לדף ראשי



מגדולי הרבנים במזרח אירופה לפני השואה. ספריו החשובים הם "אור שמח" על הרמב"ם, "משך חכמה" – פירוש לתורה ("משך" הם ראשי התבות של שמו), וחידושים על התלמוד הבבלי והירושלמי. בדור האחרון נתפרסמו גם תשובותיו.

נולד בשנת תר"ג בעיר בלטרימנץ פלך ווילנא לאביו רבי שמשון קלונימוס. אביו היה למדן גדול ומרביץ תורה. התפרסם כגאון מצעירותו. אחרי חתונתו ישב בביאליסטוק אצל חמיו. אשתו פרנסה אותו במסחר והוא ישב ועסק בתורה שנים רבות.

בשנת תרמ"ח [1888] נפטר הגאון רבי ראובן הלוי דינבורגר אב בית דין של דווינסק, ורבי מאיר שמחה נתמנה לממלא מקומו והפך לרבה של דווינסק.

כארבעים שנה שימש כרב העיר דווינסק. רבי מאיר שמחה חי בדוחק ולא רצה ליהנות משל אחרים. פעם החליטו ראשי הקהילה להוסיף על משכורתו, והוא התנגד לכך באומרו שבמשכורתו הקבועה יש לו די מחסורו, וסירב לקבל שום הוספה.

בשנת תרס"ב, כארבע עשרה שנים לאחר שנתמנה לרב בדווינסק, החל בהדפסת ספרו הגדול "אור שמח" על הרמב"ם. שלושה חלקים יצאו בחייו בוורשא, והחלק האחרון נדפס לאחר פטירתו בעיר ריגא על ידי רבי מנחם מנדל ז'ק, אב בית הדין של ריגא, שהוציא לאור גם את הספר "משך חכמה" על התורה שנה לאחר פטירתו של רבי מאיר שמחה.

מלבד ספרו הגדול על הרמב"ם, כתב חידושים גם על סדר מסכתות הש"ס, אך כתבי יד רבים הלכו לטמיון בשואה. מעט מחידושיו על כמה מסכתות הש"ס יצאו לאור בישראל.

רבי מאיר שמחה היה נערץ בקרב קהל עדתו ובקרב אנשי העיר דווינסק. ראש המוסד לשעבר איסר הראל (הלפרין) שהתגורר בנעוריו בדווינסק, מתאר בספרו 'בטחון ודמוקרטיה' מאורע שהסעיר את תושבי העיר. באחד החורפים הגשומים עלה הנהר על גדותיו והמים איימו לפרוץ את הסכר ולשטוף את העיר. או אז הופיעה דמותו של רב העיר, רבי מאיר שמחה, שעלה על הסוללה ונשא תפילה לבורא עולם שיחוס על העיר ותושביה. כעבור זמן קצר החלו המים לשקוע. מאורע זה גרם לקידוש השם גדול בקרב התושבים הגויים של העיר.

בשנת תרפ"ו נפטרה אשתו הרבנית חיה. מספרים שרבי מאיר שמחה התכופף כלפי ארונה ואמר: "חיה חיה, אל תדאגי, עוד בשנה זו אבוא אליך". ואמנם באותה שנה נפטר - ד' באלול ה'תרפ"ו.

המאמר "הגאון ר' מאיר שמחה הכהן זצ"ל" מאת הרב חיים ראובן רבינוביץ


הערות לערך:
שם המעיר: אביעד מרקוביץ
הערה: רבי ראובן לוין מדוינסק היה גם ממוריו של הרב קוק. כאשר נפטר , נתקבל רבי מאיר שמחה ע"י הקהל הליטאי שהיה רוב בקהילה היהודית. אולם , בעוד החל רבי מאיר שמחה לנהוג ברבנות העיר , התמנה רבי יוסף רוזין מרוגאטשוב (הרוגאטשובי) שהיה חסיד ליובאוויטש מובהק לרב קהל החסידים בדוינסק.
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: הרב יורם כהן אור
הערה: לא ישלם העניין ללא איזכור דבריו המפורסמים אודות החשש מהיטמעות ישראל בגלות, אותם כתב ה"משך חכמה" בסוף פרשת "בחקתי" ביחס לקללות המוזכרות בפרשה,וזאת בסביבות שנת 1920:
"עוד מעט ישוב לאמר "שקר נחלו אבותינו", והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן. יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו, יליף מקלקלתא ולא יליף מתקנא, יחשוב כי ברלין היא ירושלים, וכמקולקלים שבהם עשיתם כמתוקנים לא עשיתם. "ואל תשמח ישראל אל גיל כעמים" (הושע ט, א)

אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו יניחהו לגוי מרחוק אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשנו, ולשונות זרים כלבוש יחלוף, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנחומיו ניחומי נביאי ה', אשר ניבאו על גזע ישי באחרית הימים. ובטלטולו ישכח תורתו, עומקה ופלפולה, ושם ינוח מעט, יתעורר ברגש קודש, ובניו יוסיפו אומץ, ובחוריו יעשו חיל בתורת ה'".

לצערנו,דברי ה"משך חכמה" היו בבחינת נבואה שהגשימה את עצמה עם פרוץ השואה ועד לשיבת מרכז התורה לא"י.

מקור ההערה: משך חכמה ,פרשת בחוקותי.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן