חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מדי

ארץ הררית קדומה, מבותרת עמקים פוריים, אשר השתרעה על שטח של 225,000 קמ"ר מדרום לים הכספי, בינו ובין הרי זגרוס שבארמניה הדרומית, וממזרח לארצות הפרת והחדקל.

מדי נזכרת בתנ"ך שלשם הוגלו עשרת השבטים כמו"כ נזכרת במגילת אסתר. בימי התלמוד היו גרים יהודים במדי, ורבן גמליאל כשהיה מעבר השנה ציווה לסופרו יוחנן לכתוב אגרת לאחנא בני גלותא בבבל ולאחנא דבמדי להודיע להם שעברו השנה יהודי מדי רובם כשרים ביחוש מדי הייתה רחוקה מארץ ישראל עד שהייתה למלה "יוליכנו אחריו למדי" להשיב את הגזלה שגזל אפילו לסוף העולם.

מדי - בן יפת אחי יון (בראשית י' ב'), צאצאיו התיישבו בפרס תירגמה מצפון מזרח וממזרח למסופוטמיה, בדרום מערב הים הכספי. עם מדי נחשב בין העמים הגדולים בימי קדם.

תושביה הקדמונים נכבשו בידי עם המתייחס על צאצאי מדי בן יפת (בראשית י, ב, דברי הימים א' א, ה). כובשים אלה היו בני הגזע הארי ובעלי דת זראתוסטרה, קרובים בגזעם ובשפתם לשכניהם הפרסים, הם נודעו כגיבורים אכזריים ושואפי קרבות "אשר כסף לא יחשבו, וזהב לא יחפצו בו, וקשתות נערים תרטשנה, ופרי בטן לא ירחמו..." (ישעיהו יג, יז-יח).

מדי הופיעה כמדינה מאורגנת על במת ההיסטוריה רק במאה התשיעית לפני הספירה. היא נזכרת בכתבי שלמנאסר השלישי מלך אשור, שחדר לתוכה בשנת 835, ובדברי ימי סרגון יורשו של שלמנאסר החמישי אשר בשנת 723 לכד את שומרון, הגלה את ישראל אשורה והושיבם "בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי" (מלכים ב' יז, ו; יח, יא).

מדי נשארה כפופה לאשור עד שנת 620, אך בתקופה זאת החלה האימפריה האשורית לצעוד לקראת התפוררותה, ובשנת 612 כבשה מדי, בברית עם בבל, את נינוה, ואחר כך את כל שארית אשור. לדברי פלביוס (קדמוניות י, 74), המתאשרים גם בכרוניקה הבבלית, הייתה עליית פרעה נכה מלך מצרים "על מלך אשרור על נהר פרת" (מלכים ב' כג, כט) לא למלחמה באשור, כי אם במדי ובבבל אשר החריבו ממלכה זאת.

בשנת 550 ניגפה מדי לפני כורש מלך פרס, שכנתה מדרום ומדרום מזרח. כורש סיפח אותה לארצו והקים ממלכה מאוחדת, ממלכת "פרס ומדי" (אסתר א, ג, יד, יט) או "מדי ופרס" (שם י, ב; דניאל ה, כח), אשר שמה קץ לשלטון הבבלי וירשה את מקומו. ממלכת "פרס ומדי" היא הממלכה השניה הנזכרת בפתרון חלום נבוכדנאצר (דניאל ב, לט). הדוב שראה דניאל בחלומו בשנה הראשונה לבלשאצר (דניאל ז, ה), והאיל בעל שתי הקרניים שראה בחזונו בשנת שלוש למלכות בלשאצר (דניאל ח, א, כ). בחזון אחרון זה, בו ראה דניאל את הקרניים הגבוהות "והאחת גבוהה מן השנית, והגבוהה עולה באחרונה" (דניאל ח, ג), הוא רומז שכוח מדי עלה לראשונה על במת ההיסטוריה, אבל הכוח הפרסי שעלה אחריו גבר עליו.

בנבואות ירמיהו על חורבן בבל אין הנביא מזכיר אלא את שם מדי בלבד: "...העיר ד' את רוח מלכי מדי כי על בבל מזימתו להשחיתה" (נא, יא), ושם להלן (כח-כט) הוא קורא: "קדשו עליה גויים את מלכי מדי, את פחותיה ואת כל סגניה...", ואף "מגלת כורש", הרשיון לבנין בית המקדש, נמצא באחמתא (חמדאן של ימינו) בירת מדי (עזרא ו, ב).

בשנת 330 נפלה "מדי-פרס" בידי אלכסנדר מוקדון, אחרי מותו סופחה לסוריה, ומאוחר יותר הייתה לחלק של ממלכת הפרתים שממזרח למדי.

השם מדי נזכר הרבה בתנ"ך. מלך אשור הגלה את בני ישראל משומרון לערי מדי (מ"ב י"ז ו', י"ח י"א). א"ר אבא בר כהנא זו חמדן (קדושין ע"ב.) וכן תרגם רב יוסף (דהי"ב א' ה').

ממלכת מדי קמה אחרי ממלכת הכשדים (ישעיה י"ג י"ז, ירמיה כ"ה כ"ה). דריוש המדי היה המלך הראשון, ונמשכה מלכותו עד ממלכת אלכסנדר מוקדון שהיא תחילת מלכות יון.

בימי המלך אחשורוש היו ממלכות פרס ומדי בברית שלום, ודתי פרס ומדי נתקבלו במלכות אחשורוש (אסתר א' ג', י' ב'ן דניאל ה' כ"ח). רשיון כורש לבנות בית המקדש בירושלם נמצא באחמתא (חמדן) בירת מדינת מדי (עזרא ו' ב'). העיר חמדן נזכרה בספרים החיצונים, בעת שמלך ארפכשד מלך מדי בעיר הבירה אחמתא היא אקבתנה (יהודית א' א'). טובי ממטה נפתלי היה בעיר רגוש בארץ מדי (ספר טובי א' מ"ז) שהייתה על הרי אחמתא (שם ה', י').

בתלמוד
אין לך עושר כעשרו של מדי (אדר"נ פכ"ח).
עשרה חלקים נוי ירדה לעולם, תשעה נטלה מדי (אסתר רבה פ"א).
עשרה קבין כינים ירדה לעולם, תשעה נטלה מדי ואחר כל העולם כולו (קדושין מ"ט).
א"ר עקיבא בשלושה דברים אוהב אני את המדיים: שכשחותכין בשר אין חותכין אלא ע"ג שלחן, וכשנושקין אין נושקין אלא ע"ג היד, וכשיועצין אין יועצין אלא בשדה (ברכות ח').
המדיות יוצאות פרופות, מעוטפות בטלית ותולה הרצועה בשפתה אחת נגד צוארה, ובשפתה השניה כורכת אבן או אגוז, וקושרת הרצועה בברך ואין הטלית נופלת מעליה (שבת ס"ה).
אנשי מדי אין להם אלא שמן אגוזים (שבת כ"ו).
שכר משעורים נקרא שכר המדי (פסחים מ"ב: הש"י).
ונמצא שם גודגדניות שנקראו הנדקוקי מדאי (עירובין כ"ח.).
במדי עשו שער לחצירות כעין כיפה, ונודע בשם שער המדי (יומא י"א).
בימי התלמוד היו גרים יהודים במדי, ורבן גמליאל כשהיה מעבר השנה ציווה לסופרו יוחנן לכתוב אגרת לאחנא בני גלותא בבבל ולאחנא דבמדי להודיע להם שעברו השנה (סנהדרין י"א).
יהודי מדי רובם כשרים ביחוסם (קדושין ע"א).
מדי הייתה רחוקה מארץ ישראל עד שהייתה למלה, "יוליכנו אחריו למדי" להשיב את הגזלה שגזל אפילו לסוף העולם (ב"ק ק"ג, ב"מ נ"ה).
נחום המדי היה מגוזרי גזרות שבירושלם (כתובות ק"ה.).
אביו של ר' צדוק מת בגנזק של מדי (שמחות פי"ב).
ר' יוסי מדאה ישב לפני רבי (חולין נ"א).
רב אחא בר מניומי (עבודה זרה ז ע"ב) שהיה ממדי.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל וגיאוגרפיה מקראית לנאמן

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
פרס