי נכתבו בדיוק אותו דבר, או קרוב לכך.

למרות כל הכתוב לעיל, אין לנו ראיה ברורה מה אכן היה חרוט על הלוחות השניים, ולא ידוע לנו על מי שהעיד שראה את הכתוב על הלוחות השלמים והשבורים שהיו בארון.

תמוה הדבר שבכל מקום שהנוסח הוא "שמור את", היה צריך לרשום גם "ולא תנאף", "ולא תגנוב" וכו', כפי שמופיע בדברות בפרשת "ואתחנן"! (בלוחות הברית שבביכ"נ הרמב"ן, ברובע היהודי בירושלים, חרטנו על הלוחות "שמור" וגם הוספנו את הו"ו במקום הראוי, וזאת לפי עצת הגאון הרב אביגדור נבנצל).

ונשוב לממצאי ושחזורי בית הכנסת במעמעלסדורף: באותם שני לוחות הברית נמצאות בכל צד שש שורות ולא חמש כמקובל. בכתובת הקדומה יותר היה כתוב בשורה העליונה של הלוח בצד הימני "לוחות" ובצד השמאלי "הברית". בכתובת המאוחרת וויתרו על המילים "לוחות הברית" בשורה הראשונה, וייחדו שתי שורות לדיברה הראשונה: בשורה הראשונה של הלוח שבצד ימין נכתב "אנוכי ה'" ובשורה השנייה "אלוקיך". בלוח השמאלי היה כתוב בשורה העליונה "לא" ובשורה השנייה "תרצח".

כמה מרגֵש לגלות שבגרמניה יוחדו שתי שורות לדיברה "לא תרצח"!

גם בלוחות המתחלקים לחמש שורות מצד ימין של הלוחות, ולחמש משמאלם - מצאנו בלוחות שונים בגרמניה שינויים מהמקובל, כגון: הדברה הראשונה בלוח הימני, וממולה בלוח השמאלי "לא יהיה", (או "לא תעשה"). "לא תישא" שוב בלוח הימני, ו"זכור את"- בלוח השמאלי, וכך הלאה. בצורה זו מתאזן מספר המילים שעל כל לוח, שהרי בחלוקה המקובלת, בצד הימני ישנן מילים רבות בהרבה מאלו שבלוח השמאלי.

כמו כן נמצאו לוחות שבצד ימין מופיעות שלושת הדיברות הראשונות ואילו שבעת הנותרות בלוח השני.

בנוסף, כפי שיש הנוהגים לסמן את ספירתם על ידי אותיות: א.:..., ב:... וכו', נמצאו לוחות בהם השתמשו לסימון הדיברות בספרות רומיות, ולרוב החלו את מנינן מהלוח השמאלי ולא מהלוח הימני כפי שנהוג בכתיבה העברית.

מעניין שסדר מוזר זה, משמאל לימין, מצוי גם בשערים של ספרי קודש, כגון בחומשים של רעדעלהיים, הוצאת ספרים ידועה בגרמניה.




הערות לערך:
שם המעיר: זלמי
הערה: כדאי מאוד להעיר שצורת הלוחות עפ"י התלמוד היא שני ריבועי אבן "והלוחות ארכן ששה ורחבן ששה" (ב"ב יד, א) וצורת הלוחות כשהם מעוגלות מלמעלה נלקח מאמנות נוצרים וחובה לתקן וא"כ כדאי הי' לשנות את התמונה שבצד ערך זו שהצייר הוא רמברנדט (1659)
מקור ההערה: שיחות כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש

שם המעיר: טוביה פרידמן
הערה: בס"ד
א. לא התייחסתם כלל לענין "שמור וזכור בדיבור אחד" המופיע גם בפיוט לכה דודי. וה שקובע לנו הלכה למעשה הוא גם "זכור" וגם "שמור".
ב. ההפרש בין לוחות ראשונים לשניים הינו 120 יום (ולא 40). מפני שהדברות הראשונות נאמרו ב-ו' סיון, (והשבירה כאמור ב-יז' תמוז) אך מה שנא' "פסול לך שני לוחות אבנים כראשונים" היה ב-א' אלול אז עלה משה רבינו לקבל לוחות שניים וירד בי' בתשרי כעבור 40 יום.
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן