לדף ראשי

"נשא אשה בארץ ישראל וגירשה בקפוטקיא - נותן לה ממעות ארץ ישראל; נשא אשה בקפוטקיא וגירשה בארץ ישראל - נותן לה ממעות ארץ ישראל. רבן שמעון בן גמליאל אומר: נותן לה ממעות קפוטקיא." (כתובות פי"ג, מי"א).

קפודקיא היא מחוז באסיה הקטנה, במדינת תורכיה של הזמן החדש. בזמן שלטון הפרסים היה להם שלטון עצמי ומדינתם השתרעה על פני כל החלק המזרחי-צפוני של אסיה הקטנה.

המלך האחרון שלהם מת בשנת 17 לספירה, ותחום שלטונם נצטמצם בהרבה. עיקר האוכלוסיה של האזור הזה היה מאנשי סוריה וארץ ישראל שהיגרו לאסיה הקטנה.

קפודקיא נזכרה רבות בתלמוד כיוון שהיו שם הרבה יהודים שקיימו קשרים הדוקים עם יהודי ארץ ישראל. בכללם גם חכמים שעלו משם ונשתקעו בארץ ישראל: ר' ינאי קפודקאה (ירושלמי בבא בתרא פ"ח, ה"א); ר' שמואל קפוטקאה (חולין כז, ע"ב); ר' יודן קפודקאה (ירושלמי ברכות פ"ד, ה"א) ועוד. חכמים מארץ ישראל היו מרבים לבקר בקפדוקיא. ר' עקיבא מספר:

"פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שמטרפת בים והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה, ומנו? ר' מאיר. כשעליתי למדינת קפוטיא בא וישב ודן לפני בהלכה" (יבמות קכא, ע"א).

גם ר' נתן ביקר בקפוטקיא (שבת קלד, ע"א; חולין מז, ע"ב). קרה שגם עוברי עבירה היו בורחים מארץ ישראל לקפודקיא, כדי להמלט מעונש.

מעשה בליסטים אחד "שיצא ליהרג במגיזת קפוטקיא, ואמר להם: לכו אמרו לה לאשת שמעון בן כהן, אני הרגתי את בעלה בכניסתי ללוד (יבמות כה, ע"ב).

בבית העלמין העתיק של יפו נתגלו כמה מצבות של יהודים שהתייחסו על קהל הקפדוקים שעלו לארץ ישראל, בתקופת התלמוד (ספר הישוב כ"א, עמ' 84-85).




הערות לערך:
שם המעיר: דורון חגג
הערה: מובא בספר דברים פרק ב פסוק כג "כפתורים היוצאים מכפתור" ומתרגם אונקלוס קפוטקאי דנפקו מקפוטקיא.

שם המעיר: איתמר חדאד
הערה: הרמב"ם בפירושו למשנה מזהה אותה עם ט'מיאט,וכן הרס"ג בתרגומו לפסוק בדברים 'כפתורים היוצאים מכפתור' מזהה אותה עם דמיאט.
והוא מחוז במצרים במזרח הדלתא של הנילוס שבירתו היא עיר הנמל בשם זה.
מקור ההערה: הרב קאפח בהערתו לפירוש המשנה לרמב"ם

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן