חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בכור בהמה

המקורות לדין בכור בהמה

בכור בהמה
בכור בהמה טהורה, או בכור חמור, יש בו קדושה:
שמות פרק יג
(יא) וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ:
(יב) וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לה' וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לה':
(יג) וְכָל פֶּטֶר חֲמר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּו וְכל בְּכור אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה:
(יד) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמר מַה זּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחזֶק יָד הוצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
(טו) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרג ה' כָּל בְּכור בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכר אָדָם וְעַד בְּכור בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זבֵחַ לה' כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכור בָּנַי אֶפְדֶּה:

שולחן ערוך יורה דעה סימן שו סעיף א
בכור בהמה טהורה נוהג בזכרים ולא בנקבות. ונוהג אפילו שלא בזמן הבית, בין בארץ בין בחוצה לארץ. ומצוה להקדישו ולומר: הרי זה קודש, שנאמר: תקדיש לה' אלהיך (דברים טו, יט) ואם לא הקדישו, מתקדש מאליו מרחם.

שולחן ערוך יורה דעה סימן שכא סעיף א
בכור בהמה טמאה נוהג בכל מקום ובכל זמן. ואינו נוהג אלא בחמורים. וזה מצותו, שכל ישראל שיש לו חמורה שבכרה פודהו בשה מן הכבשים או מן העזים, בין זכר בין נקבה, ובין תם בין בעל מום, בן גדול בין קטן, ויתננו לכהן. ומאימתי חייב לפדותו, משיולד עד שימות, אלא שמצוה לפדותו מיד, שלא להשהות המצוה. ולאחר שיפדנו הוא חולין גמורים, ומותר בגיזה ועבודה כשאר חולין. והכהן יעשה ג"כ בשה כמו בשאר חולין.

כל הנולד ראשון, חייב הבעלים להקדישו ולומר: "הרי זה קדוש". ולתת אותו לכוהנים, שיקריבו את חלבו ודמו על המזבח, ויאכלו את הבשר בירושלים.

בכור שנפל בו מום פוקעת קדושתו.
ביבנה היה אילא החסיד בודק את מומי הבכורות, ונטל שכר ארבעה איסרות לבהמה דקה, וששה לגסה. (בכורות כ"ט, ומ'.).

בכתב התרת הוראה כתבו:
יורה? - יורה; ידין? - ידין; יתיר בכורות? - יתיר (סנהדרין ה'.).
שלוש הלכות בדין בכור, לא הוזכרו במסכת בכורות:
א) דיני ברכת פדיון הבן (סוף מסכת פסחים);
ב) תענית בכורים בערב פסח (ירושלמי סוף פסחים);
ג) בכור שיש לו שני ראשים, נותן עשרה סלעים לכהן (מנחות ל"ז.).

מקור הערך: יהודה איזנברג ועוד

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
בכור
פדיון הבן; פדיון בכור בהמה