על הספר נחלקו החוקרים אם ספר טוביה נכתב עברית ארמית או יוונית, רוב החוקרים נוטים לומר כי הספר במקורו נכתב בעברית. הספר נזכר לראשונה ע"י אוריגינס במאה ה- 3 שהגיע למסקנה כי היהודים אינם משתמשים בספר טוביה ובספר יהודית. הספר העברי המקורי כנראה אבד, וממנו נולדו הנוסחאות העבריים והלועזיים. יש תרגומים של הספר בסורית, תרגום כושי ותרגום פרסי. (ע"פ אברהם כהנא "הספרים החיצוניים" כרך ב'). התוכן: פרק א [טוביה גומל חסדים] פרק ב [טובי קובר מתים] [טובי מתעוור] פרק ג [תפילת טובי] [תפילת האשה מהעיר רגוש] פרק ד [צוואת טובי] פרק ה [בנו של טובי הולך לגבות חוב] פרק ו [טוביה מגיע לבית שרה] פרק ז [בבית רעואל] [נישואין עם שרה] פרק ח פרק ט [החוב מוחזר לבן טובי] פרק י [חזרה לעיר טובי] פרק יא [בבית טובי] פרק יב [פרידה מהמלאך] פרק יג [תפילת טובי] פרק יד [צוואת טובי] |
(ב) צדיק אתה ה' וישר משפטיך וחסד ואמת יקדמו פניך. (ג) ועתה ה' חנני נא ואל תנקם בי בחטאי. (ד) חטאות נעורי ופשעי אבותי הסר מנגד עיניך. (ה) עקב עזבנו את מצוותיך נתתנו ביד אויבנו לרדות בנו בחמס ובחרב ובשביה, והננו לבוז ולחרפה בגויים אשר הדחתנו בם. (ו) שפטים גדולים ונוראים עשית בנו, עקב אשר עברנו את בריתך ולא הלכנו בדרך האמת לפניך. (ז) ועתה עשה נא עמדי חסד, וקח נא את נשמתי בשלום, כי טוב מותי מחיי.
(טז) מהולל שמך ה' אלוהי ואלוהי אבותי גם באפך תעשה חסד ותסלח לעוניינו בעת צרה בקראנו אליך. (יז) לך ה' אשא פני ועיני כלו לישועתך נצח. (יח) ועתה ה' הסר נא את חרפתי מעלי ופדני מצרותי, ואם אין השב נא רוחי אליך. (יט) גלוי וידוע לפניך כי לא שאלתי לי איש ונשמרתי מכל חפץ רע. (כ) עם לצים לא היה חלקי, ולא לקחתי איש מעונג כי אם ליראה את שמך. (כא) ועתה לא ידעתי אם אנכי לא יקרתי להם או אם הם לא יקרו לי, ואתה שמרתני לאיש אחר, כי מחשבותיך לא כמחשבת אדם. (כב) אמנם בזאת אני בוטחת, כי תרחם על יראיך ותפדה מצרות נפשם. (כג) ואת אשר תאהב תוכיח, כי לא אל חפץ שחת אתה. (כד) הלא על פיך השמש תזרח אחרי הרעם, כן תהפוך אבלנו לשמחה ולששון. (כה) יהי שמך ה' מבורך מעתה ועד עולם.(כו) וייעתר ה' לשניהם בעצם היום הזה, וישלח את מלאכו את רפאל לרפאותם משבריהם כי עלתה שוועתם כאחת השמים.
(ג) שמע בני אמרי אביך ושימם בתוך לבך. (ד) בקחת אלוהים את נפשי וקברת את עצמותיי. (ה) כבד את אמך כל ימי חייה, וזכור את אשר חבלה בשאתה אתך בבטנה. (ו) והיה כאשר תמות גם היא, וקברתה בקבורתי. (ז) שווה ה' לנגדך תמיד, והישמר מעון ומעבר את פי ה'. (ח) תן מהונך לעני, ואל תעלם עיניך ממנו, ויברכך ה' אלוהיך. (ט) החזק ידי אביון כפי אשר תשיג ידך. (י) אם רב לך תן הרבה, ואם מעט תן לו בעין טוב, כי ברוב ימים תמצאנו בעת צרה. (יא) צדקה תציל מחטא וממות, וביום רעה אל תזניחך. (יב) מלוה ה' חנן דל וגמולו ישלם לו. (יג) אל תיתן לקדשה, חילך שטה מעליה ודבק באשת חיקך. (יד) הסר גאה מלבבך ומשפתי פיך, כי היא ראשית כל רעה. (טו) תן לשכיר פועלו ולא תלין פעולתו עד בוקר. (טז) את השנוא לך אל תעשה לעמיתך. (יז) פרוס לרעב לחמך, וכי ראית ערום וכסיתו. (יח) בהיקבר איש צדיק תן מיינך ומלחמך, ועם אנשי רשע אל תלחם. (יט) כי תבקש עצה לך והיוועץ את איש נכון. (כ) ברך אלוהים בכל עת ובקשהו להישיר דרכיך.
(כא) ועתה דע בני כי בהיותך עוד רך בשנים הלוויתי עשרה ככרי כסף לגבאל היושב ברגש בארץ מדי וכתבו בידי. (כב) ועתה לכה נא ואשלחך אליו לבקש את הכסף מידו ולהשיב לו את כתבו. (כג) ואל תעצב בני על כי דלונו מאוד כי עוד ייטיב אלוהים לנו אם ירא נירא אתו ונעשה את הטוב בעיניו.
(ז) ויתחנן טוביה אל ה' ויאמר ה' אלוהי ואלוהי אבותי כל מעשיך יהללוך השמים והארץ המים והימים וכל אשר בם. (ח) את יצרת את האדם מן האדמה ותיתן לו את חוה אשתו להיות עזר כנגדו. (ט) ואתה ה' ידע כי לא לעונג לקחתי את העלמה הזאת לאשה, כי אם להוליד בנים הקראים בשמך הגדול.(יא) ויהי בחצי הלילה ויקרא רעואל אל עבדיו וילך עימהם לכרות קבר. (יב) כי אמר בלבו אולי יקרה גם לטוביה מקרה שבעת האנשים אשר באו אליה. (יג) ויהי ככלותו לחפור הקבר, ויבוא אל אשתו ויאמר אליה. (יד) שלחי נא את אמתך לראות אם מת טוביה, ואם כן הוא וקברנו אתו בטרם עלות השחר. (טו) ותשלח את אמתה החדרה ותמצאם חיים ושלמים, שוכבים על מיטתם. (טז) ותשוב ותבא את הבשורה אליהם, ויהללו את ה' ויאמרו:
(י) ושרה אמרה בתפלתה חננו ה' ורחם עלינו והחינו בשלום עד עת זקנה ושיבה.
הודות והלל לך ה' אלוהי ישראל על אשר לא עשית כאשר יראנו. (יז) כי ריחמתנו כחסדך, והשבת את צורר נפשנו וחמלת על שני בניך אלה. (יח) ועתה ה' אלוהינו תן להם לב שלם ליראה את שמך ולהודות את חסדך למען ידעו כלם כי אתה לבדך בכל הארץ ואין בלתך.(יט) ויצו רעואל את עבדיו למלאות את הקבר עפר טרם יאיר היום. (כ) ואת אשתו ציוה לעשות משתה ויום טוב, ולהכין להם כל מחסורם בדרך. (כא) וישחט ממיטב הפרים שנים וארבעה כבשים, ויקרא לכל שכניו ולכל אוהביו אל המשתה אשר הכין. (כב) ויהי כי הקיפו ימי המשתה, וישבע רעואל את חתנו לשבת אתו עוד שני שבעות ימים. (כג) ויחץ רעואל את כל קנינו וייתן מחציתו לטוביה וכתבו נתן בידו על הנותר אחרי מותו.
(יב) יברכך ה' אלוהי ישראל כי בן איש ישר ותמים אתה אשר לא חשך מדל ידו. (יג) ברוכה אשתך לה' וגם אבותיך ברוכים יהיו. (יד) יתנכם אלוהים לראות בנים ובני בנים גם שלשים וגם רבעים וכל זרעכם ברוכים יהיו מאת ה' אלוהי ישראל המשל מעולם ועד העולם ויאמרו כלם אמן.(טו) וישבו לאכול ולשתות ותהי שמחתם שלמה לפני ה'.
(ב) ה' אלוהים מה אדיר שמך מלכותך מלכות כל עולמים. (ג) אתה תכאיב ותחבוש תוריד שאול ותעל ואין מידך מציל. (ד) ואתם בני ישראל הודו לה' חסדו ובקרב גויים הללוהו. (ה) כי נפזרתם בגויים לא ידעוהו לשיח בכל נפלאותיו ולמען ידעו כולם כי אין אלוהים זולתו. (ו) הוא ייסרנו כי חטאנו ויושיענו ברב חסדיו. (ז) ראו מה פעל שדי בנו ושבחו ביראה מפעליו. (ח) הללו למלך עולמים כאשר אהללנו בארץ שבינו, כי הגדיל חסדו עִם עַם מרי וחוטא. (ט) שובו בנים שובבים ועשו משפט וצדקה, ובטחו ברוב חסדיו. (י) שוש אשיש בה' ותגל נפשי באלוהי. (יא) הללוהו בחירי ה' הודו ורננו לשמו.
(יב) ואת ירושלים קריית אל הוא פקד בשבט פשעך והוא ישוב וירחמך. (יג) הללי לה' חסדו ושבחי שם עליון. (יד) כי יקים סוכתך ואת שבותך ישיב, ושמחת עולם על ראשך. (טו) כאור בהיר תזהירי ותכבדי בכל כנפות ארץ. (טז) ממרחק ינהרו גויים אליך ויובילו לך שי. (יז) בקרבך ישתחוו לה' וקריה הקדושה תקראי. (יח) ארורים בוזיך יישמדו חורפיך וברוכי אל כל בוניך. (יט) עוד תעלוזי על זרעך, כי כל השבים ברוכי ה' הם. (כ) אשרי מאהביך ושמחים בשלומך. (כא) ברכי נפשי את ה', כי יפדה ירושלים מעונייה. (כב) אשרי כי יחזה זרעי הוד תפארתך. (כג) שעריך בת ציון ספיר ונופך יבנו וחומותיך אבני חפץ. (כד) רצפת חוצותיך שיש וברחובותיך ירננו הללויה. (כה) ברוך ה' כי הקימך ומלכותו תקום עליך לעולם ועד אמן.
(ו) הנה איד נינוה קרוב לבוא, כי דבר ה' לא ייפול ארצה, וכל הנדחים מארץ יהודה יקבצו וישובו. (ז) כי ארצנו השוממה תהיה נושבת, ובית ה' השרוף ישוב ויבנה, ונהרו אליו כל יראי ה'. (ח) וגם הגויים יעזבו את אלוהיהם ובאו ירושליימה לשבת בתוכה. (ט) גויים ומלכיהם יעלצו וישמחו בה וישתחוו אל ה' אלוהי ישראל. (י) ועתה בני שמעו מוסר אביכם. (יא) עבדו את ה' באמת ועשו את הטוב בעיניו. (יב) וגם את בניכם תלמדו להתהלך בתמים לחונן דלים ולאהבה את ה' בכל לבבם ובכל נפשם. (יג) ועתה שמעו לקולי ואל תעמדו בנינוה כי אם ביום אשר קברתם את אמכם בקברי קומו וסעו מזה. (יד) כי רואה אנכי את העיר כי כלתה בחטאיה.(טו) ויהי אחרי מות אמו ויצא טוביה עם אשתו ובניו ובני בניו מנינוה וייסע לארץ מדי אל חותנו ושארי בשרו. (טז) וימצאם בשיבה טובה בריאים ושלמים, ויכלכל אותם עד יום מותם, וישת ידו על עיניהם. (יז) ויירש את כל רכוש רעואל, וירא בנים ובני בנים עד דור החמישי. (יח) ויהי בשנת תשעים ותשע לחיי טוביה ויגווע וימת ויקברו אתו קרוביו. (יט) וכל משפחתו הלכו בתורת ה' ויעשו הטוב והישר בעיני אלוהים ואדם.