חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מגילת אסתר

אחת מחמשת המגילות

אחד מספרי התנ"ך. קוראים את מגילת אסתר בי"ד באדר (בירושלים: ביום ט"ו באדר), בחג הפורים, בבית הכנסת. במגילה סיפור הצלת ישראל על ידי אסתר המלכה ומרדכי היהודי, שהצליחו להציל את עם ישראל בזמן אחשוורוש, מלך פרס.

חמש מגילות בתנ"ך הם: שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר, והם כלולות בספרי ה"כתובים שבמקרא. רק ספר אסתר נקרא בפי חז"ל "מגילה" (ב"ב י"ד:).
קריאת המגילה בפורים נזכרה לפני החורבן בזמן ר' זכריה הקצב (תוספתא מגילה א ו').
ר' יוחנן בן נורי היה קורא את המגילה בצפורי ובשעת הסכנה.
ר' יהודה הנשיא העיר כי בהיותו קטן נקראה המגילה לפני ר' טרפון וזקנים בלוד (בלילה) וקלסו אותו (תוספתא מגילה פ"ד, ירוש' מגילה פ"א ה').

מעשה בר' מאיר שהלך לעסיא לעבור את השנה ולא מצא שם מגילה, וכתבה מפיו וחזר וקראה (מגילה י"ח:),

א"ר יהודה אמר שמואל הקורא את המגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא. ומוקמינן בצבור אבל ביחיד מותר וכו' (מגילה י"ט.)
רב נטרונאי גאון אמר כי המנהג בשתי הישיבות שהקורא את המגילה בצבור קורא וכורך כס"ת, וכן הורו רב עמרם גאון ורב צמח ורב פלטאי גאון. אבל רב האי גאון כתב שקורא ופושט כאגרת, אבל קורא וכורך בס"ת לא חזי לנא (מאה שערים עמ' ק"ט וק"י, ועי' טור או"ח סי' תר"צ)
ואנו נוהגים כרב האי גאון, שהקורא את המגילה פושטה כאגרת, כי כתיב בה "אגרת" הפורים.

חסרון השם במגילה
במגילת אסתר לא נזכר שם ה'.
רב האי גאון נתן לכך טעם:
מפני שידע מרדכי שהפרסיים יעתיקו המגילה, ולא רצה שיהא שמו של הקב"ה מונח בין הפרסיים, ושמא יעתיקוהו לשם עבודה זרה שלהם (וכן כתב הראב"ע).
עוד טעם:
שאמרו בפ"ק דר"ה שבטלו לכתוב השם באגרת, כי למחר זה פורע את חובו ונמצא השטר או האיגרת מונח באשפה. ומגילת אסתר נקראת אגרת, ולא רצו לחלק בין אגרת הדיוט לאגרת אסתר (עי' ספר האשכול ח"ב סי' ב').
בעלי הקבלה אמרו כי השם "מלך" הנזכר קפ"ז פעמים במגילת אסתר יש מהם המורים על הקב"ה.

דרש ר' תנחום:
נדדה שנת המלך, שנת מלכו של עולם (מגילה ט"ו: פרקי דר"א פ"נ).
ר' יודן ור' לוי בשם ר' יוחנן:
כל מקום שנאמר במגילת אסתר מלך אחשורוש באחשורוש הכתוב מדבר, וכל מקום שנאמר מלך סתם במלך מלכי המלכים הכתוב מדבר, ודרש "כטוב לב המלך ביין" - כטוב לבו של הקב"ה ביינה של תורה (מדרש אבא גוריון פ"א).
זמן קריאת המגילה
בזמן המשנה היו קוראים את המגילה באחר הימים מי"א אדר עד ט"ו. הקדימו את הזמן מי"א עד י"ד לבני הכפרים כדי שיום הקריאה יחול ביום ב' או ביום ה', ימים בהם נאספים אנשי הכפרים לערים לספק מים ומזון, וב"ד היו יושבים בימי ב' וה' להורות להם.

עיקר הקריאה היא לאנשי הערים ביום י"ד, ולאנשי כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון ביום ט"ו, כל מקום לפי הזמן בו נחו מהמלחמה:
על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב וגו'
היהודים בשושן העיר המוקפת חומה הרגו בשונאיהם גם ביום י"ד ונחו בט"ו בו (אסתר ט'), ולכן פורים בערים מוקפות חומה הוא ביום ט"ו באדר.

ההגדרה של הערים המוקפין חומה היא מימות יהושע, כדי לכבד את ערי א"י שהיו חרבות בעת ההיא, ויהיה זיכרון לא"י בנס הזה.
בירושלים קורין בט"ו. בערי א"י שספק אם הן מוקפת חומה מימות יהושע, קוראים בי"ד ככל העולם, ובט"ו קורין בלא ברכה, ושמחים בזה ובזה (שבלי הלקט סי' קצ"ה בשם רש"י).
קריאת המגילה
הקורא במגילה קורא אותה מכתיבה על קלף, פושט את המגילה כאיגרת, ומברך: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין להפסיק אפילו כדי לענות "ברוך הוא וברוך שמו".
מי שלא שמע כמה מילים מן הקריאה, יכול להשלים אותן בקריאה מתוך ספר מודפס.

פרק ח פסוק יא, נוהגים לקרוא שתי פעמים, פעם אחת "להשמיד להרוג" ובפעם שניה "להשמיד ולהרוג", וכן בפרק ט פסוק ב, פעם אחת "ואיש לא עמד בפניהם" ובפעם שניה "ואיש לא עמד לפניהם". "עשרת בני המן" קורא בנשימה אחת.

ברכות המגילה
מקום שנהגו לברך (גם ביום) יברך, ושלא לברך לא יברך.
אמר אביי: לא שנו אלא לאחריה אבל לפניה חייב לברך.
רב ששת בריך:
בא"י אמ"ה אקב"ו על מקרא מגילה;
בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה;
בא"י אמ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.
אחרי הקריאה, במקום שנהגו לברך, מברך לדברי ר' יוחנן:
בא"י אמ"ה האל הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והנפרע לישראל מכל צריהם.
רבא אמר: האל המושיע.
אמר רב פפא: הילכך נמרינהו לתרוייהו (מגילה כ"א:).
במסכת סופרים (פי"ד ה') פרשו:
הרב את ריבנו ע"י יהושע;
והדן את דיננו ע"י גדעון;
והנוקם את נקמתנו ע"י שאול;
והנפרע לנו מצרנו ע"י דוד;
והמשלם גמול לאויבי נפשנו ע"י מרדכי ואסתר.
דרך הקריאה
שולחן ערוך אורח חיים תרצ, יז, רמ"א
יש שכתבו, שנוהגין לומר ד' פסוקים של גאולה בקול רם, דהיינו: איש יהודי וגו', ומרדכי יצא וגו', ליהודים היתה אורה וגו', כי מרדכי היהודי וגו'; וכן נוהגין במדינות אלו (הגהות מיימוני פ"ח וכל בו ואבודרהם); והחזן חוזר וקורא אותן.
עוד כתבו, שנהגו התינוקות לצור צורת המן על עצים ואבנים, או לכתוב שם המן עליהן, ולהכותן זה על זה כדי שימחה שמו על דרך: מחה תמחה את זכר עמלק (דברים כה, יט) ושם רשעים ירקב (משלי י, ז). ומזה נשתרבב המנהג שמכים המן כשקורים המגילה בבהכ"נ (אבודרהם);
ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחנם הוקבעו. (ב"י בשם א"ח).
ניתוח ספרותי של המגילה, והעמקה בה, במאמרים הבאים:
עיון במגילת אסתר (מתוך "דבר בעתו") / יעקב אשכנזי
הגלוי והמכוסה במגילת אסתר / א' הראל פיש

מדרשים על מגילת אסתר:
מדרש רבה למגילת אסתר - מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי יהודה איזנברג (12 פרקים)
מדרש מגילת אסתר / י.ד. אייזנשטיין

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
המאבק הסמוי בין אלוקי ישראל לבין המן: הבטים מנטיים במגילה / מ. מרגליות

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
רעשן
מרדכי
אסתר
המן


נושאים קרובים באתר דעת
מגילת אסתר