חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

זבד הבת

שמחה משפחתית לעת הולדת בת

טקס "זבד הבת" הוא טקס שהתפתח בזמן מאוחר, ככל שהתפתחה התפיסה של חינוך שוויוני לבן ולבת. כשם שטקס "בת מצווה" התפתח בדורות האחרונים, יחד עם התפתחות חינוך הבנות, כך טקס משפחתי הנערך בהולדת בת התפתח במקביל לו.

המקורות התלמודיים מספרים רק על עץ שהיה ניטע בעת הולדת בת, וממנו היו מכינים את הכלונסאות עליהם פרשו את החופה של הילדה כשהפכה להיות כלה. גם לבן היה מנהג נטיעה כזה.
מתן השם לבן נעשה בזמן הברית. מתן השם לבת נעשה בדרך כלל כאשר האב עולה לתורה לאחר הולדת הבת: ביום שני, או חמישי, או בשבת. "זבד הבת" כולל סעודת הודיה, והאם, אם לא ברכה עדיין ברכת "הגומל" על שעברה את הלידה בשלום, מברכת אותו במהלך טקס זה [אם נוכחים במקום עשרה גברים].

אין נוסחאות מגובשות לטקס זה, ויש חופש למשפחה לקבוע את סדרו. בדרך כלל מסבירים את שם הבת, ואת הסיבות לנתינתו. שרים, לומדים לימוד משותף ושמחים עם המשפחה.
העובדה שאין לטקס זה מסורת מגובשת מניחה מקום למשפחה ליצור אותו בהתאם להבנתה ולרוחה, ובכך להכין טקס בעל משמעות אישית ומשפחתית.



מקור הערך: יהודה איזנברג


הערות לערך:
שם המעיר: יוחנן
הערה: מתוך הספר מנהגי ישראל בספרייה הוירטואלית באתר
אשכנז
גם לבת עורכים חגיגה בשעת נתינת השם. מזמינים, ככל האפשר - לשבת, ילדים שבאים בלבוש חגיגי, ומחלקים להם ממתקים כדי לשמחם. הילדים אוחזים בעריסה שבה נמצאת התינוקת, מרימים אותה ומכריזים: "הוליגרש, איך תיקרא התינוקת?", וקוראים לה בשמה, וחוזרים על טכס זה שלוש פעמים. מקורו ומובנו של ביטוי זה אינם ברורים, ואין פירוש משכנע. יש המוצאים את מקור הביטוי "הוליגרש" בצרפתית (haut la creche - להרים את העריסה) ורואים אסמכתא לזה בעובדה שמרימים את העריסה, ויש המפרשים את חציו השני של הביטוי "קרייש" כבא מן היידית-הגרמנית (kreischen), ש"צועקים" שם "חול" של הילדה בניגוד לשם הקודש שנותנים לילד בשעת ברית-המילה. אחרים מבינים אותו כולו כיידית-גרמנית, שהיא "צעקה ריקה" (Hohlgekreisch - הול = ריק), כי הלא מדובר "רק" בילדה.
תימן
אעפ"י ששמחת הולדת הבת פחותה משמחת הולדת הבן מבקרים בשבת בבית היולדת עם "ג'עלה".


שם המעיר: עופר חננאל גולדפרב
הערה: רובנו טועים כשאנו חוגגים שמחת הולדת בת אנו קוראים לה בריתה :
אין מילה כזאת בעברית שכן מנסים להדגיש שזה לא ברית לזכר אלא נקבה ולכן הוסיפו אות הא אך טעות שכן המילה ברית זו מילה נקבית ולא זכרית.
אנו חוגגים ברית אחת ולא ברית אחד ולכן לא ניתן להוסיף הא למילה נקבית.

בציבור הדתי נהוג לקרוא לשמחת הולדת הבת : זבד הבת.

פירוש המילה זבד במילון עברי-עברי הינו : מתנה, כלומר בעת הולדת בת העניק לנו הקב"ה מ ת נ ה.

לאחר שנולד זבולון נולדה מייד דינה פרק ל' פס' יט' :וַתַּהַר עוֹד לֵאָה, וַתֵּלֶד בֵּן-שִׁשִּׁי לְיַעֲקֹב. כ וַתֹּאמֶר לֵאָה, זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב--הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי, כִּי-יָלַדְתִּי לוֹ שִׁשָּׁה בָנִים; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, זְבֻלוּן. כא וְאַחַר, יָלְדָה בַּת; וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ, דִּינָה.
מסביר ה"אבן עזרא" : זבולון ודינה נולדו מאותו רחם (תאומים), זבולון יצא ראשון ומיד אחריו דינה ולפיכך זבד הינו ראשי תיבות של זבולון-דינה.

מקור ההערה: ד"ר ללשון העברית אבשלום קור


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
ברית מילה - הסבר המושג