לדף ראשי




ומזכירו השל"ה:

ראש חודש מאחר שהוא כפרה, יראה האדם שיעשה תשובה גמורה בלב שלם, דהיינו בערב ראש חודש יעשה כמו יום כיפור, כמו שנוהגים הרבה מחסידי עליון, ויתקן כל המקולקל הן בממון הן בגוף הן בנפש. ויתוודה בבכי רבה, ובחרטה גמורה, ויעזוב דרכו הרעה כדי כשיכנס החודש יהיה כבריה חדשה. (דף ק"כ: ק"מ. קע"ט.)

יעב"ץ בסדורו כתב:

חדשים מקרוב נהגו להתענות ערב ראש חודש וקורין אותו יום כיפור קטן, והוא ידוע ונתפשט ברבים, וטוב הדבר וביחוד להמון העם המלכלכים כל היום כדי לשטפם מטנופם, ולהיות להם לזכרון בין עיניהם להשגיח על טהרת נפשם וגופם, עכ"ל.

המנהג הזה לא נזכר בש"ע (סדר עבודת ישראל 319).

סדר יום כיפור קטן
במנחה של ערב ראש חודש מתפללים כדרכה, אלא שאין אומרים תחנון (ויש מתפללים אחר חצות), ואם חל ראש חודש בשבת או ביום א' מתענים ביום ה' שלפניו.
בשעת מנחה לובשים טלית ומניחים תפילין. והש"ץ מתחיל המזמור:

תפילה לעני כי יעטוף וגו'.

ואח"כ הסליחה:

יום זה יהי משקל כל חטאתי בטל במעוטו כדמות ירח היום וכו'

שיסד ר' יהודה אריה ממודינא.
ואומרים "למנצח מזמור לדוד יענך ה' ביום צרה", פרשת התמיד, "אשרי".
ואם יש עשרה בבית הכנסת שהתענו, מוציאים ס"ת וקוראים "ויחל" ומפטירים "דרשו", ואומר הש"ץ חצי קדיש, ועומדים להתפלל מנחה בלחש, ואומרים "עננו" ב"שמע קולנו", והש"ץ אומר "עננו" בין גואל לרופא.

ואחר התפילה אומרים:

לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו וגו'
אל מלך יושב וכו'
כרחם אב וכו'.

הסליחה משאת כפי מנחת ערב רצה נא בכושר, שחבר ר' מרדכי בר שבתי ארוך וכו'

אל מלך יושב וכו'.

הסליחה אלהי בשר עמך מפחדך סמר, מר' אליעזר ברבי יצחק הלוי,
והפזמון: בת עמי לא תחשה ולא תשקוט בזעקה וכו', וראשי חרוזיו בנימן.

אל מלך יושב וכו',
רחמנא אדבר לן קימיה דאברהם רחימא, בדיל ויעבר (בעבור שאומרים ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' וגו' שהם שלוש עשרה מדות) וכו'.
אלהינו וא"א אל תעש עמנו כלה וכו'.

וידוי הגדול של רבנו נסים המתחיל:

רבש"ע קודם כל דבר אין לי פה להשיב ולא מצח להרים ראש וכו',
אוא"א תבא לפניך תפילתנו ואל תתעלם מתחנתנו וכו'
אשמנו בגדנו וכו' אל ארך אפים אתה וכו' ה' ה' וכו'
שמע ישראל,
ה' הוא האלהים,
עננו אלהי אברהם עננו,

קדיש תתקבל, ”למנצח על הגתית מזמור לדוד", "ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ" וגו' קדיש יתום, "עלינו".
יש קהילות שמוסיפים לומר אבינו מלכנו לפני המזמור. ואם יום כיפור קטן נדחה ליום ה' אומרים אחריו תחנון.




הערות לערך:
שם המעיר: אוריאל טויטו
הערה: יום כיפור קטן - אין לעשותו בערב ראש חודש חשון (כנראה, הואיל וזה עדיין תשרי, ואסור בצום), ער"ח טבת (הואיל וזה חנוכה), ער"ח אייר, ער"ח תשרי. ר"ת חטא"ת.
המקור: קובץ ויען שמואל, היו"ל ע"י ישיבת כסא רחמים (ח"ד, תורת משה עמ' כ"ג).
כמו כן, שמעתי, שבער"ח, לאחר המולד, אין לצום, כי כבר נכנסה קדושת ר"ח. ועי' בזה בבן איש חי (שנה א' פרשת וישלח).זאת שמעתי מהרב יוסף אליהו שליט"א, בנו של הגר"מ אליהו זצ"ל.


מקור ההערה: צויין לעיל.

שם המעיר: אוריאל טויטו
הערה: בנוגע ליום כיפר קטן, הערתי הערה, ועתה מצאתי מ קור נוסף. עיין כף החיים (סי' תיז אות כ"א). ובכלל העניין - באותו מקור אותיות י' - כ"א.
מקור ההערה: צייני לעיל

שם המעיר: יוסי דוידזון
הערה: לא הודכר בערך הסליחה "רחמנא אידכר" הנאמרת אחרי בת עמי לא תחשה, קודם וידויו של רב ניסים גאון
מקור ההערה: סידורים

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן