לדף ראשי



מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ:

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה
חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה
חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה:

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי
וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי כִּי זָרִים עָבַדְתִּי
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי
קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי:

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא
וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ:

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים:

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה
נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה
כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה:



הפיוט לחנוכה אצל קהילות אשכנז. שרים אותו לאחר הדלקת נרות חנוכה בכל שמונת ימי החג. מקורו של השיר באשכנז במאה ה-13, בתקופת מסעי הצלב.
השיר בנוי על אירועים היסטוריים בחיי עם ישראל ועל הישועות שהעם זכה להם בימים ההם.

המחרוזת הראשונה- היא הקדמה של תודה להקב"ה שהוא: "מעוז צור ישועתי" כלומר: מגן לישראל ומושיעם.
המחרוזת השניה- גלות מצריים.
המחרוזת השלישית- גלות בבל.
המחרוזת הרביעית- מגילת אסתר.
המחרוזת החמישית- סיפור חנוכה.
המחרוזת השישית – מתייחסת לאדום, "דחה אדמון" – שהוא שם קוד לשלטון הנוצרי. מחרוזת זו היא הד לגזרות ולרדיפות שהתרחשו בזמן מסעי הצלב.


ניתוח השיר מעוז צור ישועתי / הרב דוד חי הכהן




הערות לערך:
שם המעיר: הרב יורם כהן אור
הערה: כפי שהדגשתם את אותיות ראשי הבתים בשיר האותיות הראשונות בחמשת הבתים הראשונים של הפיוט יוצרות את האקרוסטיכון "מרדכי"ובבית האחרון "חזק",וזה מעיד על מחבר השיר. לא ברור מיהו אותו מרדכי. מדובר כנראה על יהודי מגרמניה, שחי בזמן מסעי הצלב (שלהי המאה ה-12).

5 הבתים הראשונים בפיוט מתארים נסים שנעשו לישראל ע"י ה'. הבית הראשון הינו כעין הקדמה של תודה לקב"ה. הבתים הבאים מוקדשים לגלות מצרים, שהיא שורש הגלויות כולן, ולארבעת הגלויות על פי הסדר ההסטורי: בבל, פרס, יוון ורומי. השיר מתאים גם למועדים אחרים.

אם-כן:האם הפיוט נכתב דווקא לחנוכה ? הפיוט מדבר על כל הגלויות והגאולה השלמה, והיה מתאים לשיר אותו גם בפסח או בפורים. אומנם פתיחת השיר היא על "חנוכת המזבח", דבר שמראה קישור ישיר יותר לחנוכה. אך אין בכך הכרח, שכן הפיוט מתאר את התקווה והציפייה לגאולה שלמה, ודבר זה מגיע לשיאו תמיד רק בבניין בית המקדש. ממילא, ייתכן שכחלק מהגאולה מתוארת בתחילה "חנוכת המזבח" ולאו דווקא בהקשר לחנוכה. מכל מקום, עם ישראל נוהג לשיר פיוט זה בחנוכה (ובפסח אומרים דבר דומה "והיא שעמדה", ובפורים "הרב את ריבנו…"שגם בהם סקירה הסטורית חלקית עם הודאה לה').

בסוף הפיוט נאמר "דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה",אדמון רומז כמובן למלכות אדום ולנצרות אך מפאת אימת הגלות נאמר הדבר רק ברמז.ושבעת הרועים נלקחו מספר מיכה פרק ה',שם כתוב "והקימונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם" ועל כך שואלת הגמרא במסכת סוכה -
"מאן נינהו שבעה רועים?" ועונה מבלי לציין את מקור דבריה-
"דוד באמצע,
ואדם ושת ומתושלח מימינו,
אברהם ויעקב ומשה משמאלו,
ויצחק להיכן אזל?
אזיל וקאי אפתחא דגיהינום ומציל את בניו מדינה של גיהינום."
ישנה גירסה שונה ובה סיום הפיוט הוא "הקם לנו רועה שבעה" ,כלומר התפילה בפיוט היא לדמות המרכזית בשבעת הרועים וכפי שעולה מן הגמרא הכוונה היא לדוד המלך,במובן של משיח בן דוד, ואם כנים דברינו אז השיר מסתיים בתפילה וציפייה לביאת המשיח ואיתו הגאולה השלמה,במהרה בימינו אמן.



מקור ההערה: אנציקלופדיה,חז"ל וידע אישי.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן