לדף ראשי




במקרא מסופר על חלומות ופתרונם, ונראה מהם כי החלום הוא כעין נבואה, ועליהם אמר איוב:

בחזון חזיון לילה בנפול תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב,
אז יגלה אוזן אנשים ובמוסרם יחתום (איוב ל"ג י"ד).

חז"ל אמרו:

אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים (ברכות נ"ה.),
אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו (שם).

בעל הלבושים כתב:

דבר ידוע הוא, וכולי עלמא ידעי זה, שרוב החלומות הם דברים בטלים וכו' שאפילו החלומות האמתים הבאים מצד הנבואה והשכל יש בהם קצת דברים בטלים (לבוש אורה פ' וישב).

פתרון חלומות
חז"ל אמרו:

כל החלומות הולכין אחרי הפה (ברכות נ"ה:),

פירוש הדבר הוא, שפתרון טוב של החלום מסב אותו לטובה.

בתלמוד (ברכות נה,ב) מובאות תפילות שאדם מתפלל כאשר חלם חלום רע:
תפילה ראשונה נאמרת אל מול הכהנים כאשר הם נושאים את כפיהם:

רבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים, אם טובים הם - חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף, ואם צריכים רפואה - רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו, וכמרים מצרעתה, וכחזקיה מחליו, וכמי יריחו על ידי אלישע, וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה - כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה ומסיים בהדי כהני, דעני צבורא אמן.

תפילה שניה:

אדיר במרום שוכן בגבורה, אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום.

תפילות אלה התקבלו כתפילות הנאמרות על ידי הקהל כולו בזמן ברכת כהנים.

תענית חלום
"תענית חלום" היא תענית שמתענים כדי להיטיב את החלום הרע שחלמו.
אמרו חז"ל: יפה תענית לחלום כאש לנעורת (שבת י"א).
בעבר התענו תענית חלום, ואפילו בשבת, כדי לחזור לשלוות נפש מן החלום הרע. כיום אין נוהגים בתעניות אלה. (עי' או"ח פי' רפ"ח).

הטבת חלום
הרואה חלום ונפשו עגומה עליו, ייטיו בשחרית בפני שלושה מאוהביו, ויאמר בפניהם שבע פעמים:

חלמא טבא חזאי

ואוהביו עונים שבע פעמים:

חלמא טבא חזית, רחמנא לשויה לטב,
שבע זמנין לגזור עליה מן שמיא די ליהוי טבא,
ויהוי טבא, טבא הוא וטבא להוי.

ואח"כ אומר שלושה פסוקים שיש בהם "היפוך", שלשה פסוקים שיש בהם "פדיון" ושלשה פסוקים שיש בהם "שלום":
היפוך:

הפכת מספדי למחול לי
אז תשמח בתולה וגו' והפכתי אבלם לששון וגו',
ויהפוך ה' אלוהיך את הקללה לברכה וגו'.

פדיון:

פדה בשלום נפשי וגו'
ופדויי ה' ישובון וגו'
ויפדו העם את יונתן ולא מת,

שלום:

בורא ניב שפתים שלום שלום וגו'
ורוח לבשה את עמשי וגו' שלום שלום לך וגו'
ואמרתם כה לחי ואתה שלום וגו'.

ואחר כך אומרים לו:

לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי רצה האלהים את מעשיך.

עיין נוסח ההטבה בסדור עבודת ישראל עמוד 578. ומסיים שם שיאמר שיתן החולם דבר מה לצדקה, ואוהביו יאמרו לו:

תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה,
שלום עליך ועלינו ועל כל ישראל, אמן.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
לתורת החלום של חסידי אשכנז / יוסף דן



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן