כתיבת 'דמתקרי' כרמז לשם שנשתקע, כסברת המהרי"ט

א. מבוא
פעמים רבות כשמגיעים זוגות לסידור גט וכשמבררים אצלם את שמותם מגלים שהיה להם שם נוסף בלידה או שהיה להם שם בלידה ואחר כמה שנים שינו את שמם לשם אחר אך היום שמות אלה אינם בשימוש כלל – אף לא במסמכים כגון תעודת זהות, דרכון, כתובה וכדומה ואין אנשים שמכירים אותם בשם הזה.

והשאלה היא: האם יש להתייחס ל'שם עריסה' שנשתקע לגמרי ואינו בשימוש כלל ולכתוב עליו 'דמתקרי' כדי לרמז שהיה לו עוד שם או שאין צורך להתייחס לשם שנשתקע לגמרי?

כשדיברתי עם כמה דיינים ראיתי שהדבר הזה אינו ברור דיו ושחלקם סוברים כדבר פשוט שאין צריך להזכיר שמות אלו ואף לא ברמז ושאין מקום להרחיק לכת ולכתוב 'דמתקרי' על שם שנשתקע לגמרי אלא אם כן זהו שם שנמצא באיזה שימוש ומחמת הספק מזכירים אותו ברמז 'דמתקרי' כסברת המהרי"ט (תשובות ופסקי מהרי"ט החדשים בשמות נשים בשם אבגלי).

מובן שאיני בא לקבוע הלכה ולהורות ש'כזה ראה וקדש' ובפרט בקביעת שמות גיטין שזה מהדברים החמורים. אך זאת אומר שהמעיין בשורשה של הלכה זו ימצא שאין מקום כלל לחלק בין 'נשתקע לגמרי' לבין 'לא נשתקע לגמרי' וממוצא דבר נראה שאינו תלוי במחלוקת אלא רק בשינויי המנהגים בין ספרדים ואשכנזים.

ומכיוון שלדעת הרבה פוסקים הגט צריך להיכתב כפי מנהגו של הבעל ולא הולכים בזה אחר בית הדין המסדר את הגט וכן עושים מעשים בכל יום שאם הבעל אשכנזי כותבים את הגט והשמות כפי מנהגו ואם הוא ספרדי כותבים כפי מנהגו – ראה בזה לאאמו"ר הגר"י חזן זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (חלק ב סימנים לח, מג ו־עב, ושם בחלק ג סימנים ה, יא, יז ו־כב) – ראיתי צורך לברר מקורה של הלכה זו ורוב דבריי אלו נשענים מתוך תורתו של אאמו"ר זצ"ל.

ב. דעת הפוסקים – באיזה מקרה התקבלה שיטתו של המהרי"ט?
אקדים בקצרה דבר שכבר גדולים ורבים דשו בו ואני רק ברגלם אעבורה.

ידועה שיטת המהרי"ט באשה ששמה אבגלי ונסתפקו אם שמה העיקרי היה אביגיל, וכתב דיכתבו 'אנת אנתתי דמתקריא אבגלי' הובאו דבריו בספר שמות (לרבנו שמחה הכהן), ובבית שמואל (שמות נשים אביגיל אבגלי) ובספר גט פשוט למהר"ם בן חביב (סימן קכט ס"ק סז), ובספרו עזרת נשים (שמות נשים אות א) ובשדי חמד (חלק ז מערכת גט סימן ה וסימן מ) ובעוד כמה ספרים. וכבר דיברו בזה בספרים הנ"ל שדווקא במקרה שבו הוא דיבר והוא במקום שישנו ספק אם בכלל היה לה שם נוסף ונשתקע – לא התקבלה דעתו, אך מאידך גיסא אימצו וקיבלו את שיטתו במקום שוודאי היה שם נוסף ורק אינו בשימוש ובזה נוהגים לכתוב 'דמתקרי' לרמז על שם הנוסף.

ועיין עוד בספר עזרת נשים (שמות נשים בשם אביגיל אבגלי) בנקראת אבגלי ולא ידוע אם עיקר שמה הוא אביגיל, שכתב שלא יכתבו 'דמתקרי אבגלי' לרמז על שם אביגיל ודלא כמהרי"ט; ושם (שמות אנשים בשם אברהם) באחד שנקרא בשם אברם ולא ידוע אם עיקר שמו הוא אברהם וכתב שכיוון שלא ידוע לנו אם עיקר שמו היה אברהם לא יכתבו 'דמתקרי אברם' לרמז על שם אברהם. אמנם במי שנקראת בולא שהוא שם כינוי ושם העצם נשתקע כתב שם (שמות נשים בשם בולא) לכתוב 'דמתקרי בולא' – עיין שם.

וראה עוד שם (בשמות אנשים בשם עובידי) ושם (בשמות נשים בשמות אמנא, דונא, הינדיל וזהרה).

ובשו"ת חיים שאל להחיד"א (חלק א סימן לז וסימן לח אות ב, אות טו ואות לו) העלה כדעת הגט פשוט ('מרא דארעא דישראל' – כך כתב עליו החיד"א שם) שיש לכתוב 'דמתקרי' במקרה שידוע שהיה שם נוסף ונשתקע וכסברת המהרי"ט. וכן כתב גם בספרו שיורי ברכה (סימן קכט אות ב, אות טו ואות לו) עיין שם.

ועיין עוד בזה בספר אהלי שם (להגר"ש גאנצפריד, כלל ו ס"ק לא) שכתב שיכתבו 'דמתקרי' על שם שנשתקע והגם שכתב שם שאין להתחכם ולחדש דבר מדעתנו – נוסח שלא נזכר בש"ס ובפוסקים ובכל זאת כתב שלכל הפחות בכינויים שאינם שייכים לשם העצם שלו וניתנו לאדם על שם צורתו וחשיבותו יכול לכתוב עליו 'דמתקרי'.

אך מאידך גיסא כתב שם (כלל ז ס"ק יח) שאם נשתקע שם העברי מי שרוצה לכתוב 'דמתקרי' – שפיר דמי, וכן אם זה בעניין שאי אפשר לעמוד מהו שם העיקרי – יכול לכתוב עליו 'דמתקרי' ועוד כתב שם (ס"ק נד) בשם העזרת נשים (בשם בולא) שכתב (באופן זה) שיכתבו 'דמתקרי'.

עוד כתב שם (בכלל ח ס"ק יג) שאם נשתקע שם ישראל ונקרא רק בשם גויות יכתבו דמתקרי שם הגויות שלו – עיין שם. ועיין עוד בספר טיב גיטין (להגרא"ז מרגליות, בשמות אנשים בשם אביגיל) שהביא כל דברי הגט פשוט והעזרת נשים והסיק להלכה כדבריו שאין לכתוב 'דמתקרי' על שם שספק אם היה ונשתקע, – עיין שם.

וראה עוד בגט מסודר (סימן ט בחקור דבר ס"ק ג) שהביא דברי הגט פשוט והעזרת נשים הנ"ל, שאם ידוע שהיה לו שם עצם אך לא ידוע מהו ונקרא רק בשם כינוי – יכתבו 'אנא דמתקרי'. אמנם גם הוא חילק שם שזהו רק בכינוי שאינו שייך לאיזה שם עצם אך אם הוא שייך לשם עצם לא יכתבו אלא רק הכינוי לבד – עיין שם.

וראה עוד בשער המפקד (הלכות גיטין סעיף כ) ובספר ארץ חיים (סתהון, סימן קכט סעיף כז) ובשו"ת יביע אומר (חלק י – אבן העזר סימן לב בד"ה "ביום ג' כח חשון התש"ח", "ביום ה' י כסלו התש"ח", ביום ג' ג טבת התש"ח"; ושם בד"ה "ביום ב' כט תשרי התש"ט", "ביום ו' ג חשון התש"ט", "יום א' כ תמוז"; ושם סימן לג בד"ה "עוד ראיתי במזכרת הגיטין" ושם בד"ה "אשה שמעריסה"), וראה עוד בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יא סימן פז).

וראה עוד מה שכתב אאמו"ר הגר"י חזן זצ"ל בספרו שו"ת יחוה דעת (חלק ב סימן לג וסימן מה ובלק ג סימן ז וסימן יא) ובספרו ריח הגט (סימן א אותיות ג–ה) ובספרו חכמת יצחק (כללים לכתיבת השמות ס"ק לא) שהעלה שהמנהג לכתוב 'דמתקרי' על כל שם שנשתקע או ספק נשתקע אך לא בשם שיש ספק אם בכלל היה וסמך דבריו על הרבנים הנ"ל – הגט פשוט, החיד"א, האהלי שם, השדי חמד ועוד – עיין שם.

ג. מתי יש להתייחס לשם שנשתקע?
דעת השולחן ערוך – שם שנוסף מחמת מחלה והשתקע
והנה השולחן ערוך (אבן העזר סימן קכט סעיף יח) פסק:

"מי שנשתנה שמו מחמת חולי – אף על פי שקוראים אותו תמיד בשם ראשון, מכל מקום שם השני עיקר וכותבים אותו קודם ואחר כך 'דמתקרי פלוני' – שם הראשון.

ודוקא שקוראים אותו לפעמים בשם שני, אבל אם אין קוראים אותו בשם שני כלל אינו כותב אלא שם ראשון בלבד. ויש מי שמצריך שני גיטין בשני שמות [...]"

ובבית יוסף הביא שדעת ה"ר פרץ שרק אם נשתקע שם השני הוא שצריך שני גיטין ומאידך הביא סברת ה"ר מנחם שגם בנשתקע שם ראשון יש להצריך שני גיטין.

כשהשם שהשתקע הוא הראשון (שם העריסה) ולא השני (שנוסף מחמת מחלה)
אמנם הגט פשוט הביא שדעת המהרח"ש ועוד כמה פוסקים שלמדו שגם לדעת ה"ר פרץ גם בנשתקע שם ראשון יש להצריך שני גיטין ואדרבה אם נשתקע שם שני אין צריך להזכירו ואין צריך לזה שני גיטין.

והנה הגם שבשולחן ערוך דיבר רק במקרה שנשתקע שם החולי ובזה הוא שהצריך שני גיטין כיוון ששם החולי נשתקע רק ממילא, מה שאין כן בשם ראשון – שנשתקע על ידי שינוי השם שנתנו לו שם חדש ולא רוצים שיקרא עוד בשמו הראשון – בזה ייתכן שאין צריך כלל להזכירו, אמנם הגט פשוט כתב: הגם שבשולחן ערוך לא הזכיר דין זה אך כיוון שראינו לגדול הדור המהרח"ש שסובר הפוך – שאדרבה שם ראשון שנשתקע יש צורך להזכירו כיוון שזה היה שמו מתחילתו וגם יש סברת הר"ר מנחם שבכלל סובר שאף בשם שני שנשתקע צריך ליתן שני גיטין – ממילא יש לחוש לשיטות אלו ובין נשתקע שם ראשון ובין נשתקע שם שני יש להצריך שני גיטין וממילא יש לעשות כפשרת המהרי"ט לכתוב עליו 'דמתקרי'.

ועיין להגט פשוט (סימן קכט ס"ק צז) שכתב:

"לעניין הלכה למעשה אנן יתמי דיתמי לכתחילה צריכים אנו לחוש לחומרי כל הסברות, דאם נשתקע שם שני צריך לכתוב שני גיטין כמו שכתב מרן ז"ל (בתירוץ ראשון), ואם נשתקע שם ראשון צריך לכתוב שני גיטין כדכתב מהרח"ש."

וסיים:

"ואפשר דסגי לכתחילה בגט אחד וכגון שיכתוב שם המובהק לחוד ויכתוב 'דמתקרי פלוני', ובתיבת 'דמתקרי' יש רמז לשם אחר, דוגמא לדבר כאשר הורה גבר מי כמוהו מורה הרב מהרי"ט ז"ל בשם אבגלי." עכ"ל.

ונמצא שלדעת הגט פשוט אין מקום לחלק כלל אם נשתקע לגמרי או לא ובכל גווני יש צורך לכתוב עליו 'דמתקרי' כיוון שיש מחלוקת אם שם שנשתקע צריך להזכירו בגט. וראה עוד בשדי חמד (מערכת גט סימן מ אות ו) שהביא עוד כמה פוסקים שהולכים בשיטה זו להחמיר בשם שנשתקע.

דעת הבית שמואל – אין להזכיר שם שנשתקע כלל
מאידך גיסא, ידועה דעת הבית שמואל (סימן קכט ס"ק לה) שפסק דלא כהשולחן ערוך וסובר שאם נשתקע שם השני (שמחמת חולי) אין צריך ליתן שני גיטין וכותב רק שם הראשון בלבד. עוד כתב שם (ס"ק לז) בשם הבית יוסף שאם נשתנה שמו ונשתקע השם הראשון שלו דיש ליתן שני גיטין וגם על זה כתב שהעיקר שאין לכתוב שם שנשתקע כלל ושכן כתב המרדכי (גיטין סימן שסח) וכן הוא בתשובה אשכנזית שכתב הבית יוסף וכן היא דעת הלבוש (שם סעיף יח) וסדר הגט למהר"ם (אות יט) דסבירא להו שאין להתייחס כלל לשם שנשתקע. וכן כתב הבית שמואל (סימן קכח ס"ק י) בעיר שנשתקע ממנה שמה הראשון – עיין שם.

ונמצא שלדעתו אין לחוש כלל לשם שנשתקע וממילא לדבריו אין צריך כלל לפשרה שעשו הפוסקים הנ"ל לכתוב עליו 'דמתקרי' כדי לרמז על שם שנשתקע. וראה עוד בשדי חמד (שם אות ז) שהביא עוד כמה פוסקים שהולכים בשיטה זו. וראה עוד בשו"ת בית אפרים (חלק א מהדורא תניינא סימן נט) שגם כן העלה להלכה כהבית שמואל – עיין שם.

ד. מסקנת הדברים
וממוצא דברינו עולה שהשאלה אם יש מקום להתייחס לשם שנשתקע לגמרי ולרמזו ב'דמתקרי' תלויה ועומדת בחילוקי מנהגים בין ספרדים לאשכנזים. וכשבאים לסדר גט לבעל ספרדי יש לחוש לדעות הנ"ל היינו לדעת השולחן ערוך שחשש לשם שנשתקע ולדעת הגט פשוט בשם כמה פוסקים שלא חילקו אם זה השם הראשון או השני ויש לכתוב 'דמתקרי'; אך כשבאים לסדר גט לבעל אשכנזי – כיוון שכבר כתב הבית שמואל והביא שכן כתבו כמה פוסקים שאין לחוש לדעת השולחן ערוך להצריך שני גיטין בשם שנשתקע – ממילא אין צורך לרמז אותו אלא אם כן זהו שם שנמצא קצת בשימוש או מופיע במסמכים או שיש אנשים שעדיין מכירים אותו בשם זה, שבזה – כיוון שיש ספק אולי שם זה בכלל לא נשתקע – נהגו לעשות כפשרת המהרי"ט.

ה. מנהג הדיינים
והאמת שלא רציתי לסמוך רק על דבריי ובפרט שברצוני לקבוע לכל הפחות לעצמי הלכה למעשה ולכן ביררתי דבר זה אצל כמה דיינים חשובים ומפורסמים שידם רב להם בשמות גיטין:

הרב הגאון עמרם אלחדד שליט"א אב"ד חיפה (לשעבר) שישב עם אאמו"ר זצ"ל שנים רבות ושימש אותו אמר לי שכך נהג לעשות ושכך היה נוהג אאמו"ר זצ"ל לכתוב 'דמתקרי' גם על שם שנשתקע לגמרי.

כמו כן שאלתי את הרב הגאון מיכאל בלייכר שליט"א אב"ד חיפה (לשעבר) וענה לי גם כן שיוצא מדבריו של הגט פשוט שכל שם שנשתקע אף אם נשתקע לגמרי והוא שם עריסה יש לכתוב עליו 'דמתקרי' וכך היה נוהג בגט ספרדי אך בגט אשכנזי לא היה כותב אלא אם כן השם נמצא בשימוש מסוים.

וכן שאלתי את הרב הגאון משה אביטן שליט"א אב"ד תל אביב (לשעבר) וענה לי שיש לכתוב כך וכן היה נוהג לעשות אם זה שם עריסה הגם שנשתקע לגמרי.

אך מאידך גיסא, כששאלתי את הרב הגאון צבי בן יעקב שליט"א אב"ד תל אביב ענה לי שאין לכתוב 'דמתקרי' כלל בשם שנשתקע לגמרי רק בשם שהוא 'ספק נשתקע' או בשם קיצור משמו העיקרי שנשתקע וכגון שנקרא יוסי ונשתקע שמו המלא יוסף.