מידות, פרק ב

משנה א

הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה;

רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם, שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח,

שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוֹן, מִעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב.

מְקוֹם שֶׁהָיָה רֹב מִדָּתוֹ, שָׁם הָיָה רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ.

ברטנורא משנה א

הר הבית היה חמש מאות אמה. מוקף חומה סביב.

רובו מן הדרום שני לו מן המזרח. כלומר, הרוחק שיש מחומת הר הבית לחומת העזרה לצד דרום, יותר מן הרוחק שיש ביניהם מצד מזרח. והרוחק שיש ביניהן מצד מזרח יותר מן הרוחק שיש ביניהן לצד צפון, והצפוני יותר מן המערב.

משנה ב

כָּל הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת,

נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין, וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְֹמֹאל,

חוּץ מִמִּי שֶׁאֵרְעוֹ דָּבָר, שֶׁהוּא מַקִּיף לִשְֹמֹאל.

מַה לָּךְ מַקִּיף לִשְֹמֹאל?

שֶׁאֲנִי אָבֵל;

הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יְנַחֶמְךָ.

שֶׁאֲנִי מְנֻדֶּה;

הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה יִתֵּן בְּלִבָּם וִיקָרְבוּךָ; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: עֲשִֹיתָן כְּאִלּוּ עָבְרוּ עָלָיו אֶת הַדִּין,

אֶלָּא: הַשּׁוֹכֵן בַּבַּיִת הַזֶּה,

יִתֵּן בְּלִבָּךְ וְתִשְׁמַע לְדִבְרֵי חֲבֵרֶיךָ וִיקָרְבוּךָ.

ברטנורא משנה ב

נכנסים דרך ימין ומקיפין דרך שמאל. כגון הנכנסים דרך שערי חולדה שהן מן הימין, מקיפין דרך שער הטדי.

שאני אבל. נשאלין אותו מה לך להקיף לשמאל, ואמר שאני אבל, אומרים לו השוכן בבית הזה ינחמך וכו'.

עשיתן כאילו עברו עליו את הדין. אם הן אומרים לו כן, נראה כאלו חבריו עוותו הדין ונידוהו שלא כהלכה.

יתן בלבך שתשמע לדברי חבירך. דהשתא משמע שהוא עשה שלא כדין וצריך תשובה. והלכה כרבי יוסי.

משנה ג

לִפְנִים מִמֶּנּוּ - סֹרֶג גָּבוֹהַּ עֲשָֹרָה טְפָחִים;

וּשְׁלשׁ עֶשְֹרֵה פְּרָצוֹת הָיוּ שָׁם, שֶׁפְּרָצוּם מַלְכֵי יָוָן.

חָזְרוּ וּגְדָרוּם,

וְגָזְרוּ כְּנֶגְדָּם שְׁל שׁ עֶשְֹרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת.

לִפְנִים מִמֶּנּוּ - הַחֵיל עֶשֶֹר אַמּוֹת,

וּשְׁתֵּים עֶשְֹרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם.

רוּם הַמַּעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה.

כָּל הַמַּעֲלוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם,

רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה, וְשִׁלְחָהּ חֲצִי אַמָּה,

חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם.

כָּל הַפְּתָחִים וְהַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם,

גָּבְהָן עֶשְֹרִים אַמָּה, וְרָחְבָּן עֶשֶֹר אַמּוֹת,

חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם.

כָּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ לָהֶן דְּלָתוֹת,

חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם.

כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ לָהֶן שְׁקוֹפוֹת,

חוּץ מִשַּׁעַר טָדִי,

שֶׁהָיוּ שָׁם שְׁתֵּי אֲבָנִים מֻטּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ.

כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, נִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶׁל זָהָב,

חוּץ מִשַּׁעַר נִיקָנוֹר, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָֹה בָּהֶן נֵס.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁנְּחֻשְׁתָּן מַצְהִיב.

ברטנורא משנה ג

לפנים. מחומת הר הבית.

סורג. מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והיא עשויה מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבין אותן זו על זו באלכסון.

וגזרו כנגדם שלוש עשרה השתחויות. כשמגיע כנגד כל פרצה ופרצה, משתחוה ומודה על אבדן מלכות יון.

לפנים. מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות, והוא נקרא חיל.

ושתים עשרה מעלות היו שם. כדי לעלות משם לעזרת נשים.

רום מעלה. כל מעלה מהן גבוהה מחברתה חצי אמה. וכן המעלה הראשונה גבוהה מן הקרקע חצי אמה.

ושלחה. משך רוחב המעלה, דהיינו מקום דריסת הרגל, חצי אמה.

חוץ משל אולם. חוץ מן המעלות שבין האולם ולמזבח שלא היו כולן כן, כדתנן לקמן בפרק ג'.

חוץ מפתח של אולם. דתנן לקמן באידך פרקין גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים.

היו להן שקופות. אבן מונחת על שתי המזוזות שהדלת שוקף עליו. ושקופות לשון משקוף.

מפני שנעשה בהן נס. כמו שמפורש ביומא פרק ג' [דף ל"ח ע"א].

מצהיבות כמו מזהיבות, שמראיתן דומה לזהב לפיכך לא הוצרכו לעשותן של זהב.

משנה ד

כָּל הַכְּתָלִים שֶׁהָיוּ שָׁם, הָיוּ גְּבוֹהִים,

חוּץ מִכֹּתֶל הַמִּזְרָחִי,

שֶׁהַכֹּהֵן הַשֹּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַר הַמִּשְׁחָה,

וּמִתְכַּוֵּן וְרוֹאֶה בְּפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל בְּשָׁעַת הַזָּיַת הַדָּם.

ברטנורא משנה ד

כל הכתלים שהיו שם. בכל בניני הר הבית.

היו גבוהים. הרבה, עד שהיו כל הפתחים שבהן גובהן עשרים אמה, לבד ממה שעל הפתחים.

חוץ מכותל מזרחי. הוא התחתון לרגלי הר הבית.

שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה. הוא הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם, ופני הכהן למערב, ומתכוין ורואה מעל גובה ראש הכותל דרך השערים שלפנים ממנו את פתחו של היכל כשהוא מזה בדם, כדכתיב (במדבר י"ט) "והזה אל נוכח פני אוהל מועד". ואם היה הכותל גבוה, אף על פי שהשערים מכוונים כולם זה כנגד זה, שער הר הבית כנגד שער עזרת נשים, ושער עזרת נשים כנגד שער העזרה גדולה, ושער העזרה גדולה כנגד פתח ההיכל, לא היה יכול לראות את פתח ההיכל דרך הפתחים, לפי שההר הולך ומגביה ועולה עד שקרקע פתח ההיכל גבוה (שתי) [כ"ב אמות] יותר מקרקע רגלי הר הבית, ונמצא שאסקופת ההיכל גבוהה ממשקוף פתח הר הבית [שתי] אמות שהרי לא היה פתח הר הבית גבוה אלא עשרים כדתנן לעיל, ונמצא שאין הכהן השוחט את הפרה יכול לראות חללו של פתח ההיכל דרך אותו פתח.

משנה ה

עֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ,

עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ.

וְאַרְבַּע לְשָׁכוֹת הָיוּ בְּאַרְבַּע מִקְצֹעוֹתֶיהָ,

שֶׁל אַרְבָּעִים אַרְבָּעִים אַמָּה.

וְלא הָיוּ מְקֹרוֹת.

וְכָךְ הֵן עֲתִידוֹת לִהְיוֹת,

שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מו, כא-כב) "וַיּוֹצִיאֵנִי אֶל-הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה,

וַיַּעֲבִרֵנִי אֶל-אַרְבַּעַת מִקְצוֹעֵי הֶחָצֵר,

וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר, חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר,

בְּאַרְבַּעַת מִקְצֹעֹת הֶחָצֵר חֲצֵרוֹת קְטֻרוֹת".

וְאֵין "קְטֻרוֹת" אֶלָּא שֶׁאֵינָן מְקֹרוֹת.

וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת?

דְּרוֹמִית מִזְרָחִית - הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַנְּזִירִים,

שֶׁשָּׁם הַנְּזִירִין מְבַשְּׁלִין אֶת שַׁלְמֵיהֶן,

וּמְגַלְּחִין אֶת שְֹעָרָן, וּמְשַׁלְּחִים תַּחַת הַדּוּד.

מִזְרָחִית צְפוֹנִית - הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הָעֵצִים,

שֶׁשָּׁם הַכֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין מַתְלִיעִין הָעֵצִים;

וְכָל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בּוֹ תּוֹלַעַת,

פָּסוּל מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

צְפוֹנִית מַעֲרָבִית - הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת הַמְצֹרָעִים.

מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית -

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: שָׁכַחְתִּי מֶה הָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת.

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין יַיִן וָשֶׁמֶן,

הִיא הָיְתָה נִקְרֵאת לִשְׁכַּת בֵּית שְׁמַנְיָה.

וַחֲלָקָה הָיְתָה בָּרִאשׁוֹנָה, וְהִקִּיפוּהָ כְּצוֹצְרָה,

שֶׁהַנָּשִׁים רוֹאוֹת מִלְמַעְלָן, וְהָאֲנָשִׁים מִלְּמַטָּן,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְעֹרָבִין.

וַחֲמֵשׁ עֶשְֹרֵה מַעֲלוֹת עוֹלוֹת מִתּוֹכָהּ לְעֶזְרַת יִשְֹרָאֵל,

כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְֹרֵה מַעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִלִּים,

שֶׁעֲלֵיהֶן הַלְוִיִּם אוֹמְרִים בַּשִּׁיר.

לא הָיוּ טְרוּטוֹת,

אֶלָּא מֻקָּפוֹת כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה.

ברטנורא משנה ה

אורך. מן המזרח למערב.

על רוחב. מן הצפון לדרום.

קטורות אלא שאינן מקורות. מלשון "והנה עלה קיטור הארץ" (בראשית י"ט), כלומר מעלות עשן, לפי שאין להן תקרה.

ומשלחים תחת הדוד. לשרפן באש שתחת היורה שמבשלים בה השלמים, דכתיב (במדבר ו') "ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים".

מתליעין בעצים. מסירין העצים שנמצא בהן תולעת, לפי שהן פסולים למערכה.

לשכת מצורעים. ששם המצורעים טובלים בשמיני לטהרתן כשבא להכניס ידו בפנים למתן בהונות ואף על פי שטבל מבערב.

אמר רבי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת. מכלל דרישא כולה רבי אליעזר בן יעקב קאמר לה, והכי מוכח בגמרא ביומא דסתם מתניתין דמדות רבי אליעזר בן יעקב היא.

וחלקה היתה בראשונה. פירש רמב"ם, פרוצה, שלא היתה מוקפת מחיצה.

כצוצטרה. כמו גזוזטרא הקיפו סביב לעזרת נשים, שיהיו הנשים עומדות למעלה על הגזוזטרא ואנשים למטה לראות בשמחת בית השואבה, כדי שלא יבואו לידי קלות ראש.

חמש עשרה מעלות. גובה קרקע עזרת ישראל מעזרת נשים.

לא היו תרוטות. ארוכות ובעלי זויות כדרך כל המעלות, אלא עגולות כחצי גורן עגולה.

משנה ו

וּלְשָׁכוֹת הָיוּ תַּחַת עֶזְרַת יִשְֹרָאֵל,

וּפְתוּחוֹת לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים,

שֶׁשָּׁם הַלְוִיִּם נוֹתְנִים כִּנּוֹרוֹת, וּנְבָלִים,

וּמְצִלְתַּיִם, וְכָל כְּלֵי שִׁיר.

עֶזְרַת יִשְֹרָאֵל הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ,

עַל רֹחַב אַחַת עֶשְֹרֵה.

וְכֵן עֶזְרַת כֹּהֲנִים הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁל שִׁים וְחָמֵשׁ,

עַל רֹחַב אַחַת עֶשְֹרֵה.

וְרָאשֵׁי פִסְפְּסִין מַבְדִּילִין בֵּין עֶזְרַת יִשְֹרָאֵל לְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מַעֲלָה הָיְתָה, וּגְבוֹהָה אַמָּה,

וְהַדּוּכָן נָתוּן עָלֶיהָ, וּבָהּ שָׁלשׁ מַעֲלוֹת שֶׁל חֲצִי חֲצִי אַמָּה;

נִמְצֵאת עֶזְרַת הַכֹּהֲנִים גְּבוֹהָה מֵעֶזְרַת יִשְֹרָאֵל,

שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה.

כָּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע,

עַל רֹחַב מֵאָה וּשְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ.

וּשְׁלשׁ עֶשְֹרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת הָיוּ שָׁם.

אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן אוֹמֵר: כְּנֶגֶד שְׁלשָׁה עָשָֹר שְׁעָרִים.

שְׁעָרִים דְּרוֹמִיִּים סְמוּכִים לַמַּעֲרָב:

שַׁעַר הָעֶלְיוֹן, שַׁעַר הַדֶּלֶק, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת, שַׁעַר הַמַּיִם.

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר הַמַּיִם?

שֶׁבּוֹ מַכְנִיסִין צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם שֶׁל נִסּוּךְ בֶּחָג.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: וּבוֹ הַמַּיִם מְפַכִּים וַעֲתִידִין לִהְיוֹת יוֹצְאִין,

מִתַּחַת מִפְתַּן הַבַּיִת.

וּלְעֻמָּתָן בַּצָּפוֹן סְמוּכִים לַמַּעֲרָב:

שַׁעַר יְכָנְיָה, שַׁעַר הַקָּרְבָּן, שַׁעַר הַנָּשִׁים, שַׁעַר הַשִּׁיר.

וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ שַׁעַר יְכָנְיָה?

שֶׁבּוֹ יָצָא יְכָנְיָה בְּגָלוּתוֹ.

שֶׁבַּמִּזְרָח: שַׁעַר נִיקָנוֹר.

וּשְׁנֵי פִשְׁפְּשִׁים הָיוּ לוֹ,

אֶחָד מִימִינוֹ, וְאֶחָד מִשְֹּׂמֹאלוֹ.

וּשְׁנַיִם בַּמַּעֲרָב לא הָיָה לָהֶם שֵׁם.

ברטנורא משנה ו

וראשי פספסין. ראשי קורות בולטים ויוצאים מן הכותל להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים.

מעלה היתה שם. בעזרת ישראל.

וגבוהה אמה. ואורכה כאורך כל העזרה.

ודוכן. של לוים בנוי עליה ועשוי כמין אצטבא, וגובה הדוכן אמה וחצי ובו שלוש מעלות של חצי חצי אמה שעולין בהן לדוכן.

כל העזרה. מתחילת עזרת ישראל עד אחת עשרה אמה מקום פנוי שהיה אחורי בית הכפורת.

על רוחב. מצפון לדרום.

שלושה עשר שערים. כדקא חשיב להו ואזיל. והאומר שבעה שערים היו לעזרה, נותן טעם לשלושה עשר השתחויות, כנגד שלושה עשר פרצות שפרצו מלכי יון בסורג, כדאמרינן לעיל בפרקין. וכולה מתניתין מפורשת בפרק קמא.