לדף ראשי





את התאריך לברכת חמה קובעים על פי חשבון התקופות של שמואל כפי שזה מוסבר במסככת עירובין (כ"ו ע"א) ובמסכת ברכות (כ"ט ע"ב) ושם מקור המנהג.

מהו חשבון התקופות של שמואל?
בתקופת התלמוד היה מקובל שאורך השנה השמשית הוא 365 יום ו- 6 שעות שהם 52 שבועות ועוד יום ו-6 שעות. לפי זה בכל שנה מתאחרת התקופה ביום אחד ו-6 שעות ביחס ליום בשבוע בו חלה התקופה בשנה הקודמת.
החישוב מראה שאחרי 28 שנים חוזרת התקופה לחול באותו יום ובאותה שעה כבתחילת המחזור. בשנה הראשונה של הבריאה נפלה תקופת ניסן לפי חשבון התקופות של שמואל בתחילת יום רביעי כלומר ביום שלישי בשעה שש בערב (אז מתחילה היממה בלוח היהודי). את "ברכת חמה" קבעו לומר ביום בו מתחילה תקופת ניסן בשנה הראשונה של המחזור וזה נופל תמיד ביום רביעי - היום בו נתלו המאורות.

איך מוצאים את השנה במחזור חמה?
מחלקים את מספר השנה לבריאת העולם ל-28, המנה מצביעה על מספר המחזורים שחלפו והשארית מצביעה על מספר השנה במחזור. שנת התשס"ט- 5769 - חלוקת השנה ל- 28 נותנת מנה 206 ושארית 1. ולפי זה עד שנה זו חלפו 206 מחזורי חמה ושנת תשס"ט היא שנה ראשונה במחזור 207 לחמה. בשנה זו נופלת תקופת ניסן ביום רביעי י"ד בניסן. עם זריחת השמש של יום זה יברכו בכל קהילות ישראל בעולם את "ברכת החמה".

איך למצוא את התאריך העברי בו נופלת תקופת ניסן לשמואל?
חשבון התקופות של שמואל הוא חשבון עממי ואין הוא מתאים לא לחשבון התקופות של הלוח העברי (תקופת רב אדא) ולא לחשבון התקופת האסטרונומי, ויש קושי מסוים במציאת התאריך לפי הלוח העברי (ר' הסבר בהלכות קידוש החודש להרמב"ם בפרק התשיעי). תקופות שמואל הם בתאריך קבוע בלוח השנה השמשי היוליאני, משום שגם לוח זה מבוסס על שנה שאורכה 365 יום ו– 6 שעות. תקופת ניסן לשמואל נופלת בשנה הראשונה של המחזור באופן קבוע ב– 26 במרץ בלוח היוליאני. תאריך זה מקביל בימינו (עד סוף המאה ה-21) ל- 8 באפריל בלוח הגריגוריאני (הלוח השמשי המקובל היום בעולם) והוא חל תמיד ביום רביעי בשבוע. בדרך כלל חל תאריך זה בחודש ניסן ולעתים רחוקות גם באדר (כמו בשנת תתקצ"ג - אז יברכו את ברכת חמה בכ"ט באדר ב').

ברכת חמה נאמרת ברוב עם. מתפללים שחרית בהשכמה או כמנהג ותיקין. מברכים את הברכה עם היראות גלגל השמש, ולא יאוחר משלוש שעות זמניות מעת הזריחה. אחרי 3 שעות מברכים בלי שם ומלכות, ויש פוסקים שמתירים לברך עם שם ומלכות עד חצות היום.

בפעם הבאה, אי"ה, נזכה לברך את הברכה ביום רביעי כ"ג בניסן תשצ"ז.


א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת-יְהֹוָה מִן-הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים:
ב הַלְלוּהוּ כָּל-מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל- (צְבָאָו) [צְבָאָיו]:
ג הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר:
ד הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם:
ה יְהַלְלוּ אֶת-שֵׁם יְהֹוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ:
ו וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק-נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר:

ברוך אתה ה' אלוהנו מלך העולם עושה מעשה בראשית.

אֵל אָדון עַל כָּל הַמַּעֲשים.
בָּרוּךְ וּמְברָךְ בְּפִי כָּל הַנְּשָׁמָה.
גָּדְלו וְטוּבו מָלֵא עולָם.
דַּעַת וּתְבוּנָה סובְבִים הודו:
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּות הַקּדֶשׁ.
וְנֶהְדָּר בְּכָבוד עַל הַמֶּרְכָּבָה.
זְכוּת וּמִישׁור לִפְנֵי כִסְאו.
חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבודו:
טובִים מְאורות שֶׁבָּרָא אֱלהֵינוּ.
יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשכֵּל.
כּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם.
לִהְיות מושְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל:
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נוגַהּ.
נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעולָם.
שמֵחִים בְּצֵאתָם וְששים בְּבואָם.
עשים בְּאֵימָה רְצון קונָם:
פְּאֵר וְכָבוד נותְנִים לִשְׁמו.
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתו.
קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אור.
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה:
שֶׁבַח נותְנִים לו כָּל צְבָא מָרום.
תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שרָפִים וְחַיּות וְאופַנֵּי הַקּדֶשׁ:


א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:
ב הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ:
ג יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה-דָּעַת:
ד אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם:
ה בְּכָל-הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם:
ו וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח:
ז מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל-קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ:
ח תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי:
ט פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי-לֵב מִצְוַת יְהֹוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:
י יִרְאַת יְהֹוָה טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי-יְהֹוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו:
יא הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים:
יב גַּם-עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב:
יג שְׁגִיאוֹת מִי-יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי:
יד גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ אַל-יִמְשְׁלוּ-בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב:
טו יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי-פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדון הַכּל. לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלּא עָשנוּ כְּגויֵי הָאֲרָצות. וְלא שמָנוּ כְּמִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה. שֶׁלּא שם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמונָם: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לא יושִׁיע, וַאֲנַחְנוּ כּורְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמודִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוטֶה שָׁמַיִם וְיוסֵד אָרֶץ. וּמושַׁב יְקָרו בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּו בְּגָבְהֵי מְרומִים. הוּא אֱלהֵינוּ אֵין עוד. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ. אֶפֶס זוּלָתו. כַּכָּתוּב בְּתורָתו. וְיָדַעְתָּ הַיּום וַהֲשֵׁבתָ אֶל לְבָבֶךָ. כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוד:
וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ ה' אֱלהֵינוּ לִרְאות מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ. לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ. וְהָאֱלִילִים כָּרות יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עולָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנות אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ. תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁון. לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ. וְלִכְבוד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת על מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעולָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעולְמֵי עַד תִּמְלךְ בְּכָבוד. כַּכָּתוּב בְּתורָתֶךָ. ה' יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד:
וְנֶאֱמַר. וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:
קדיש


(עפ"י הבן-איש-חי)

יש הנוהגים לשלב את הברכה עם תפילת שחרית: מיד אחרי "קדיש תתקבל" יוצאים אל מקום בו ניתן לראות את השמש ואומרים את המזמורים והברכה, ואחרי הברכה חוזרים לגמור את התפילה ומשלימים את סדר ברכת חמה באמירת "עלינו לשבח" שבתפילה.


א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:
ב הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ:
ג יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה-דָּעַת:
ד אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם:
ה בְּכָל-הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם:
ו וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח:
ז מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל-קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ:
ח תּוֹרַת יְהֹוָה תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְהֹוָה נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי:
ט פִּקּוּדֵי יְהֹוָה יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי-לֵב מִצְוַת יְהֹוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:
י יִרְאַת יְהֹוָה טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי-יְהֹוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו:
יא הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים:
יב גַּם-עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב:
יג שְׁגִיאוֹת מִי-יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי:
יד גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ אַל-יִמְשְׁלוּ-בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב:
טו יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי-פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי:


א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת-יְהֹוָה מִן-הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים:
ב הַלְלוּהוּ כָּל-מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל- (צְבָאָו) [צְבָאָיו]:
ג הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר:
ד הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם:
ה יְהַלְלוּ אֶת-שֵׁם יְהֹוָה כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ:
ו וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק-נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר:

כי שמש ומגן ה' אלקים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים; ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים; הודינו לך אלקים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך; וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק; והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא; ואוהביו כצאת השמש בגבורתו .


יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:
טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן:
טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:
יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ:
יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב:
יט וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי:


לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, הנה אנחנו באים להודות לה' על מעשה בראשית אשר עשה, ולברך בשמו הברכה אשר תקנו חכמים זיכרונם לברכה ביום זה, על החמה בתקופתה שעומדת ברקיע בתחילת המחזור כ"ח שנה שלה, כמו תחילת עמידתה ביום רביעי בששת ימי בראשית, כדי לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, לתקן שורש מצוות הברכה הזאת במקום עליון, ויעלה לפניו כאילו כווננו במצווה הזאת כל הכוונות הראויות לכוון ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו, מעשה ידנו כוננה עלינו מעשה ידינו כוננהו.


הברכה נאמרת פעמיים: פעם ע"י הרב ופעם שניה ע"י הציבור כולו בקול אחד;

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית.

א הוֹדוּ לַיהֹוָה כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ב הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ג הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ד לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ה לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ו לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל-הַמָּיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ז לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ח אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
ט אֶת-הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
י לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יא וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יב בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יג לְגֹזֵר יַם-סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יד וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
טו וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם-סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
טז לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יז לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יח וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
יט לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כ וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כא וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כב נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כג שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר-לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כד וַיִּפרקנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כה נֹתֵן לֶחֶם לְכָל-בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
כו הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

אֵל אָדון עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים. בָּרוּךְ וּמְבורָךְ בְּפִי כָל הַנְּשָׁמָה:
גָּדְלו וְטוּבו מָלֵא עולָם. דַּעַת וּתְבוּנָה סובְבִים הודו:
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּות הַקּדֶשׁ. וְנֶהְדָּר בְּכָבוד עַל הַמֶּרְכָּבָה:
זְכוּת וּמִישׁור לִפְנֵי כִסְאו. חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבודו:
טובִים מְאורות שֶׁבְּרָאָם אֱלהֵינוּ. יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל:
כּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם. לִהְיות מושְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל:
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נוגַהּ. נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעולָם:
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם שָׂשִׂים בְּבואָם. עושִׂים בְּאֵימָה רְצון קונֵיהֶם:
פְּאֵר וְכָבוד נותְנִים לִשְׁמו. צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתו:
קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אור. רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה:
שֶׁבַח נותְנִים לו כָּל צְבָא מָרום. תִּפְאֶרֶת וּגְדוּלָה שְׂרָפִים וְחַיּות וְאופַנֵּי הַקּדֶשׁ:

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדון הַכּל. לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוצֵר בְּרֵאשִׁית. שֶׁלּא עָשָׂנוּ כְּגויֵי הָאֲרָצות וְלא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחות הָאֲדָמָה. שֶׁלּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמונָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לא יושִׁיעַ. וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהוּא נוטֶה שָׁמַיִם וְיוסֵד אָרֶץ. וּמושַׁב יְקָרו בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל. וּשְׁכִינַת עֻזּו בְּגָבְהֵי מְרומִים. הוּא אֱלהֵינוּ וְאֵין עוד אַחֵר. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתו. כַּכָּתוּב בַּתּורָה. וְיָדַעְתָּ הַיּום וַהֲשֵׁבותָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת. אֵין עוד:

עַל כֵּן נְקַוֶּה לָךְ ה' אֱלהֵינוּ לִרְאות מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרות יִכָּרֵתוּן. לְתַקֵּן עולָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ לְהַפְנות אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יושְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁון. לְפָנֶיךָ ה' אֱלהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפּלוּ וְלִכְבוד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ. וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עול מַלְכוּתֶךָ. וְתִמְלוךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעולָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא. וּלְעולְמֵי עַד תִּמְלוךְ בְּכָבוד. כַּכָּתוּב בְּתורָתָךְ. ה' יִמְלךְ לְעלָם וָעֶד:
וְנֶאֱמַר וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד:

אֲדון עולָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצו כּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמו נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְלות הַכּל. לְבַדּו יִמְלוךְ נורָא:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁילו וּלְהַחְבִּירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלו הָעז וְהַמִּשְׂרָה:
בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִמְיון. בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה:
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פִּרוּד. גְּדול כּחַ וּגְבוּרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּואֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּיום צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוּסִי. מְנָת כּוסִי בְּיום אֶקְרָא:
וְהוּא רופֵא וְהוּא מַרְפֵּא. וְהוּא צופֶה וְהוּא עֶזְרָה:
בְּיָדו אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה:
וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי. אֲדנָי לִי וְלא אִירָא:
בְּמִקְדָּשׁו תָגֵל נַפְשִׁי. מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה:
וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי. אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּורָא:

[יש הנוהגים להוסיף על פי "שדי חמד": ""אנא בכח גדולת ימינך וכו'", "למנצח בנגינות מזמור שיר" (תהלים ס"ז), "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים" (תהלים קכ"א), "שמש אומר שירה" מתוך פרק שירה. ואומרים ברכת הודאה עפ"י הנוסח המובא ב"שדי חמד" או עפ"י "בן איש חי" שנה ראשונה פרשת עקב. הנוסח מובא להלן].

יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך בו ברכת החמה לשמך, כן תחיינו ותקיימנו ותזכנו בתקופת החמה אשר תהיינה בשנים הבאים עלינו לחיים טובים ולשלום, שמחים בבניין עירך וששים בעבודתך, ותזכינו לראות פני משיחך, ויתקיים בימינו מקרא שכתוב "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים, ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא".

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נט עמוד ב
תנו רבנן: הרואה חמה בתקופתה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן, אומר ברוך עושה בראשית. ואימת הוי? - אמר אביי: כל עשרים ושמונה שנין, והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע.

קדיש על ישראל
מברכים זה את זה בברכת "תזכו לשנים רבות טובות ונעימות".





הערות לערך:
שם המעיר: הלל סקולניק
הערה: הנני מחבר התוכנה קדוש החודש לרמב"ם, ובאתר שלי יש תוכנה להורדה חינם
http://sites.google.com/site/kidushhahodesh/Home/myfiles

בפרק על תקופת שמואל אפשר לבצע קפיצות של 28 שנה משנת תהו שלפני יצירה וכל תקופת ניסן המצוינת הוא היום הראוי לברכת החמהץ
מקור ההערה: הלכות קדוש החודש לרמב"ם פרק ט' תקופת שמואל
לעיון נוסף:



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן