לדף ראשי




א. הדין, מקורו וטעמו
אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד¹. טעם האיסור הוא משום כבוד שמים, שאפילו מלאכי השרת אין להם שם ישיבה, שנאמר²: שרפים עומדים ממעל לו³.
יש מהראשונים שכתבו שהוא בכלל מצות מורא מקדש, שנלמד מפסוק⁴: ומקדשי תיראו⁵. ויש מי שלמד איסור זה ממה שנאמר: לעמוד לשרת⁶, וכן: העומדים שם לפני ה'⁷.
ויש אומרים שאיסור זה הוא הלכה למשה מסיני⁸. ויש שמצדד לומר שכל האיסור אינו אלא מדבריהם⁹.
יש מהראשונים שכתב שישיבה זו מובנה שהייה ועכבה^9א.

ב. ישיבה לאישים מיוחדים
היתר הישיבה בעזרה למלכי בית דוד נלמד ממקרא, שנאמר¹⁰: ויבא המלך דוד וישב לפני ה'¹¹. ויש נותנים טעם לדברי המקרא, שחלק המקום כבוד לבית דוד להראות שמלכותו שלימה¹² ומלכות שמים היא¹³. ובירושלמי יש מי שחולק וסובר שאף למלכי בית דוד אין ישיבה בעזרה, ומפרש: וישב לפני ה', שיישב עצמו בתפלתו, היינו שהיה מכווין ומיישב דעתו בתפלה, ולא שהיה יושב¹⁴, אלא שכסא היה מתוקן למלכי בית דוד מחוץ לעזרה ושם היו יושבים¹⁵.

מלכי ישראל לדברי הכל אין להם ישיבה בעזרה. ואיסור זה שימש סיבה לירבעם בן נבט שמנע את ישראל מלעלות לרגל לירושלים, שחשש שמא יראו ישראל את רחבעם מלך יהודה יושב במקדש והוא יצטרך לעמוד ויזלזלו במלכותו¹⁶. ולא רק למלכי ישראל שהיו בזמן מלכי בית דוד, [טור תרכז] אלא אף למלכי ישראל שמלכו אחרי שפסקה מלכות בית דוד, כגון מלכי בית חשמונאי, לא הותרה להם הישיבה, ולפיכך אמרו בגמרא, שזו ששנינו שהמלך בשעת מצות הקהל* היה יושב בעזרה¹⁷, היינו בעזרת נשים דווקא¹⁸. ובירושלמי אמרו שהמלך "סמך לו בכותל וישב לו", היינו שעמד עמידה שיש בה סמיכה, שאינה בכלל ישיבה¹⁹.

אף לכהן גדול אין ישיבה בעזרה, וזו ששנינו שהכהן הגדול ביום הכיפורים היה עומד ומקבל את הספר תורה שקרא בו²⁰, שמשמעו שעד עכשיו היה יושב שם, היינו בעזרת נשים²¹. ואף על פי שכתוב: ועלי הכהן ישב על הכסא על מזוזת היכל ה'²², הרי זה לפי שקודם מלכות בית דוד הייתה הישיבה מותרת לכהן גדול, וכן לשופט שהוא כמלך, ורק לאחר שבחר ה' במלכות בית דוד לא הותרה הישיבה אלא למלכי בית דוד²³.
ויש סוברים שהכהן הגדול מותר לישב בעזרה, ולמדו מעלי הכהן שישב שם²⁴.

יש אומרים שאפשר שהנשיא דינו כמלך לעניין ישיבה בעזרה, שנאמר²⁵: נשיא הוא ישב בו לאכול לחם²⁶.

ג. מקום האיסור
לא נאסרה הישיבה בעזרה אלא מעזרת ישראל ולפנים, אבל מעזרת ישראל ולחוץ, היינו בעזרת נשים ובהר הבית, שלא נתקדשו בקדושת עזרה, הישיבה מותרת²⁷, ואפילו חלל שער ניקנור העולה מעזרת נשים לעזרת ישראל לא נתקדש ומותר לישב שם²⁸. ואפילו לדעת הסוברים שאיסור ישיבה בעזרה הוא בכלל מצות מורא מקדש²⁹, ומורא מקדש נוהג בכל הר הבית, מכל מקום נמסר הדבר לחכמים להגדיר באיזה עניין נקרא מורא, והם קבעו לפי קדושת המקום שאין גנאי בישיבה אלא מעזרת ישראל [טור תרכח] ולפנים³⁰. ולפיכך היו הלוים השומרים במקדש על שערי העזרה ועל פינותיה שומרים מבחוץ³¹, כדי שאם יתעייפו יוכלו לישב³². יש מי שכתב, שלדעת הירושלמי אסורה הישיבה אף בעזרת נשים³³.

חצר המשכן היה במקום עזרה שבמקדש, והישיבה אסורה שם³⁴. ואף במשכן שהיה בשילה ובנוב ובגבעון הישיבה אסורה³⁵, ואף על פי שכתוב: ושמואל שוכב בהיכל ה'³⁶, "היכל ה'" מוסב לא על "ושמואל שוכב", אלא על הכתוב קודם לכן³⁷.

הלשכות הבנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול³⁸, ולכן מותר היה לכהן גדול לדור בלשכת פרהדרין שהייתה בנויה בקודש ופתוחה לחול³⁹. הלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש, כשם שדינם כקודש לעניין אכילת- קדשים*, כך דינם כקודש לעניין איסור ישיבה⁴⁰.
ויש אומרים שכשם שלעניין טומאה אין דינם כקודש, שאין הטמאים הנכנסים לשם חייבים כרת⁴¹, כך אין דינם כקודש לעניין הישיבה, ומותר לישב ולישן שם, ולדעה זו הייתה לשכת פרהדרין בנויה בחול ופתוחה לקודש⁴². אבל אם הלשכה בנויה חציה בקודש וחציה בחול, ופתוחה לקודש, גם חציה של חול אסור בישיבה⁴³. הייתה חציה בקודש וחציה בחול, ולה שני פתחים, אחד לקודש ואחד לחול, בחציה שבקודש הישיבה אסורה, ובחציה שבחול הישיבה מותרת. ולפיכך סנהדרין שהיו יושבים בלשכת- הגזית*, לא היו יושבים אלא בחציה של חול, לפי שלשכת הגזית הייתה חציה בקודש וחציה בחול ושני פתחים לה⁴⁴. וכן זקן של בית דין שהיה יושב בלשכת הגזית ומורה לכהנים סדר הפייסות*, היה יושב בחציה של חול⁴⁵. גנין ועליות, מכיון שלא נתקדשו⁴⁶, הישיבה מותרת שם⁴⁷.
ויש אומרים שזהו דווקא באותם הגגות שהיו כבר בעת שנתקדשה העזרה, [טור תרכט] שאותו אויר שלמעלה מהגגות לא נתקדש, שהגג הפסיק בינו לעזרה, אבל הבנינים שנבנו בעזרה אחר שכבר נתקדשה העזרה אין בכחם להפקיע קדושת העזרה שכבר חלה, ואסור לישב על גגותיהם⁴⁸.

ד. ישיבה לצורך עבודה
יש אומרים שבכל דבר שהוא לצורך עבודה הותרה בו הישיבה, ולכן מותר לאכול קדשים בעזרה בישיבה, כי האכילה היא צורך עבודה, שעל ידי אכילת הכהנים הבעלים מתכפרים⁴⁹.
ויש חולקים וסוברים שאף לצורך עבודה לא הותרה הישיבה, אלא שכל דבר שאי אפשר לעשותו אלא בישיבה, והכתוב הצריכו לעשותו בעזרה, מותר לעשותו בישיבה, בין שהוא כהן ובין שאינו כהן, ולכן מותר לכהן גדול לישון בלשכת פרהדרין שבעה ימים קודם יום הכיפורים ⁵⁰, כיון שהכתוב הצריכו לפרוש שם קודם יום הכיפורים, וכן מותר לכהנים לישון בעזרה בשעה שהם שומרים שם, כיון שהתורה הצריכתם לשמור בפנים העזרה, שנאמר: ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות⁵¹, ואי אפשר לשמירה בלי שינה כשהוא מתעייף. אבל הלוים לא היו שומרים בפנים העזרה⁵², כיון שמותר להם לשמור בחוץ. וכן הזקן של בית דין שהיה מורה סדר הפייסות, אף על פי שהפייס הוא צורך העבודה, מכל מקום כיון שאפשר לעשותו מעומד, לא הותרה לו הישיבה בחציה של קודש⁵³, שלא הצורך של העבודה הוא המתיר אלא הכרחיותה של הישיבה⁵⁴. ואכילת קדשים אסורה בישיבה, ולא הותרה הישיבה אלא באכילת קדשים-קלים* שנאכלים בכל העיר⁵⁵, או שבאכילת קדשים יש לימוד מיוחד שהישיבה מותרת, שנאמר: למשחה⁵⁶, ודרשו: לגדולה, כדרך שהמלכים אוכלים⁵⁷, ובכלל זה שהאכילה תהיה בישיבה⁵⁸.

יש מי שאומר שכל מי שבא להשתחוות ולזבוח במקדש מותר לו לישב בעזרה⁵⁹.

הערות
1. תוספתא סנהדרין פ"ד; יומא כה א ועוד; ירוש' שם פ"ג ה"ב ועוד. בסנהדרין קא ב הגיר': למלכי בית יהודה.
2. ישעיה ו ב.
3. מדרש שוח"ט א א; רש"י סוטה מ ב.
4. ויקרא יט ל.
5. ס' המצוות מ"ע כא; החינוך מצוה רנד. וע"ע בית המקדש, כרך ג: מוראו.
6. דברים יח ה.
7. שם ז. רש"י יומא סט ב. ועי' בגבורת ארי שם כה א שתמה, שאין ללמוד משירות ששירות ודאי אינו אלא בעמידה.
8. סנהדרין קא ב ורש"י שם.
9. או"ז ח"ב סי' רכז. ועי' תוס' זבחים טז א שנסתפקו בדבר. ועי' מל"מ בית הבחירה פ"ז ה"ו, וקרית ספר חגיגה פ"ג.
9א. פי' ריב"א עה"ת תזריע מד מו, ועי' גליוני הש"ס להר"י ענגל יומא כה א שנסתפק בכוונתו אם ר"ל ישיבה בשהייה או שהייה לבד וגם חקר כמה הוא שיעור שהייה ועכ"פ הוא נגד משמעות המבואר בכמ"ק שהפי' ישיבה ממש.
10. ש"ב ז יח, דהי"א יז טז.
11. סוטה מ ב ועוד.
12. רש"י שם.
13. מאירי.
14. יומא פ"ג ה"ב.
15. תוס' סוטה מ ב, ע"פ מדרש שוחר טוב א א.
16. סנהדרין קא ב. ועי' ירושלמי ע"ז פ"א ה"א טעם אחר לירבעם בן נבט, והוא לדעת הסובר בירושלמי שאף למלכי בית דוד לא הותרה ישיבה, עי"ש במרה"פ. וע"ע מלך. [טור תרכז] 17. משנה סוטה מא א.
18. שם מ ב, ועי"ש ברש"י.
19. מג"א סי' קמא, ועי' ברכי יוסף חו"מ סי' יז. וע"ע עמידה.
20. משנה יומא סח ב.
21. גמ' שם סט ב.
22. ש"א א ט.
23. עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו מאמר אם כל חי ח"ג סי' י ובפירוש יד יהודה שם, וכ"כ במלה"ר ערך ישיבה בעזרה. ועי' באר שבע לתמיד פ"א שכל האיסור של ישיבה בעזרה נתחדש רק ממלכות בית דוד ואילך, אבל עי' להלן: מקום האיסור, שאינו כן.
24. מדרש שוח"ט שם. הראב"ד לתמיד שם מביא זה בשם הירושלמי, ולפנינו בירושלמי אין.
25. יחזקאל מד ג.
26. הראב"ד בפירושו לתמיד שם. וברש"י יחזקאל שם פירש שהנשיא הוא הכהן הגדול, וזה יתכן לדעת הסוברים שכה"ג מותר לישב בעזרה. והרד"ק והמלבי"ם שם פירשו שהנשיא הזה הוא מלך, משיח בן דוד. ועי' בראב"ד שם שתפס לעיקר, שהשער שבו ישב הנשיא הוא שער המקדש החיצון, שאין בו קדושת העזרה. וצ"ע ממדות פ"ד מ"ב, שהוא השער הגדול של ההיכל.
27. סוטה מ ב.
28. רש"י שם, ועי' פסחים פה ב.
29. עי' לעיל: הדין ומקורו. [טור תרכח]
30. מנ"ח מצוה רנד.
31. מדות פ"א מ"א, וע"ע בית המקדש כרך ג: שמירתו.
32. תמיד כז א.
33. מרה"פ פסחים סופ"ה.
34. תוס' סוכה מג ב.
35. ריטב"א יומא כה א.
36. ש"א ג ג.
37. קדושין עח ב. ועי' שו"ת בית אפרים החו"מ סי' א.
38. מע"ש פ"ג מ"ח.
39. תוס' יומא ח ב ד"ה דאי. וע"ע לשכות.
40. תוס' יומא כה א.
41. עי' זבחים נו א.
42. תוס' יומא ח ב ד"ה דאי.
43. מהרש"א יומא כה א, ועי' שעה"מ ביהב"ח פ"ו.
44. רמב"ם ביהב"ח פ"ז ה"ו.
45. יומא כה א.
46. ע"ע גגין ועליות כרך ה: בעזרה.
47. הראב"ד לתמיד כז א. [טור תרכט]
48. שם. וע"ע אויר (ב): אויר עזרה, וע' גגין ועליות כרך ה, שם.
49. תוס' יומא כה א, ועי"ש סח ב.
50. עי' לעיל.
51. במדבר יח ב, ועי"ש בספרי, וע"ע בית המקדש: שמירתו.
52. עי' לעיל.
53. עי' לעיל.
54. הראב"ד לתמיד שם. והתוס' לשיטתם כתבו שהפייס אינו צורך עבודה.
55. תוס' יומא שם בתי' א.
56. במדבר יח ח.
57. סוטה טו א ועוד.
58. תוס' יומא שם בתי' ג.
59. צפנת פענח למהרי"ט פ' קרח הובא במל"מ בית הבחירה פ"ז ה"ו. וע"ש שתמה זו מנין לו.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן