חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בית אל

עיר כנענית עתיקה. יעקב אבינו שינה את שמה לבית אל.

שמה ומקומה
כיבוש בית אל וישובה
חורבן בית אל
חשיבותה הגיאוגרפית
מקומה
החפירות בבית אל
בית אל כיום

שמה ומקומה
עיר כנענית עתיקה. לפי האמור בתורה, היה "לוז" שם העיר לראשונה, אך משראה בה יעקב אבינו מראות אלהים בברחו מפני עשו אחיו, שינה את שמה לבית אל, ובנה בה מזבח.

בזמננו רווחות דעות שונות על שמה ועל מקומה של עיר זו.
יש מניחים כי לוז ובית אל היו שתי ערים נפרדות, כפי שעולה מהכתובים: "ויצא (הגורל לבני יוסף) מבית אל לוזה..";
יש סבורים כי עיר אחת היתה, אלא שיושביה היו מבחינים בה שני חלקים: מקום הישוב שנקרא לוז, ומקום הפולחן שנקרא בית אל.
ויש אומרים שיתכן כי מקור השם בית אל אינו עברי אלא כנעני, וכי העיר נקראה על שם אבי הפנתיאון הכנעני "אל", אבי האלים בעל, ענת ואחרים, שיושבי כנען היו עובדים להם בראשית האלף השני לפני הספירה הנוצרית. אבות האומה נאחזו במקומות שהיו מקודשים מקודם לכן בעיני יושבי הארץ, כמו בבית אל ובאלון מורה שעל יד שכם, קידשו אותם מחדש וקראו שם בשם ד'.

אולם נראה כי התורה שציותה: "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים את אלהיהם - - - ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" אינה מכירה בהעברת המסורת על קדושת המקומות מהכנענים אל בני ישראל, והיא מייחסת את תחילת קדושתה של בית אל לאבות. אברהם נטה שם אהלו "בית אל מים והעי מקדם" ואחר כך חזר בשובו ממצרים "אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשונה"; יעקב קרא עליה: "אין זה כי אם בית אלהים...", ועל כן שינה את שמה. לפי התורה, גם שמו הוא נשתנה שמה, ובבית אל נקרא לראשונה בשם "ישראל".

כיבוש בית אל וישובה
מלך בית אל, שיושביה עזרו לאנשי העי במלחמתם ביהושע, נמנה בין 31 המלכים שהכה יהושע. בחלוקת הארץ בשילה נפלה העיר בחלקו של בנימין על גבול אפרים, אבל בגלל שבני אפרים כבשוה מידי הכנענים, היא נחשבת גם על אחוזתם.

בית אל נשארה מקום פולחן גם בתקופת השופטים, ובימי "פילגש בגבעה" עמד שם ארון בית האלהים. "ופנחס בן אליעזר בן אהרון עומד לפניו בימים ההם"; אליה עלו בני ישראל לשאול באלהים "מי יעלה לנו בתחילה להלחם עם בני בנימין", ובה התאספו להעלות עולות ושלמים לפני הנצחון על בנימין ואחריו. בימי שמואל נמנתה עם הערים בהן שפט את העם, "ואל האלהים בית אל" עלו שלושת האנשים, שאותם צריך היה שאול לפגוש בשובו מהרואה לבית אביו. עם הקמת בית המקדש בירושלים פחת ערכה הדתי.

ירבעם בן נבט השתמש בחשיבותה הפולחנית בעיני העם עוד מימי האבות, כדי לקבוע בה מרכז דתי לממלכת אפרים: הוא העמיד בה אחד מעגלי הזהב, בנה בה במות והעמיד עליהן כהנים, והפך את בית אל שעל הגבול עם ממלכת יהודה ל"מקדש מלך ובית מלוכה".
הנביאים הראשונים לא גינו את הפולחן הביתאלי, שסוף סוף היה גם הוא מקודש לאלהי ישראל. ובימי אליהו ואלישע היתה בית אל מרכז גם לבני הנביאים. אבל בתקופה מאוחרת יותר עורר המרכז הדתי שבבית אל את חמת הנביאים וזעמם: עמוס הרבה להטיף ולהוכיח בבית אל עד אשר גורש ע"י הכהן אמציה. והושע ראה בעבודת העגלים רוח זנות ובגידה בברית שבין ישראל ואלהיו.

חורבן בית אל
בית אל חרבה בחלקה עם נפילת מלכות ישראל בשנת 721 לפני הספירה הנוצרית, ובנבואתו על חורבן מואב הזכיר ירמיהו את חורבן שומרון כעונש על פולחן העגלים האלילי למחצה של בית אל: "ובוש מואב מכמוש, כאשר בושו בית ישראל מבית אל מבטחם". למרות כל אלה שמרה בית אל על קדושתה בעיני העם גם לאחר מפלת שומרון, ומלך אשור הושיב בה כהן להורות את הכותים "איך ייראו את ד' ". רק יאשיהו, בשאיפתו לרכז את כל עבודת האלהים בירושלים, החריב את המזבח אשר בבית אל ונתץ את הבמה אשר בה.

חשיבותה הגיאוגרפית
בית אל תפסה מקום חשוב בין ערי ישראל לא רק מבחינה דתית, אלא גם מבחינה גיאוגרפית ואסטרטגית: היא היתה צומת דרכים חשוב בהצטלבות דרך ההר הראשית מירושלים לשכם עם הדרכים ממערב למזרח, וכן אנו קוראים בשמואל א, כי משלושת אלפי החיילים המובחרים היו "עם שאול אלפים במכמש ובהר בית אל...". חשיבותה ומצבה הגיאוגרפי כעיר החולשת על הדרך הראשית שבמרכז הארץ, הנותן לה אפשרות לעכב שמה את אנשי הצפון העולים ירושלימה, עוררו את אביה בן רחבעם להלחם עליה ולכבשה, אלא שבעשא מלך ישראל מיהר להוציאה מידי יהודה.

בית אל נשארה עיר ישראלית עד שנהרסה בידי הבבלים מחריבי יהודה, ונבנתה מחדש בתקופה הפרסית ונתקיימה כל ימי הבית השני. בתקופת שיבת ציון התיישבו בה שבי גולה, שעלו עם זרובבל, ובתקופת החשמונאים היתה בין הערים אשר "בכחידס ביצר במלחמתו עם יונתן ושם מצב בתוכן להצר לבני ישראל". בימי הרומאים נמנתה על הערים הקטנות בארץ ההרים, שאספסינוס כבש ביהודה ו"הציג שם משמר ורכב עד שערי ירושלים".

מקומה
כיום קובעים את העיר בית אל הקדומה בכפר ביתין, ואת בית אל - מקום הפולחן ותחום הבמה המקומית נוטים לקבוע בבורג' ביתין, במרחק ק"מ אחד דרום מזרחית לקודמת, אולם אין לכך אסמכתא ארכיאולוגית.

הכפר הערבי ביתין עומד על גבעה גבוהה 880 מ' במרחק 17 ק"מ מצפון לירושלים בדרך לשכם. בחפירות שנעשו בין בתי הכפר נחשפה חומת אבנים מסותתות מתקופת האבות. במזרח הכפר נמצאים שרידי כנסיה עתיקה, שהנוצרים הקדמונים הקימו במקום שלפי המסורה שכב יעקב אבינו בדרכו חרנה, ובכנסית וסטמינסטר שבלונדון שמורה האבן שעליה "הניח צדיק זה את ראשו". האבן הובאה שמה, לפי מסורת עממית, בידי נודדים מעשרת השבטים, והונחה תחת כסא ההכתרה שעליה ימליכו את מלכי בריטניה עד היום הזה.

הראשון שזיהה את העיר היה אדוארד רובינסון ב-1838. ויליאם אולברייט ב-1927 מצא חומת עיר, וטען כי מדובר בבית אל הכנענית והישראלית. נערכו בה ארבע מחזורי חפירות בין השנים 1934 ועד 1960.

החפירות בבית אל
לפי החפירות שנערכו בבית אל בשנות 1928, 1934 ולאחרונה בשנת 1960, מסתבר שישובה עמד במקומו כבר בתקופת הברונזה הקדומה, בסוף האלף השלישי לפני הספירה הנוצרית. בתחילת הברונזה התיכונה, היא תקופת האבות, הגיעה העיר לדרגת שגשוג. עוד בראשית ימיה נבנה בה מקדש כנעני, ובשרידיו נשארו סימנים לקורבנות שהיו מקריבים בו: כתמי דם. בקרבת מקום נמצאו גם עצמות, ולפי בדיקה מדעית מסתבר שאלה הן עצמות של בהמות. נראה שרטיבות הקרקע שמתחת להריסות היא ששמרה על כתמי הדם של זבחי הבהמות לדורות הבאים. יש משערים שמקדש קדום זה התייחד לפולחן האל הראשי של הכנענים, הוא "אל" הנזכר למעלה, ומכאן בא השם "בית אל" למקדש תחלה, ואחר כך לעיר כולה. גם לוח התקופות ההיסטוריות הולם השערה זו, כי בסוף האלף השלישי עדיין לא ירש הבעל את מקומו של "אל", ולפיכך יאה שם זה למקדש שהוקם בארץ כנען על סף האלף השני לפני הספירה הנוצרית.

המקדש התמוטט, כנראה, בשלב השני של תקופת הברונזה התיכונה כתוצאה מרעש שפקד את העיר. העיר נעזבה מישוביה, אך לאחר זמן קצר חזרה ונושבה מחדש. מתקופה זו נחשף בחפירות שער על פתחו, רצפתו ומדרגותיו. השער נהרס באמצע המאה הט"ז לפני הספירה הנוצרית, אולי על ידי צבא מצרים שפשט בימי ההם אל ארץ כנען.

הממצאים שנתגלו בחפירות בית אל מעידים שהעיר היתה מיושבת בתקופה הכנענית, הישראלית, ההלניסטית והרומית-ביזנטית. מתקופת הברונזה התיכונה נחשפה חומה שעמדה שמה גם בתקופת הברונזה המאוחרת, ערב כיבושי יהושע, ונהרסה במחצית המאה הי"ג לפני הספירה הנוצרית, אולי על ידי העברים, על ידי בית יוסף. כמו כן נתגלו שתי חומות מהתקופה הישראלית, האחת מזמן הממלכה המאוחדת, והאחרת מזמן הממלכה המפולגת, מימי ירבעם בן נבט, אלא שהחוקרים לא הצליחו עדיין לאתר את המקדש שבו העמיד ירבעם את עגל הזהב. שרידי בנייה וכלים שנשארו מהתקופה הישראלית מעידים על ישוב רצוף בבית אל גם בימי הממלכה המפולגת, ורבים מהכלים מעידים על קירבה ליהודה. נראה שעל אף הפילוג היתה בית אל הישראלית מקיימת קשרים כלכליים הדוקים עם הערים שבממלכת יהודה.

בית אל נחרבה בימי נבוכדנאצר, אך נמצאו בה מטבעות מתקופת החשמונאים ועד חורבן בית שני, פרט לתקופת הורדוס. בתקופה הרומית ביזנטית היה ישובה דל ומועט, אך היא הוסיפה להתקיים.

בית אל כיום
היישוב החדש בית אל הוקם בנובמבר 1977 בידי גרעין של אנשי מקצועות חופשיים דתיים ובוגרי ישיבת מרכז הרב, ליד המחנה הצבאי בה"ד 4, ששימש בעיקר להכשרת טירונים בטירונות כלל צה"לית. לא הרחק מהכפר הערבי ביתין.
זמן קצר לאחר הקמתה התפלגה בית אל לשני יישובים. האברכים ובראשם הרב זלמן מלמד הובילו את הפילוג מכיוון שסברו שעל היישוב להתנהל על פי פסקי רבם, הקימו את "בית אל ב" סביב הישיבה הגבוהה שנקראה ישיבת בית אל, ובעלי המקצועות החופשיים התרכזו ביישוב המקורי "בית אל". בעקבות גידול האוכלוסייה בשני היישובים הם התאחדו בשנת 1997 תחת רשות מקומית אחת, כאשר היישובים מכונים "שכונה א" ו"שכונה ב". ראש המועצה הראשון היה אורי אריאל, לאחריו נבחר ישראל רוזנברג, וכיום מכהן בראשות המועצה משה רוזנבוים. רבני היישוב הם הרב שלמה אבינר, והרב זלמן ברוך מלמד.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
עי


נושאים קרובים באתר דעת
בית אל