חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מכילתא

מדרש הלכה לספר שמות. יש שתי מכילתות: מכילתא דר' ישמעאל, ומכילתא דרשב"י

המכילתא היא פירוש הכתובים בספר שמות בדרך ההלכה ובדרך האגדה.
מכילתא דר' ישמעאל נחלקת לשלושה חלקים כללים: 1) פרשת בא, 2) פרשת בשלח ויתרו, 3) פרשת משפטים עד סוף הספר.

מכילתא - מדרש הלכה לשמות. בידינו שתי מכילתות: מכילתא דרבי ישמעאל, ומכילתא דרבי שמעון בר יוחאי.
הוראת "מכילתא" בלשון ארמית כמו "מידה" בעברית תרגום "משורה" (דהי"ב ג' כ"ט) – "מכילתא". השם הושאל לכללים שבהם נדרשת התורה.

דרכי הלימוד נחלקו לשלש דרגות:
הלכות - דהיינו משנה; מידות – מכילתא; ותלמוד.
מי שרגיל בראשונות נקרא בר הילכן, בשניות נקרא בר מכילאן או מרי מכילאן, ובשלישיות נקרא בר אולפן (ויק"ר פ"נ, וקהלת רבה פ' טוב מלא כף נחת).
ראשוני המפרשים השתמשו בשם "מכילתא" כמו מתניתא בביתא וסוגיא בש"ס, ובמקום לכתוב "לקמן בסוגיא" כתבו "לקמן במכילתן".

מחבר המכילתא
הראשון שהזכיר את המכילתא הוא בעל הלכות גדולות שקראה "מכילתא דואלה שמות".
רבנו נסים בספר המפתח לשבת (ב"ה:) מזכיר מכילתא דר' ישמעאל.
ר"ש הנגיד במבוא התלמוד יחסו לר' ישמעאל.
רמב"ם בהקדמתו ליד החזקה כתב "ור' ישמעאל פירש מואלה שמות עד סוף התורה, והוא הנקרא מכילתא, וכן רבי עקיבא חבר מכילתין". מכמה מקומות בספר המצוות נראה שהיה לפני הרמב"ם מכילתא כוללת עה"ת זולת בראשית.
רמב"ן (בפרשת ויחי ופרשת בא) מזכיר פירושים ממכילתא דר"ש בן יוחאי.

ביוחסין נאמר, כי בן עזאי, שהיה תלמיד חבר לרבי עקיבא, עשה ספר מ"ואלה שמות" עד סוף התורה שנקרא מכילתא, וי"א שבן עזאי או רבי עקיבא בעצמו כתב המכילתא מהפרשה שסיים ר' ישמעאל עד סוף התורה. ומה שכתב בעל הלכות גדולות כי מכילתא דר' ישמעאל מתחיל מ"ואלה שמות", אין הכוונה ממש מהפרשה הראשונה, אלא מ"החדש הזה לכם". וכן כתב הערוך ערך טמא.
רשב"ם כתב (ב"ב קכ"ד:) מכילתא דהיינו מדרש שמות מ"החדש הזה לכם" עד סוף הספר. ולדעתו המכילתא נכללה "בשאר ספרי דבי רב" (יומא ע"ד. ב"ב קכ"ד).
בספר ציוני פרשת בשלח מביא בשם מכילתין דר' אלעזר בן חסמא, ובפרשת נשא בשם מכילתא דר' רחומאי.
הרוקח (הל' ברכות סי' ש"כ) מביא בשם מכילתא דר' חנינא בן אחי ר' יהושע.
לדעת הראב"ד בספר הקבלה ר' חייא ור' אושעיא ברבי ור' שמעון ברבי כתבו הברייתות והמכילתות.
נראה כי במשך הזמן נתחברו איזה מכילתות ביחד ע"י עורך אחד בבית מדרשו של רב, ונקראו ספרי דבי רב, ובזמן הגאונים חזרו לחלק דרשות ההלכות בתורה וקראו לכל אחד שם מיוחד: מכילתא ספרא וספרי. ויחסו את המכילתא לר' ישמעאל מפני שהפרשה הראשונה החדש הזה לכם מתחיל אמר ר' ישמעאל לכן נקרא כל הספר על שמו.

תוכן מכילתא דרבי ישמעאל ופרשיותיו
המכילתא הוא פירוש הכתובים בספר שמות על פי ההלכה ודרך האגדה.
המין הראשון רובו בפרשת בא ומשפטים ובפרשת יתרו במסכתא דבחדש השלישי ובפרשת כי תשא ויקהל.
המין השני רובו בפרשות בשלח ויתרו.

בין האגדות יש אשר יסודן בקורות העת ההיא ונולדו בעתות הצרה, כמו מדרשו של ר' אנטיגנוס בפתיחה לפרשת בשלח, ומדרשו של ר' אלעזר על הפסוק מה תצעק אלי, ושל רבי עקיבא על הפסוק זה אלי ואנוהו, ומדרשו של ר"א המודעי על הפסוק להמית את כל הקהל ברעב (פרשת ויסע סוף פ"א). וצריכין אנו לחקור על ספור הסך העצום שהיה לפני שלושת ימי אפלה (בא פי"ב) וסך היוצאים ממצרים (שם פי"ד) וסך הרודפים אחריהם (בשלח פ"א) - שבוודאי נאמרו בדרך גוזמה. גם נמצא שם אגדות ישנות על מלחמת בני אפרים (פתיחת בשלח), והספור על סרח בת אשר שהראתה למשה קבר יוסף (שם), והתגרות השבטים זה בזה מי ירד לים תחילה (שם פ"ה).

לשון המכילתא קרובה יותר ללשון המקרא, ומזה ראיה על קדמותה.
נמצאים שם הרבה דברים אשר כנראה היו פתגמים נפוצים, כמו:
אם אין צאן אין רועה (פתיחת בא),
יש שעה לקצר ויש שעה להאריך (פרשת בשלח),
לא דומה שומע לרואה (יתרו פ"ב),

וכן אמרות באמונות ודעות, כמו:
המתחיל בעבירה ממנו מתחיל הפורענות (בשלח פ"א),
כל מי שמאמין ברועה נאמן כמאמין בקב"ה (שם פ"ו).
במידה שאדם מודד מודדין לו (פ' השירה פ"ד)
מי שקם נגד ישראל כאלו קם נגד הקב"ה (פ"ו).

המכילתא דר' ישמעאל נחלקת לשלושה חלקים כללים:
1) פרשת בא עד תומה,
2) פרשת בשלח ויתרו,
3) פרשת משפטים עד סוף הספר.

יש בה תשע מסכתות:
א) מסכתא דפסחא כוללת פ' בא,
ב) מסכתא דויהי מן ויהי בשלח עד השירה.
ג) מסכתא דשירה.
ד) מסכתא דויסע, מן ויסע עד ויבא עמלק,
ה) מסכתא דויבא עמלק עד בחדש השלישי,
ו) מסכתא בחדש השלישי עד סוף הסדר,
ז) מסכתא דנזקין, כולל פרשת משפטים עד ואם כסף תלוה.
ח) מסכתא דכספא, כולל פרשת ואם כסף תלוה,
ט) מסכתא דשבתא, עד תום הספר.

החלוקת המכילתא זהה לחלוקת תו"כ (ספרא): לשלושה מאמרים ותשעה פרקים.
מספר התנאים שנזכרו במכילתא שמונים וששה (עי' סדורם ע"פ א"ב במבוא של ווייס).
חלק גדול מן הגדה של פסח היה מעיקרו במכילתא (עי' כל בו סי' נ"א שאמר על ההגדה שהוא ממכילתא), ונשמט ממנה אחרי שנתחברה ההגדה והייתה מצויה בידי כל איש.

מכילתא דרשב"י
במכילתא דרשב"י שבידינו 19 פרקים.
מכילתא דרשב"י נקראה גם בשם: "ספרי דבי רב", "מכילתין דרבי עקיבא", "מכילתא דסניא". המדרש מתחיל במלים "רשב"י אומר", והוא מבאר פסוק פסוק. מה שנתגלה הוא מפרק ג', במדרש ישנן גם אגדות. לשונו היא עברית, ופה ושם ישנן מילים יוניות ורומיות. המכילתא קרובה באופיה ל"ספרי" ובאגדה היא קרובה למכילתא דר"י ישמעאל, ניתן לקבוע את זמן עריכתה למאה ה- 5. המכילתא נחשבת כשייכת לבית מדרשו של ר' עקיבא, ויש שייחסוה לרשב"י, ויש ששראו בחזקיה או ברב את מחברה. המכילתא מצוטטת הרבה מתקופת הגאונים וכן הכירוה במאה ה-16. החל מהמאה ה-17 נחשבה לאבודה. במאה ה-19 נתגלו שרידים בגניזה. ישראל לוי גילה שבמדרש הגדול מצויים ברייתות מן המכילתא. כיום קיים רק כמחצית מהמדרש המקורי.

מהדורות המכילתא דר' ישמעאל
קושטא שנת רע"ה (1515).
ויניציא שנת ש"ה (1545).
טקסט מלא של המכילתא
אמשטרדם תע"ב (1712) עם פירוש זה ינחמנו ומראה מקום הפסוקים וספרי אגדה האחרונים.
עם תרגום בלשון רומית ע"י אוגולינו בחלק י"ד מספרו Thesaurus (ויניציא 1769) החמישית בליוורנו הקס"א (1801) עם פירוש שבות יהודה לר"י נגאר.
ווילנא תר"ט (1849) עם הגהות הגר"א הנקראות אפת צדק ופירושים ברורי המידות ומצוי המדות לר' יצחק אליהו לנדא, הוצאה זו משובשת ע"י השמטות מהצינזור.
ווינה 1865 עם פירוש מידות סופרים ומבוא ע"י ר' אייזק הירש ווייס.
ווינה 1870 עם פירוש מאיר עין עם מבוא ע"י ר' מאיר איש שלום. שתי ההוצאות האחרונות עם המבואות חשובות מאד.
מכילתא דר' ישמעאל, מהדורת הורביץ-רבין, ירושלם תש"ל

מהדורות המכילתא דרשב"י
ד.צ. הופמן עם מבוא והערות (פפד"מ, תרס"ה).
מכילתא דרשב"י, מהדורת אפשטיין, תשל"ט.

מקור הערך: ע"פ אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
ספרי
ספרא




ספרים בטקסט מלא
מכילתא
מכילתא דרבי ישמעאל
מכילתא דרבי ישמעאל