תוכן עניינים: פתח דבר האירועים שקדמו לוועידה מהלך הוועידה העולמית למען יהודי ברית-המועצות שהתקיימה בירושלים דברי סיכום נספחים (קובץ בפורמט וורד) תוכנית הוועידה (קובץ בפורמט וורד) |
קריאה להעביר את ועידת בריסל לירושליםבנוסף לכתבה בעיתון "ג'רוסלם פוסט", פרסם גם "קול ישראל" את הידיעה בדבר העברתה של הוועידה העולמית למען יהודי ברית המועצות לירושלים.
אריה דולצין, יו"ר הסוכנות היהודית, יקיים התייעצות עם ראשי "ועידת בריסל" כדי לדון בהצעה של סגן השר דב שילנסקי לדחות בחודש או בחודשיים את הוועידה שתוכננה לאוקטובר בוורסיי ולהעבירה לירושלים.
שילנסקי, הממונה מטעם הממשלה על עידוד העלייה, ניסה לקבל את גיבויו של מנחם בגין להצעתו לקיים את הוועידה בירושלים בדצמבר 1982 או ינואר 1983. ראש הממשלה שהתכונן לנסוע לוורסיי יחד עם שמעון פרס, ראש האופוזיציה, אמר כי ישקול את הצעתו של שילנסקי.
[...] הנחת הייסוד של ועידת פריס הייתה ביטוי הסולידריות של היהדות העולמית למען יהודי ברית-המועצות. הסולידריות הזו דורשת שותפות מלאה של כל האחראים לאירוע הזה. האופן השרירותי בו נתקבלה ההחלטה לבטל את הכנס בפריס מראה על חוסר רגישות של השותפות הזו...ערב לפני פתיחת הדיונים של ה"נשיאות" בירושלים, ערך נשיא המדינה, יצחק נבון, קבלת פנים במשכנו לנשיאות הכנס. בעיתון "דבר" מיום 25 באוקטובר 1982, אנו מוצאים את הדברים הבאים:
כבר הצלחנו לארגן 200 צירים לוועידה, כאשר הודיעו לנו, ללא התייעצות אתנו, על ביטול הוועידה בפריס. לאור הכעס של תגובת הקהילות, אנו מטילים ספק ביכולתנו לעורר עניין בקהילות בדבר השתתפותם בוועידה האמורה להתקיים באביב...
נבון: על קולה של ישראל להישמע למען יהודי ברה"מהישיבה הראשונה למחרת היום הייתה פתוחה לתקשורת וכללה נאום של ראש הממשלה. נאומו של בגין השרה אווירה רגועה ושקטה. הוא סקר את מצב היהודים בעולם בכלל ואת מצבם של יהודי ברית-המועצות בפרט. הוא פירט את מצבם של אסירי ציון ומסורבי העלייה והפציר במתכנסים להגביר את הלחץ הציבורי על שלטונות ברה"מ למענם. בגין לא נכנס לפרטים ולא העלה את אפשרות קיום הוועידה העולמית בירושלים.
נשיא המדינה, יצחק נבון, קיבל אתמול במשכנו בירושלים את נשיאי ועידת בריסל. נבון אמר כי המאבק למען יהדות ברית-המועצות הינו מאבק ארוך ורצוף, וכי אסור להתעייף בו. הנשיא הוסיף שקולה של ישראל צריך להישמע שוב למען יהודי ברה"מ למרות שאין רואים היום תוצאות.
יו"ר ההנהלה הציונית, אריה דולצין, אמר שהוא תומך בקיום ועידת בריסל השלישית בירושלים באביב הקרוב. בהתייחסו לנושא הנשירה אמר דולצין, כי אין ספק שזה גורם שבו משתמשים הרוסים כדי להצדיק את אי מתן אשרות היציאה.
בגין קורא להפגין למען אסירי-ציוןלאחר נאומו של ראש הממשלה, החל הדיון בדלתיים סגורות.
קריאה להמשיך במאבק לשיחרורם ועלייתם החופשית של אסירי-ציון ויהודים אחרים מברה"מ, השמיע ראש הממשלה, מנחם בגין, בפתיחת דיוני הנשיאות של "ועידת בריסל" למען יהודי ברה"מ, אתמול במלון "הילטון" בירושלים.
ראש הממשלה קרא להרחיב את הלחץ הציבורי על שלטונות ברה"מ. בין היתר העלה את האפשרות לפנות לכל המדינות החתומות על אמנת הלסינקי למען זכויות האדם, עליה חתומה גם ברה"מ ובה מצוין במפורש כי כל אדם זכאי לחופש ההגירה.
בגין קרא לחידוש הפגנות ומשמרות המחאה, כדי להוכיח שיש עדיין משקל לדעת הקהל במערב, מה עוד שמנהיגי ברה"מ מעניקים משקל רב לדעת הקהל העולמית.
הוא הטעים כי ישראל עושה מאמצים עצומים לשחרר את אסירי-ציון, שעל חלקם לא ניתן להרחיב את הדיבור.
תחילה נסענו מישראל לניו-יורק, כדי שיהיה כתוב בדרכון שהגענו למוסקבה מארצות-הברית. בניו-יורק השארנו את כל מסמכי הזהות הישראלים שלנו (דרכון ישראלי, תעודות שונות וכל מסמך הקשור בישראל). בניו-יורק נפגשנו עם אריה קרול (האחראי מטעם "נתיב" על השליחים לברית-המועצות) אשר תדרך אותנו ביסודיות. במונית שהסיעה אותנו לשדה התעופה, פגשנו את מרדכי וירשובסקי (לימים חבר כנסת) שהיה בדרכו לישראל. ביקשתי ממנו למסור דרישת שלום למשפחתי (כי ידענו שלא תהיה לנו שום דרך ליצור קשר עם ישראל) ואכן ביום השבת, לאחר הגיעו ארצה, הוא טלפן לאשתי. על אף היותנו משפחה דתית, ענתה אשתי לטלפון כיוון שבאותם ימים דאגה מאוד לשלומי.דבריהם של ישעיהו גפני וצבי גרונר גרמו להתרגשות רבה בקרב חברי "נשיאות ועידת בריסל" ("הפרזידיום") והוחלט פה אחד לקיים את הוועידה העולמית השלישית למען יהודי ברית-המועצות בירושלים במרס 1983.
אנו הגענו למוסקבה לאחר כניסת השבת, ולפני צאנו את הארץ קיבלנו היתר מיוחד מרבנים לשאת על גופנו חפצים שונים בשבת. במוסקבה בילינו כשבוע ימים, ומאחר שלא הייתה זו נסיעתנו הראשונה, ידענו שעוקבים אחרינו כל הזמן. פעם אחת שכני לחדר אמר לי שאזל הנייר בבית-השימוש, וראה זה פלא; כעבור רבע שעה שמענו דפיקות בדלת ועובדת המלון מסרה לנו את הנייר המבוקש.
נפגשנו עם פעילים רבים, שאת חלקם הכרנו מהנסיעה הקודמת. אחד המסרים החשובים שאריה קרול ביקש אותנו להעביר היה קשור לבעיות כלכליות. אמרנו לפעילים שכל מי שיקבל סירוב לבקשתו לעלייה, ובעקבות כך יאבד את מקום עבודתו, יקבל סיוע כלכלי מ"נתיב".
קיימתי שיחות רבות והרצתי על ירושלים, ומההיסטוריה הגענו לאקטואליה. הלכנו גם לבית-הכנסת, אולם לא הייתה שם פעילות של ממש. נפגשנו בעיקר עם המורים לעברית ועם מסורבי העלייה. הפעם לא הבאנו אתנו תשמישי קדושה, כפי שעשינו בביקורים קודמים, וזאת כדי שלא יעכבו אותנו בשדה-התעופה ונוכל להתרכז במשימה שלשמה באנו.
"באתי כידידת ישראל, המעריצה את הרוח הדמוקרטית של עמכם"גם הגב' סימון וייל הגיעה באותו יום ארצה. למחרת היום דיווח עיתון "דבר" על ביקורה וכן פרטים על הוועידה: 9
אמרה אתמול שגרירת ארצות הברית באו"ם, ג'ין קירקפטריק, שהגיעה ארצה כנציגה מיוחדת של הנשיא רייגן לוועידה הבינלאומית השלישית למען יהודי ברית המועצות.
שגרירת ארה"ב באו"ם, ג'ין קירקפטריק, הגיעה אתמול במטוס מיוחד של ממשלת ארה"ב לישראל, כשליחתו של הנשיא רונלד רייגן לוועידה הבינלאומית השלישית למען יהודי ברית המועצות, העומדת להיפתח מחר בירושלים.
עם בואה אמרה, שמצבם הקשה של היהודים בברית המועצות מהווה בעיה חשובה בעיני ממשלת ארה"ב ועמה.
בנמל התעופה נתקבלה האורחת על-ידי שגריר ארה"ב בישראל, סמואל לואיס, וסגן שר החוץ יהודה בן-מאיר. היא הוסיפה, שארה"ב מאמינה בכל ליבה בזכותם של אנשים לחופש ההגירה. היא העלתה על נס את יחסי הידידות בין ארה"ב לבין ישראל, והביעה את התקווה שהביקור יוסיף חולייה נוספת לשרשרת הידידות הקושרת את שני העמים.
בן-מאיר ברך אותה בשם ממשלת ישראל, ואמר שהאורחת היא מגינה אמיצה על החרות והדמוקרטיה בעולם וידידה גדולה של ישראל.
בפתח דבריה אישרה זאת ג'ין קירקפטריק באומרה: "באתי לישראל בביקור ראשון זה כנציגה של ממשלת ארה"ב וכידידת ישראל, המעריצה את הרוח הדמוקרטית של עמכם ואת הישגיכם בבניין הארץ".
היום תבקר האורחת ביד-ושם ולאחר מכן תתקבל אצל נשיא המדינה ותיוועד עם ראש הממשלה, עם סגן שר החוץ ועם שר הביטחון, פרופ' משה ארנס.
סימון וייל: שתיקת העולם על דיכוי זכויות עם עלולה להתפרש כהסכמהבאותו גיליון, התפרסם בעיתון "דבר" 10 מאמר מאת דוד פריטל (מזכ"ל המועצה הציבורית למען יהודי ברית-במועצות בישראל) ובו נאמר, בין היתר:
[...]
ועידת ירושלים העולמית למען יהודי ברית המועצות תמעל בתפקידה אם לא תרים קול צעקה נגד דיכוי זכויות האדם של היהודים בברית המועצות - אמרה אמש סימון וייל, לשעבר שרת התרבות בממשלת צרפת ונשיאת הפרלמנט האירופי, שהגיעה לישראל כדי להשתתף בפתיחת הוועידה.
שתיקתו של העולם הנאור על דיכוי זכויות אדם יכולה להתפרש כהסכמה, לכן יש להתריע ולהזעיק את דעת הקהל העולמית. אם המאבק הוא על זכויות האדם - שפת המחאה והתרעה זו השפה היחידה שמבינים במשטר דיקטטורי - אמרה האורחת במסיבת עיתונאים בנמל התעופה בן-גוריון.
בוועידה ישקיעו מאמצים כדי שנציגים מצרפת, אנגליה, ארצות-הברית ומדינות אחרות יפעילו לחץ בחזרם לארצותיהם למען יהודי ברה"מ.
שלושה ספורטאים ישראלים ידועים - מוטי ארואסטי (כדורסל), איגור ביאליק (כדוריד) וגיורא שפיגל (כדורגל) יהיו חברים צירים במשלחת ישראל לוועידה הבינלאומית.
התיאטרון הישראלי שלח אף הוא את בכיריו: חנה מרון, מרים זוהר, שמואל רודנסקי ומישה אשרוב. אנשי התיאטרון והספורט הביעו את הסכמתם להיכלל במשלחת לאות הזדהות עם מאבק יהודי ברה"מ על זכות היציאה.
קו טלפון מיוחד ובו מידע עדכני מוקלט בשפה האנגלית על ועידת ירושלים למען יהודי ברה"מ יופעל החל ממחר בירושלים ומספרו 533296. המידע הטלפוני יימסר 24 שעות ביממה ויעודכן מדי כמה שעות על-ידי אנשי מרכז התקשורת של הוועידה.
200 עיתונאים ואנשי רדיו וטלוויזיה מאירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה נרשמו במרכז התקשורת לקראת הוועידה. תחנות רדיו באירופה, המשדרות אל מעבר ל"מסך הברזל" שלחו צוותים מוגברים.
לקראת פתיחת ועידת ירושלים למען יהודי ברית-המועצותישיבת הפתיחה החגיגית של הוועידה נקבעה ליום שלישי, 15 במרס 1983, בשעה 20:30, אולם במשך הבוקר ואחר-הצהריים של אותו יום התנהלו אירועי קדם-ועידה. בחדרי הוועדות נערכו מספר מפגשים מקבילים, בהשתתפות צירים בעלי מקצוע בכירים שבאו מכל העולם: 11
להבטיח מרכזיותה של מדינת ישראל במאבק למען העלייה
בימים אלה עוקבים פעילי העלייה בדאגה גוברת והולכת אחרי ההתרחשויות בברית-המועצות. הנתונים חושפים תמונת-מצב קודרת של שני מיליוני היהודים בארץ זו. [...]
במצב עגום זה מעלים הדואגים לעניינים של יהודי ברה"מ את הדרישה להבטחת מרכזיותה של מדינת ישראל במאבק למען העלייה.
הפעילים מנמקים את הדרישה בטענה, שמהזדהות ללא עוררים עם מדינת ישראל צמח דור של נאמני ציון, שהיו מוכנים להסתכן בענישה קשה כדי להוכיח לשלטונות הסובייטים ולדעת הקהל העולמית כי מנוי וגמור עמם להמשיך ולהיאבק על זכותם לחיות במדינת היהודים ההיסטורית, יהיה מחיר הסיכון אשר יהיה. [...] המשלחת הישראלית, המורכבת ברובה מעולים אסירי-ציון וקרובים של מסורבי עלייה, היא הערובה לכך שהמערכה בישראל תימשך ביתר תוקף ובשיתוף-פעולה עם כל הכוחות הציבוריים והפוליטיים המאוחדים סביב מטרה לאומית זו.
הרוסים מכים יהודים המבקשים לצאת: היום נפתחת ועידת ירושלים
"אַפְשֶר ליהודים לצאת, חדש את מה שעשה קודמך" קרא אתמול יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית אריה דולצין, לנשיא ברה"מ יורי אנדרופוב, במסיבת עיתונאים לרגל "ועידת ירושלים העולמית למען יהודי ברית-המועצות". הוועידה תיפתח הערב בבירה, בנוכחות נשיא המדינה, יצחק נבון.
"אין בכוונתנו לתקוף את המשטר שם. מאבקנו היחיד הוא לפתוח את השערים ליהודים", אמר דולצין. הוא אמר כי יש להיאבק גם על זכותם של נושרים בדרך לארץ ישראל לצאת את גבולות ברה"מ.
"אנחנו מודיעים לכולם שלא ננוח ולא נשקוט עד שיאפשרו שוב ליהודים לצאת, ולנשארים - לקיים חיים יהודיים" הדגיש אריה דולצין.
במסיבת העיתונאים אמר מיינארד וישנר, נשיא הוועד היהודי אמריקאי, כי באחרונה פשטה בברה"מ תופעה שלא הייתה ידועה עד כה. יהודים שרוצים לצאת משם, סופגים מכות. וישנר עמד בראש משלחת של מנהיגים יהודיים שחזרה זה עתה בברה"מ.
תואנות-שווא מונעות פעילות של יהודים
וישנר סיפר כי פעילויות שונות נמנעות מיהודים בתואנות-שווא. אירועי יום-השואה בוטלו בגלל "שיהודים שיתפו פעולה עם הנאצים". בלנינגראד מנע הק.ג.ב. לחגוג את הפורים בכך שלא איפשר ליהודים להתקבץ. "האלימות נגד יהודים נפוצה במיוחד במחוזות, ופחות במרכזים", אמר.
בלנינגארד נפוץ משחק ילדים חדש: "מחנה ריכוז". הילדים בוחרים באחד מהם לתפקיד "יהודי", מצמידים לו מספר וקוראים לו במשך המשחק במספרו ולא בשמו.
המשלחת נפגשה בביקורה עם פקידים, ולא עם קובעי מדיניות. על טענותיהם בדבר מניעת יציאה נענו "אין בעיה כזו. מי שרצה עזב". אולם במהלך ביקורם הם פגשו רבים שביקשו לצאת והדבר נמנע מהם. חלק מהפגישות התנהל בכתב, מחשש להאזנה, סיפרו חברי המשלחת.
נשיא המדינה ונציגת ארה"ב ינאמו בישיבת הפתיחה
1500 צירים, בהם כאלף צירים מחו"ל ישתתפו הערב בפתיחת הוועידה בבנייני האומה. בישיבת הפתיחה יישאו דברים נשיא המדינה יצחק נבון, שגרירת ארה"ב באו"ם ג'ין קירקפטריק וסימון וייל, לשעבר נשיאת הפרלמנט האירופאי.
זוהי הוועידה הגדולה מבין השלוש, הן במספר ציריה והן במספר ובמעמד המשתתפים הלא יהודים שהגיעו לירושלים.
34 חברי פרלמנט ממדינות שונות יבואו לירושלים, רובם פעילים בארצותיהם למען זכויות האדם בכלל ויהודי ברה"מ בפרט.
משתתפים גם מדענים בעלי-שם עולמי ובהם חתן פרס נובל בכימיה, פרופ' פלורי בארה"ב, פרופ' רנא סימארד מקנדה ומנהל המכון לחקר הסרטן במונטריאול.
המשלחת הישראלית לוועידה כוללת 600 איש, שרים, אישי ציבור, חברי-כנסת, מדענים, משפטנים, אנשי-דת, נציגי מפלגות וארגונים וכן עשרות עולים מברית המועצות, רובם פעילי-עלייה ואסירי-ציון לשעבר, שעלו לארץ ונקלטו בה.
הוועידה מתקיימת בהמשך לועידות קודמות שהתקיימו בבריסל בשנת 1971 ו-1976. הוועידה הנוכחית מתכנסת בתקופה של שפל קשה ביציאת היהודים. 8000 מסורבי-עלייה ממתינים לאישור יציאה, אולם מעשרות אלפים נמנעת אפשרות להגיש את הבקשות לעלייה בשל נהלים בירוקרטיים שהנהיגו השלטונות הסובייטים.
300,000 ממתינים לעלייה
במשרדי הדואר הסובייטי מוחרמות אלפי דרישות מישראל אל יהודים המבקשים לצאת. בסך-הכל ידועים שמותיהם של יותר מ-300,000 יהודים שביקשו וקיבלו דרישות מישראל, אך אלה נמצאים עדיין בברה"מ וגורלם לא ידוע.
במוסקבה, קייב, אודיסה, פינסק וחארקוב, נתונים הפעילים תחת מעקב צמוד ובאווירה של פחד וחששות מפני מעצרים ומשפטים.
הוועידה מתכנסת בחסותם של המועצות הלאומיות למען יהודי ברה"מ בארצות שונות ושלושה ארגונים בינלאומיים: התנועה הציונים העולמית, הקונגרס היהודי העולמי וארגון "בני ברית".
המאבק למען יהודי ברית-המועצות
הוועידה למען יהודי ברה"מ, הנפתחת היום בירושלים בהשתתפות נציגי קהילות וארגונים מרחבי העולם היהודי וכן אישים לא-יהודיים, מתכנסת בנסיבות קשות יותר מאשר קודמותיה. כאשר התכנסה הוועידה הראשונה בבריסל ב-1971 כבר היו סימנים להתקדמות אפשרית בתחום יציאת היהודים. בעת הוועידה השנייה ב-1976 קיבל תהליך היציאה ממדים רציניים. כיום לאחר שיצאו יותר מ-260,000 אלף יהודים סובייטיים, הגיעה ההגירה לנקודת קיפאון וגילויי הפעילות התרבותית והחינוכית של מיעוט קטן ואמיץ דוכאו ביד חזקה. ספק אם אפשר להצביע על סיבה אחת ויחידה לכך. מתקבל יותר על הדעת כי חברו יחד ההרעה באקלים ביחסי ברה"מ והמערב, ובעיקר אקלים היחסים האמריקאיים-סובייטיים וכן גרמה לכך המציאות המרה של השנים האחרונות, כאשר הרוב המכריע בין היוצאים לא פנו לאיחוד עם משפחותיהם בישראל, אלא היגרו לארה"ב ולמדינות מערביות אחרות.
העובדה כי לא ניתן היום לזמן את הוועידה השלישית בבריסל, בפאריס או בבירה מערבית אחרת בשל העוינות הגוברת באירופה, ממחישה את הסחף שנגרם במידה רבה במדיניותה של ממשלת הליכוד, ובייחוד מלחמת לבנון. עם זאת מן הראוי להפיק עתה מירב התועלת מהוועידה הנפתחת בבירת ישראל ויש אף לחזור ולהבליט את מרכזיותה של ישראל במאבק למען יהודי ברה"מ. צריך להביא בחשבון כי חרף ערעור מעמדה המדיני של ישראל נותרה עדיין מידה רבה יותר של אהדה לעניין יהודי ברה"מ. חוג הפעילים למען נושא זה רחב הרבה יותר מזה של ידידיה המתמעטים של המדינה היהודית ואפשר למצוא אותם גם במחנה הליברלים והסוציאליסטים-דמוקרטים. זאת ועוד; ברה"מ מוסיפה להיות רגישה לתגובות בינלאומיות, אלא שהדבר מותנה בהפרדת העניין היהודי ממלחמה קרה אנטי-סובייטית. הפריצה הגדולה ביציאת היהודית הושגה בתקופת הדטאנט האמריקאי-סובייטי ורצוי שממשלת ישראל - האוהבת לפרוט על נימת היות ישראל מעוז אנטי-סובייטי גלובלי - תיקח זאת בחשבון.
יש לברך במיוחד על הייצוג הנכבד של הממשל האמריקאי, ששיגר אלינו את השגרירה באו"ם ג'ין קיקפטריק, הידידה הכנה של ישראל בממשל רייגן, וכן את השגריר מקס קמפלמן. יש לעשות הכל שמעורבות זו לא תישאר בגדר הפגנה אלא תתורגם למדיניות מעשית ולמאמץ מרוכז לחידוש יציאת יהודי ברה"מ, כאשר יתחדש מו"מ רציני לשיפור היחסים בין שתי מעצמות-העל.
רייגן: לא נשכח את אסירי ציון ומסורבי העלייהבעיתון "דבר" זכתה סקירת הפתיחה של הוועידה לעמוד הראשון: 16
טלגרמה מיוחדת של נשיא ארה"ב נקראה אמש בטקס הפתיחה של הוועידה
העולמית למען יהודי ברית המועצות, שנפתחה במעמד הנשיא נבון, אישים מהארץ
ומשלושים מדינות.
שעה קלה קודם שעלו אל הבימה אמש בטקס הפתיחה של הוועדה למען יהודי ברה"מ, הצטלמו חברי נשיאות הכבוד יחדיו. בתמונה (משמאל לימין): ראש ממשלהת ישראל מנחם בגין, שגרירת ארה"ב באו"ם ג'ין קירקפטריק, נשיא המדינה יצחק נבון, הנשיאה לשעבר של הפרלמנט האירופי סימון ויין ויו"ר ההנהלה הציונית אריה דולצין.
"על מנהיג ברה"מ לדעת שהוא עוסק בעם עקשן מאוד שעבר תלאות במשך אלפי שנים ועדיין עומד על אמונתו. גם עשרות שנים של תעמולה אנטי יהודית ואנטישמית לא ימחקו אמונה זו" - בהצהרה זו יצא אמש נשיא המדינה יצחק נבון, בדברים שנשא בטקס הפתיחה של הוועידה העולמית השלישית למען יהודי ברית המועצות בירושלים.
הוועידה, בהשתתפות כ-2,000 נציגים מ-30 מדינות, נפתחה אמש בטקס מרשים ובאווירה של אחדות, שנבעה מנוכחותם של נציגים בכירים מארה"ב, בריטניה וצרפת. הנשיאה לשעבר של הפרלמנט האירופי, סימון וייל, אמרה כי אלה מן היהודים המבקשים לעלות מברה"מ לישראל, מוגדרים כבוגדים. [...]
תת שר החינוך של בריטניה, הביא לכנס איגרת מראש הממשלה מרגרט תאצ'ר. באיגרת נאמר כי הרדיפות שרודפים שלטונות ברה"מ את מי שמבקשים לממש את זכויות היסוד שלהם, הן עלבון לערכים אנושיים בסיסיים ומפרות את אמנת הלניסקי בעניין זכויות האדם שעליה חתומה ברה"מ. ....
את הנאום הארוך והבוטה ביותר נשאה אמש שגרירת ארה"ב לאו"ם, ג'יין קירקפטריק. 15
היא קראה לפני באי הוועידה שדר מיוחד של נשיא ארה"ב רונלד רייגן. בשדר אומר הנשיא, כי אמריקה תוסיף לעמוד על קיום זכויות הפרט היסודיות בברה"מ. "מנהיגים במדינות המערב", אמרה, "חייבים לשכנע את עמיתיהם הסובייטים כי עמדה גמישה יותר של הרוסים בשאלת הזכויות הבסיסיות חיונית לברה"מ". בפנותו אל אסירי ציון ומסורבי העלייה ברוסיה אומר הנשיא רייגן בשדר: "עליהם לדעת שלא נשכח אותם".
בטקס הפתיחה אמש ברכו גם ראש עיריית ירושלים טדי קולק ויו"ר ההנהלה הציונית אריה דולצין. ליד שולחן הנשיאות ישבו, נוסף על הדוברים הראשיים, גם ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק כהן, ויו"ר האופוזיציה ח"כ שמעון פרס.
דיוניה המעשיים של הוועידה יחלו היום, בוועדות ובקבוצות דיון שונות.
נבון: סיכוי לזכות במאבק יהודי ברה"מבעמוד השני של אותו גיליון מובאת קריאתה של אידה מילגרום, אמו של אנטולי שרנסקי:
צעקתו של העולם המערבי, ובתוכו העם היהודי, נגד רדיפות ברה"מ, נשמעה אמש בפתיחת "ועידת ירושלים" למען יהודי ברה"מ בבנייני האומה בירושלים.
בין המשתתפים היו נשיא המדינה, ראש הממשלה, אישים ואורחים ובו כ-1500 צירים.
את ישיבת הפתיחה, שכללה מצעד דגלי כל הארצות המשתתפות בוועידה, ניהלה סימון וייל.
"יש סיכוי לזכות במאבק" אמר הנשיא נבון בפתיחת הוועידה השלישית למען יהודי ברה"מ ובפנותו לצירים שאינם יהודים אמר: "רבים מכם נאבקים לצדנו מתוך אמונה שהחרות והאנושיות אינם ניתנים לחלוקה. העולם הוא אחד והאנושיות אחת". הנשיא קרא את "ציון הלוא תשאלי" של יהודה הלוי וחזר על הקריאה: "שלח את עמי".
קירקפטריק: נתמוך בכם.
שגרירת ארה"ב באו"ם ג'ין קירקפטריק הקריאה מסר מהנשיא רייגן: "אנו מביעים את דאגתנו ליהודי ברה"מ. הכרזנו כבר בעבר, שהדאגה לזכויות האדם היא בראש מעיינינו. בלי התקדמות בנושא זכויות האדם לא תושג התקרבות בין מזרח למערב. אנחנו עומדים לצדכם במאבק זה. נתמוך בכם כמיטב יכולתנו" סיים הנשיא רייגן.
מנדלביץ קרא 4 מכתבים
בפתיחת הוועידה קרא אסיר ציון לשעבר יוסף מדלביץ 4 מכתבים שקיבל מיהודים בברית המועצות, שבאחד מהם נקראים שלטונות ישראל להעניק אזרחות ישראלית ליהודים שם ובכך יוכלו להגן עליהם כעל ישראלים, דה יורֶה לפחות.
במכתב שני כותב יהודי מברה"מ כי המאבק אינו פוליטי אלא אנושי "איננו רוצים חלק ונחלה בברה"מ, אלא זכות יסודית ברורה ושפוטה: הזכות להגר למדינה משלנו".
במכתב האחרון שקרא יוסף מנדלביץ מעל בימת ועידת ירושלים מבקש הכותב להפנות את תשומת הלב לבעיה חדשה שנוצרה מאז ההתעוררות הגדולה של שנות השבעים, בעייתם של ילדי הסירובניקים. הכותב אומר כי אחרי שמנעו השלטונות את עליית המשפחות לישראל הם מונעים מילדיהם חינוך נאות.
סטודנטים: לצאת למאבק גלוי נגד ברה"מ
במפגש סטודנטים במסגרת הוועידה קראו הדוברים לסלק את חילוקי הדעות הפוליטיים ולצאת למאבק גלוי בשלטונות ברה"מ למען היהודים. [...]
ח"כ דרור זיידרמן, ראש חטיבת הסטודנטים בהסתדרות הציונית, אמר כי על ממשלת ישראל ומדינת ישראל לפתוח במאבק נגד הנשירה. [...]
נשיא הוועידה, אריה דולצין, קבע שהמטרה היא לגייס את העולם היהודי והעולם החופשי למען זכותם של יהודי ברה"מ לצאת. "המצב שם כעת הוא קריטי", אמר. "יציאתם הופסקה כמעט כליל. יש צורך להעמיד את העולם על חומרת המצב".
אמו של אנטולי שרנסקי לוועידה:להלן מובאים מברקי הברכה שנשלחו לירושלים על-ידי נשיא ארצות-הברית מר רונלד רייגן, ראש ממשלת בריטניה הגב' מרגרט טאצ'ר, וראש ממשלת אוסטרליה מר הוק. 17
"אל תאמינו לשמועות על שחרורו"
במכתב נרגש אל ועידת ירושלים למען יהודי ברה"מ, שהגיע ממוסקבה, קוראת אמו של אסיר ציון אנטולי שרנסקי לכל שוחרי החירות וזכויות האדם ברחבי העולם להציל את בנה. כל חטאו, היא כותבת, היה לסייע לבני עמו למצוא את זהותם ביהדות ורצונו לחיות עם אשתו בישראל.
משפט שרנסקי, אומרת אידה מילגרום, לא היה אלא פרובוקציה נגד תנועת ההגירה היהודית. הוא הקדיש עצמו למאבק למען זכות היהודים להגר ולכן הכריזו עליו שלטונות ברה"מ "בוגד" ו"מרגל" וגם סילפו בגסות את החוק הסובייטי עצמו והטילו עליו 13 שנות מאסר של שלילת חופש וזהות יהודית.
ואולם השלטונות לא הסתפקו בכך, כותבת אידה מילגרום, ובעודו בכלא הורעו תנאיו והשליכו אותו לצינוק, שם ידע רעב וקור. אשתקד שללו ממנו את זכות האנוש האחרונה שלו: קשר מכתבים עם משפחתו. לכן הכריז ביום כיפור על שביתת רעב, שנמשכה ארבעה חודשים. החודשים האלה ושש השנים שלו בכלא בתנאים אכזריים הרעו את מצב בריאותו עד כדי סכנת חיים.
"אנא סייעו לאשת בני, אביטל, במאבקה האמיץ למען בני. אל תסירו - ולו לרגע - את תמיכתכם ודאגתכם. אל תאמינו לשמועות על שחרורו. אנטולי אסור בבית-כלא ובריאותו הרוסה לחלוטין. רק החופש יציל אותו. אני מאמינה שבמאמצים משותפים תימצא הדרך להציל את בני. אני קוראת לכם לעשות מאמצים אלה ומודה לכל שוחרי החרות בעולם - מדענים, אנשי ציבור ומדינאים - על פעולותיהם עד כה", כותבת אידה מילגרום, אמו של אנטולי שרנסקי.
THE WHITE HOUSE
PRESIDENTIAL MESSAGE
|
I was very pleased to hear that the Brussels Ill Conference on Soviet Jewry will now take place in March. The Government deplores the present plight of Soviet Jewry and the drastic cut back in emigration from the Soviet Union. Soviet persecution of those who seek to exercise fundamental rights such as the freedom of movement and the freedom to profess and practice their faith is an affront to basic human values, and violates the provisions of the International Covenant on Civil and Political Rights and the Helsinki Final Act. The Soviet failure to honour their human rights commitment has cast a dark shadow over international life and has further weakened international trust and confidence. Together with other Western Governments we shall continue resolutely to press the Russians for an improvement in their human rights record and to subject that record to the most demanding pubic scrutiny. I am sure the Brussels III Conference will help to underline the strength of public concern about the position of Soviet Jews. May I offer my best wishes for your success. |
The Australian Embassy presents its compliments to the Ministry of Foreign Affairs and has the honour to request the ministry's assistance in passing the attached message from the Prime Minister of Australia to the World Conference on Soviet Jewry currently meeting in Jerusalem. The Australian Embassy avails itself of this opportunity to renew to the Ministry of Foreign Affairs the assurances of its highest consideration. I extend good wishes to the World Conference on Soviet Jewry. My concern about the plight of Soviet Jews wishing to emigrate to Israel, and my active involvement in this problem is a matter of public record. I hope that the work of the Conference will contribute to a greater readiness on the part of the Soviet Government to improve the situation of Soviet Jews' including those wishing to emigrate. R.J. Hawke Prime Minister |
בעיתון "ידיעות אחרונות" אנו מוצאים את הדיווח הבא: 19בקריאה לעולם לראות במדיניות הקרמלין כלפי היהודים מבחן למדיניותו כלפי העולם החופשי - יצא אתמול אריה דולצין, יו"ר ועידת ירושלים למען יהודי ברה"מ.העולם נקרא לראות ביחס ברה"מ ליהודים מבחן ליחסה לעולם החופשי
דולצין אמר כי היהודים בברה"מ חיים תחת משטר דיכוי רשמי, בעוד המוני העם הרוסי מוסתים נגדם במסע רשמי אנטישמי. "האסטרטגיה הסובייטית ברורה", אמר דולצין, "תחילה אין נותנים אשרות יציאה וכך מספר גדול של יהודים הופכים להיות מסורבי עלייה".
באשר ל-9,000 מסורבי העלייה אמר דולצין: "השיטה היא ברוטלית ומרושעת הרבה יותר. אין מאפשרים להם לעבוד ואחר-כך מאשימים אותם בטפילות ומעמידים אותם לדין".
לדברי דולצין, השפל הנוכחי ביציאה מברה"מ קשור ללא ספק בחילופי השלטון. "עברו של אנדרופוב אומנם מעורר דאגה, אך אפשר להעריך שבקרוב ישנה עמדתו, ואפשר שיבקש לשפר את יחסיו עם המערב", אמר דולצין.
פשעים נגד יהודים
מיכאל לגורסקי, עולה מברה"מ, המשמש כיום כחוקר באוניברסיטה העברית, קרא להקים ועדת חקירה בינלאומית לפשעים הנעשים ביהודי ברה"מ.
הסופר ליטבינוב, המפרסם מחקרים על תופעת אנטישמיות חמורה באוניברסיטאות, אמר שסטודנטים יהודים הואשמו כי הם מזוהמים ומקיימים תנאים תת-סניטריים בשם הציוניות וזאת כדי להפיץ בברה"מ את מגפת הכולירה.
ההיסטוריון הנודע מרטין גילברט, שחזר זה עתה מביקור בברה"מ, סיפר כי באחרונה רבו מאוד גילויי האנטישמיות, בין השאר בספרי הלימוד בבתי-הספר.
מברקי ברכה
שורת אישי ציבור מארה"ב, ביניהם סנטורים, חברי קונגרס וסופרים, שיגרו לוועידת ירושלים למען יהודי ברה"מ מברקי תמיכה במאבקם של היהודים.
ראש ממשלת איטליה, ג'ובני ספדוליני, שיגר איגרת לוועידת ירושלים ובה הביע "סולידריות שלמה" עם פעולות הוועידה.
סנטור אלן קרנסטון, שביקש מהמפלגה הדמוקרטית לאשר את מועמדותו לנשיא ארה"ב, כותב כי הוא נחוש בדעתו ללחוץ על ברה"מ לכבד את זכויות האדם. הוא קרא למנהיג ברה"מ לבדוק מחדש את מדיניות ההגירה שלהם, ולהכיר בכך שהאינטרס של ברה"מ מחייב אותם לשפר את יחסיהם עם המערב.
מסר מאידה נודל
אסירת ציון לשעבר, אידה נודל, העבירה לוועידת ירושלים מסר האומר כי אין לאבד את התקווה משום שרק כך אפשר להצליח במאבק.
בכינוס נוער וסטודנטים, שנערך במסגרת הוועידה, הוצע להקים מטה חירום קבוע של סטודנטים יהודים ולא יהודים מכל העולם, שישב בירושלים, יתכנן ויתאם את הפעולות למען יהודי ברה"מ. עוד הציע הכינוס כי קבוצות סטודנטים יאמצו אסירי ציון או מסורבי עלייה, ויפעלו לשחרורם.
ארגון העבודה הבינלאומי פועל לשחרור ביגון
גדעון בן-ישראל, שהוא חבר הוועד המנהל של ארגון העבודה הבינלאומי, הודיע אתמול בפתיחת מועדון "מופת" בנס-ציונה, כי נציגי ההסתדרות והקונפדרציה הבינלאומית של האיגודים המקצועיים החופשיים הצליחו שלשום להביא לידי כך שוועדת המומחים של ארגון העבודה הבינלאומית החלה לחקור את המשך עיכוב שחרורו של יוסף ביגון.
אחד מחברי המשלחת, אשר מצא לנכון להגיע יחד עם חבריו ל"וועידת ירושלים" הוא דייוויד סמית, איש המפלגה הליברלית השלטת.חברי המשלחת הקנדית שביקרו במוסקבה הותקפו ליד ביתו של מסורב עלייה
משלחת של חברי הפרלמנט הקנדי ביקרה בחודש ספטמבר אשתקד בברה"מ כדי להעביר מסר לשלטונות הסובייטים: "אתם שואפים לשיפור יחסים. דעו לכם כי אנו סבורים שנושא זכויות האזרח הוא נושא חשוב ביותר וזאת למרות שאיש מאתנו אינו יהודי. אם רוצים אתם לשפר את היחסים עם קנדה, חובה עליכם לפתור את בעיית זכויות האזרח של היהודים בארצכם".
"העם היהודי חייב לשמור על דתו, משום שיסוד האמונה באדם הוא האמונה בדת". הדברים הללו נאמרים מפיו של הבישוף ד"ר סטפן לאסלו, נציגו של הקרדינל של אוסטריה ובישוף העיר אייזנשטאט שבאוסטריה.הבישוף שהתפעל מנאומו של הנשיא נבון
הבישוף לאסלו סובב במסדרונות בנייני האומה כשכולו נרגש מן המעמד. "הזכות של כל אדם לבחור את מקום מגוריו היא זכות אנושית בסיסית המוכרת בדת. עבורי, יהודי פירושו יהודי דתי. אני נלהב במיוחד מן הסיסמא "שלח את עמי" הלקוחה מן התנ"ך. התפעלתי גם מנאומו של הנשיא יצחק נבון אשר ידע לשלב היטב את הבעיה במסגרת ההיסטוריה המקראית. אני תומך ביהודים משום שאני מאמין בתנ"ך".
השנה הוא חוגג "בר מצווה" של מעשי התנדבות למען יהודי ברית המועצות. הוא בסך הכל בן 24, יליד הארץ, סטודנט, שאין לו ולמשפחתו כל קשרים משפחתיים עם היהודים בברית המועצות.
משפטי לנינגרד הרעידו נפשו של הצעיר
אלי לנדאו היה בן 12 כאשר החל בשנת 1970 סיפור חטיפת המטוס ומשפטי לנינגראד: "השקפתי אז מתוך תמימות של צעירים וזה הפך להיות כדור שלג בחיי" הוא אומר.
אלי אימץ את מקרהו של אסיר ציון הלל גוטמן, ויחד עם אשתו של גוטמן החל בהפגזת אנשי ממשל, חברי פרלמנטים ועיתונאים בעולם החופשי במכתבים. במקביל פעל גם למען אסירים אחרים ומסורבי עלייה.
אלי לנדאו פעיל בוועדות השונות במסגרת וועידה. "אני יהודי ציוני, ואינני מבין עד היום מדוע מדביקים מרכאות למילה ציונות".
בערב פתיחת הוועידה עמד גבר מבוגר, כהה עור ובעל שיבה על בימת בנייני האומה ושר את "התקווה". באותה להיטות שר אחר כך עם המקהלה את "כחול ולבן" ואת "ירושלים של זהב".
הכושי שהקדים את מרתין לותר קינג
היה זה מתמיה בכך שאזרח אמריקני, כושי מפעילי הלחימה למען זכויות האדם, יודע את מילות השירים הללו. אולם ביירד רסטין שלחם למען זכויות הכושים עוד בטרם עלה כוכבו של מרתין לותר קינג, הוא כנראה אחד מן המתעמקים בהיסטוריה היהודית והישראלית.
התעמקותו באה בעיקר מסיבות דתיות, וכן מתוך היכרותו העמוקה ורבת השנים עם יהודי ארה"ב. רסטין היה חבר בקבוצות הדו-שיח של מנהיגי הכושים ומנהיגי הוועד היהודי האמריקאי, אשר נפגשו בעקבות משברים עדתיים בין היהודים והכושים בארה"ב בשנות השבעים.
פרס: המשך הרדיפות מימי הצאריםיו"ר מפלגת העבודה, שמעון פרס, קרא אתמול בוועידת ירושלים למען יהודי ברה"מ לשלטונות הקרמלין לשנות את מדיניותם כלפי היהודים. פרס סקר בנאומו את יחסי העם היהודי והעם הרוסי והדגיש, כי הרדיפות החמורות מתקופת הצארים לא פסקו גם תחת השלטון הקומוניסטי.
"כחברים באיטרנציונל הסוציאליסטי", הכריז יו"ר מפלגת העבודה, "אנו יכולים להאמין שיש אנטישמיות קפיטליסטית ואנטישמיות סוציאליסטית. אבל כל הצורות של שנאת ישראל הן מכוערות באותה מידה". לדברי פרס רוסיה לא תוכל להתעלם ולהשתיק את הקריאה למחאה, שעולה מכל פינות העולם, מפי גויים ויהודים ומתנגדים ותומכים של רוסיה.
את הדיווח על פעילות קבוצת המשפטנים פתח ד"ר גדעון האוזנר מישראל.מאסרו של יורי טרנופולסקי הדהים את הוועידהמשתתפי הוועידה הוכו בתדהמה נוכח הידיעה, שהגיעה אתמול, על מעצרו של מסורב העלייה יורי טרנופולסקי מהעיר חארקוב תוך כדי קיום הוועידה. ...
יורי טרנופולסקי בן 46 הוא מדען-כימאי, שעמד בראש הקהילה היהודית של אוקראינה. באביב שעבר השתתף בשביתת רעב והפגנה על מניעת אפשרות של קיום חיים יהודיים בברית-המועצות ושלילת היתרי יציאה ליהודים.
הוועידה העולמית למען יהודי ברית-המועצות
אנו, נציגי הקהילות היהודיות בעולם החופשי, יחד עם מנהיגי כנסיות נוצריות, אקדמאים, משפטנים, חברי פרלמנטים ונציגי ממשלות מכל קצוות תבל, התאספנו בירושלים להצהיר על הזדהותנו עם יהודי ברית-המועצות ולהביע את דאגתנו העמוקה לעתידם.
ירושלים, ג' בניסן תשמ"ג 17 במארס 1983 ה צ ה ר האנו נפגשים כאשר עוצמתה של המדינה הסובייטית מכוונת נגד המיעוט היהודי בברית-המועצות. שערי היציאה נעולים. מאות ואלפים המבקשים להתאחד עם אחיהם נתקלים בסירוב מוחלט. מזה עשר שנים ואף יותר נמנעת מרבבות זכות אנוש בסיסית זו. מסורבי עלייה רבים פוטרו ממשרותיהם והם מופלים לרעה בשטחי חיים שונים. משפחות רבות נדונו לפרוד. אווירת העוינות והרדיפות שאופפת את יהדות ברית-המועצות מחמירה מחמת האנטישמיות הארסית שהפכה למכשיר של המדיניות הסובייטית הכללית. יהודים המשתוקקים למורשתם התרבותית והדתית היו לקורבנות של רדיפה מצד השלטונות; אלה המבקשים ללמוד ולדעת את מסורת עמם ולבטא בחייהם היומיומיים את דתם נקלעים למצוקה קשה. רבים שביקשו להביע את זהותם היהודית, נכלאו בבתי-סוהר ובמחנות כפיה או שנשלחו לגרוש למקומות מרוחקים. אנו מכתירים את הגברים והנשים האמיצים הללו בתואר אסירי ציון. גורלם קרוב ללבנו ואנו מכריזים על התחייבותנו לפעול לשחרורם. בתשובה לזעקתם הנואשת של יהודי ברית-המועצות, אנו, צירי הוועידה העולמית השלישית למען יהודי ברית-המועצות שהתכנסנו בירושלים, בירתה הנצחית של מדינת ישראל, מכריזים באוזני שלטונות ברית-המועצות: 1. פתחו מחדש את השערים, התירו את יציאתם של יהודי ברית-המועצות ואפשרו את עלייתם לישראל, המולדת הלאומית של העם היהודי; כבדו את ההתחייבויות הסובייטיות למסמך הלסינקי ואת ההתחייבויות הבינלאומיות שברית-המועצות חתומה עליהן. 2. שחררו את אסירי ציון - גיבורי זמננו. 3. שימו קץ לרדיפת יהודים השואפים לחיות על-פי דת אבותיהם והרוצים לשמור את תרבות עמם, ללמוד וללמד את השפה העברית. 4. שימו קץ למסע האנטישמיות ולשנאת ישראל המלובים על-ידי השלטונות, וזאת אף בניגוד לחוקה הסובייטית. 5. המדיניות הסובייטית כלפי המיעוט היהודי פוגעת ביצירתה של אווירת השלום וההבנה בין העמים אשר להם מייחלים העם היהודי וכל אומות העולם. וליהודי ברית-המועצות אנו אומרים: מאבקכם - מאבקנו. אתכם אנו בשאיפותיכם. יחד אתנו שותפים למאבקכם גברים ונשים בעלי אמונות שונות ובני לאומים שונים שכבוד האדם הוא בראש מעיניהם. בואם לירושלים מעידה שמאבקכם הוא מאבק בינלאומי הזוכה לתמיכה רחבה בעולם. אנחנו מוקירים בהערכה רבה את הממשלות, הפרלמנטים, תנועות העבודה, מנהיגים של דתות ואנשי מקצוע שונים התומכים במאבקכם - מאבקנו. בשעה קשה זו אנו פונים בקריאה לכל המדינות הדמוקרטיות בעולם ולכל בעלי מצפון להצטרף למאבקנו. לא נשקוט ולא ננוח עד שיקרא דרור לאחינו בברית-המועצות. במאבק ההיסטורי של יהודי ברית-המועצות היו ימים קשים, אך גם ימים של תקווה. אנו מלאי הערצה לאמונתם של יהודי ברית-המועצות ולגבורתם. עמידתם הנחרצת במאבק ומאמצינו הבלתי נלאים ישיבום למולדתם ההיסטורית. המאבק יוסיף ויגבר! שלח את עמי! |
"יש לנו סיבה להאמין, כי כפי שקרה בעבר, ייפתחו השערים ויהודי ברית המועצות יצטרפו אלינו למדינת ישראל. העניין הצודק ינצח. זוהי אמונתי. עניינם של יהודי ברית המועצות, אשר במאות אלפיהם שואפים לשוב הביתה - ינצח בסופו של דבר".ובעיתון "דבר" מופיעה הכתבה הבאה: 24
בדברים אלה ביטא אמש ראש הממשלה, מנחם בגין, את אמונתו בעתידם של יהודי ברית המועצות. בנאומו הרגשני, ערב נעילת הוועידה למען יהודי ברית המועצות בבנייני האומה בירושלים, אמר בגין כי מאבקם של היהודים בברית המועצות, אשר שאפו לשוב לביתם הוא "הגדה של אומץ ועוז-רוח שכמעט ואין למעלה ממנו".
לאחר שראש הממשלה סיים את דבריו, קם הקהל על רגליו והריע לו ארוכות.בגין: "שורש העניין"ראש הממשלה, מנחם בגין, שנשא את נאום הנעילה של הוועידה, הכריז כי "המסע למען הצלתם של יהודי ברה"מ, שהתחיל בוועידת ירושלים, חייב להימשך בכל העולם החופשי. יהיה זה מאבק ארוך ולא קל, אך על הניצחון לבוא".
בגין גילה, כי מקור מהימן מסר לו, שפקיד סובייטי בכיר התבטא באוזני מסורב עלייה בברה"מ ואמר לו: "עתה, כשהמערב אינו מתעניין בכם, נעשה בכם כרצוננו". ראש הממשלה אמר כי זה "שורש העניין" בהוסיפו: "כאן בירושלים, בוועידה הנוכחית, הוכח כי העולם החופשי מודאג לגורל היהודים וכן מתעניין בהם".
המשלחות לוועידה העולמית למען יהודי ברית-המועצות אימצו הצהרה הקוראת לממשלת ברית-המועצות לפעול בארבעה מישורים: פתיחת השערים ליציאת יהודים, שחרור ממעצר של אקטיביסטים יהודים, הפסקת האנטישמיות הנתמכת על-ידי הממשלה והפסקת רדיפת היהודים הרוצים לשמר את תרבותם... בפנותם ליהודי ברית-המועצות נשבעו צירי הוועידה ואמרו: "מאבקכם - מאבקנו. אתכם אנו בתקווה להגשמת חלומכם ושאיפותיכם" ...ב-30 במרס 1983 התפרסמה בכתב העת "מבט" ובה רשמים מסכמים של ועידת ירושלים.
ראש הממשלה מנחם בגין, שנאם בישיבת הנעילה, אמר שעל ממשלת ברית-המועצות להפנים את העובדה "שהעולם החופשי תומך בישראל ובעם היהודי במאבקם למען שחרור אחינו ולמען פתיחת השערים בפני אותם יהודים הרוצים לחיות אתנו במולדתנו" [...]
רשמים מהוועידה העולמית השלישית למען יהודי ברית-המועצות
גם לאחר שבוע, עיניי ואוזניי עדיין מלאות בקולות והמראות של קרוב ל-2,000 הצירים, יהודים ונוצרים, שבאו מ-31 מדינות, כדי להשתתף בוועידה העולמית השלישית למען יהודי ברית-המועצות, שנערכה בירושלים. במשך שלושה ימים היינו מאוחדים כדי שהעולם, יהודי ברית-המועצות והממשלה הסובייטית ידעו שלא נשתוק. בין הצירים ניתן היה לפגוש משפטנים, מדענים , סטודנטים, מנהיגי קהילות יהודיות, מנהיגים דתיים, פרלמנטרים ועיתונאים מארצות שונות. הייתה זו ההפגנה הגדולה ביותר של סולידריות בינלאומית עם יהודי ברית-המועצות, גדולה בהרבה מזו של ועידת בריסל הראשונה והשניה, אשר בשתיהן השתתפתי.
[...] מצאתי שהיו לפחות חמישה סעיפים בהם הייתה ועידה זו שונה מקודמותיה:
1. התפקיד, ללא תקדים, אותו מלאה ממשלת ארצות-הברית בוועידה העולמית הזו.
2. ראוי לציין את נוכחותם של מנהיגים ממשלתיים מארצות מערביות נוספות, שבאו לירושלים להזדהות עם המאבק למען יהודי ברית-המועצות.
3. ההשתתפות הפעילה של מנהיגים נוצרים בכל שלבי הוועידה.
4. ההשתתפות של מספר גדול של יהודים יוצאי ברית-המועצות המתגוררים כיום בישראל.
5. קיום הוועידה בירושלים נתן לה את אופייה המיוחד.
בניגוד לבריסל I ו-II, ממשלת ארצות-הברית הייתה מיוצגת על-ידי שגרירת ארצות-הברית באו"ם, ג'ין קירקפטריק, אשר הציגה כתב אישום חמור נגד דיכוי היהודים בידי הממשלה הסובייטית . היא גם הביאה מסר מנשיא ארצות-הברית, רונלד רייגן, ובו תמיכה במאבק למען יהודי ברית-המועצות.
[...] הצירים הקשיבו בשקיקה לדבריהם של ההיסטוריון פרופ' מרטין גילברט, ומיינרד וישנר, נשיא הוועד היהודי האמריקאי, שביקרו בברית-המועצות ומסרו את רשמיהם על ההידרדרות במצבם הקשה של היהודים שם.
[...] למרות שלושה ימים של ישיבות ודיונים ללא הפסקה, היה אולם בנייני האומה מלא מפה לפה לקראת ישיבת הנעילה. כאשר ראש הממשלה, מנחם בגין, עלה לדוכן כדי לשאת את נאומו, קמו כל הצירים על רגליהם והריעו לו. הנאום גרם להתרגשות רבה והתאימו לוועידה הנפלאה הזו, תוך תקווה שתהפוך לאירוע היסטורי, כמו בריסל I ובריסל II. [...]