פרק ו': כיבוש יריחו
פרק ו': כיבוש יריחו
|
נושאי הפרק: קיום ההבטחה להציל את רחב ואת משפחתה. המצור על יריחו - א ה' מצווה לסוב את יריחו עם הארון - ב-ה יהושע מצווה את הכוהנים ואת העם - ו-י נפילת חומת יריחו - י-כא קיום השבועה לרחב - כב-כה יהושע משביע את העם שלא לבנות את יריחו - כו-כז מטרות:
התלמידים:
יבינו את חשיבות הכיבוש כפתיחה לכיבוש הארץ.
יבינו את הדרך שבה נכבשה יריחו. יפנימו את הערכים והמסרים שלהלן. ערכים ומסרים: • חינוך לאמונה בה' ובהשגחתו על עם ישראל. התערבות ה' והנס הגדול שעשה בכיבוש יריחו, באמצעים רוחניים נסתרים. לא רק בגלל הקושי לכבוש עיר מבוצרת עשה ה' נס גדול בהפלת חומות יריחו. הנס בא להוכיח לבני ישראל שלא בכוחם הם זוכים להיאחז בארץ. בלי עזרת ה' ובלי אמונה בו לא היו מצליחים לכבוש את הארץ כלל. • השתתפות ארון ה' בתהלוכה מראה כי "לא בחיל ולא בכוח...". ה' הוא הכובש האמיתי של יריחו. • היחס לשלל. המושג "אוצר ה'" ומשמעותו החינוכית (קופת הציבור). ישראל לא שפכו דמם על המקום ולכן אין להם זכות ליהנות מחלוקת השלל. • הצלת רחב ומשפחתה. הכתוב חוזר על הצלת רחב ארבע פעמים. מתן גמול טוב למי שעזר לנו ועמד לצדנו בשעה גורלית (חסידי אומות העולם). • הנצחת הנס. יריחו תישאר בחורבנה למען יידעו הדורות הבאים בזכות מי התנחלנו בארץ. קשיים: מבחינה רגשית יש קושי. השאלה של השמדת עם - הריגת כל תושבי יריחו, עלולה לעורר חרדות בלב התלמידים. אפשר להסביר לתלמידים שהציווי "לא תחיה כל נשמה" אינו צו מוחלט. אם תושבי הארץ היו מקבלים עליהם לפחות את שבע מצוות בני נוח, היו יכולים להישאר בארץ. המצווה להשמיד את שבעת העמים הייתה לשם הגנה בלבד. לפני שנכבשה הארץ נשלחו כתבים לתושבי כנען להודיע להם על האפשרויות העומדות בפניהם. לעיון: שלושה כתבים של יהושע, ירושלמי, שביעית פרק ו'; רמב"ם, הלכות מלכים, פרק י' הלכה ה'. יש גם קושי גיאוגרפי. על התלמידים להבין שמיקומה של יריחו מקנה לה חשיבות אסטרטגית וגרם לה לשמש פתיחה לכיבוש גב ההר המרכזי. אזור יריחו, העשיר במים, התאים גם לחניית בני ישראל בשלבים הראשונים של הכיבוש. דפי העבודה לתלמידים: התרגיל של בחירת מילים עשוי להעשיר את אוצר המילים של התלמידים ולפתח את חשיבתם. על המילים המוצעות יוכלו המורה והתלמידים להוסיף משלהם. התלמידים ינמקו מדוע מתאימות המילים שבחרו להגדיר את התכסיס. אחר כך יחברו התלמידים משפטים או קטע שמכיל את המילים. תיאור הקרב על העי בעזרת משפטי השלמה או בעזרת המילים הפותחות יסייעו לתלמידים לשחזר את המהלך. אפשר להסתפק באחת הפעילויות. התמונות הן אמצעי קל ונוח לחזור על הסיפור. סידור התמונות, תוך כדי התאמת משפטים המתארים את מהלך הקרב, יוכל לסייע לתלמידים להתגבר על קשיי הפרק. עיון בפרק |
"ויאמר ה' אל יהושע: ראה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה גבורי החיל" (יהושע ו', ב).
|
|
לאחר הבטחה כזאת הבעיה אינה האם תיכבש העיר, אלא איך תיכבש. ואמנם, דבר ה' מכתיב את הדרך המדויקת של כיבוש העיר: |
"וסבתם את העיר, כל אנשי המלחמה, הקיף את העיר פעם אחת. כה תעשה ששת ימים. ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון, וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים. והכהנים יתקעו בשופרות. והיה במשוך בקרן היובל, כשמעכם את קול השופר, יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר תחתיה, ועלו העם איש נגדו." (יהושע ו',ג-ה)
|
|
עד כאן ציווי ה'. אבל יהושע מוסיף דבר שה' לא אמר לו: |
וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּה - לַה'. רַק רָחָב הַזּונָה תִּחְיֶה, הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת, כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ. וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן הַחֵרֶם, פֶּן תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם, וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם, וַעֲכַרְתֶּם אותו. וְכל כֶּסֶף וְזָהָב וּכְלֵי נְחשֶׁת וּבַרְזֶל קדֶשׁ הוּא לַה'. אוצַר ה' יָבוא." (יהושע ו', יז-יט)
|
|
כיבושה של יריחו נעשה בדרך נס. הניסיון להסביר את כיבוש יריחו בדרך טבעית אינו רציני. הפסוקים ברורים וחד-משמעיים. סיפור הכתוב אינו מניח אפשרויות לדמיונו של הקורא. בני ישראל מקיפים את העיר פעם אחת בכל יום. אנו יכולים לתאר לעצמנו את חרדתם של תושבי יריחו, הפוחדים מבני ישראל, ורואים אותם מקיפים את החומה, ואת הכוהנים תוקעים
בשופרות. וכך יום שני ושלישי ורביעי וחמישי ושישי, עד ליום השביעי, שבו הקיפו את העיר שבע פעמים. הכוהנים תוקעים בשופרות, העם מריע, והחומות נופלות תחתיהן, כלומר שוקעות באדמה. לו היו נופלות באופן טבעי, קשה היה להסתער אל תוך העיר. מדוע היה כיבוש יריחו בדרך נס, דבר שלא היה בכיבוש הערים האחרות בארץ ישראל? קשה להשיב על השאלה, אבל אפשר לשער: בני ישראל פורצים בכיבוש יריחו את "מנעולה של ארץ ישראל". כיבוש יריחו הוא הכיבוש הראשון, והוא יטביע את חותמו על כיבוש הארץ. וכיבוש זה אינו נעשה בידי אדם. כיבוש זה - כולו נס, כולו בידי ה'. הוא ממשיך לימים אחדים את ההנהגה בדרך של נס שישראל זכו לה בתקופת הנדודים במדבר ובמעבר הירדן, נס המראה כי יש יד המכוונת את תולדות ישראל ואת כיבוש ישראל. עכשיו גם מובן מדוע מצווה יהושע את העם להחרים את שלל יריחו. בדרך כלל מותר ללוחמים לקחת שלל מן הערים שהם כובשים. יש גם נהלים קבועים בחלוקת השלל. אחד מהם קובע, למשל, כי הלוחמים מתחלקים בשלל עם החיילים המשובצים בתפקידים לא קרביים. כיבוש יריחו שונה. זהו הכיבוש הראשון, ויהושע מצווה על העם שלא לקחת מאומה משלל יריחו ולהקדיש את שלל העיר לאוצר בית ה'. האם נלחמו על יריחו בשבת? חכמי התלמוד מציינים כי כיבוש יריחו היה בשבת, וזאת על פי הכתוב: |
"ויהי ביום השביעי, וישכמו כעלות השחר, ויסבו את העיר כמשפט הזה שבע פעמים." (ו', טו)
המונח "ביום השביעי" מציין בדרך כלל את יום השבת, ועל כן חכמי התלמוד מסיקים כי כיבוש יריחו היה בשבת (ירושלמי שבת, א',ח). |
היבטים דידקטיים: כיבוש יריחו
שלבי ההוראה
|
קריאת הפסוקים: התבוננות במפה: יריחו שוכנת על מעבר הירדן ועל פתח הבקעה. איתור מיקומה של העיר יריחו וסימונה במפה יבהירו לתלמידים את חשיבות כיבושה של העיר כפתיחה לכיבוש ארץ כנען. רצוי להראות לתלמידים מפה מצוירת, שאותה יהיה להם קל להבין. התבוננות באיור: נושאים לדיון: • מדוע מדגיש הכתוב את סגירותה של יריחו? "סוגרת ומסוגרת", "ויהי השער לסגור", "והשער סגרו". • אפשר להביא את המדרש: "יריחו הייתה סוגרה של ארץ ישראל אמרו: אם נכבשה יריחו מיד כל הארץ נכבשת לפיכך נתכנסו לתוכה שבע אומות" (תנחומא, בהעלותך, פרק י'). השוואה - הדומה והשונה: מדוע היו בני ישראל צריכים להקיף את החומה אם ה' דאג שיריחו תיכבש בדרך של נס? הכיבוש נעשה בדרך נסית, אך בני ישראל היו פעילים ומעורבים בנס בהקפת העיר ובתקיעת הכוהנים בשופרות. • הקפת העיר שבע פעמים. לא רק מבחינת גיאוגרפית יש כאן מעגל שלם אלא גם מעגל זמן של שבוע ימים. • כיבוש נסי. יריחו נכבשה בדרך נס. הנס מראה כי יד ה' מכוונת את תולדות ישראל ואת כיבוש ישראל. אפשר לשוחח עם התלמידים על נס גלוי שהיה בכיבוש יריחו לעומת נס נסתר. המספר שבע כמספר שיש בו קדושה, והוא חוזר בכיבוש יריחו: שבעה כוהנים, שבעה שופרות, הקפת העיר שבע פעמים. לדמותו של יהושע: האיסור לקחת מן החרם: הקללה: תרשים זרימה: |
בני ישראל הקיפו את העיר לפי הסדר הבא:
החלוץ
שבעה כוהנים נושאים שבעה שופרות
ארון הברית
אנשי המלחמה
המאסף
|
תנועה: דרמה יוצרת: ההכנות: יהושע מצווה על בני ישראל להקיף את יריחו בסדר מסוים. התלמידים יכולים לעמוד בסדר זה על פי האיור: החלוץ - שניים וחצי השבטים; שבעה כוהנים שנושאים שבעה שופרות; כוהנים הנושאים את ארון הברית; בני ישראל מגיל 20 ומעלה; המאסף. יהושע מדריך את הכוהנים ואת בני ישראל איך לנהוג בזמן הקפת החומות. התגובות של בני ישראל: מה חושבים בני ישראל ומה הם מרגישים כאשר הם מקיפים את חומות העיר בכל יום. הכיבוש: בני ישראל מקיפים את העיר ביום השביעי; הכוהנים תוקעים בשופרות; העם מריע; החומות נופלות. לאחר הכיבוש: שמחת הניצחון; בני ישראל משוחחים ביניהם על האיסור לקחת מן החרם. נקודת מבט אחרת: התלמידים ישערו מה יכולות היו להיות התגובות של תושבי יריחו: מה הם אמרו זה לזה בראותם את בני ישראל מקיפים את החומות? מה הם הרגישו? כאשר בני ישראל הקיפו את החומות יש להניח שהשומרים שעל החומה התבוננו בהם, או שתושבי יריחו הציצו בהם מבעד לחלונות שבחומה. התלמידים יחברו שיחה בין שניים מהשומרים, או בין שני אזרחים המתבוננים מבעד לחלונות שבחומה. אחר כך הם מחליטים לדווח על כך למלך יריחו. התלמידים יסכמו: מה הרגישו ומה חשבו מלך יריחו ותושביה כשראו את בני ישראל מקיפים את החומה? אפשר להכין מאגר מילים המתארות רגשות. רשימה זו תהיה תלויה בכיתה, ובמהלך הלמידה יוסיפו עליה התלמידים מילים. מדי פעם כשעוסקים ברגשות ניתן יהיה להיעזר במאגר, לבחון ולבחור במילים המתאימות. |
