חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

טבעון

אחד ממקומות התורה בגליל התחתון

"אמר ר' יהושע משום אבא יוסי הליקופרי איש טבעון: תמה עצמך אם יש משקה טמא בתורה עד שיתכון ויתן, שנאמר (ויקרא יא, לח): וכי יתן מים על זרע" (מכשירין פ"א, מ"ג).
טבעון היתה אחד ממקומות התורה בגליל התחתון, בסוף ימי הבית השני ובמאות השנים שלאחר החורבן. קרבתה ליישוב אחר, ששמו היה ערדסקוס, מסייעת לזיהוי מקומה:
"אמר ר' שמעון בן אלעזר: פעם אחת שבת ר' מאיר בערדיסקוס ובא אדם אחד לפניו אמר לו: רבי, ערבתי בבצלים לטיבעין. והושיבו ר' מאיר בארבע אמות שלו" (עירובין כט, ע"א), שערדסקוס היתה באלפיים אמה שבין עירובו לבין טיבעון.
מצפון לכביש נצרת-חיפה, ידועים חרבות שני יישובים. במזרח - קוסקוס, ובמערב – טבון, ובסמוך לו - תל טבון. המרחק בין שני מקומות אלה מתאים למרחק שתאר האיש שבא לפני ר' מאיר. מסתבר אפוא, שקוסקוס וטבון ותל-טבון משמרים את השמות: ערדסקוס וטבעון, שנשתבשו בלשון הערבית שבפי יושבי הסביבה.

טבעון כמקום תורה
חשיבותה של טבעון כמקום תורה ניכרת גם ממקורות אחרים: "אמר ר' אלעזר בר' צדוק: שני מעשים הוליך אבא מטבעון ליבנה" (תוספתא נדה פ"ד, ה"ג וה"ד). ר' צדוק היה ידוע כתלמיד חכם בשנים שלפני החורבן, והיה מורה הוראה זקן בתקופת יבנה. באותו זמן בערך ישב בטבעון גם ר' חנינא בן גמליאל. מסופר על ר' מאיר שקרא את המגילה "בית הכנסת של טיבעין מיושב, והיו בני הכנסת יושבין. כיוון שגמרה נתנה לאחר ובירך עליה" (תוספתא מגילה פ"ב, ה"ה). בין אנשי המקום היו כאלה שלא ידעו לבטא כהלכה את האותיות הגרוניות, ולא הרשו להם לעבור לפני התיבה "מפני שעושין חיתין - היהין ואלפין - עיינין" (מגילה כד, ע"ב).

טבעון החדשה
באזור טבעון הקדומה נבנתה העיר החדשה טבעון. בקרבתה העיר הקדומה בית שערים, מקום קבורתו של רבי יהודה הנשיא. שם נתגלה שדה קבורה נרחב ששימש בתקופת התלמוד מקום קבורה למשפחת הנשיא ולחכמים רבים מן הארץ ומחוץ לארץ. במערות הקברים נתגלו גלוסקמאות רבות ועליהן כתובות בעברית, בארמית וביוונית, שנודעה להן חשיבות רבה לידיעת תולדות ארץ ישראל בימים ההם.
טבעון איננה רחוקה מהעיירות אושא ושפרעם.


מקור הערך: מעובד על פי: ב"צ סגל, הגאוגרפיה במשנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן