הקדמה
ספר ברוך - ספר חיצוני, אפוקריפי יווני, המיוחס לברוך בן נריה. בסוף המאה ה- 19 תורגם החלק השני מספר ברוך עם עוד ספרים חיצונים מיוונית לעברית ע"י יצחק זעקיל פרענקיל בשם "כתובים אחרונים". שלמה פלעסנער חירגם את שני החלקים בספרו "נוזלים מן לבנון", ברלין 1833. במהדורה זו הוספנו כותרות לנושאים שבספר. הכותרות מובאות בסוגריים מרובעים. פרטים על ספר ברוך באינצקלופדיה יהודית דעת לקריאת ספר ברוך בתרגומו של פלסנר - לחץ כאן תוכן המאמר: פרק א [תגובות הגולים לספרו של ברוך] [וידויים של השרידים בירושלים] פרק ב [וידויים של גולי בבל] פרק ג [שבח לחכמה שבתורה] פרק ד [ירושלים מבכה ומנחמת את גולי בבל] [ה' מנחם את ירושלים] פרק ה |
[י] הנה אנחנו שלחים לכם כסף וקניתם בו עלות ואשמים וקטורת ומנחה להקריבם על-מזבח ה' אלוהינו: [יא] והתחננו בעד חיי נבוכדנצר מלך בבל ובלשצר בנו למען יאריכון ימיהם כימי השמים על-הארץ: [יב] וה' יגדיל כחנו ויאיר עינינו לחיות בצל נבוכדנצר מלך בבל ובלשצר בנו ועבדנו אתם כל ימי חיינו ומצאנו חן בעיניהם:[יג] התפללו גם אל-ה' אלוהים בעדנו כי חטאנו-לו וחמתו לא-סרה ממנו עד-היום : [יד] קראו בספר הזה כי שלחנוהו אליכם למען תקראו-בו בשבתות ובמועדי השנה :
[טו] ואמרו לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים: [טז] גם ליושבי יהודה וירושלים גם למלכינו ושרינו וגם לכוהנינו ולנביאינו: [יז] יען כי חטאנו-לו ולא הקשבנו לקולו לשמור את-מצוותיו וחוקותיו אשר ציוה אתנו: [יח] כי למן-היום אשר-הוציא את-אבותינו ממצרים עד היום הזה ממרים היינו עם ה' ומרינו את פיהו: [יט] על-כן מצאנו כל-האלות והקללות הכתובות בספר תורת ה' על-ידי משה עבדו: [כ] כי הוציא ה' את-אבותינו ממצרים לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש ואנחנו לא שמענו בקולו ובקול הנביאים אשר-שלח לנו: [כא] כי כל-איש הלך בשרירות לבו הערל ויעבד אלוהים אחרים וייעש הרע בעיני ה' להכעיסו:
[א] ויקם ה' את-דברו אשר דבר לנו ולשופטינו למלכינו ולשרינו גם לישראל וגם ליהודה: [ב] ויפלא את מכותינו ואת מכות ירושלים אשר כמוהן לא-נהיו תחת כל-השמים: [ג] ככתוב בספר תורת משה ואכלת פרי-בטנך בשר בניך ובנותיך: [ד] ויתן אתנו לעבדים בכל-הממלכות מסביב ולחרפה ולשמצה בגויים אשר הפיצנו-בם: [ה] הן נפלנו בל-נוכל-קום על-חטאתינו ועל-רוע מעללינו נגד ה' כי לא הקשבנו לקולו:
[ו] ה' אלוהינו הוא הצדיק ואנחנו ואבותינו נשאים את כלמתנו כיום הזה: [ז] כי נתכה עלינו כל-הרעה אשר דבר ה' לעשות לעמו: [ח] גם לא חלינו את-פני ה' אלוהינו לשוב מעונינו ומיצר לבנו הרע: [ט] וישקוד ה' על-הרעה ויביאה עלינו כי צדיק הוא בכל-דרכיו: [י] ואנחנו לא האזנו למצוותיו ולא שמרנו את-חוקותיו אשר נתן לנו: [יא] ועתה ה' אלוהי ישראל אשר הוצאת את-עמך מארץ מצרים ביד-חזקה ובזרע נטויה ובאותות ובמופתים ותעש לך שם כיום הזה: [יב] חטאנו והרשענו ומרינו את-פיך בכל אשר ציוויתנו: [יג] הסר-נא אפך וחמתך מעלינו כי דלונו מאד בגויים אשר הפיצתנו-בם: [יד] הקשיבה לקול תחנונינו והושיענו למען שמך והמצא לנו חסד בעיני שובינו: [טו] למען ידעו כל-ישבי תבל כי אתה ה' אלוהינו ושמך נקרא על-כל-זרע ישראל עמך: [טז] השקיפה ממעון קודשך וזכר לנו כחסדך: [יז] הטה אוזנך ושמע פקח עיניך וראה כי אין במות זכרך בשאול מי-יודה צדקתך וגבורתך: [יח] אך נפש נענה על-צרתה הולכי שחוח בעיניים כלות ונפש רעבה המה ירוממו צדקתך סלה: [יט] ועתה ה' אלוהינו לא על-צדקת אבותינו ומלכינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים: [כ] כי שפכת חרון אפך וחמתך עלינו כאשר דברת על-ידי-עבדיך הנביאים לאמר: [כא] כה אמר ה' הביאו את-צוואריכם בעל מלך בבל ועבדו אתו ועמו וחיו בארץ אשר הנחלתי לאבותיכם: [כב] ואם לא-תשמעו בקול ה' להיכנע תחת מלך בבל והשבתי מערי יהודה ומחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה: [כג] כי לחרבה תהיה הארץ מאין ישב: [כד] ויען לא שמענו לקולך להיכנע תחת יד מלך בבל הקימות את דברך ביד עבדיך הנביאים להוציא את-עצמות מלכי יהודה ואת-עצמות אבותינו מקבריהם: [כה] ועתה הנם נפוצים ושטוחים לחורב ביום ולקרח בלילה כי-מתו ברעב בחרב ובשביה: [כו] ובחטאות בית-ישראל ויהודה החרבת את-ביתך אשר קראו-בו בשמך הגדול כיום הזה: [כז] ובכל-זאת עשית לנו כרוב רחמיך וחסדך: [כח] כאשר אמרת ביד משה עבדך יום אשר ציווית אותו לכתוב את ספר תורתך לעמך ישראל לאמור: [כט] ואם לא תשמעו בקולי והפצתי אתכם בעמים ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרוב: [ל] ידעתי כי לא-ישמעון לקולי כי עם קשה-ערף הוא אך עוד ישובו מדרכם הרעה בארץ שוביהם: [לא] וידעו כי אני ה' אלוהיהם ונתתי להם לב להבין ואוזניים לשמע: [לב] ויברכו אותי בארץ שביים וזכרו בשמי ולא יקשו עוד את-ערפם וישובו מעונם: [לג] כי זכור יזכרו את אשר-קרה את-אבותם בחטאם לפני ה' : [לד] והשיבותים אל-האדמה אשר נשבעתי לאבותם לאברהם ליצחק וליעקב לרשת אתה והרביתי אתם ולא אמעיטם עוד: [לה] והקימותי להם ברית עולם להיות להם לאלוהים והם יהיו לי לעם ולא אורישם עוד מן-הארץ אשר נתתי להם לנחלה:
[א] לך ה' אלוהי ישראל תשווע נפשנו האומללה שמענו כי-חטאנו-לך כי אל חנון ורחום אתה: [ב] אתה משל לעולמי עד ואנחנו תמנו לגווע: [ג] אנא ה' אלוהי ישראל שמע את-קול דמי ההרוגים הצועקים אליך ואל-תחנת בניהם אשר חטאו-לך ולא-שמעו לקולך ותדבקם הרעה: [ד] אל-תזכור לנו עונות אבותינו אך ידך החזקה זכר ואת-שמך הגדול כי אתה ה' אלוהינו ולך לבדך אנחנו מודים: [ה] הלא נטעת יראתך בלבבנו לברך את-שם קודשך ועתה נודה לך בארץ שבינו ונפשנו תאבל על-פשעי אבותינו: [ו] ראה כי נדחים אנחנו בגולה והיינו לחרפה לאלה ולזוועה בגויים על-חטאת אבותינו אשר סרו מאחרי ה' אלוהיהם: