קהלת בן דוד
מחבר: יהושע רוזנברג
מנהג הוא בקרב חלק מקהילות ישראל לקרוא בשבת חול המועד סוכות את מגילת קהלת.
המגן אברהם נותן טעם לדבר: מפני שהם ימי שמחה וכתוב בקהלת: "ולשמחה מה זו עושה".
המגילה פותחת:
"דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים".
מי הוא קהלת, מחברה של המגילה? השם קהלת אינו מופיע במקרא אלא במגילתנו, בה הוא נזכר שבע פעמים. שלש פעמים בפרק א'. בפתיחה:
"דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים, הבל הבלים אמר קהלת..."
ובהמשך, בפסוק יב:
"אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם".
והנה בפרק ז' פסוק כז נאמר:
"ראה זה מצאתי אמרה קהלת",
ובפרק י"ב:
"הבל הבלים אמר הקהלת".
לפי אלה ברור שקהלת אינו שם פרטי, שהרי בשפה העברית לא יכול שם פרטי לקבל יידוע, וכאן הוא מיודע: "אמר הקהלת". כמו כן הוא מופיע הן כזכר והן כנקבה. מיהו המכונה 'קהלת'? מסורת היא בידי חכמים שקהלת הוא כינוי לשלמה המלך: בקהלת רבה ובשיר השירים רבה מובא:
שלושה שמות נקראו לו: ידידיה, שלמה קהלת.
בסדר עולם רבה, מדרש המיוחס לר' יוסי בן חלפתא, תלמידו של ר' עקיבא, מסופר כי לעת זקנתו של שלמה, סמוך למיתתו, שרתה עליו רוח הקדש ואמר שלושה ספרים: משלי, שיר השירים וקהלת.
ספר משלי פותח: "משלי שלמה בן דוד מלך ישראל",
שיר השירים פותח: "שיר השירים אשר לשלמה"
וקהלת פותח: "דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים".
מדוע זכה שלמה המלך לכינוי קהלת? רש"י מביא שני טעמים לכינוי הזה:
על שם שקיהל חכמות הרבה וכן במקום אחר קוראו אגור בן יקא (משלי ל', א) שאגר כל החכמה והקיאה, ויש אומרים שהיה אומר כל דבריו בהקהל.
מקור דברי רש"י הוא בקהלת רבה ובמדרש שיר השירים רבה:
ג' שמות נקראו לו: ידידיה, שלמה קהלת, ר' יהושע בן לוי אמר: הנהו תלתא: אגור, יקא, למואל, איתיאל, - הא שבעה.
ר' שמואל בר נחמן דורש את השמות שנוספו:
אגור - שאגר דברי תורה,
בן יקא - בן שהקיאה לשעה, כספל הזה שנתמלא בשעתו ונשפך בשעתו, כך למד שלמה תורה בשעתה ושכחה בשעתה.
במדרש מובא הכתוב במלכים א' ח', א: "אז יקהל שלמה" כחיזוק לטעם: שהיו דבריו נאמרין בהקהל, שרש"י מביאו כ"יש אומרים". בתרגום השבעים מתורגם הכינוי קהלת ל-Ecclesiaste משמעו: נואם, המדבר בקהל. אלשיך מפרש:
מקהיל קהילות ישראל והעמים.
בפירוש המיוחס לרשב"ם מבואר:
שלמה נקרא קהלת על שם שקיהל חכמות מכל בני קדם, ונתחכם מכל אדם, כי גם במקום אחר נקרא 'אגור' מפני שאגר חכמות, שנאמר: "דברי אגור בן יקה".
ראב"ע מפרש:
ונקרא כן על לשון החכמה שנקהלה בו.
פסוקים רבים במגילה מחזקים את הזיהוי של קהלת ושלמה. קהלת מעיד על עצמו:
"אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים."
את מעשיו בירושלים הוא מתאר:
"הגדלתי מעשי, בניתי לי בתים, נטעתי לי כרמים. עשיתי לי גנות ופרדסים, ונטעתי בהם עץ כל פרי. עשיתי לי ברכות מים, להשקות מהם יער צומח עצים. קניתי עבדים ושפחות, ובני בית היה לי, גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי, מכל שהיו לפני בירושלים. כנסתי לי גם כסף וזהב, וסגולת מלכים והמדינות, עשיתי לי שרים ושרות, ותענוגות בני האדם שידה ושידות."
התיאור הזה מתאים לשלמה. אין עוד מלך שהיה עשיר ובעל נכסים כשלמה. על פעולות הבניה והנטיעה של שלמה מסופר הרבה במקרא: במלכים א' פרק ז' מסופר ששלמה בנה את ביתו שלש עשרה שנה,
"ויבן את בית יער הלבנון... ואולם הכסא אשר ישפט שם ... וביתו אשר ישב שם חצר האחרת... ובית יעשה לבת פרעה אשר לקח שלמה."
במגילת שיר השירים מסופר:
"כרם היה לשלמה"
במלכים א' פרק י' מסופר:
"וכל כלי משקה המלך שלמה זהב, וכל כלי בית יער הלבנון, זהב סגור, אין כסף, לא נחשב בימי שלמה למאומה... ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעושר ולחכמה."
תאור מפורט של עושרו של שלמה נמצא בדברי הימים ב' פרק ט'. שלמה היה מפורסם לא רק בעושרו אלא בעיקר בחכמתו:
"ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד... ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם, ומכל חכמת מצרים"
"וכל הארץ מבקשים את פני שלמה לשמוע את חכמתו, אשר נתן אלוהים בליבו".
וקהלת מעיד:
"אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלים, וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלים, אף חכמתי עמדה לי,"
ובסיום המגילה מסופר:
"ויותר שהיה קהלת חכם, עוד למד דעת את העם ואזן וחקר, תקן משלים הרבה."
ואמנם חלק מן הרעיונות המובאים במגילת קהלת מצויים בספרים אחרים בתנ"ך בשמו של שלמה ובעיקר בספר משלי.
בברייתא בבא בתרא דף י"ד ע"ב נאמר:
חזקיה וסיעתו כתבו: ישעיה, משלי, שיר השירים וקהלת.
ולפי זה יש לומר ששלמה המלך אמר את הדברים, והספר נערך אחר כך על ידי חזקיה וסיעתו. בספר משלי נאמר בפרק כ"ה:
"גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה."
ובמסורת חז"ל נוספה לכך מגילת קהלת.
דברים אלה מבארים את הפסוקים המדברים על קהלת בגוף שלישי כגון: דברי קהלת בן דוד, או בסיום "ויותר שהיה קהלת חכם" וגו' כפי שמצאנו בפירוש המיוחס לרשב"ם:
שתי המקראות הללו, דברי קהלת, הבל הבלים, לא אמרן קהלת, כי אם אותו שסידר את הדברים כמות שהן.