 לדף
ראשי
ריבית אוכלת בהן
ריבית המכלה את נכסי בעל החוב - בבא קמא לט, א הכלל הוא, שאין בית דין נזקק לנכסיהם של היתומים, כדי לפרוע באמצעותם חוב של אביהם, אלא ממתינים עד שיגדלו היתומים, כדי לראות אם יש להם ראיה שאין כאן חוב. חריג לכלל זה הוא הלוואה הנושאת ריבית, שנלקחה מגוי, וקיבל עליו הגוי לדון בדיני ישראל, היינו שלא יתבע מן היתומים עד שיגדלו. במקרה זה, מכיוון שהריבית תופחת והולכת, ועלולה לאכול ולכלות את כל הנכסים, מעמידים בית דין אפוטרופוס ליתומים, ומוכרים מן הנכסים לפירעון החוב. מקור הערך: פרופ' נחום רקובר, ניבי תלמוד, ספרית המשפט העברי תשנ"א
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
