לדף ראשי



קאנט מתייחס למושג האוטונומיה בהקשר של הרצון. לטענתו, האוטונומיה של הרצון – העבודה שהרצון מחוקק לעצמו לפי חוקי התבונה – היא העקרון העליון של המוסר. הציווי המוסרי מצווה עלינו לפעול בצורה מסוימת, לא משום שיש לנו אינטרס לפעול כך (למשל כדי שנהיה מאושרים יותר בעקבות הפעולה); ולא בעקבות נטיות לבנו (גם אם הן טובות) – אלא להפך; עלינו להתעלם לחלוטין מהשפעתה של הפעולה עלינו, ולפעול בהתאם לחובה למלא אחר החוק הכללי של התבונה. משמע: אוטונומיה של הרצון היא הכפפתו של הרצון לחוקי התבונה הכלליים, לציווי הקטגורי, ולהם בלבד.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן