 לדף
ראשי
חודש
משך הזמן ממולד הלבנה עד המולד הבא אחריו תוכן הערך: רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק א החשבון המדויק של אורך החודש חדשים מלאים וחסרים מועדים בחדשי השנה מספר הימים בחודש איננו קבוע. בלוח היהודי מספר הימים הוא 29 או 30 יום. לא פחות ולא יותר. בלוח הנוצרי החודש הוא בן 30 או 31 יום. וחודש אחד, פברואר, הוא בן 28 או 29 יום. לחודש עברי בן 30 יום אנו קוראים "חודש מלא". השנה בלוח היהודי נוצרת מצירוף של חודשים. 12 חודשים יוצרים שנה רגילה, 13 חודשים יוצרים שנה מעוברת. (בניגוד ללוח הנוצרי, שהחלק ה- 1/12 של שנה יוצר חודש). כל חודש בלוח העברי מתחיל במולד הירח ומסתיים במולד שאחריו. בכל חודש עברי הירח הוא במילואו באמצע החודש. רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק א הלכה א. חודשי השנה הם חודשי הלבנה, שנאמר "עולת חודש בחודשו", ונאמר "החודש הזה לכם ראש חודשים". כך אמרו חכמים: הראה לו הקב"ה למשה במראה הנבואה דמות לבנה, ואמר לו כזה ראה וקדש.  ראינו, שהחודש היהודי נמשך 29 יום או 30 יום. עוד ראינו, שבמשך החודש הירח "נולד", גדל, חוזר ונעשה קטן ולבסוף הוא נעלם. כמה זמן בדיוק עובר מהרגע שהירח "נולד" ועד לרגע שהוא "נולד מחדש"? אילו היו עוברים בדיוק 29 ימים, היה אורכו של החודש 29 ימים. אילו היו עוברים 30 יום, היה אורכו של החודש 30 יום. אבל האמת היא, שבין מולד למולד עוברים בערך 29 ימים וחצי. לכן החודש היהודי הוא בדרך כלל פעם בן 29 ימים ופעם בן 30 יום. החשבון המדויק של אורך החודש החשבון המדויק של אורך החודש הוא קצת שונה: אורכו של החודש הוא 29 ימים, 12 שעות, ו- 793/1080 של שעה בממוצע. מהו 1/1080? ומה גודלו של 793/1080? כמה דקות וכמה שניות הוא זמן זה? ההסבר פשוט: אנחנו מחלקים את השעה ל- 60 דקות ואת הדקה מחלקים חלוקה שנייה ל- 60 שניות (פרוש המילה "שניה": חלוקה שניה של השעה. וגם באנגלית: second). בסך הכול השעה מחולקת ל- 3600 שניות. גם זה אינו מספר נוח, אבל יש לו יתרון: הוא מתחלק בלי שארית לכל המספרים מ- 1 עד 10 (חוץ מ- 7). כך גם המספר 1080. הקדמונים חילקו את השעה ל- 1080 "חלקים". כל "חלק" הוא אפוא 3 שניות ושליש: 1/3 3 = 1080 / 3600 = X → 3600 / X = 1080 / 1 איזה חלק של שעה הוא המספר 793/1080 ? 0.734259259 = 1080 / 793 ובמדויק: 44 דקות, 3 שניות ושליש. באותיות: כט/יב/תשצ"ג. חדשים מלאים וחסרים ראשי חדשים נוקבעו בימים מיוחדים כדי שלא יחול יום הכפורים ביום שישי או ראשון, ויהיו שני ימים רצופים אסורים במלאכה, וכדי שלא יחול הושענא רבא בשבת, ויבוטל חיבוט ערבה בהושענה רבא. אם ראש חודש הוא יומים, מתחיל החודש ביום השני של ראש חודש, שהוא א' בחודש.
מועדים בחדשי השנה ניסן בט"ו מתחיל חג הפסח; אייר אין בו יום טוב, ובי"ח ל"ג בעומר; סיון בששה מתחיל חג השבועות; תמוז בי"ז תענית, הוא צום הרביעי (זכריה ח' י"ט); אב בט' צום החמישי, בט"ו קצת יום טוב; אלול אין בו יום טוב, ומתחילים ימי הסליחות; תשרי בראשון ושני ר"ה, בשלישי צום גדליה, בעשרה יום הכפורים, בט"ו מתחיל חג הסוכות ואחריו שמיני עצרת ושמחת תורה. חשון אין בו יום טוב; כסלו בכ"ה מתחילים ימי החנוכה; טבת בעשרה תענית צום העשירי; שבט בט"ו ר"ה לאילנות, והוא מעין יום טוב; אדר בי"ג תענית אסתר, בי"ד וט"ו פורים. מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
