לדף ראשי



דרך שנוהג בה חסיד, היינו מי שהולך "לפנים משורת הדין".
למשל, נזכר במשנה משך הזמן, שיכול מי שקנה מקח לחזור ולתבוע את שיעור האונאה, או לבטל את המקח.
כמו כן, נזכר משך הזמן, שיכול מי שקנה מטבע כמטבע שלמה, ונמצא המטבע חסר ממשקלו, לתבוע את שיעור האונאה, או לבטל את המקח. אך נאמר, שאם מי שנתן את המטבע החסר לחברו מכיר את המטבע, ראוי לו, ממידת חסידות, שיקבלנו מיד הלוקח, אף אם חלף פרק הזמן שנקצב לאונאה במטבע.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן