חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ברכת החודש

בשבת שלפני ראש חודש מברכים את החודש לפני תפילת מוסף

בשבת לפני ראש חודש מברכים את החודש בבית הכנסת אחר קריאת התורה לפני אשרי.

נוסח אשכנזים:
יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ. שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת הַחודֶשׁ הַזֶּה לְטובָה וְלִבְרָכָה. וְתִתֶּן לָנוּ חַיִּים אֲרוּכִים. חַיִּים שֶׁל שָׁלום. חַיִּים שֶׁל טובָה. חַיִּים שֶׁל בְּרָכָה. חַיִּים שֶׁל פַּרְנָסָה. חַיִּים שֶׁל חִלּוּץ עֲצָמות. חַיִּים שֶׁיֵשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם וְיִרְאַת חֵטְא. חַיִּים שֶׁאֵין בָּהֶם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. חַיִּים שֶׁל עשֶׁר וְכָבוד. חַיִּים שֶׁתְּהֵא בָנוּ אַהֲבַת תּורָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם. חַיִּים שֶׁיְּמַּלֵא ה' מִשְׁאֲלות לִבֵּנוּ לְטובָה. אָמֵן סֶלָה:
מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבותֵינוּ וְגָאַל אותָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הוּא יִגְאַל אותָנוּ בְּקָרוב וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפות הָאָרֶץ. חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל וְנאמַר אָמֵן:
ראשׁ חדֶשׁ פלוני יִהְיֶה בְּיום פלוני הַבָּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטובָה:
יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמּו בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם. לְטובָה וְלִבְרָכָה. לְשָׂשׂון וּלְשִׂמְחָה. לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. לְפַרְנָסָה טובָה וּלְכַלְכָּלָה. לְחַיִּים טובִים וּלְשָׁלום. לִשְׁמוּעות טובות. וְלִבְשׂורות טובות. (בחורף וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם). וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְלִגְאוּלָה קְרובָה וְנאמַר אָמֵן:

נוסח ספרדים:
ברכת החודש
יש נוהגים להכריז בשעת קריאת "יהי רצון" על זמן המולד:

מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבותֵינוּ וּמִמִּצְרַיִם גְּאָלָם. הוּא יִגְאַל אותָנוּ וְיָשִׁיב בָּנִים לִגְבוּלָם. בְּסִימָן טוב יְהֵא לָנוּ ראשׁ חדֶשׁ (פלוני) בְּיום (פלוני ופלוני) (חִדּוּשֵׁיהּ בְּיום (פלוני) וּקְבוּעֵיהּ וּמִנְיָנֵיהּ בְּיום (פלוני) יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ וְעַל עַמּו יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקום שֶׁהֵם. לְטובָה וְלִבְרָכָה. לְשָׂשׂון וּלְשִׂמְחָה. לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה טובָה. לִשְׁמוּעות טובות. וְלִבְשׂורות טובות.
(בחורף - וְלִגְשָׁמִים בְּעִתָּם). (בקיץ - וּלְטַלְלֵי בְרָכָה). וְלִרְפוּאָה שְׁלֵמָה. וְלִגְאֻלָּה קְרובָה. וְאִמְרוּ אָמֵן:


מברכים החודש מעומד כעין קדוש החודש ע"י בית דין (עי' מג"א או"ח סי' תי"ז). ואומרים תפילת "יהי רצון" שהיא תפילתו של רב בסיום תפילתו (ברכות ט"ז:).
הוסיפו בראש התפילה תוספת זו:
"שתחדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה"
כדי להתאימה לראש חודש.

אומרים:
ותתן לנו וכו' חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא וכו'
שהיא יראת העונש;
ואחר כך אומרים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים -
שהיא יראה מאהבה - יראת הרוממות.
ומסיימים שימלאו משאלות לבנו לטובה אמן סלה.
אין אומרים "בזכות תפילת רב" או "תפילת רבים". כי זו טעות המדפיס שראה הציון בגליון בכתב יד "ברכות תפילת רב" להורות על מקור התפילה, והכניסו בפנים "בזכות תפילת רב", ומדפיס אחר תיקן רבים במקום רב.

החזן או השמש מודיע זמן המולד של הלבנה בראש חודש הבא, והחזן אומר
"מי שעשה נסים וכו' חברים כל ישראל ונאמר אמן".
ופירושו כי ע"י נסים נהיה נגאלים ונזכה לקודש החודש עפ"י הראיה בבית דין בירושלם, ואז נהיה כל ישראל חברים בארץ אבותינו (מנהני ישורון סי' ע).

אחר כך לוקח החזן את ספר התורה בידו ומכריז:
ראש חודש (פלוני) יהיה ביום (פלוני) הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה.
ויאמר תמיד "הבא" בין שראש חודש יום אחד ובין שני ימים, כי הבא מתייחס ל"ראש חודש" ולא על הימים. אבל בברכת חודש אלול יש נוהגים לומר "הבאים" כי הוא כולל שני חודשים אלול ותשרי לפי שאין מברכים ראש חודש תשרי.

והקהל והחזן אומרים:
יחדשהו הקב"ה וכו'.
בשבת שמברכים ראש חודש אין אומרים אב הרחמים חוץ מבימי הספירה.

מנהגים הקשורים לברכת החודש, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד



מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
אלול
ירח
ברכת הלבנה