היו"ר ב. אידלסון:

אנחנו עוברים להצעה לסדר -היום של חבר-הכנסת בגין - להפסיק משלוח מדים ותת-מקלעים מתוצרת ישראל לגרמניה.

מנחם בגין (תנועת החירות):

גברתי היושבת-ראש, הבושה והכלימה של משלוח עוזים, פגזים ומדים לחיל גרמניה, אשר מפקדיו הגבוהים כולם שירתו את היטלר משמיד היהודים; אשר פקדו או פיקחו על השמדתם באופן אישי, אף בימים כאשר אזרחי גרמניה אשר לפעילותם הנפשעת אחראים העם והממשלה הגרמניים - על-פי החלטה פה אחד של הכנסת - מספקים להיטלר של ימינו, עבד-אל-נאצר, נשק להשמדה המונית של שארית הפליטה של עמנו; - החרפה הזאת, בה אנו מציעים לדון, קשורה במסכת היחסים הכלליים עם גרמניה. אני מודה ומתוודה, שבתפיסת היחסים האלה לא הייתי מעולם ואינני שותף להערכתו של מי שנושא באחריות מכרעת לעסקה הכפולה והמחפירה הזאת.

אין פלא. מר בן-גוריון, גברתי היושבת-ראש, הוא אחד מאלה שביזמתם ובהסכמתם נחתם ההסכם הראשון בתולדות הדור עם היטלר ועם ממשלתו. אמנם כן, האנגלים בעניני הצי, הצרפתים והאנגלים במינכן, הרוסים במוסקבה, חתמו על הסכמים עם הנאצים, ובימים ההם טענו כולם שההסכמים האלה היו כורח הזמן ולמען האינטרס העליון של עמיהם, כמו שטוענים כיום ביחס להסכם ההוא הסוכנותי-גרמנו-נאצי. אבל העובדה המזעזעת היא שאת ההסכם הראשון עם ילוד השטן ומשמיד היהודים השיג, חתם ותרם להיסטוריה מר בן-גוריון וחבריו.

כאשר הגיע היטלר לשלטון, קם העם היהודי והכריז חרם עד חרמה על המשטר הנפשע ההוא. זאב ז'בוטינסקי באירופה ועורך-הדין אוגטרמאייר באמריקה יצאו בקריאה לכל היהודים ולכל אנשי הרצון הטוב בעולם כולו להחרים תוצרת גרמנית, ללחום עד הסוף נגד המפלצת הזאת שקמה על עמנו ועל עמים אחרים. והיה זה מר בן-גוריון וחבריו אשר חתמו על ההסכם עם היטלר והימלר, שברו את החרם היהודי, הציפו את המזרח התיכון ואת העולם כולו בסחורות גרמניות. והעמים האחרים התבוננו ושאלו: אם היהודים, אם הציונים, יכולים לעשות עסקאות ומסחר עם הגרמנים הנאצים, מה אנחנו כי לא נעשה הסכמים אתם? אבל אין זה סוף פסוק.

ב- 26 באוגוסט 1935 עמד מר בן-גוריון בלוצרן, במסיבת עתונאים, ומסר הודעות שפורסמו למחרת היום בעתון הגולים הגרמניים בפאריס "פאריזר טאגבלאט". ואני אקרא את דבריו של מר בן-גוריון כפי שנמסרו: "ההסתדרות הציונית מייצגת את העם היהודי. היא מחוייבת אפוא לעמוד ביחסים עם גרמניה כמו עם שאר הארצות. על כן במות הינדנבורג שלחה ההסתדרות הציונית מברק תנחומים להיטלר. לפיכך לא ייתכן שימשיכו בטון חריף זה כלפי גרמניה בנאומי הקונגרס. התעמולה נגד גרמניה צריכה להיפסק מפני שיש צורך לקיים יחסים טובים עם המדינה הזאת". יחסים טובים - עם איזו מדינה? של היטלר, של גסטאפו, של דאכאו, של חוקי נירנברג, של תכנון השמדת היהודים? מר בן-גוריון, בשנת 1935, חינך את הדור ודרש מן ההסתדרות הציונית ומן העם היהודי באוזני העולם כולו לעמוד ביחסים טובים עם המדינה ההיטלריסטית הנאצית, אשר בית-המשפט העליון בירושלים קבע שהיא לא היתה אלא חבר פושעים אחד. אבל אולי "פאריזר טאגבלאט" לא צדק?

ב- 27 באוגוסט 1935 פרסם העיתון שלך, מר פרס - אתה הייתה אז צעיר מאד ולא שמעת כלל על דברים אלה- העיתון ששמו "דבר", את הרשימה הבאה: "בן גוריון אמר כי ארצות המתנגדות לגרמניה ואפילו רוסיה הסובייטית לא הפסיקו את היחסים עם הנאצים, אם כי תולים שם קומוניסטים. עם הציונות מוטלות חובות של מדינה, ולכן אינה יכולה לעורר קרב בלתי אחראי נגד היטלר כל עוד הוא ראש מדינה". שמעתם, חברי הכנסת? מאחר שהיטלר היה לראש מדינה ומאחר שניתן לו כוח להשמיד את העם היהודי ועמים אחרים, אומר מר בן גוריון שאסור לערוך נגדו "קרב". הוא קרא להשלים עם היטלר כראש מדינה בשנת 1935.

לאחר דברים אלה, גברתי היושבת ראש, תמה אני, למה מסרו את כתר הראשוניות לשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית לאיזה נורבגי; היה מי שקדם לו בחמש שנים תמימות.

איש כזה, שאמר דברים כאלה על גרמניה הנאצית, על היטלר, מעז לעלות על הבמה הזאת בשנת 1963 ולהוציא מן הגנזך ציטטה מדבריו של אבא אחימאיר? אני אגיד היום מלה על אבא אחימאיר. מר בן-גוריון, כאשר אתה מדבר על אבא אחימאיר, של נעליך מעל רגליך! של נעליך מעל רגליך!

(קריאות מספסלי סיעת מפא"י)

חיים לנדאו (תנועת החירות):

אבא אחימאיר לא הלשין, אבא אחימאיר לחם.

היו"ר ב. אידלסון:

חברת-הכנסת לנדאו!

עמוס דגני (מפא"י):

של נעליך כאשר אתה מדבר על בן-גוריון.

היו"ר ב. אידלסון:

חברי-הכנסת לנדאו ודגני, אל תפריעו.

מנחם בגין (תנועת החירות):

אבא אחימאיר היה לוחם חופש. בישראל; אבא אחימאיר היה סמל להקרבה אישית ולמסירות-נפש; אבא אחימאיר היה ממורי הדרך של דור המרד. אבל נכון הדבר, אבא אחימאיר עשה שגיאות. מי לא עשה שגיאות? מר בן-גוריון, כאשר אתה דיברת נגד מדינה יהודית, כאשר אתה הסברת לוועדת פיל שאסור להקים מדינה יהודית, כאשר אמרת בקונגרס שהתביעה למדינה מקורה במוסר הוטנטוטי - אינך בוש ונכלם היום בדברים אלה ? אבא אחימאיר כתב דברים שהסתייגנו מהם. הוא היה עיתונאי, זו היתה זכותו לכתוב וזו היתה זכותנו ואף חובתנו להסתייג מדבריו, ואני אקרא היום מכתב של זאב ז'בוטינסקי בקשר עם הציטטה שהביא מר בן-גוריון.

בחודש מאי 1933 שיגר מצ'רנוביצי זאב ז'בוטינסקי את המכתב הבא למערכת "חזית העם": "נקודת השקפה זו, המוצאת בהיטלריזם סימני תנועת "שחרור לאומי", כביכול, היא פשוט אנאלפביתית, ראויה לאכסטרנים משנת 1903; אך בתנאים שלנו כל הפטפוט הזה מבייש ומשתיק את עבודתי. אני תובע מן העתון הצטרפות מוחלטת וללא תנאי לא רק אל המסע שלנו נגד גרמניה ההיטלראית אלא גם אל רדיפת ההיטלריזם במלוא מובן המלה. אם ב"חזית העם" תפורסם עוד אפילו שורה אחת שתוכל להתפרש כניסיון חדש של "מה יפית" מצד יהודונים לפני עריץ גס שזכה במקרה לניצחון, אדרוש להוציא את המערכת מן המפלגה ואנתק כל קשר אישי עם האנשים המכשילים את פעולתי". מי שידע את סגנונו של זאב ז'בוטינסקי, מבין איך הוא הסתייג מאותם דברים שכולנו הסתייגנו מהם, לרבות חבר הכנסת חיים לנדאו, שהיה בית"רי בן 16 בימים ההם. וזאב ז'בוטינסקי היה מורנו ורבנו. הוא דיבר בשם תנועתנו.

ציטטה אחת אומללה מדבריו של אבא אחימאיר, שכולנו הסתייגנו ממנה ושהוא כתב אותה כעיתונאי - בעוד מר בן גוריון הוא שתבע השלמה עם היטלר והמשטר ההיטלריסטי - הבשלה ייאמר: חבריו של חבר הכנסת לנדאו פיארו ושיבחו ונישאו את שמו של היטלר, ועשוהו דוגמה להם?

באותם הימים, כאשר מר בן גוריון דרש להשלים עם המשטר ההיטלריסטי, כתב זאב ז'בוטינסקי ב- 3 במאי 1933: "טעות היא לחשוב שאנחנו נלחמים אך ורק באנטישמיות של היטלר; הננו נלחמים במשטר היטלר כולו".

מי הם חבריו של חבר הכנסת לנדאו, אשר לפי דעתו של מר בן גוריון "שיבחו ופיארו ונישאו את שמו של היטלר ועשוהו דוגמה להם? מי הם עוד חבריו של חבר הכנסת לנדאו? אלה אנשים אשר עליהם כתב למר הזז, הסופר הדגול, לרגל פרסום ספרו "בקולר אחד", האזרח ששמו לוי אשכול: "המומנט של הקרבה עצמית ומסירות-נפש אין קץ הוא שיישאר למורשת נצח בהיסטוריה שלנו". מי הם עוד חבריו של חבר-הכנסת לנדאו? הרי הם רבבות חברי תנועת ז'בוטינסקי, ובתוכם אלפי חיילי ישראל, שנלחמו בשנת 1948, אחרי שנלחמו חמש שנים נגד השלטון הזר, והביאו להורדת דגלו ולהנפת דגל ישראל.

מי הם עוד חבריו של חבר-הכנסת לנדאו? - אלה הם אלפי חיילים שהלכו למבצע סיני. מי הם עוד חבריו של חבר-הכנסת לנדאו? - הלא הם מאה וארבעים אלף אזרחים ובתוכם רבבות חיילים ישראליים. מי הם עוד חבריו של חבר-הכנסת לנדאו? - הלא הם שרידי יהדות וארשה שעמדו על החומה האחרונה במרד. מי הם עוד חבריו של חבר כנסת לנדאו? - הלא הם אבותינו ואמהותינו שנשלחו למחנות ולתאי הגאזים. ופה יעמוד יהודי, גברתי היושבת-ראש, ראש ממשלה בישראל ויאמר שהם כולם שיבחו, פיארו ונישאו את שמו של משמידם? אוי לאוזניים השומעות. ואתם לא תמחו בידו? וחברי הכנסת וחברי הממשלה מטעם הסיעה הדתית- לאומית לא יקומו ולא יאמרו: לא בשמנו דיבר? ואתם, חברי מפא"י, אשר אפילו בטאונכם היום הסתייג ממנו בגלל הזוועה הזאת והנבלה הזאת שהיתה בישראל ביום ב', אתם לא תאמרו לו מלה אחת? וכל הכנסת הזאת תחריש משום שיש אדם אחד בישראל המתיר לעצמו כל דבר מעל הבמה הזאת? אם הכנסת תחריש - אנו לא נחריש, גם אחרים לא יחרישו.

אני רוצה להביא לתשומת-לב ידידי, חבר-הכנסת ניר, השייך לסיעה המצטיינת בחיבה יתרה לתנועת החירות, לא פחות מאשר זו של בן-גוריון, כי היום בעיתונו פרסם חיים גורי את הדברים הבאים: "לומר משפט כזה היום לאחר שקרה שם, אבוי מה שקרה, לומר משפט כזה בכנסת בירושלים - לא, לכך אין מחילה". איש הפלמ"ח, איש אחדות העבודה, סופר "למרחב", הוא שכתב את המלים האלה: "אין מחילה". עוד לא היה חילול שם כזה בישראל. עוד לא השמיעו דברים איומים מאלה בישראל - ואתם החרשתם. אנו לא נחריש.

על רקע זה, גברתי היושבת-ראש, אנו מציעים לדון בהפסקת העיסקה המחפירה של משלוח נשק ומדים לחיל גרמניה. התקוממנו נגד העיסקה הזאת גם בימים קודמים, אבל היום, לאחר שגרמניה זו פגעה בנו בענין הביטחון יותר מכל עם אחר - נכון, הרוסים נותנים נשק קונבנציונלי, זה רע מאד, חטא גדול, - טילים, גאזים, - כך אמרה הגברת שרת החוץ, - פסולת רדיו-אקטיבית, רק הגרמנים נותנים לנאצר.

סגן שר הבטחון ש. פרס:

מי אמר?

מנחם בגין (תנועת החירות):

כך אמרה הגברת שרת החוץ, לא אתה. אבל אתה יש לך יום סגריר, אתה היית האיש עוד לפני אוורל הרימן, שאמר שמוטב שהגרמנים ישבו במצרים, מפני שאם יצאו משם, אולי יבואו הרוסים. אתה אמרת זאת לפני אוורל הרימן. . .

סגן שר הבטחון ש. פרס:

איפה אמרתי זאת?

מנחם בגין (תנועת החירות):

לא אגיד לך, אני יודע. אתה תתערב בוויכוח הזה? הגברת שרת - החוץ אמרה שזהו נשק האסור על-פי החוק הבין-לאומי. פירוש הדבר, גאזים וחיידקים. ובימים כאלה תוסיפו לשלוח מדים, תת-מקלעים, ופגזים לאותה גרמניה?

הכנסת פנתה פה אחד לדעת-קהל בעולם כולו שתפעיל השפעתה, ואתם תעשו business as usual? עם אותו העם האחראי למומחים הגרמניים, כפי שאת גברתי היושבת-ראש וחברי כנסת אחרים, וגם אתה שר האוצר קבעת בעצמך ביום 20 במארס? העיסקה הזאת פגעה ביחסים בינינו לבין הגוש המזרחי באירופה; הוסיפה איבה, אבל יש בה גם ענין מוסרי ובטחוני משלנו. איך נוכל להמשיך כך?

אני מציע לכנסת לדון בהפסקת משלוח נשק ומדים לחיל גרמניה.