הבעל בבבל
כתובים אחרונים
תרגם מיוונית יצחק זעקיל פרענקיל
ווארשא 1885
תקציר: דניאל משמש יועץ בבית מלך בבל. דניאל מוכיח למלך שכוהני הבעל מטעים אותו והקורבנות שהם מגישים לו נאכלים ע"י הכוהנים נשיהם וטפם. דניאל ניצל, והכוהנים ובני משפחותיהם מוצאים להורג.
|
(א) ויהי כי נאסף אסתיאגש אל אבותיו, ותסב המלוכה לכורש מלך פרס. (ב) ודניאל היה תמיד את המלך, והמלך כבדהו מכל שריו ועבדיו. (ג) ולאנשי בבל היה אליל ושמו בעל, ויקריבו לו יום יום שנים עשר כור סולת וארבעים כבשים וששה הין יין. (ד) והמלך גם הוא עבד את הבעל, וילך מדי יום ביומו להשתחוות לו, ודניאל משתחווה לאלוהיו.
(ה) ויאמר המלך אליו מדוע לא תעבוד גם אתה את הבעל?
(ו) ויען דניאל ויאמר: חלילה לי מעבוד אלילים מעשי ידי אדם. (ז) את אלוהים חיים אני ירא עושה שמים וארץ ואדון כל בשר.
(ח) ויאמר לו המלך: הטרם תדע כי הבעל אלוהים חיים הוא, הלא תראהו יום יום אוכל ושותה.
(ט) ויצחק דניאל ויאמר: הנה לבבך יתעך אדוני המלך. (י) כי אלוהיך אלה חמר הם מבית ונחושה מחוץ, ומעודם לא אכלו ולא שתו.
(יא) ויחר אף המלך ויקרא לכוהני הבעל ויאמר להם: (יב) אם לא תגידו לי מי הוא האוכל את אשר תקריבון לבעל מות תמותון. (יג) אולם אם העד תעידוני כי הוא האוכל, ימות דניאל על חרפו את הבעל ואתם נקיים.
(יד) ויאמר דניאל אל המלך: כן יהי כדבריך אדוני.
(טו) ומספר הכוהנים המשרתים את הבעל שבעים, מלבד נשיהם וטפם. (טז) וילך המלך עם דניאל אל היכל הבעל.
(יז) ויאמרו הכוהנים אל המלך: הנה אנחנו יוצאים מן ההיכל, ונתת בידך את המאכל ואת המשקה לפני הבעל, וסגרת הדלת אחריך וחתמת אותה בטבעת המלך. (יח) והיה כי תשוב מחר ולא תמצא כי אכלו הבעל, הרוג תהרגנו. ואם לא - ימות דניאל על השקר אשר דיבר.
(יט) והם היו בוטחים במבוא סתר אשר חפרו להם מתחת לשולחן, ובו הם באים תמיד ואוכלים את אשר על השולחן. (כ) ויהי כאשר יצאו מן ההיכל, והמלך נתן בידו את המאכל לפני הבעל.
(כא) ויצו דניאל את עבדיו להביא אפר ולשטוח אותו על קרקע ההיכל לעיני המלך. (כב) ויהי אחרי צאתם, ויסגרו את הדלת ויחתמו אותה בטבעת המלך וילכו.
(כג) וכוהני הבעל באו כדרכם בלילה, עם נשיהם ובניהם, ויאכלו וישתו כל אשר על השולחן. (כד) ויקום המלך למחרתו בבקר השכם, ודניאל היה אתו.
(כה) וישאלהו המלך לאמור: היש מושחת בחותמי?
ויען דניאל ויאמר לא.
(כו) ויהי בפתחם הדלת, והמלך שם את עיניו על השולחן, ויקרא בקול גדול ויאמר. (כז) הבעל, רק אתה האלוהים לבדך, ואין בך רמייה.
(כח) וישחק דניאל ויעצור את המלך מבוא אל ההיכל פנימה ויאמר:
(כט) פקח נא עיניך וראה את מדרכי כף רגל, בשלמי הם?
(ל) ויען המלך ויאמר שעלי רגלים אני רואה, מאנשים ונשים וטף.
(לא) ויחר אף המלך בכוהני הבעל, ויתפוש אותם ואת נשיהם וטפם. (לב) ויהי בראותו את המחתרת אשר הם באים ויוצאים בה לאכול את אשר על השולחן, (לג) ויצו להמיתם. וימסור את הבעל ביד דניאל, ויתוץ אותו ויהרוס את היכלו.