לדף ראשי

וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה. וְכָל הַמִּינִים כְּרֶגַע יאבֵדוּ. וְכָל אויְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ. וְהַזֵדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וּתְכַלֵּם וְתַשְׁפִּילֵם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. שׁובֵר אויְבִים וּמַכְנִיעַ זֵדִים:

הברכה שנוספה לש"ע ברכות התפילה בימי רבן גמליאל, ונקראת "ברכת המינים" או "ברכת הצדוקים", כי נתקנה נגד מכחישי תורה שבע"פ של הפרושים, והלשינו אצל הרומיים את היהודים המאמינים והביאו אותם בצרה גדולה.
כאשר ראה רבן גמליאל את תגבורת הרשעה של הפושעים ההם ציווה לתקן תפילה עליהם לאבדם, ועמד שמואל הקטן ויסד את הברכה ולמלשינים, וקבלוה ר"ג ובית דינו וצוו לקבעה בתוך י"ח ברכות, ואומרים אותה אחר "השיבה שופטינו", שמאחר שנעשה דין ברשעים, כלו המינים (ברכות כ"ח: מגילה י"ז: וירוש' ברכות פרק ד).
במשך הזמן נפלו בה שינויים רבים כי שונאי ישראל השתמשו בה להתקיף את תפילות היהודים (עי' ס' נצחון סי' שמ"ט ושבט יהודה סי' ט). ברמב"ם היא של כ"ב תיבות, ובכלבו ל"ב תיבות.

נוסחאות שונות
הנוסחא הישנה הייתה:

למלשינים אל תהי תקווה, וכל המינים כרגע יאבדו, וכל אויביך מהרה יכרתו, והזדון מהרה תעקר וכו'.

בנוסחא אחרת:

ולמלשינים אל תהי תקווה, וכל עושי רשעה כרגע יאבדו, וכלם מהרה יכרתו, והזדים מהרה תעקר וכו',

ונוסחה שלישית:

ולמלשינים אל תהי תקווה, וכל הרשעה כרגע תאבד, וכל אויבי עמך יכרתו, והזדים מהרה תעקר וכו',

מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: יש שאומרים ומלכות זדון במקום והזדים גם בנוסח אשכנז על פי הרב סולובציק והמהרש"א

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן