לדף ראשי




שני בתי דשנים היו שם - בעזרה - אחד במזרחו של כבש, ששם נותנים את הדשן¹, ואחד במזרחו של מזבח, ששם שורפים את הקדשים הטעונים שריפה². מלבד מקום השריפה שבעזרה היו עוד שנים אחרים, וכך אמרו: שלושה בתי דשנים - מקומות לשריפה³ - הם: אחד בעזרה ואחד בהר הבית ואחד מחוץ לירושלים⁴.

בעזרה
המקום שנותנים עליו בכל בוקר את הדשן שתורמים ממזבח-החיצון*⁵ הוא סמוך למזבח, שנאמר: והרים את הדשן וגו' ושמו אצל המזבח⁶, סמוך למזבח⁷, ונקרא בתורה מקום הדשן, שכך נאמר בהשלכת מוראת ונוצת עולת העוף: והסיר את מראתו בנוצתה והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן⁸, ששם היו נותנים את הדשן⁹, היינו תרומת הדשן¹⁰. קדמה, הוא למזרחו של כבש¹¹. שהכבש היה תופס שלשים אמות בקרקע העזרה, לדרומו של מזבח¹², ובית הדשן היה במזרחו של כבש, רחוק כעשר אמות ברוחב העזרה מהתחלת הכבש, שהוא כעשרים אמה מדרומו של המזבח, ובאורך העזרה לצד מזרח היה רחוק שלושה טפחים מן הכבש¹³. בטעם קביעת מקומו במזרח הכבש ולא במזרח המזבח כתבו ראשונים לפי שנאמר: ושמו אצל המזבח, ומשמעו שמיד כשהכהן יורד מן הכבש סמוך לירידתו יהיה המקום, ומכל מקום הרחיקו עשר אמות מהתחלת הכבש, לפי שאם היה מניח בתחילת הכבש מיד לא היה המקום ראוי להשלכת המוראה והנוצה לשם, שכך שיערו חכמים שמתוך קלות המוראה והנוצה אין כח הכהן העומד במקום המליקה מספיק להשליכן יותר רחוק¹⁴.

ויש [עמוד קפג טור 1] שכתבו שמכיוון שנאמר "אצל המזבח" היה לנו לקרבו אל המזבח, שאף על פי שהכבש כמזבח לכל דבר¹⁵, מכל מקום ראוי יותר לקרב למזבח עצמו, אלא שמכיוון שנאמר "והשליך" אין השלכה פחות מעשרים אמה¹⁶. ויש שכתבו הטעם שמקום הדשן הוא למזרחו של כבש, לפי ש"אצל המזבח" פירשוהו לא על בית הדשן אלא על הכבש, שהוא אצל המזבח, וקדמה מובנו ממזרח להמקום שהוא אצל המזבח, והיינו ממזרח לכבש¹⁷. בטעם הרחקתו שלושה טפחים מן הכבש למזרח כתבו ראשונים כדי שכשיעמוד הכהן על הסובב¹⁸ בקרן מערבית דרומית¹⁹ יראה את מקום הדשן ויכווין לשם את המוראה, שאם היו נותנים הדשן סמוך לכבש ממש גובה הכבש וריחוק הקרן היו מעכבים אותו מלראות²⁰, או שכך היא קבלה למשה מסיני²¹.

מלבד תרומת הדשן ומוראה ונוצה של קורבנות העוף נותנים לבית דשן זה אף את דשן מזבח הפנימי ודשן המנורה²², שאחרי שנאמר אצל המזבח קדמה בהשלכת מוראה ונוצה, לא היה צריך לומר גם אל מקום הדשן, שהרי אנו יודעים שתרומת הדשן הייתה אצל המזבח, אלא אם אינו עניין לדשן מזבח החיצון תנהו עניין לדשן מזבח הפנימי, שאף הוא שם מקומו, וה' של "הדשן" באה לרבות אף דישון המנורה²³.

יש מהראשונים שסוברים שלר' אלעזר ב"ר שמעון אף השיריים של מנחת-חוטא* של כהן מתפזרים שם²⁴.

מוראה ונוצה ודישון מזבח הפנימי ודישון המנורה היו נבלעים בנס במקומם בבית הדשן²⁵, כדי שלא ימעלו בו²⁶.
תרומת הדשן של מזבח החיצון,
יש אומרים שאף הוא היה נבלע במקומו²⁷,
ויש אומרים שהוא לא היה נבלע, אלא טעון גניזה²⁸. [עמוד קפג טור 2]

בית דשן השני שהיה בעזרה, היו שורפים בו את הקדשים שנפסלו בקודש שצריכים להישרף בקודש²⁹ והם: פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ופרים-הנשרפים* ושעירים- הנשרפים* שאירע בהם פסול קודם זריקת דמם³⁰, שעדיין לא הגיע זמנם לצאת מחוץ למחנה כדינם³¹,

ויש סוברים אפילו כאירע בהם פסול אחר זריקתם³², הואיל ועדיין לא יצאו³³.
הלכה כדעה שניה³⁴.
בית הדשן זה היה במזרחו של מזבח³⁵, אבל מן התורה לא הוקבע לו מקום, אלא שיהיה בקודש בעזרה, ומכיון שלא כתבה תורה בשריפת הפסולים שתהיה במקום הדשן, מוכח שהוא במקום אחר, כדי שלא יתערב דשן הנשרפים כמצותם עם דשן הנשרפים שלא כמצותם^35א.

בבית דשן זה מתפזרת - נשרפת³⁶ - אף מנחת-סוטה* כשאינה שותה³⁷.
יש מהראשונים שסוברים שלר' אלעזר ב"ר שמעון אף השיריים של מנחת חוטא של כהן מתפזרים שם³⁸. שיריים של מנחת כהן ספק, כגון שנתערב ולד כהן בולד ישראל, מתפזרים שם³⁹.

בית דשן זה היה בית דשן גדול⁴⁰. בהר הבית. בית דשן אחד יש בהר הבית, ששם שורפים פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שאירע בהם פסול אחר זריקה, שהגיע זמנם לצאת מחוץ למחנה⁴¹, שבבית הדשן שבעזרה שורפים רק כשנפסלו קודם זריקה⁴².

ויש סוברים דווקא כשאירע בהם פסול לאחר שיצאו מהעזרה⁴³, שלדעתם כל שנפסלו קודם שיצאו נשרפים בעזרה⁴⁴, והלכה כמותם⁴⁵. לר' יוחנן מקום יש בהר הבית ובירה שמו, ושם היה בית דשן זה⁴⁶, ולריש לקיש "בירה" הוא שמו של כל הבית כולו⁴⁷. [עמוד קפד טור 1] אף בשר קדשים קלים שנטמא שורפים אותו לפני הבירה⁴⁸, בבית הדשן שבהר הבית⁴⁹.

מחוץ למחנה
מקום מיוחד היה מחוץ למחנה ששם שמים את הדשן כשהוא רבה על מזבח החיצון, שנאמר⁵⁰: והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה⁵¹, ושם שורפים את הפרים הנשרפים ושעירים הנשרפים כשלא נפסלו אלא נשרפים כמצוותם, שנאמר: והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל שפך הדשן⁵², מקום ששופכים בו הדשן המסולק מן המזבח⁵³. מקום זה נקרא בית הדשן⁵⁴, ונקרא גם בית הדשן הגדול⁵⁵.

"מחוץ למחנה" זה פירושו מחוץ לשלש מחנות: מחנה שכינה, מחנה לויה ומחנה ישראל⁵⁶, היינו מחוץ לירושלים⁵⁷, שנאמר בפר-העלם-דבר-של-צבור*: והוציא את הפר אל מחוץ למחנה⁵⁸, שהוא מיותר, שהרי נאמר שם: ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון⁵⁹, היינו פר כהן משיח, ושם כבר נאמר ששריפתו מחוץ למחנה⁶⁰, אלא בא להוסיף מחנה שניה, ובהוצאת הדשן שוב נאמר: והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה, שהוא מיותר, שהרי כבר נאמר בשריפת פר כהן משיח שהוא במקום שפך הדשן, וממילא אנו יודעים ששפך הדשן הוא מחוץ למחנה, אלא בא להוסיף מחנה שלישית⁶¹.

נחלקו תנאים באיזה צד לירושלים היה בית דשן זה:
ר' שמעון סובר במזרחה של ירושלים, שנאמר בפר ושעיר של יום הכיפורים - שהם מחטאות הנשרפות בבית הדשן⁶² - מחוץ למחנה⁶³, ונאמר בשחיטת פרה-אדומה* מחוץ למחנה⁶⁴, מה להלן, בפרה אדומה במזרחה של ירושלים⁶⁵, אף כאן במזרחה של ירושלים,

וחכמים אומרים בצפונה של ירושלים⁶⁶, שכל מעשה חטאת בצפון⁶⁷. [עמוד קפד טור 2]
בנתינת הדשן בבית דשן זה אמרו: אל שפך הדשן, שיהא שם דשן, שיקדיש את הדשן, ששם יהיו נותנים את הדשן⁶⁸.

יש מפרשים ששלושה דברים הם: שיהא, היינו שיניח שם דשן פרים הנשרפים; שיקדים, שאם לא היה שם דשן יתן שם מדשן המזבח או מדשן נשרפים אחרים; ששם יהיו נותנים, היינו שמקום זה יהיה מקום שנותנים בו דשן מזבח העולה⁶⁹.

ויש מפרשים שהכל דבר אחד הוא: שיהא, היינו שכשיוציא אותו לשם יהיה שם דשן מכבר, והכוונה שיקדים שם דשן, אבל לא שיהיה שם עכשיו דשן בפועל, אלא ששם יהו נותנים את הדשן, היינו שנתנו בו קודם דשן, שבזה נקרא המקום שפך הדשן, אף על פי שלא יהיה שם דשן עתה⁷⁰, וכך אמרו: ישרף, אף על פי שאין שם דשן⁷¹, שלא תאמר שאם ניטל הדשן משם לא ישרפנו, אלא ישרף מכל מקום⁷².

ויש סוברים שלכתחילה מצווה שיהיה שם עכשיו דשן ממש, אלא שבדיעבד אינו מעכב⁷³.
ר' אליעזר בן יעקב סובר ששפך הדשן פירושו שיהא מקומו משופך⁷⁴, היינו שהמקום יהיה במדרון שיהא דשנו משתפך⁷⁵. לדעת רבא חולק ר' אליעזר בן יעקב על תנא קמא וסובר שאין צריך שיקדים שם דשן, ולדעת אביי אינו חולק אלא בזה, שמצריך שיהיה גם מקומו משופך⁷⁶.

בית הדשן צריך שיהיה מקומו טהור, שנאמר: אל מקום טהור⁷⁷, ואם נטמא יטהרנו⁷⁸.

מקום הוצאת הדשן היה מקום שאין הרוחות מנשבות בו בחזקה ולא הזרמים גורפים אותו⁷⁹, ויש גורסים במקום "הזרמים": חזירים^79א.

בית הדשן יתוסף לעתיד על העיר, ויהיה נכלל בקדושת ירושלים*, שנאמר: וכל העמק הפגרים והדשן וגו' קדש לה'⁸⁰, והדשן, הוא מקום שפך [עמוד קפה טור 1] הדשן שהיה חוץ לירושלים, יוסיפו על העיר ויכניסו לתוך חומותיה⁸¹.

הערות
1. עי' להלן.
2. עי' להלן. תו"כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה ז פרק ט.
3. רמב"ם מעשה הקרבנות פ"ז ה"ג; רז"ה קנים פ"א מ"א.
4. זבחים קד ב; רמב"ם שם ה"ג וה"ד.
5. ע"ע תרומת הדשן.
6. ויקרא ו נ.
7. תו"כ שם.
8. ויקרא א טז.
9. תו"כ שם.
10. רש"י עה"ת שם ור"א מזרחי שם וקרבן אהרן לתו"כ שם, ועי' פי' הראב"ד והרז"ה לקנים פ"א מ"א. ועי' להלן ממעילה יב א שמקום הדשן היינו דישון מזבח הפנימי והמנורה, ומקום תרומת הדשן נלמד ממה שכתוב כאן: אצל המזבח קדמה.
11. תו"כ שם.
12. ע"ע מזבח החיצון.
13. משנה תמיד כח ב ומפרש, וזבחים סד א ורש"י; רמב"ם תמידין ומוספין פ"ב הי"ב.
14. פי' הראב"ד לקנים פ"א מ"א לפי נוסח כת"י של בעל מלאכת שלמה במשניות ד' ווילנא. [טור 1]
15. עי' תוס' זבחים כו ב ד"ה אמר. וע"ע מזבח.
16. המפרש לתמיד שם; תוס' מעילה יא ב ד"ה דישון.
17. קרבן אהרן לתו"כ ויקרא נדבה פ"ז פ"ט.
18. ע"ע מזבח.
19. ע"ע עולת העוף שמעשיה במערבית דרומית ומשם משליך המוראה והנוצה.
20. הראב"ד קנים שם בנוסחת כת"י מלאכת שלמה.
21. הראב"ד בפי' לתמיד שם, וצ"ב אם כוונתו רק לשיעור ג' הטפחים או לכל קביעת המקום. ועי' תפארת ישראל למשניות תמיד שם שכתב הטעם של ג' טפחים כדי שלא ישחיר הכבש מהדשן.
22. תו"כ ויקרא שם; משנה תמיד כח ב; מעילה יב א.
23. מעילה שם ורש"י. ועי' פי' הרז"ה לקנים פ"א מ"א שדישון מזבח הפנימי והמנורה פירושן מדברי סופרים. ועי' תוס' שם שדישון המנורה למדים בגזירה שוה דשן דשן, ועי' שמ"ק וחק נתן ורש"ש שם שתמהו.
24. רש"י לגירסתנו ור"ת בתוס' מנחות עד א ד"ה אי דלמטה. וע"ע מנחת כהן שאין הלכה כר"א בר"ש.
25. יומא כא א.
26. רש"י מעילה יא סוע"ב בתרומת הדשן. וע"ע מעילה.
27. רש"י מעילה שם ובפי' עה"ת ויקרא א טז; ה"ר פורת בתוס' יומא שם.
28. ר"ת בתוס' שם וזבחים סד א, ועי"ש שמצדדים לומר שמא לא היה נבלע מיד. [טור 2]
29. ע"ע פסולי המוקדשים.
30. רב נחמן אמר רבה בר אבוה, זבחים קד ב.
31. רש"י שם. וע"ע פרים הנשרפים וע' שעירים הנשרפים.
32. תני לוי, זבחים שם.
33. רש"י שם.
34. רמב"ם מעשה הקרבנות פ"ז ה"ג.
35. תו"כ ויקרא שם, ועי' הגירסא בתוס' יבמות ק א ותוס' זבחים סד א.
35א. פי' הראב"ד לקנים פ"א מ"א.
36. רש"י.
37. משנה סוטה כ א ורש"י ד"ה על בית הדשן; רמב"ם סוטה פ"ד ה"ד.
38. תוס' מנחות עד א ד"ה אי דלמטה, ועי"ש בתוס' שלגיר' אחת ברש"י הכוונה לבית הדשן שמחוץ למחנה ודחו. ועי' לעיל שלר"ת הוא בבית הדשן הראשון שבעזרה שתרומת הדשן ניתנת שם. ועי' לעיל ציון 24.
39. יבמות ק א; רמב"ם שם הי"א.
40. זבחים קד ב. ועי' תוספתא יומא פ"ג שקורא לבית הדשן שמחוץ למחנה, עי' להלן, בית הדשן הגדול.
41. לרב נחמן אמר רבה בר אבוה, זבחים קד ב.
42. עי' לעיל: בעזרה, לדעת רב נחמן אמר רבה בר אבוה.
43. ללוי בזבחים שם.
44. עי' לעיל, שם, לדעת לוי.
45. רמב"ם מעשה"ק פ"ז ה"ד.
46. זבחים שם, וכ"כ הרמב"ם מעשה"ק שם.
47. שם. [טור 1]
48. משנה פסחים מט א ופא ב; רמב"ם פסולי המוקדשים פי"ט ה"ח וקרבן פסח פ"ד ה"ג.
49. רש"י שם כד א ד"ה פסולי, ועי' תוס' שם מט א ד"ה לפני הבירה. וע"ע פסולי המוקדשים: שריפתם, אימתי שורפים פסולי קדשים קלים בכל העיר ואימתי לפני הבירה.
50. ויקרא ו ד.
51. ע"ע הוצאת הדשן.
52. ויקרא ד יב.
53. רש"י עה"ת שם.
54. זבחים קד ב: שלשה בית הדשנין הן וכו'; רמב"ם מעשה"ק פ"ז ה"ד: והוא הנקרא בית הדשן.
55. תוספתא יומא פ"ג. ועי' לעיל: בעזרה, ושם ציון 40.
56. ע"ע מחנות.
57. ע"ע הנ"ל.
58. ויקרא ד כא.
59. שם.
60. שם יב.
61. תו"כ ויקרא דבורא דחובא פרשה ד פרק ה; יומא סח א וזבחים קה ב ורש"י.
62. ע"ע פרים הנשרפים וע' שעירים הנשרפים.
63. ויקרא טז כז.
64. במדבר יט ג.
65. ע"ע פרה אדומה.
66. יומא שם וזבחים שם.
67. רש"י שם. ועי' כפתור ופרח הוצ' לונץ פ"ו עמוד עז שמקובל הוא בית הדשן לצפון ירושלים כמרוצת הסוס והוא תל קטן ונמוך, ושם בהערות המו"ל שהתל הזה נודע גם היום ומראהו כמראה אפר ונקרא בערבית "תל אלמסאבין", ועי"ש בכפו"פ עמוד צח שלקרן מזרחית צפונית להר הבית יש מקום מדושן ובהערות המו"ל שם מצדד לומר שהיו שני מקומות לשפך הדשן, לצפון העיר כחכמים ולמזרחה כר' אליעזר. [טור 2]
68. תו"כ ויקרא שם; יומא סח ב: שיהא לשם דשן; זבחים קו א: שיהא שם דשן שיקדים לשם דשן.
69. פי' הראב"ד לתו"כ שם.
70. קרבן אהרן שם, וכ"מ ברש"י יומא וזבחים שם שא"צ אלא שקודם לכן היה שם דשן.
71. תו"כ שם; פסחים עה ב.
72. רש"י פסחים שם.
73. ר"א מזרחי ויקרא שם, ומפרש הלימוד שיהא כו' למצוה, וישרף אע"פ שאין כו' בדיעבד. ועי' לקוטי הלכות להחפץ חיים זבחים סופי"ב שכתב שישרף אע"פ שאין שם דשן הוא כראב"י (עי' בסמוך) שחולק, ואין צורך לזה.
74. תו"כ שם; יומא וזבחים שם.
75. רש"י שם.
76. יומא וזבחים שם ורש"י. הרמב"ם השמיט שני הדינים: שיקדים ושמקומו משופך.
77. ויקרא ד יב; שם ו ד.
78. תו"כ שם.
79. רמב"ם תו"מ פ"ב הט"ו לפי דפוסים ישנים ומאירי פסחים כז ב.
79א. רמב"ם שם לפי דפ"ח.
80. ירמיה לא לט. [טור 1]
81. רש"י שם. ועי' כפתור ופרח הוצ' לונץ עמ' צח.




הערות לערך:
שם המעיר: מירון
הערה: עדיין לא ברור מהו הדשן האם אלו הם הפחמים שבהם שרפו את הפרים והקורבנות או שזה האפר של הנשרפים או מה?

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן