לדף ראשי



רבי שלמה אפרים מלונטשיץ, המכונה על שם ספרו הכלי יקר, (1550? - 1619) נולד בלונטשיץ, פולין. בצעירותו למד מפי המהרש"ל, אחר כך עבר ללבוב ומשנת שס"ד (1604) כיהן כרבה של פראג וכראש הישיבה שם. נפטר בז' אדר ב' ה'שע"ט.

הצטיין במיוחד כדרשן והיה סוחף את לבבות השומעים בדרשותיו וחיבוריו הרבים שרובם עוסקים בענייני מוסר, אמונה ומטרתו לקרב את שומעיו לעבודת ה'.


דוגמה לפרשנות של "כלי יקר"
נדגים את דרך פרשנותו וכוון מחשבתו בבאור שהוא מבאר את מצוות השמיטה. רמב"ם נותן טעם חקלאי למצוות שמיטה. רמב"ן נותן לה טעם של הצהרת אמונה בבריאת העולם. "כלי יקר" הולך לכוון אחר: מטרת שמיטה להשריש בעם אמונה שהכל מאת ה' הוא.

הסבר רמב"ם ושאלות "כלי יקר"
רמב"ם ביאר כי הטעם למצוות שמיטת הקרקע הוא שהקרקע תתחזק, שכן קרקע שאין עובדים בה שנה אחת מתחזקת ומוסיפה יבול, וכלשון הרמב"ם: "ושתוסיף הארץ תבואתה ותתחזק בעמדה שמוטה" (מו"נ ח"ג, פל"ט). שואל עליו בעל "כלי יקר":
א. אם מטרת מצוות השמיטה היא שתנוח הארץ, מדוע צריכים ישראל להיענש בעונש גלות על אי קיום מצווה זו? מדוע לא יהיה ענשם עצם העובדה שהארץ נחלשה ולא נותנת יבול רב?
ב. בתורה נאמר שבעקבות גלות ישראל, הארץ נחה ו'מרצה את שבתותיה'. כיצד תנוח, הלא הגויים שיהיו פה יעבדו בה?
וזה לשונו:

"רבים אומרים שהטעם (למצוות השמיטה) הוא שתשבות הארץ כדי שתוסיף תת כוחה לזרוע. ולדעה זו נטה הרב (הרמב"ם) המורה (בספרו מורה נבוכים), ורבים חולקים עליו באומרם שאם חששה התורה לזה שלא תחלש האדמה א. למה יתחייבו גלות על שמיטת הארץ, יהיה ענשם שלא תוסיף הארץ תת כוחה להם. ב. ומהו שאמר 'אז תרצה הארץ את שבתותיה' מה תרוויח בזה שיגלו ממנה ישראל וישבו עליה הגויים אשר לעולם בה יעבודו ואיך תשבות הארץ בהשמה מהם" (כלי יקר על ויקרא כה, ב).

רמב"ן: השמיטה לזכור את חידוש העולם
השבת היא זיכרון למעשה הבריאה: "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב, ג). על פי עקרון זה כתב רמב"ן

"ועל כן החמיר הכתוב בשמיטה יותר מכל חייבי לאוין, וחייב הגלות עליה... מפני שכל הכופר בה אינו מודה במעשה בראשית" (רמב"ן ויקרא כה, ב).

כלי יקר הקשה על הסבר זה: אם בכל שבת אנו מעידים שה' ברא את העולם ונח ביום השביעי, למה צריך שבכל שבע שנים נעיד על כך שוב?

"וגם זה רחוק מכליותי... כי יום השבת התמידי בכל שבוע בא לזכר חידוש העולם. ואם הוא לא יועיל, מה יושיענו זה (שנת השמיטה) הבא לעיתים רחוקים" (כלי יקר על ויקרא כה, ב').

תשובת "כלי יקר": להשריש אמונה שהכל מה' יתברך
כלי יקר (על ויקרא כה, ב) מבאר כי טעם מצווה שמיטה הוא להשריש בעם ישראל את האמונה והביטחון בה'. שכן בתקופת המדבר, הנהגת ה' את ישראל הייתה הנהגה ניסית ובכל יום ראו ישראל עין בעין את ניסי ה'. לכן בזמן ההוא לא היה להם כל קושי להאמין שהכל מאיתו יתברך.
היה חשש כי כאשר יבואו ישראל לארץ ויעסקו בעבודת האדמה, ישכחו את ה', ויאמרו שכוחם ועוצם ידם הוא העיקר, ותיחלש אמונתם בה'.
לכן ציווה ה' את בני ישראל מספר ציוויים בענייני עבודת האדמה שהם כנגד הטבע:
א. למרות שדרך האומות אז הייתה לעבוד בקרקע שנתיים ולתת לארץ שנה של מנוחה, ציווה אותם ה' שיעבדו בה שש שנים רצופות.
ב. בשנה השישית כאשר הקרקע חלשה לחלוטין, הבטיח ה' כי הארץ תוציא תבואה לשלוש שנים, "וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (ויקרא כה, כא).
כל הדברים הללו הם נגד ההיגיון ונגד הטבע, והם באו לומר לישראל כי למרות שבכניסתם לארץ נראה שהכל קורה בצורה טבעית, מעבר לטבע, ישנו רובד נוסף והוא השגחת ה'.

מכיוון שביטול מצוות השמיטה מעיד על חיסרון באמונה, העונש הוא גלות. אשר לשאלה שהגויים יעבדו את הארץ, ולכן לא תנוח הארץ, משיב בעל "כלי יקר" -

"אבל העכו"ם, לא תקפיד אם ינהגו בה מנהג הטבעי, כי בלאו הכי כל הנהגתם על פי הטבע ואין בהם אמונה" (כלי יקר, שם).

ספריו
כלי יקר - פירוש על התורה
עיר גיבורים - דרשות על התורה ובנושאי מוסר.
עוללות אפרים - דרשות נוספות
ארח לחיים - דרשות נוספות
שפתי דעת
עמודי שש
רבבות אפרים



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן