לדף ראשי



עשתרות נזכרת לראשונה בכתבי המסורות המצריים מהמאה הי"ט, ואח"כ ברשימת תחותימס ה-3 (מס' 28), בשם: עשת(י)ר(א)תו, ובכתבי אל עמארנה (197, 10) בשם: As-tar-te.

עשתרות הייתה עיר מלוכה, אחת משתי הבירות של "עוג מלך הבשן, אשר יושב בעשתרות באדרעי" (דברים א, ד. – בנוסח השבעים: ובאדרעי, וכן הוא גם ביהושע יב, ד; יג, יב). עשתרות נפלה בחלקו של חצי מטה מנשה (יהושע יג, לא), וניתנה ללויים מבני גרשום (יהושע כא, כז, בשם: בעשתרה; דברי הימים א ו, נו). מעשתרות בא אחד מגיבורי דוד המובחרים, עזיא העשתרתי (דברי הימים א יא, מד).

בשם עשתרות נקראה, לפי הנראה, על היותה מקום פולחן לעשתרות האלה הנערצת על-ידי עמי כנען, אשור ובבל, ובתקופת השופטים עבדו אותה גם בני ישראל (שופטים ב, יג).

במאות התשיעית והשמינית לפני הספירה הייתה עשתרות עיר מבצר חשובה בגבול שבין ישראל לארם. בשנות 732-733 נכבשה בידי תגלת פלאסר מלך אשור. כיבוש זה מתואר על תבליט אשורי שנמצא בכלח. לפי התבליט עמדה העיר על גבעה, והייתה מוקפת חומה כפולה ומגדלים.

שם העיר נשמר בתל עשתרא, 32 ק"מ מזרחה לעין גב וכחמשה ק"מ דרום מזרח לכפר סאחם אל ג'ולן (גולן המקראית). התל מתרומם עשרות מטרים מעל המישור של סביבתו, הזרוע חרבות מרובות. לרגלי התל נמצאים יסודות עתיקים של חומות מבצר ומעינות משופעים מים.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן