חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

יום זיכרון

יום שמתו בו אביו או אמו

תוכן הערך:
הלימוד ביום הזיכרון
יום הזיכרון
יום הזיכרון לחסידים

בלילה שלפני יום הזיכרון מדליקים נר שידלק כל הלילה והיום שלאחריו, לזכר נשמת המת, על פי הכתוב "נר אלקים נשמת אדם".
הבן אומר קדיש בתפילות ערבית שחרית ומנחה, ועובר לפני התיבה.

יש הנוהגים להתענות ולבקר את הקבר.
יש שאינם אוכלים בשר ולא שותים יין.
עיקר העינוי הוא משום כבוד אב ואם, כמו שאמרו חז"ל שצריך לכבדם בחייהם ובמותם (קדושין ל"א).

הלימוד ביום הזיכרון
ביחזקיה המלך כתוב:
וכבוד עשו לו במותו (דהי"ב ל"ב) - מלמד שהושיבו ישיבה על קברו (ב"ק ט"ז:) ופירש"י לעסוק שם בתורה ביום מותו.
ביבמות קכ"ב. מביא רש"י מתשובות הגאונים:
מצאתי... יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו, ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו, ובאים על קברו עם שאר העם, להושיב ישיבה שם.
נוהגים עתה ללמוד כמה משניות, כאשר ראשי התבות של התחלת המשניות הם שמו של הנפטר.

יש הלומדים משניות טהרות.
יש הלומדים את פרק כ"ד ממסכת כלים, כ יש בו י"ז משניות (כמניין טו"ב) וכל משנה מסתיימת במלה טהור או טהורה.
גם לומדים מסכת מקואות פרק ז' משום שארבע המשניות האחרונות שבו:
נפל,
שלשה,
מקוה,
הטביל
הם ראשי תבות נשמה (עי' ס' מעשה אורג שהאריך בזה).

הספרדים נוהגים ללמוד בספר הזהר. יש המסיימים את קריאת הזוהר בלילה, ואח"כ עושים סעודה ונושאים תפילה "אל מלא רחמים" לנפטר, ו"מי שברך" לבעה"ב. (ס' שערי ירושלם שער מנהג אה"ק).

יום הזיכרון
יש אומרים שמונים את יום הזיכרון בשנה הראשונה מיום הקבורה, ובשנים שאחריה מיום המיתה (הרמ"א ש"ע יו"ד סי' ת"ב י"ב, שו"ת משאת בנימין פ"ד),
דעת הט"ז והש"ך כי גם בשנה הראשונה מונים מיום המיתה, ורק אם נתאחרה הקבורה יותר משלשה ימים סובר הש"ך שבשנה הראשונה מונים מיום הקבורה.
הט"ז סובר שבכל מקרה מונים מיום המיתה גם בשנה הראשונה.

אם יום המיתה הוא באדר בשנה פשוטה, יש מחלוקת מתי יום הזיכרון בשנה מעוברת:
לר' יהודה עיקר אדר הוא הראשון;
לר' מאיר עיקר אדר הוא השני (נדרים ס"ג).
הרא"ש ושאר פוסקים סוברים כר' יהודה, ויום הזיכרון יהיה באדר ראשון.
בש"ע פוסק המחבר כי יום הזיכרון הוא באדר שני.
רמ"א אומר שהמנהג לעשותו באדר ראשון, אך רבים נהגו לעשותו בשני אדרים מפני הספק (או"ח סי' תקס"ח ג).
ואם יום המיתה הוא באדר של שנה מעוברת, יום הזיכרון הוא באותו אדר בכל שנה מעוברת.

אם יום המיתה הוא ביום א' בראש חודש, בחדשי חשון וכסלו כשהם מלאים, שהוא ל' בחודש, ובשנה הבאה החודש חסר ואין בו יום ל' בחודש, יעשה יום הזיכרון בתאריך כ"ט בחודש, שהוא היום האחרון של החודש. אם בשנה הבאה החודש מלא, ישמור את יום הזיכרון ביום א' בחודש, ובשנים שאחריהם ישמור תמיד את יום הזיכרון ביום א' בחודש, גם אם היו בחודש 30 ימים.
אם יום המיתה הוא ביום ב' דראש חודש, שהוא א' בחודש, ישמור תמיד את יום א' בחודש. (קצור ש"ע סי' רכ"א ד).
אם אינו יודע את יום המיתה, יבחר יום אחד, וטוב שיום זה יהיה מאוחר מלהיות מוקדם.
אם חל יום הזיכרון בשבת, חייב לעלות לתורה. ומנהגנו גם אם חל בחול ביום שקורין בו בתורה יש לו עלייה, ואם הוא ביום שאין קורין בו, עולה לתורה לפני כן.

יום הזיכרון לחסידים
החסידים חוגגים את יום הזיכרון של צדיקיהם ועושים אותו ליום הלולא. ויש מהם שנוהגים כן גם ביום הזיכרון של אבותיהם, באמרם כי ביום יום זיכרון תעלה נשמת המתים למדרגה רמה בגן עדן (עי' נשמת חיים ח"ב כ"ז, מקורי המנהגים סי' צ"ח). ושותים יי"ש ביום הזיכרון אחר התפילה, לשמחת עילוי הנשמה.
ויש האומרים להפך: כי ביום זה רע מזלם, לפיכך שותים יי"ש ואומרים "לחיים", להטיב המזל (מנהגי בית יעקב סי' קכ"ד).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מנהגי אבלות שאינם ראויים / משה צוריאל


מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן