לדף ראשי

"בעקבות משיחא הצפא יסגא, ויוקר יאמיר ... והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו" (סוטה פ"ט מט"ו).

הגולן, בארמית - הגבלן ובערבית אל-ג'ולאן - הוא חבל ארץ בחלקו הצפוני של עבר הירדן המזרחי. גבולותיו הם: נהר הירמוך - בדרום; החרמון - בצפון; ים כנרת, הירדן והחולה - במערב; נחל א-רוקאד - מבדיל בינו לבין הבשן והחורן - במזרח. כל השטח הוא רמה גבוהה המשתפלת באיטיות כלפי דרום ומבותר גיאיות עמוקים היורדים דרומה ומערבה. חלקו הדרומי היה קרוי הגולן התחתון, והחלק הצפוני, שהוא גבוה יותר - קרוי הגולן העליון (מלחמות ד, א, א). השם גולן הוא ע"ש העיר הראשה גולן, עיר המקלט המקראית (דברים ד, מג).

הגולן והגליל, ארצות הניבטות זו כנגד זו, האחת במזרח והאחרת במערב: "קדש דגליל כנגד גולן בבשן" (תוספתא מכות פ"ג, ה"ב), ושקע הירדן מפריד ביניהן. הדרכים המקשרות בין ארצות אלה עברו מדרום לים כנרת, מדרום לימת החולה ועל גב הרכס שמצפון לעמק החולה ולרגלי החרמון.

קשרים הדוקים היו בין שתי ארצות אלה הן בימי הבית השני והן בתקופת המשנה והתלמוד. בסקר שנערך על פני רחבי הגולן נתגלו חרבות ושרידי יישובים יהודיים רבים מתקופת המשנה והתלמוד ובכללם בתי כנסיות חרבים וכתובות הדומים בצורתם לשרידי בתי הכנסיות שבגליל, שהן עדות לתקופת פריחה משותפת וגם לחורבן משותף, כלשון המשנה: "והגליל יחרב והגבלן ישום".

על משקוף, שנמצא בין חרבות בית הכנסת בכפר דבורה חקוק: "זה בית מדרשו שלרבי אליעזר הקפר", הוא ר' אלעזר הקפר החכם הידוע, שגדל בארץ ישראל המערבית, ובאחת ההזדמנויות פוגשים אותו בלוד, בחברת ר' יהודה הנשיא ור' ישמעאל בר' יוסי (תוספתא אהלות ספי"ח).

בתקופות שונות נמשכו יהודים לחידוש היישוב שם והדבר לא עלה בידיהם. במלחמת ששת הימים נכבש הגולן מידי הסורים ששלטו בו ויישובים יהודים רבים מוקמים שם, במקומות חדשים וגם במקומות שישבו שם יהודים בימים שעברו.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן