לדף ראשי



פיתוי שמפתים אדם לעבוד עבודה זרה.
ביחיד זו הסתה, וברבים זו הדחה. העיר שהודחה נקראת "עיר הנידחת".

נאמר בתורה:

כי יסיתך אחיך בן אמך וגו' בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלוהים אחרים וגו' לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו וגו' כי הרוג תהרגנו ונו' וסקלתו באבנים ומת וגו'.

על עיר נידחת נאמר:

כי תשמע באחת עריך וגו' יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את יושבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלוהים אחרים וגו' ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר וגו' הכה תכה את יושבי העיר ההיא לפי חרב, החרם אותה ואת כל אשר בה וגו' ואת כל שללה תקבוץ אל תוך רחובה ושרפת באש וגו' והייתה תל עולם לא תבנה עוד (דברים י"ג).

פרטי הדינים
כל הסתה לעבוד עבודה זרה בכלל דין מסית ומדיח. סתם הסתה היא בסתר, אך הדין דומה גם בהסתה בגלוי, אלא שדברה תורה בהווה.

הריגת המסית נעשית בכרזה, שנאמר "וכל ישראל ישמעון ויראון".
ר"ע אומר מעלים אותו לב"ד הגדול שבירושלים, ומשמרים אותו עד הרגל, וממיתים אותו לעיני כל ישראל.
ור' יהודה אומר אין מענים את דינו, אלא ממיתים אותו מיד, וכותבים לכל המקומות איש פלוני נתחייב מיתה ב"ד ע"י הסתה (סנהדרין פ"ט.).
המסית גרוע מכל בעלי עבירה: כי בכל דיני נפשות אם לא טען טענות להגנתו, טוענים לו. ואילו מסית אין טוענים להגנתו, שאמר לא תחמול ולא תכסה עליו (סנהדרין כ"ט.).

עיר הנידחת
מדיחי עיר הנידחת נידונים בסקילה כמו עונשו של מסית אע"פ שהם עצמם לא עבדו (שם).

עד כמה עושים עיר הנידחת?
עד שידיח רובה של עיר בעבודה זרה (שם קי"א), ולא פחות ממאה, ועד רובו של שבט (שם ט"ו). ולא נשים וקטנים. ודווקא שיהיו האנשים בני העיר ההיא, ולא של עיר אחרת, ויהיו המדיחים מאותו השבט, וצריכים עדות והתראה לכל אחד ואחד (שם קי"א). ואינה נוהגת בחו"ל ולא בירושלים, דכתיב "עריך" וירושלים לא נתחלקה לשבטים (ב"ק פ"ב).
כל ההגבלות האלה בהגדרת עיר נידחת הוציאו כמעט כל הערים מכלל אפשרות להיות ערים נידחות. לכן אמרו כי עיר הנידחת לא הייתה מעולם, כמו שבן סורר ומורה לא היה מעולם.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן