לדף ראשי



דבורה לבית קלפוס נולדה בשנת 1925 בתל-אביב, וכעבור 10 שנים עברה המשפחה לרמת-גן. האווירה בבית הייתה לאומית ולכן אין להתפלא על כך ששני אחיה ושתים מאחיותיה היו חברים באצ"ל. דבורה הצטרפה לארגון בגיל צעיר ועד מהרה נשלחה לקורס "סגנים" (מפקדי כיתות) והייתה למפקדת. לאחר הכרזת "המרד", בפברואר 1944, השתתפה דבורה בפעולות נגד השלטון הבריטי בארץ, ביניהם: החרמת בדים ממשרד התעשייה הקלה (אוקטובר 1944), פיצוץ צינור הנפט ליד חיפה (מאי 1945), ההתקפה על מחנה הצבא במגרשי התערוכה בתל-אביב (דצמבר 1945), ההתקפה על שדה התעופה הצבאי בלוד (פברואר 1946) ולבסוף מעצרה בחולות בת-ים באפריל 1946 יחד עם 30 מלוחמי הארגון בשובם מחבלה במתקני הרכבת בדרום הארץ. ה-31 הובאו בפני בית-הדין הצבאי בירושלים ולאחר יומיים נידונו ל-15 שנות מאסר ללא יחס מיוחד (אחד מהם, בנימין קפלן, נידון למאסר עולם). דבורה קלפוס-נחושתן נשלחה לבית-הסוהר לנשים בבית-לחם, שם ניהלה מאבק למען זכויות האסירות. בדצמבר 1947 הועברו כל האסירות והעצירות למחנה המעצר בעתלית, וכעבור חודשיים הצליחה לברוח מן המחנה ולהצטרף ללוחמי האצ"ל בתל-אביב.
לאחר קום מדינת ישראל, נשאה ליעקב נחושתן (חבר האצ"ל שנעצר בידי הבריטים בשנת 1945, הוגלה למחנה המעצר באפריקה והוחזר ארצה לאחר הקמתה של מדינת ישראל). יעקב נחושתן, עורך דין ירושלמי, היה חבר הכנסת השביעית (1969-1973), ציר מדיני בוושינגטון (1979) ושגריר ישראל בהולנד (1982).




הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: למיטב ידיעתי בנה הוא מפקד חיל האוויר

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן