בחינת בגרות בתולדות עם ישראל לבית הספר הממלכתי דתייחידות הגבר יחידה רביעית וחמישית בהיסטוריהשאלון מספר 022209, קיץ תשס"ו, 2006 |
ה ש א ל ו ת
נושא 1 - הפעילות הציונית בארצות האסלאם
בימי מלחמת העולם השנייה
פרק ראשון
1. יהודי ארצות האסלאם וההעפלה מהן בזמן מלחמת העולם השנייה:
א. ציין שלושה גורמים שהשפיעו על מצבם של יהודי ארצות האסלאם בזמן מלחמת העולם השנייה, והסבר את השפעתו של כל אחד מהגורמים שציינת.
ב. הסבר את מאפייני העלייה מארצות האסלאם בזמן מלחמת העולם השנייה.
בתשובתך כתוב על התחומים האלה: הגורמים שסייעו לעלייה, נתיבי העלייה והקשיים שהתעוררו במהלכה.
תשובה
2. יהודי עיראק בשנות ה-40
א. ה"פרהוד" (יוני 1941) - תאר את האירוע, והסבר שתי השפעות שהיו לו על יהודי עיראק.
ב. הסבר שני גורמים שהביאו להקמת ארגון "ההגנה" בעיראק, והצג שני קשיים שהכבידו על פעילותו בזמן מלחמת העולם השנייה.
תשובה
פרק שני
3. תאר את העזרה שהגישו השליחים הארץ-ישראלים באיראן לפליטים מאירופה ומעיראק, בזמן מלחמת העולם השנייה.
תשובה
4. תאר את התפתחות הפעילות הציונית במצרים, והצג את דרכי העלייה הבלתי לֵגָלית ממצרים עד הקמת מדינת ישראל.
תשובה
נושא 2 - העליות הגדולות מארצות האסלאם בשנים 1948-1967
פרק ראשון
5. העלייה הגדולה מארצות האסלאם בעשור הראשון למדינה וקליטתה
א. תאר את העלייה הגדולה מארצות האסלאם בשנות ה-50.
בתשובתך כתוב על שלושה מהנושאים:
- יחס השלטונות המקומיים לעלייה.
- השפעת הסלקציה על העלייה.
- מחנות המעבר.
- הסכנות והקשיים בדרך לישראל.
תשובה
6. העלייה מתוניסיה בשנים 1956-1948
תאר את העלייה מתוניסיה בשנים 1956-1948.
בתשובתך כתוב על שלושה מהנושאים:
- הגורמים לעלייה.
- היחס של השלטונות הצרפתיים ושל התנועה הלאומית התוניסאית לעלייה.
- העמדות השונות של היהודים כלפי עצמאות תוניסיה.
- הגורמים לעיכובים בעלייה מתוניסיה.
תשובה
פרק שני
7. הסבר שני קשיים שעמדו לפני שליחי העלייה באיראן לאחר הקמת מדינת ישראל, והצג את נתיבי העלייה מאיראן לארץ.
תשובה
8. תאר את ההכנות לעליית יהודי לוב, והסבר את תגובת ערביי לוב ליציאת היהודים ולעלייתם לישראל.
תשובה
נושא 3 - קהילת יהודי קרקוב בתקופת השואה
פרק ראשון
9. מכיבוש קרקוב עד הקמת הגטו (ספטמבר 1939 - מרץ 1941)
"למן היום הראשון של המלחמה הָמְתָה דירתנו ככוורת... והמבוגרים לא פסקו מלדון על המצב ולשקול את כל האפשרויות: מה יהיה, איך יהיה, איך היה בשנת 1914, מה טיבם של הגרמנים, לְמה הם מסוגלים, וכמה זמן תימשך המלחמה..."
(פ' קראי, פנים רבות לגבורה, עמ' 16)
א. הצג שתי תגובות של יהודים בקרקוב לאחר כניסת הצבא הגרמני לעיר, והסבר את השיקולים שהביאו לתגובות אלה. היעזר בקטע שלפניך.
ב. הצג שלושה צעדים שנקטו הגרמנים נגד היהודים, מכיבוש קרקוב עד הקמת הגטו.
תשובה
10. תנועת "החלוץ הלוחם" בגטו קרקוב
א. הסבר מדוע ויתרו אנשי "החלוץ הלוחם" על ארגון מרד בתוך הגטו.
ב. מה החליטו מנהיגי ארגון "החלוץ הלוחם", לאחר שוויתרו על רעיון ארגון המרד בגטו? הצג שתי פעילות שנקטו במסגרת היערכותם החדשה.
תשובה
פרק שני
11. הסבר את דרך הקמתו של גטו קרקוב. בתשובתך כתוב על התקופה, על מיקום הגטו ועל תפקידי היודנראט בגטו.
תשובה
12. הצג אחד ממאבקי הקיום של היהודים בגטו קרקוב.
תשובה
נושא 4 - מלחמת העצמאות
פרק ראשון
13. יוזמות צבאיות של ישראל בנגב ובגליל והסכמי שבתית הנשק
א. הסבר את המטרות ואת התוצאות של שני המבצעים: "מבצע יואב" ו"מבצע חירם".
ב. הסבר שתי בעיות שהתעוררו בעקבות הסכמי שביתת הנשק בין ישראל למדינות ערב.
תשובה
14. שאלת ירושלים ותכנית החלוקה של ארץ-ישראל (1938-1936)
א. הצג את המלצות ועדת פיל (יולי 1937) בנושא ירושלים.
ב. הצג שלושה נימוקים שהעלו מנהיגים ציוניים נגד קבלת ההמלצות של ועדת פיל בנושא ירושלים.
תשובה
פרק שני
15. הצג את תכנית הפלישה המקורית של צבאות ערב לארץ ישראל, ושני שינויים שחלו בתכנית זו במהלך הפלישה.
תשובה
16. הסבר שני גורמים שהניעו את דוד בן גוריון להכריז על ירושלים כעל בירת ישראל.
תשובה
נושא 5 - חירות ושוויון בעת החדשה
פרק ראשון
17. הליברליזם הכלכלי וביקורתו של קרל מרקס על שיטה זו.
א. מה הם עקרונות היסוד של הליברליזם הכלכלי?
ב. הסבר את הביקורת של קרל מרקס על הליברליזם הכלכלי, ואת ההכרח שבנפילת המשטר הקפיטליסטי, לפי דעתו.
תשובה
18. חירות ושוויון בתקופת המהפכה הצרפתית
לעקרונות החירות והשוויון ניתנו פירושים שונים על ידי קבוצות חברתיות שונות.
א. הסבר את המשמעות של עקרון החירות ושל עקרון השוויון, על פי "הכרזת זכויות האדם והאזרח" (27 באוגוסט 1789).
ב. כיצד פירש רובספייר את עקרון החירות?
תשובה
פרק שני
19. הסבר את המושג "שוויון" על פי "קבוצת השווים" של באבף, ואת הדרך להשגתו.
תשובה
20. הסבר שני נימוקים בעד מדינת רווחה ושני נימוקים נגדה.
תשובה
נושא 6 - תולדות ארצות הברית
פרק ראשון
21. הקפילטליזם האמריקני מאמצע המאה ה-19 עד מלחמת העולם הראשונה.
א. הסבר שלוש תמורות כלכליות שהתחוללו בארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-19.
ב. הצג שתי בעיות מתחום הכלכלה או מתחום החברה, שנבעו מההתפתחות הכלכלית של ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-19.
הסבר שתי דרכים שבהן ניסה הממשל להתמודד עם בעיות אלו עד מלחמת העולם הראשונה.
תשובה
22. ארצות הברית כמעצמת על במחצית השנייה של המאה ה-20
א. הצג שני גורמים למעורבות ארצות הברית במלחמת וייטנאם, ושלוש סיבות לכישלונה במלחמה זו.
ב. הצג שני ביטויים לשינוי שחל במדיניות החוץ האמריקנית בשנות ה-70 ("הדטאנט"), והסבר שתי סיבות לשינוי זה.
תשובה
פרק שני
23. הצג שלושה תפקידים או סמכויות של נשיא ארצות הברית, והסבר, באמצעות שתי דוגמאות, כיצד חוקת ארצות הברית מבטיחה את ביצוע עקרון "האיזונים והבלמים" כלפי מוסד הנשיאות.
תשובה
24. הצג שני מוקדי כוח שאינם חלק מהמערכת הפוליטית, המשפיעים על הממשל בארצות הברית, והסבר את דרך ההשפעה של כל אחד ממוקדי הכוח שהצגת.
תשובה
נושא 7 - יפן המודרנית
פרק ראשון
25. האימפריאליזם היפני במאה ה-19
א. הצג שלושה גורמים למלחמת סין-יפן (1894), והסבר מדוע ניצחה יפן במלחמה זו.
ב. הצג שני סעיפים בהסכם שימונוסקי (1895), והסבר מדוע הוכנסו שינויים בהסכם זה, ומה היו שינויים אלו.
תשובה
26. יפן בשנות ה-30 של המאה ה-20
א. הסבר שלושה מעיקרי השקפתם של חוגי הימין הקיצוני ביפן בשנות ה-30, והצג פעולה אחת שנקטו חוגים אלו בתקופה זו בתוך יפן.
ב. הצג שתי פעולות במדיניות החוץ של יפן בשנות ה-30, המבטאות מיליטריזם ותוקפנות.
תשובה
פרק שני
27. הסבר שלוש סיבות להטלת פצצות האטום על יפן, והצג את תוצאותיה.
תשובה
28. הצג את מדיניותו של ממשל הכיבוש האמריקני ביפן בשניים מהתחומים:
חיסול המיליטריזם היפני, כינון הדמוקרטיה, חינוך, כלכלה.
תשובה
נושא 8 - סין המודרנית
פרק ראשון
29. סין בשנות ה-40 של המאה ה-20
א. הצג שלושה ביטויים של מעורבות ארצות הברית ובריטניה בסין, בזמן מלחמת העולם השנייה.
ב. הסבר שלוש סיבות לנצחון הקומוניסטים במלחמת האזרחים שהתחוללה בסין בשנים 1948-1945.
הצג שני ביטויים של מעורבות ארצות הברית במלחמה זו.
תשובה
30. סין בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20.
א. הסבר שתי סיבות לקרקע בין סין לברית-המועצות בשנות ה-50 וה-60, והצג שלושה ביטויים לקרע זה.
ב. הסבר שתי סיבות ל"מהפכת התרבות" בסין בשנות ה-60, ותאר את השפעתה בשני תחומים.
תשובה
פרק שני
31. הסבר מדוע הצטרפה סין למלחמת העולם הראשונה לצד "מעצמות ההסכמה".
מה הוחלט בוועידת השלום בפריז (1919) בנוגע לסין?
תשובה
32. הסבר מדוע יצאו הקומוניסטים ל"מסע הארוך" (1935-1934), והצג שתי תוצאות של המסע.
תשובה
דוגמאות לתשובות
1. יהודי ארצות האסלאם וההעפלה מהן בזמן מלחמת העולם השנייה:
א. גורמי השפעה על מצב היהודים:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
• מאורעות המלחמה: הפעילות המלחמתית ומדיניות שלטונות הציר. דרך ההשפעה:
- בשל ההפגזות נאלצו יהודים בתוניסיה לחפש מסתור בכפרים ערביים, תמורת תשלום; המלחמה גרמה להרס רב בערי לוב.
- המדיניות האנטישמית של ממשל וישי, גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית הביאה לשינוי מהותי במעמדם החוקי של היהודים ובכל תחומי חייהם.
- הגליית חלק מיהודי בנגאזי למחנות בדרום לוב ואף למחנות השמדה; ביזת רכוש יהודי וגיוס לעבודות כפייה על ידי הגרמנים בתוניסיה.
- המפגש עם חיילים ארץ-ישראלים בצבא הבריטי הביא להתגברות הפעילות הציונית.
• הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל ועליית הלאומיות הערבית: התחזקות התעמולה של המופתי ותומכיו בארצות המזרח התיכון נגד הציונות, והגברת התעמולה הנאצית בארצות המזרח; סימנים ראשונים של דה-קולוניזציה. דרך ההשפעה:
- הרעה ביחס המוסלמים אל היהודים והתגברות החשש לביטחון האישי לאחר קבלת עצמאות ערבית בעתיד.
- ה"פרהוד" בעיראק.
• הימצאותם של פליטים יהודים מאירופה בארצות האסלאם, בעיקר במרוקו, בטורקיה ובאיראן. דרך ההשפעה:
- התגברות הסולידריות היהודית בעקבות פעילות העזרה של הארגונים היהודיים הבין-לאומיים, של החיילים היהודים בצבאות הברית ושל הקהילות היהודיות המקומיות.
• שינוי ביחס המוסדות הציוניים כלפי יהודי ארצות האסלאם. דרך ההשפעה:
- "תפיסת הרזרבואר" - עליית מעמדה של יהודת המזרח כמקור חשוב לעלייה בעקבות הפסקת העלייה מאירופה, והכשרת שליחים לארצות האסלאם.
- הגברת הפעילות הציונית בארצות המזרח בתחומי החינוך, העלייה וההגנה.
ראה פירוט: ח' סעדון וי' רפל (עורכים), במחתרת מארצות האלסאם: פרשיות העפלה והגנה,
ירושלים תשנ"ז, עמ' 35-25.
ב. מאפייני העלייה מארצות האסלאם
הגורמים שסייעו לעלייה:
מבחר תשובות:
- צמצום העלייה מאירופה, התפרצויות אלימות בעיראק (ה"פרהוד") והמאורעות בלוב בזמן הכיבוש האיטלקי-גרמני, עוררו את ראשי הסוכנות להשקיע משאבים נוספים בעידוד העלייה מארצות האסלאם.
- ה"פרהוד" בעיראק הביא רבים לנסות לעלות לארץ.
- פעילות שליחי המוסד לעלייה ב', אנשי ה"הגנה" וחיילים יהודים מהצבא הבריטי, בתחום עידוד העלייה וארגונה.
נתיבי העלייה:
מבחר תשובות:
- עלייה בדרך היבשה בלבד.
- מעיראק דרך סוריה ולבנון אל צפון הארץ.
- מלוב וממצרים דרך מדבר סיני לדרום הארץ.
הקיים שהתעוררו:
מבחר תשובות:
- הקושי שביציאה לא-חוקית מארצות המוצא (בגלל מדיניות השלטונות המקומיים) ובכניסה לא-חוקית לארץ, כאשר שלטון המנדט עושה כל מאמץ למנוע אותה.
- ההכרח לפעול באופן חשאי בארצות השונות, משום שהשלטונות המקומיים עשו מאמצים למנוע את יציאת היהודים, ופעילות גלויה יכלה לגרום גם לתגובה שלילית מצד האוכלוסייה המוסלמית.
- העלייה בדרך היבשה הייתה קשה מבחינה פיזית והייתה כרוכה במעבר גבולות באופן לא חוקי, בתשלום כסף רב למבריחים ובמתן שוחד, לעתים בלא תועלת.
- בארצות האסלאם לא הייתה תשתית ציונית מגשימה, ורק במהלך המלחמה נשלחו שליחים מהארץ והחלו להיווצר הקשרים המתאימים.
ראה פירוט: במחתרת מארצות האסלאם, עמ' 18-11, 34-33.
השאלה הבאה
2. יהודי עיראק בשנות ה-40
א. ה"פרהוד" והשפעתו על יהודי עיראק:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
כינוי לפרעות שנערכו ביהודי בגדד בחג השבועות תש"א.
- לאחר מיגור המהפכה הלאומנית של ראשיד עלי אלכילאני, לפני שהכוחות הבריטיים הספיקו להיכנס לבגדד, פרץ המון רב אל בתי היהודים ואל עסקיהם.
- יותר מ-170 יהודים נרצחו, מאות נפצעו, הרס רב נגרם לנכסים ורכוש יהודי נבזז.
השפעת ה"פרהורד" על יהודי עיראק:
מבחר תשובות:
- אבדן האמון בשלטונות הבריטיים, ערעור תחושת הביטחון של יהודי עיראק והקמת "נוער ההצלחה".
- ה"פרהוד" שם קץ לניסיונות היהודים להשתלב בחברה הלאומית העיראקית, והם פנו אל הציונות, אל הקומוניזם ואל ניסיונות הגירה.
- משבר חריף בחוגי האליטה של יהדות עיראק - נחשף כישלון האוריינטציה הפוליטית של ההנהגה; נקיטת מדיניות של ריסון ואי-התבלטות, במקום לדאוג לאינטרסים של יהודי עיראק.
- הפניית משאבים לחיזוק התנועה הציונית בעיראק, בעיקר בשני תחומים: חיזוק ההגנה על חיי היהודים המקומיים ועידוד העלייה לארץ - לשם כך הדגישה התנועה הציונית בעיראק את הכיוון החלוצי.
ראה פירוט: במחתרת מארצות האסלאם, עמ' 77; א' מאיר, התנועה הציונית ויהודי עיראק, תל-אביב 1993, עמ' 14-11, 31-30.
ב. "ההגנה" בעיראק
הגורמים להקמת הארגון:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- חשש מפני חוסר הארגון של "נוער ההצלה", שהוקם ביוזמה מקומית.
- השליחים שהגיעו מארץ ישראל ראו בהקמת הארגון שלב בהכנת הצעירים לעלייה.
- פינוי הצבא הבריטי מעיראק לקראת תום מלחמת העולם השנייה עורר מחדש את הצורך בארגון הגנה, כי היהודים לא סמכו עוד על השלטונות המקומיים, והמצב המתוח הגביר את החשש מפני פרעות.
- חשש מהתגברות השפעת האצ"ל בקרב יהודי עיראק, בעיראק ובארץ-ישראל.
הקשיים בפעילות "ההגנה":
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- הפיזור הגאוגרפי של היהודים יצר קושי בהכנת תכניות הגנה כוללת.
- קושי בהשגת כלי נשק בעיראק ובהבאת נשק מהארץ; בעיות אחסון של הנשק - האם לפזרו או לאכסנו באופן מרוכז.
- מחסור בתקציב למימון הפעילות.
- הבדלים בין השליחים ובין יהודי המקום בנוגע לתפיסת תפקיד "ההגנה": השליחים ראו בפעילות במסגרת "ההגנה" שלב ביניים לפני העלייה, ואילו יהודי המקום ראו בה מטרה בפני עצמה; מתחים חברתיים בין מדריכי "ההגנה" המקומיים ובין השליחים שהגיעו מארץ ישראל.
- חילופים תכופים של השליחים והטלת תפקידים נוספים עליהם, פגעו בחשאיות פעילותם.
- התייצבות ביטחון הפנים והתחזקות מעמדם של הבריטים (1943-1942) החלישו את הצורך בהגנה מאורגנת.
ראה פירוט: במחתרת מארצות האסלאם, עמ' 96-88; התנועה הציונית ויהודי עיראק, עמ' 30, 73-67.
2. יהודי עיראק בשנות ה-40
א. ה"פרהוד" והשפעתו על יהודי עיראק:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
כינוי לפרעות שנערכו ביהודי בגדד בחג השבועות תש"א.
- לאחר מיגור המהפכה הלאומנית של ראשיד עלי אלכילאני, לפני שהכוחות הבריטיים הספיקו להיכנס לבגדד, פרץ המון רב אל בתי היהודים ואל עסקיהם.
- יותר מ-170 יהודים נרצחו, מאות נפצעו, הרס רב נגרם לנכסים ורכוש יהודי נבזז.
השפעת ה"פרהורד" על יהודי עיראק:
מבחר תשובות:
- אבדן האמון בשלטונות הבריטיים, ערעור תחושת הביטחון של יהודי עיראק והקמת "נוער ההצלחה".
- ה"פרהוד" שם קץ לניסיונות היהודים להשתלב בחברה הלאומית העיראקית, והם פנו אל הציונות, אל הקומוניזם ואל ניסיונות הגירה.
- משבר חריף בחוגי האליטה של יהדות עיראק - נחשף כישלון האוריינטציה הפוליטית של ההנהגה; נקיטת מדיניות של ריסון ואי-התבלטות, במקום לדאוג לאינטרסים של יהודי עיראק.
- הפניית משאבים לחיזוק התנועה הציונית בעיראק, בעיקר בשני תחומים: חיזוק ההגנה על חיי היהודים המקומיים ועידוד העלייה לארץ - לשם כך הדגישה התנועה הציונית בעיראק את הכיוון החלוצי.
ראה פירוט: במחתרת מארצות האסלאם, עמ' 77; א' מאיר, התנועה הציונית ויהודי עיראק, תל-אביב 1993, עמ' 14-11, 31-30.
ב. "ההגנה" בעיראק
הגורמים להקמת הארגון:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- חשש מפני חוסר הארגון של "נוער ההצלה", שהוקם ביוזמה מקומית.
- השליחים שהגיעו מארץ ישראל ראו בהקמת הארגון שלב בהכנת הצעירים לעלייה.
- פינוי הצבא הבריטי מעיראק לקראת תום מלחמת העולם השנייה עורר מחדש את הצורך בארגון הגנה, כי היהודים לא סמכו עוד על השלטונות המקומיים, והמצב המתוח הגביר את החשש מפני פרעות.
- חשש מהתגברות השפעת האצ"ל בקרב יהודי עיראק, בעיראק ובארץ-ישראל.
הקשיים בפעילות "ההגנה":
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- הפיזור הגאוגרפי של היהודים יצר קושי בהכנת תכניות הגנה כוללת.
- קושי בהשגת כלי נשק בעיראק ובהבאת נשק מהארץ; בעיות אחסון של הנשק - האם לפזרו או לאכסנו באופן מרוכז.
- מחסור בתקציב למימון הפעילות.
- הבדלים בין השליחים ובין יהודי המקום בנוגע לתפיסת תפקיד "ההגנה": השליחים ראו בפעילות במסגרת "ההגנה" שלב ביניים לפני העלייה, ואילו יהודי המקום ראו בה מטרה בפני עצמה; מתחים חברתיים בין מדריכי "ההגנה" המקומיים ובין השליחים שהגיעו מארץ ישראל.
- חילופים תכופים של השליחים והטלת תפקידים נוספים עליהם, פגעו בחשאיות פעילותם.
- התייצבות ביטחון הפנים והתחזקות מעמדם של הבריטים (1943-1942) החלישו את הצורך בהגנה מאורגנת.
ראה פירוט: במחתרת מארצות האסלאם, עמ' 96-88; התנועה הציונית ויהודי עיראק, עמ' 30, 73-67.
השאלה הבאה
3. השליחים הארץ-ישראלים באיראן:
מבחר תשובות:
- השליחים הגיעו לאיראן באופן מוסווה עם חיילים יהודים מארץ ישראל ועם עובדי "סולל בונה", ופנו לצפון איראן כדי לפגוש את הפליטים שהגיעו מכיוון רוסיה.
- השליחים סייעו בארגון מגבית בקרב יהודי טהרן למען הפליטים שהגיעו מרוסיה, ועזרו לשכן אותם.
- השליחים שיכנו את הילדים הפליטים בבתי יתומים ודאגו לחינוכם.
- דאגה להעלות לישראל את הפליטים (ובכללם אלו שהגיעו מבוכרה, מגרוזיה ומאפגניסטן), בדרך היבשה או בדרך הים.
- ניסיונות לגיוס אמצעים מתאימים להעלאת הפליטים.
- ארגון הבריחה מעיראק.
ראה פירוט: במחתרת מארצות האסלאם, עמ' 108-103.
3. השליחים הארץ-ישראלים באיראן:
מבחר תשובות:
- השליחים הגיעו לאיראן באופן מוסווה עם חיילים יהודים מארץ ישראל ועם עובדי "סולל בונה", ופנו לצפון איראן כדי לפגוש את הפליטים שהגיעו מכיוון רוסיה.
- השליחים סייעו בארגון מגבית בקרב יהודי טהרן למען הפליטים שהגיעו מרוסיה, ועזרו לשכן אותם.
- השליחים שיכנו את הילדים הפליטים בבתי יתומים ודאגו לחינוכם.
- דאגה להעלות לישראל את הפליטים (ובכללם אלו שהגיעו מבוכרה, מגרוזיה ומאפגניסטן), בדרך היבשה או בדרך הים.
- ניסיונות לגיוס אמצעים מתאימים להעלאת הפליטים.
- ארגון הבריחה מעיראק.
ראה פירוט: במחתרת מארצות האסלאם, עמ' 108-103.
השאלה הבאה
4. הפעילות הציונית במצרים וההעפלה ממנה
התפתחות הפעילות הציונית במצרים:
מבחר תשובות:
- הפעילות הציונית עד מלחמת העולם השנייה הייתה בלתי מגשימה, וכללה הקמת תנועות נוער (החלוץ הצעיר, הצופים היהודים, דרור, בני עקיבא ועוד), אגודות ספורט (מכבי) וכן פדרציות ציוניות שכמעט שלא היו פעילות.
- בזמן מלחמת העולם החלה פעילות של חיילים ארץ-ישראלים בקרב יהודי מצרים, שהביא לחיזוק הקשר לציונות ואף ל"טפטוף" של עלייה לארץ. הפעילות כללה עריכת מסיבות משותפות, ביקור בבתי ספר יהודיים, וסיוע פעיל לעלייה.
- רק לאחר נסיגת רומל, בשנת 1942, החלה פעילות ציונית של ממש על ידי שליחים מטעם הסוכנות והמוסד לעלייה ב' שהגיעו מהארץ. הם הקימו מחדש את סניפי התנועה בקהיר ובאלכסנדריה, יצרו תשתית בתחום החינוך החלוצי, הכשירו קבוצת פעילים מקומיים והחלו לארגן את העלייה הבלתי לגלית.
- שליחי תנועות ומפלגות פוליטיות שונות החלו להגיע למצרים בשנת 1943, ויצרו תשתית חינוכית חשובה.
- רצח הלורד מוין פגע בפעילות השליחים, בעיקר באלה שהגיעו למצרים באופן לא חוקי.
דרכי ההעפלה:
מבחר תשובות:
- הברחה של עולים על ידי התחזותם לחיילים היוצאים לחופשת פסח בארץ - "מבצע פסח" תש"ו.
- עלייה ד' - עלייה חוקית למחצה באמצעות קבלת אשרות ביקור בארץ תמורת הפקדת פקדון בקונסוליה הבריטים במצרים, כאשר היוצרים אינם חוזרים.
ראה פירוט: במחתרת מארצות האסלאם, עמ' 150-143.
4. הפעילות הציונית במצרים וההעפלה ממנה
התפתחות הפעילות הציונית במצרים:
מבחר תשובות:
- הפעילות הציונית עד מלחמת העולם השנייה הייתה בלתי מגשימה, וכללה הקמת תנועות נוער (החלוץ הצעיר, הצופים היהודים, דרור, בני עקיבא ועוד), אגודות ספורט (מכבי) וכן פדרציות ציוניות שכמעט שלא היו פעילות.
- בזמן מלחמת העולם החלה פעילות של חיילים ארץ-ישראלים בקרב יהודי מצרים, שהביא לחיזוק הקשר לציונות ואף ל"טפטוף" של עלייה לארץ. הפעילות כללה עריכת מסיבות משותפות, ביקור בבתי ספר יהודיים, וסיוע פעיל לעלייה.
- רק לאחר נסיגת רומל, בשנת 1942, החלה פעילות ציונית של ממש על ידי שליחים מטעם הסוכנות והמוסד לעלייה ב' שהגיעו מהארץ. הם הקימו מחדש את סניפי התנועה בקהיר ובאלכסנדריה, יצרו תשתית בתחום החינוך החלוצי, הכשירו קבוצת פעילים מקומיים והחלו לארגן את העלייה הבלתי לגלית.
- שליחי תנועות ומפלגות פוליטיות שונות החלו להגיע למצרים בשנת 1943, ויצרו תשתית חינוכית חשובה.
- רצח הלורד מוין פגע בפעילות השליחים, בעיקר באלה שהגיעו למצרים באופן לא חוקי.
דרכי ההעפלה:
מבחר תשובות:
- הברחה של עולים על ידי התחזותם לחיילים היוצאים לחופשת פסח בארץ - "מבצע פסח" תש"ו.
- עלייה ד' - עלייה חוקית למחצה באמצעות קבלת אשרות ביקור בארץ תמורת הפקדת פקדון בקונסוליה הבריטים במצרים, כאשר היוצרים אינם חוזרים.
ראה פירוט: במחתרת מארצות האסלאם, עמ' 150-143.
השאלה הבאה
5. העלייה הגדולה מארצות האסלאם בעשור הראשון למדינה וקליטתה
א. מאפייני העלייה הגדולה
יחס השלטונות המקומיים לעלייה:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- שיתוף פעולה או העלמת עין מהעלייה, למרות המגמות הפאן-ערביות והאווירה העוינת כלפי העלייה (חוץ מסוריה).
- סיוע של הצרפתים בתוניסיה ואי-התערבות במקומות שנשלטו בידי הבריטים.
- הגורמים ליחס זה; יחסי השלטונות עם הקהילה היהודית בארצותיהם, ניצול ההגירה להישגים מדיניים ולפתרון בעיות פנימיות.
השפעת הסלקציה:
מבחר תשובות:
- הסלקציה היא קביעת סדרי עדיפויות בנוגע להיקף העלייה ולזהות העולים (גיל, מצב בריאותי, מצב משפחתי וכד'), והיא הופעלה בעיקר בתוניסיה ובמרוקו.
- הסלקציה עוררה ויכוח בשאלת צדקתה או שלילתה.
- הסלקציה גרמה למרירות בקרב המועמדים לעלייה, יצרה משקעים קשים והרגשת קיפוח אצל העולים. רגשות אלה השפיעו על אופי היחסים שבין העולים לקולטים.
- הסלקציה יצרה במחנות המעבר ובערים שבהן נשכרו בתים עבור המועמדים לעלייה, תנאים של צפיפות ואף לחצים כלכליים.
מחנות המעבר:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- היו שלושה סוגי מחנות:
• מחנות שהוקמו במדינה שממנה ביקשו היהודים להגר (מרוקו).
• מחנות שהוקמו במדינה שכנה (איראן, עדן ואלג'יריה).
• מחנות שהוקמו באירופה (איטליה וצרפת).
- במחנות התרכזו המועמדים לעלייה, אורגנו עבורם מסמכי עלייה, הם קיבלו טיפול רפואי והתקיימו עבורם פעילויות חינוכיות שונות.
- תנאי החיים במחנות היו שונים מזמן לזמן וממקום למקום, לפי מספר השוכנים במחנה ולפי מיקומו.
הסכנות והקשיים שבדרך:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- רבים נפטרו בדרך מתשישות או ממחלות.
- התרחשו כמה אסונות: ילדי אוסלו, טביעת "אגוז".
- יהודים רבים הפסידו את רכושם בעת העלייה החשאית או בזמן העלייה של "גלויות מתחסלות".
- היו מקרים שבהם נאלצו היהודים לשלם כופר, מקרים של שוד ומקרים של פגיעה גופנית בעולים.
ראה פירוט: ח' סעדון (עורך), בגלוי ובסתר: העליות הגדולות מארצות האסלאם (1967-1948) ירושלים תש"ס, עמ' 25-21.
ב. שיכון העולים במדינת ישראל:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- הפיכת מחנות צבא בריטיים נטושים למחנות קליטה.
- הקמת מעברות ליד יישובים קיימים או באתרים עצמאיים.
- הקמת עיירות פיתוח.
- הקמת מושבי עולים במקומות שהיו בעלי חשיבות ביטחונית או התיישבותית.
ראה פירוט: בגלוי ובסתר, עמ' 27-26.
5. העלייה הגדולה מארצות האסלאם בעשור הראשון למדינה וקליטתה
א. מאפייני העלייה הגדולה
יחס השלטונות המקומיים לעלייה:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- שיתוף פעולה או העלמת עין מהעלייה, למרות המגמות הפאן-ערביות והאווירה העוינת כלפי העלייה (חוץ מסוריה).
- סיוע של הצרפתים בתוניסיה ואי-התערבות במקומות שנשלטו בידי הבריטים.
- הגורמים ליחס זה; יחסי השלטונות עם הקהילה היהודית בארצותיהם, ניצול ההגירה להישגים מדיניים ולפתרון בעיות פנימיות.
השפעת הסלקציה:
מבחר תשובות:
- הסלקציה היא קביעת סדרי עדיפויות בנוגע להיקף העלייה ולזהות העולים (גיל, מצב בריאותי, מצב משפחתי וכד'), והיא הופעלה בעיקר בתוניסיה ובמרוקו.
- הסלקציה עוררה ויכוח בשאלת צדקתה או שלילתה.
- הסלקציה גרמה למרירות בקרב המועמדים לעלייה, יצרה משקעים קשים והרגשת קיפוח אצל העולים. רגשות אלה השפיעו על אופי היחסים שבין העולים לקולטים.
- הסלקציה יצרה במחנות המעבר ובערים שבהן נשכרו בתים עבור המועמדים לעלייה, תנאים של צפיפות ואף לחצים כלכליים.
מחנות המעבר:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- היו שלושה סוגי מחנות:
• מחנות שהוקמו במדינה שממנה ביקשו היהודים להגר (מרוקו).
• מחנות שהוקמו במדינה שכנה (איראן, עדן ואלג'יריה).
• מחנות שהוקמו באירופה (איטליה וצרפת).
- במחנות התרכזו המועמדים לעלייה, אורגנו עבורם מסמכי עלייה, הם קיבלו טיפול רפואי והתקיימו עבורם פעילויות חינוכיות שונות.
- תנאי החיים במחנות היו שונים מזמן לזמן וממקום למקום, לפי מספר השוכנים במחנה ולפי מיקומו.
הסכנות והקשיים שבדרך:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- רבים נפטרו בדרך מתשישות או ממחלות.
- התרחשו כמה אסונות: ילדי אוסלו, טביעת "אגוז".
- יהודים רבים הפסידו את רכושם בעת העלייה החשאית או בזמן העלייה של "גלויות מתחסלות".
- היו מקרים שבהם נאלצו היהודים לשלם כופר, מקרים של שוד ומקרים של פגיעה גופנית בעולים.
ראה פירוט: ח' סעדון (עורך), בגלוי ובסתר: העליות הגדולות מארצות האסלאם (1967-1948) ירושלים תש"ס, עמ' 25-21.
ב. שיכון העולים במדינת ישראל:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- הפיכת מחנות צבא בריטיים נטושים למחנות קליטה.
- הקמת מעברות ליד יישובים קיימים או באתרים עצמאיים.
- הקמת עיירות פיתוח.
- הקמת מושבי עולים במקומות שהיו בעלי חשיבות ביטחונית או התיישבותית.
ראה פירוט: בגלוי ובסתר, עמ' 27-26.
השאלה הבאה
6. העלייה מתוניסיה בשנים 1956-1948
הגורמים לעלייה:
מבחר תשובות:
- הקמת מדינת ישראל ופתיחת שעריה לעלייה.
- המצב הכלכלי הקשה בתוניסיה (בעיקר באזורים הכפריים) בשנות ה-50, שהושפע מהמצב הכלכלי בצרפת.
- המאבק על עצמאות תוניסיה, שלא היה מכוון נגד היהודים אך גרם לחששות בקרבם בשאלת מעמדם. לעתים היה המאבק מלווה בפעילות של כנופיות באזורים הכפריים, שפגעו ביהודים.
- עד לעצמאות תוניסיה היו השערים פתוחים והתאפשרה פעילות חופשית של שליחים שעודדו את העלייה וסייעו להגשמתה.
היחס של השלטונות הצרפתיים ושל התנועה הלאומית התוניסאית:
מבחר תשובות:
- עד 1953 עצם השלטון הצרפתי עין, אף על פי שבאופן עקרוני התנגד לעלייה מתוניסיה.
- משנת 1953 עד שנת 1956 השתנה היחס של השלטון הצרפתי: הוא אפשר עלייה חופשית ואף התיר למשרד העלייה לפעול באופן חוקי וגלוי.
- התנועה הלאומית התוניסאית (ה"דסתור") לא נקטה שום צעד כדי למנוע את יציאת היהודים מתוניסיה או לפגוע בה, ואף הבטיחה לא להעמיד קשיים לפני מי שירצו להגר לאחר מתן העצמאות לתוניסיה.
עמדות היהודים כלפי עצמאות תוניסיה:
מבחר תשובות:
- קבוצה שתמכה בעצמאות תוניסיה והתנגדה לעלייה לישראל, ראתה ב"דסתור" תנועה ערבית דמוקרטית ונתנה אמון בחביב בורגיבה שעמד בראשה.
- קבוצה שהתגוררה בעיקר בערים ובעיירות של דרום תוניסיה, ושאנשיה חיו בפחד מתמיד מפני המצב הבטחוני והמצב הפוליטי המשתנה. קבוצה זו לא רצתה לקשור את גורלה עם תוניסיה העצמאית.
- קבוצה שחיה בערים הגדולות, רובה מהמעמד הבינוני וממעמד הפועלים, והתאפיינה בהיסוסים כלפי העתיד. שיקוליהם הושפעו מהאפשרות לחסל את עסקיהם, להוציא את רכושם מתוניסיה ולהיקלט בישראל בהתאם למעמדם. הם לא חששו מבעיות הביטחון ולכן לא ראו כל דחיפות בהגירה. הם גם היו מוכנים להישאר בתוניסיה תחת שלטון צרפת.
הגורמים לעיכוב העלייה:
מבחר תשובות:
- היחסים הטובים בדרך כלל בין היהודים לשכניהם המוסלמים.
- הנהגת הסלקציה שמנעה או עיכבה את יציאתם של רבים מאלו שרצו לצאת (בעיקר בדרום תוניסיה).
יהודים רבים עיכבו את יציאתם עד שנת 1956 בגלל הנוכחות הצרפתית ורצונם לשמור על רכושם.
היחס הטוב שגילתה תנועת ה"דסתור" כלפי היהודים לפני מתן העצמאות, והרגשת הביטחון בנוגע לעתיד, בזכות האמון בחביב בורגיבה שעמד בראשה.
ראה פירוט: בגלוי ובסתר, עמ' 106-97.
6. העלייה מתוניסיה בשנים 1956-1948
הגורמים לעלייה:
מבחר תשובות:
- הקמת מדינת ישראל ופתיחת שעריה לעלייה.
- המצב הכלכלי הקשה בתוניסיה (בעיקר באזורים הכפריים) בשנות ה-50, שהושפע מהמצב הכלכלי בצרפת.
- המאבק על עצמאות תוניסיה, שלא היה מכוון נגד היהודים אך גרם לחששות בקרבם בשאלת מעמדם. לעתים היה המאבק מלווה בפעילות של כנופיות באזורים הכפריים, שפגעו ביהודים.
- עד לעצמאות תוניסיה היו השערים פתוחים והתאפשרה פעילות חופשית של שליחים שעודדו את העלייה וסייעו להגשמתה.
היחס של השלטונות הצרפתיים ושל התנועה הלאומית התוניסאית:
מבחר תשובות:
- עד 1953 עצם השלטון הצרפתי עין, אף על פי שבאופן עקרוני התנגד לעלייה מתוניסיה.
- משנת 1953 עד שנת 1956 השתנה היחס של השלטון הצרפתי: הוא אפשר עלייה חופשית ואף התיר למשרד העלייה לפעול באופן חוקי וגלוי.
- התנועה הלאומית התוניסאית (ה"דסתור") לא נקטה שום צעד כדי למנוע את יציאת היהודים מתוניסיה או לפגוע בה, ואף הבטיחה לא להעמיד קשיים לפני מי שירצו להגר לאחר מתן העצמאות לתוניסיה.
עמדות היהודים כלפי עצמאות תוניסיה:
מבחר תשובות:
- קבוצה שתמכה בעצמאות תוניסיה והתנגדה לעלייה לישראל, ראתה ב"דסתור" תנועה ערבית דמוקרטית ונתנה אמון בחביב בורגיבה שעמד בראשה.
- קבוצה שהתגוררה בעיקר בערים ובעיירות של דרום תוניסיה, ושאנשיה חיו בפחד מתמיד מפני המצב הבטחוני והמצב הפוליטי המשתנה. קבוצה זו לא רצתה לקשור את גורלה עם תוניסיה העצמאית.
- קבוצה שחיה בערים הגדולות, רובה מהמעמד הבינוני וממעמד הפועלים, והתאפיינה בהיסוסים כלפי העתיד. שיקוליהם הושפעו מהאפשרות לחסל את עסקיהם, להוציא את רכושם מתוניסיה ולהיקלט בישראל בהתאם למעמדם. הם לא חששו מבעיות הביטחון ולכן לא ראו כל דחיפות בהגירה. הם גם היו מוכנים להישאר בתוניסיה תחת שלטון צרפת.
הגורמים לעיכוב העלייה:
מבחר תשובות:
- היחסים הטובים בדרך כלל בין היהודים לשכניהם המוסלמים.
- הנהגת הסלקציה שמנעה או עיכבה את יציאתם של רבים מאלו שרצו לצאת (בעיקר בדרום תוניסיה).
יהודים רבים עיכבו את יציאתם עד שנת 1956 בגלל הנוכחות הצרפתית ורצונם לשמור על רכושם.
היחס הטוב שגילתה תנועת ה"דסתור" כלפי היהודים לפני מתן העצמאות, והרגשת הביטחון בנוגע לעתיד, בזכות האמון בחביב בורגיבה שעמד בראשה.
ראה פירוט: בגלוי ובסתר, עמ' 106-97.
השאלה הבאה
7. השליחים הישראלים באיראן והעלייה ממנה
קשיי השליחים:
מבחר תשובות:
- הצורך לקשור יחסים תקינים עם השלטונות האיראניים כדי להסדיר כניסת יהודים מעיראק לאיראן ויציאת יהודים לישראל; חלופי שלטון הביאו לשינוי היחס ליהודים ולעלייה.
- צפיפות רבה והיעדר תנאים בסיסיים במקומות הקליטה; הצורך לטפל ביהודים במחנות (כלכלה, רפואה, חינוך וכד'), ובעיקר באלו ששהו מחוץ למחנות בשדה הפתוח, בבתי קברות, בבתי הכנסת וברחובות טהרן, והצורך לשכנע את השלטונות כי המצב זמני בלבד.
- בעיית הצעירים חייבי הגיוס.
- הצורך לקבוע סדרי עדיפויות לעלייה ואטיות תהליך העלייה גרמו למתחים קשים בין השליחים ובין המועמדים לעלייה - נגד השליחים נערכו הפגנות ואף איימו לפגוע בחייהם.
נתיבי העלייה:
מבחר תשובות:
- טיסות בחברות תעופה זרות דרך אירופה; ממרץ 1949 התקיימו טיסות ישירות לארץ על ידי חברת התעופה האיראנית, ומאוחר יותר גם על ידי "אל-על" (חוץ מתקופה קצרה שבה נותקו היחסים הדיפלומטיים).
- מסוף 1951 נפתח גם נתיב יבשתי-ימי: נסיעה באוטובוסים או ברכבות לדרום טורקיה, ומשם באניות לחיפה.
ראה פירוט: בגלוי ובסתר, עמ' 128-117.
7. השליחים הישראלים באיראן והעלייה ממנה
קשיי השליחים:
מבחר תשובות:
- הצורך לקשור יחסים תקינים עם השלטונות האיראניים כדי להסדיר כניסת יהודים מעיראק לאיראן ויציאת יהודים לישראל; חלופי שלטון הביאו לשינוי היחס ליהודים ולעלייה.
- צפיפות רבה והיעדר תנאים בסיסיים במקומות הקליטה; הצורך לטפל ביהודים במחנות (כלכלה, רפואה, חינוך וכד'), ובעיקר באלו ששהו מחוץ למחנות בשדה הפתוח, בבתי קברות, בבתי הכנסת וברחובות טהרן, והצורך לשכנע את השלטונות כי המצב זמני בלבד.
- בעיית הצעירים חייבי הגיוס.
- הצורך לקבוע סדרי עדיפויות לעלייה ואטיות תהליך העלייה גרמו למתחים קשים בין השליחים ובין המועמדים לעלייה - נגד השליחים נערכו הפגנות ואף איימו לפגוע בחייהם.
נתיבי העלייה:
מבחר תשובות:
- טיסות בחברות תעופה זרות דרך אירופה; ממרץ 1949 התקיימו טיסות ישירות לארץ על ידי חברת התעופה האיראנית, ומאוחר יותר גם על ידי "אל-על" (חוץ מתקופה קצרה שבה נותקו היחסים הדיפלומטיים).
- מסוף 1951 נפתח גם נתיב יבשתי-ימי: נסיעה באוטובוסים או ברכבות לדרום טורקיה, ומשם באניות לחיפה.
ראה פירוט: בגלוי ובסתר, עמ' 128-117.
השאלה הבאה
8. העלייה מלוב
ההכנות לעליית יהודי לוב:
מבחר תשובות
- ריכוז מהיר ויעיל בטריפולי של היהודים מהחלקים הפנימיים של לוב, תוך תיאום עם יהודי הכפרים והכנת לוח זמנים קפדני.
- היערכות מוקדמת בטריפולי לקליטת היהודים המפונים: שיכון, מזון, ביגוד, בריאות, חינוך ועוד.
- הסוכנות היהודית ארגנה את ההכנות לעלייה, ה ג'וינט מימן חלק מהטיפול בממתינים, ויהודים מקומיים עסקו במלאכה בפיקוח השליחים.
- השגת אישורי יציאה מלוב תוך תיאום עם השלטונות המקומיים ועם נציגי הסוכנות, והכנת תעודות מעבר ואשרות כניסה לישראל.
- הקמת ועדת עלייה מרכזית שוויסתה את העלייה, קבעה את הנהלים לקבלת אישורי עלייה, הפנתה לבדיקות רפואיות וסייעה בהשגת האישורים הנדרשים לעלייה ובמכירת הרכוש.
יחס ערביי לוב לעלייה:
מבחר תשובות:
- לפני מתן העצמאות ללוב גילו אישים בכירים במערכת הפוליטית בלוב יחס חיובי לעלייה, כנראה מתוך רצון שהעברת השלטון לידיהם תהיה חלקה ומהירה.
- לאחר מתן העצמאות הורשו היהודים לעזוב את לוב, אך מי שעזב לא הורשה לחזור.
- היו בלוב גם גורמים שהתנגדו לעלייה, משום שראו בה תגבור הכוח היהודי בישראל, או משום שחששו מפגיעה בכלכלה ובחברה עקב עזיבת היהודים, אך בפועל הם לא עשו דבר כדי למנוע את העלייה.
- היו גורמים שנהנו מיציאת היהודים משום שראו בכך הזדמנות להשתלט על תחומים כלכליים חדשים וליהנות ממחירי הנדל"ן שירדו.
- תמיכה ביהודים מצד נכבדים מוסלמים (לפחות מן השפה ולחוץ) לא מנעה מקרים של פגיעה ביהודים (רצח, שוד, חטיפת צעירות).
ראה פירוט: בגלוי ובסתר, עמ' 53-48, 59-58.
8. העלייה מלוב
ההכנות לעליית יהודי לוב:
מבחר תשובות
- ריכוז מהיר ויעיל בטריפולי של היהודים מהחלקים הפנימיים של לוב, תוך תיאום עם יהודי הכפרים והכנת לוח זמנים קפדני.
- היערכות מוקדמת בטריפולי לקליטת היהודים המפונים: שיכון, מזון, ביגוד, בריאות, חינוך ועוד.
- הסוכנות היהודית ארגנה את ההכנות לעלייה, ה ג'וינט מימן חלק מהטיפול בממתינים, ויהודים מקומיים עסקו במלאכה בפיקוח השליחים.
- השגת אישורי יציאה מלוב תוך תיאום עם השלטונות המקומיים ועם נציגי הסוכנות, והכנת תעודות מעבר ואשרות כניסה לישראל.
- הקמת ועדת עלייה מרכזית שוויסתה את העלייה, קבעה את הנהלים לקבלת אישורי עלייה, הפנתה לבדיקות רפואיות וסייעה בהשגת האישורים הנדרשים לעלייה ובמכירת הרכוש.
יחס ערביי לוב לעלייה:
מבחר תשובות:
- לפני מתן העצמאות ללוב גילו אישים בכירים במערכת הפוליטית בלוב יחס חיובי לעלייה, כנראה מתוך רצון שהעברת השלטון לידיהם תהיה חלקה ומהירה.
- לאחר מתן העצמאות הורשו היהודים לעזוב את לוב, אך מי שעזב לא הורשה לחזור.
- היו בלוב גם גורמים שהתנגדו לעלייה, משום שראו בה תגבור הכוח היהודי בישראל, או משום שחששו מפגיעה בכלכלה ובחברה עקב עזיבת היהודים, אך בפועל הם לא עשו דבר כדי למנוע את העלייה.
- היו גורמים שנהנו מיציאת היהודים משום שראו בכך הזדמנות להשתלט על תחומים כלכליים חדשים וליהנות ממחירי הנדל"ן שירדו.
- תמיכה ביהודים מצד נכבדים מוסלמים (לפחות מן השפה ולחוץ) לא מנעה מקרים של פגיעה ביהודים (רצח, שוד, חטיפת צעירות).
ראה פירוט: בגלוי ובסתר, עמ' 53-48, 59-58.
השאלה הבאה
9. מכיבוש קרקוב עד הקמת הגטו (ספטמבר 1939 - מרץ 1941)
א. תגובת יהודי קרקוב לכיבוד הגרמני:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
הדילמה של יהודי קרקוב היתה כיצד לנהוג בעקבות הכיבוש. האפשרויות שעמדו לפניהם היו:
- לברוח למזרח, לשטח שהוחזק על ידי ברית המועצות.
- להישאר בעיר ולהתמודד.
- להתנדב לצבא הפולני.
השיקולים שהשפיעו על התגובות:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- היו שמועות שהגרמנים מתנכלים לגברים יהודים, אך הגברים חששו להשאיר את משפחותיהם לבדן או את עסקיהם ללא השגחה.
- גברים ששירתו בצבא האוסטרי בתקופת מלחמת העולם הראשונה זכרו את היחס הסובלני ליהודים.
- משכילים יהודים מקרקוב שידעו גרמנית והכירו את התרבות הגרמנית, ראו בתעמולה של היטלר תעמולה בת-חלוף וסברו שאינה מתאימה לעם הגרמני.
- הפחד מפני רוסיה הסובייטית והשלטון הקומוניסטי הלא מוכר.
- היהודים אל תיארו לעצמם אפשרות של השמדה מוחלטת, ולא התייחסו בכובד ראש לאיומיו של היטלר.
- קשיים פיסיים ונפשיים של החיים תחת ברית המועצות - עוני וניתוק מהמשפחות.
- חוסר ודאות בנוגע למשך המלחמה.
ראה פירוט: פ' קראי, פנים רבות לגבורה: תולדות יהודי קרקוב בתקופת השואה, ירושלים תשס"ב, עמודים 17-15.
ב. צעדי הגרמנים נגד היהודים:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- הפרדה בין פולנים ליהודים - חובת ענידת סרט זרוע, הפרדה באמצעי התחבורה או איסור מוחלט על השימוש בהם, איסור על ביקור במוסדות תרבות פולניים.
- השפלת היהודים החרדים - בגלל חזותם הבולטת (גזיזת זקנים).
- חטיפת יהודים לעבודות כפייה - בעיקר אנשים שהיו לבושים היטב או יהודים חרדים.
- ב-26 באוקטובר 1939 פורסם צו מטעם ממשלת הגנרל גוברנמן, שהטיל עבודת כפייה על יהודים בני 60-12.
- גזרות כלכליות: אריזציה, חובת סימון עסקים יהודיים במגן דוד, שוד הרכוש היהודי בידי חיילים ואנשי S.S, חסימת כל חשבונות הבנק של יהודים, איסור מכירת רכוש יהודי או העברתו לבעלים לא יהודיים, פגיעה בבעלי מקצועות חופשיים, החרמת רכוש יהודי בידי השלטונות.
- חיסול מוחלט של מוסדות הדת, החינוך והתרבות היהודיים.
- הקמת היודנראט - מינוי בכפייה של מרק ביברשטיין לראש המועצה היהודית והתפקידים שהוטלו עליו.
- גירוש יהודי קרקוב, ממאי 1940 עד אוקטובר 1940.
ראה פירוט: פ' קראי, פנים רבות לגבורה, עמ' 34-17.
9. מכיבוש קרקוב עד הקמת הגטו (ספטמבר 1939 - מרץ 1941)
א. תגובת יהודי קרקוב לכיבוד הגרמני:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
הדילמה של יהודי קרקוב היתה כיצד לנהוג בעקבות הכיבוש. האפשרויות שעמדו לפניהם היו:
- לברוח למזרח, לשטח שהוחזק על ידי ברית המועצות.
- להישאר בעיר ולהתמודד.
- להתנדב לצבא הפולני.
השיקולים שהשפיעו על התגובות:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- היו שמועות שהגרמנים מתנכלים לגברים יהודים, אך הגברים חששו להשאיר את משפחותיהם לבדן או את עסקיהם ללא השגחה.
- גברים ששירתו בצבא האוסטרי בתקופת מלחמת העולם הראשונה זכרו את היחס הסובלני ליהודים.
- משכילים יהודים מקרקוב שידעו גרמנית והכירו את התרבות הגרמנית, ראו בתעמולה של היטלר תעמולה בת-חלוף וסברו שאינה מתאימה לעם הגרמני.
- הפחד מפני רוסיה הסובייטית והשלטון הקומוניסטי הלא מוכר.
- היהודים אל תיארו לעצמם אפשרות של השמדה מוחלטת, ולא התייחסו בכובד ראש לאיומיו של היטלר.
- קשיים פיסיים ונפשיים של החיים תחת ברית המועצות - עוני וניתוק מהמשפחות.
- חוסר ודאות בנוגע למשך המלחמה.
ראה פירוט: פ' קראי, פנים רבות לגבורה: תולדות יהודי קרקוב בתקופת השואה, ירושלים תשס"ב, עמודים 17-15.
ב. צעדי הגרמנים נגד היהודים:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- הפרדה בין פולנים ליהודים - חובת ענידת סרט זרוע, הפרדה באמצעי התחבורה או איסור מוחלט על השימוש בהם, איסור על ביקור במוסדות תרבות פולניים.
- השפלת היהודים החרדים - בגלל חזותם הבולטת (גזיזת זקנים).
- חטיפת יהודים לעבודות כפייה - בעיקר אנשים שהיו לבושים היטב או יהודים חרדים.
- ב-26 באוקטובר 1939 פורסם צו מטעם ממשלת הגנרל גוברנמן, שהטיל עבודת כפייה על יהודים בני 60-12.
- גזרות כלכליות: אריזציה, חובת סימון עסקים יהודיים במגן דוד, שוד הרכוש היהודי בידי חיילים ואנשי S.S, חסימת כל חשבונות הבנק של יהודים, איסור מכירת רכוש יהודי או העברתו לבעלים לא יהודיים, פגיעה בבעלי מקצועות חופשיים, החרמת רכוש יהודי בידי השלטונות.
- חיסול מוחלט של מוסדות הדת, החינוך והתרבות היהודיים.
- הקמת היודנראט - מינוי בכפייה של מרק ביברשטיין לראש המועצה היהודית והתפקידים שהוטלו עליו.
- גירוש יהודי קרקוב, ממאי 1940 עד אוקטובר 1940.
ראה פירוט: פ' קראי, פנים רבות לגבורה, עמ' 34-17.
השאלה הבאה
10. תנועת "החלוץ הלוחם" בגטו קרקוב
א. ויתור אנשי "החלוץ הלוחם" על מרד בתוך הגטו:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- האחריות הקולקטיבית, הפחד של חברי המחתרת מענישה קולקטיבית של כל תושבי הגטו במקרה של כישלון.
- המצב הטופוגרפי וצורת המבנים בגטו: גלוי לעיני הגרמנים וללא מקומות מסתור.
- הרכב האוכלוסייה בגטו: רובם היו פליטים והייתה תחלופה מתמדת עקב הגירושים, ולכן נוצר קושי בגיבוש האנשים ופחד מפני מלשינים.
- היעדר נשק ואמצעים, וקשר רופף עם המחתרת הפולנית.
ראה פירוט, קראי, פנים רבות לגבורה, עמ' 77-76.
ב. ההיערכות החדשה של "החלוץ הלוחם":
דוגמאות לתשובות אפשריות:
ההחלטה הייתה לפתוח בפעולות נגד הגרמנים תוך העמדת פנים כלא יהודים.
הפעולות:
- סימק דרנגר ארגן את המשרד הנייד להפקת תעודות אריות מזויפות.
- הברחת נשק מוורשה.
- חלוקת חברי הארגון לחוליות בנות חמישה חברים כל אחת.
- ניסיון להתחבר עם הפפ"ר ביער - התנפצות "אגדת היער".
- חידוש השיחות עם ה"איסקרא", ותחילת ביצוע פעולות משותפות: פשיטות על מתקנים גרמניים ותקיפת גרמנים.
- פעולת "ציגנריה".
ראה פירוט: קראי, פנים רבות לגבורה, עמ' 78-77, 91-88.
10. תנועת "החלוץ הלוחם" בגטו קרקוב
א. ויתור אנשי "החלוץ הלוחם" על מרד בתוך הגטו:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- האחריות הקולקטיבית, הפחד של חברי המחתרת מענישה קולקטיבית של כל תושבי הגטו במקרה של כישלון.
- המצב הטופוגרפי וצורת המבנים בגטו: גלוי לעיני הגרמנים וללא מקומות מסתור.
- הרכב האוכלוסייה בגטו: רובם היו פליטים והייתה תחלופה מתמדת עקב הגירושים, ולכן נוצר קושי בגיבוש האנשים ופחד מפני מלשינים.
- היעדר נשק ואמצעים, וקשר רופף עם המחתרת הפולנית.
ראה פירוט, קראי, פנים רבות לגבורה, עמ' 77-76.
ב. ההיערכות החדשה של "החלוץ הלוחם":
דוגמאות לתשובות אפשריות:
ההחלטה הייתה לפתוח בפעולות נגד הגרמנים תוך העמדת פנים כלא יהודים.
הפעולות:
- סימק דרנגר ארגן את המשרד הנייד להפקת תעודות אריות מזויפות.
- הברחת נשק מוורשה.
- חלוקת חברי הארגון לחוליות בנות חמישה חברים כל אחת.
- ניסיון להתחבר עם הפפ"ר ביער - התנפצות "אגדת היער".
- חידוש השיחות עם ה"איסקרא", ותחילת ביצוע פעולות משותפות: פשיטות על מתקנים גרמניים ותקיפת גרמנים.
- פעולת "ציגנריה".
ראה פירוט: קראי, פנים רבות לגבורה, עמ' 78-77, 91-88.
השאלה הבאה
11. דרך הקמת גטו קרקוב:
מבחר תשובות:
התקופה:
- הגטו הוקם במרץ 1941, בזמן שרוב האוכלוסייה היהודית בפולין כבר רוכזה בגטאות.
- היהודים רוכזו לאחר תהליך שקדם לו גירוש מהעיר עצמה.
מיקום:
- הגטו הוקם ברובע פודגוז'ה שאינו נמצא במרכז העיר.
- קרקוב נקבעה על ידי הגרמנים כבירת הגנרל גוברנמן, ולכן לחזות העיר הייתה חשיבות.
- האוכלוסייה הפולנית שהתגוררה ברובע נאלצה לעזוב.
- מספר הבתים שהוקצו היה מצומצם.
תפקידי היודנראט:
- חברי היודנראט היו השליטים המדומים, כשבפועל נוהל הגטו על ידי הרשויות הגרמניות.
- היודנראט נדרש למלא את פקודות הגרמנים ועם זאת לדאוג לצרכים של האוכלוסייה היהודית.
- ועדת הדיור של היודנראט הייתה אחראית לחלוקת הדירות בגטו.
- היודנראט פעל להקמת גופים חיוניים בתחום התברואה והבריאות: בגטו הוקמו ארבעה בתי חולים ומחלקה לעזרה סוציאלית, וניתן סיוע באוכל וטיפול בילדים יתומים.
- היודנראט נעזר במשטרה היהודית כדי לפקח על הסדר.
- ליודנראט היה תקציב שמומן ממסים שהוטלו אל היהודים, מתרומות ומאספקת כוח עבודה לצבא ולמוסדות גרמניים.
ראה פירוט: קראי, פנים רבות לגבורה, עמ' 43-36.
11. דרך הקמת גטו קרקוב:
מבחר תשובות:
התקופה:
- הגטו הוקם במרץ 1941, בזמן שרוב האוכלוסייה היהודית בפולין כבר רוכזה בגטאות.
- היהודים רוכזו לאחר תהליך שקדם לו גירוש מהעיר עצמה.
מיקום:
- הגטו הוקם ברובע פודגוז'ה שאינו נמצא במרכז העיר.
- קרקוב נקבעה על ידי הגרמנים כבירת הגנרל גוברנמן, ולכן לחזות העיר הייתה חשיבות.
- האוכלוסייה הפולנית שהתגוררה ברובע נאלצה לעזוב.
- מספר הבתים שהוקצו היה מצומצם.
תפקידי היודנראט:
- חברי היודנראט היו השליטים המדומים, כשבפועל נוהל הגטו על ידי הרשויות הגרמניות.
- היודנראט נדרש למלא את פקודות הגרמנים ועם זאת לדאוג לצרכים של האוכלוסייה היהודית.
- ועדת הדיור של היודנראט הייתה אחראית לחלוקת הדירות בגטו.
- היודנראט פעל להקמת גופים חיוניים בתחום התברואה והבריאות: בגטו הוקמו ארבעה בתי חולים ומחלקה לעזרה סוציאלית, וניתן סיוע באוכל וטיפול בילדים יתומים.
- היודנראט נעזר במשטרה היהודית כדי לפקח על הסדר.
- ליודנראט היה תקציב שמומן ממסים שהוטלו אל היהודים, מתרומות ומאספקת כוח עבודה לצבא ולמוסדות גרמניים.
ראה פירוט: קראי, פנים רבות לגבורה, עמ' 43-36.
השאלה הבאה
12. המאבק על הקיום של יהודי קרקוב:
מבחר תשובות:
- הברחת מזון תוך סיכון אישי רב, על ידי קבוצות ויחידים.
- עזרה הדדית: מטבחים ציבוריים, תרומות מחו"ל ומתוך הגטו.
- גבורת הילדים ותושייתם בהשגת מזון.
- סיוע הרוקח פאנקייוויץ' באספקת מזון ותרופות לגטו.
- מאבק להשגת מקום עבודה שהקנה זכות לקבל מזון.
המאבק על העבודה:
- מאבק להשגת מקום עבודה: ללא אישורי עבודה וללא "קנקרטה" לא יכלו לקבל תלושי מזון.
- המאמצים להשיג מקומות עבודה "טובים" בגטו או מחוץ לו.
- יוזמות היודנראט וארגון בעלי מלאכה יהודים להקמת מפעלים בגטו.
- צמיחת "אריסטוקרטיה" חדשה של ספסרים ומלשינים.
- עבודות כפייה שאורגנו על ידי היודנראט.
המאבק על התקווה:
- שמירה על צלם אנוש וצלם יהודי בפעילות תרבותית וחינוכית.
- חיי דת ולימודי קודש בהסתר.
- הקמת גני ילדים, בתי יתומים וכיתות לימוד ביוזמה פרטית של מחנכים, הורים ותלמידים, תוך מאמץ לספק לצעירים מעט מחיי הנפש והרוח.
- קיום קשרים עם העולם שמחוץ לגטו באמצעות בית המרקחת של פאנקייוויץ': מפגשים ועיתונות אסורה.
- קיום אירועי תרבות פרטיים וציבוריים: ערבי שירה וקונצרטים (דמותו של מרדכי גבירטיג), כתיבת שירים וזכרונות.
- פעילות פנאי: ספרים, בתי קפה, מפגשים חברתיים.
ראה פירוט: קראי, פנים רבות לגבורה, עמ' 56-45.
12. המאבק על הקיום של יהודי קרקוב:
מבחר תשובות:
- הברחת מזון תוך סיכון אישי רב, על ידי קבוצות ויחידים.
- עזרה הדדית: מטבחים ציבוריים, תרומות מחו"ל ומתוך הגטו.
- גבורת הילדים ותושייתם בהשגת מזון.
- סיוע הרוקח פאנקייוויץ' באספקת מזון ותרופות לגטו.
- מאבק להשגת מקום עבודה שהקנה זכות לקבל מזון.
המאבק על העבודה:
- מאבק להשגת מקום עבודה: ללא אישורי עבודה וללא "קנקרטה" לא יכלו לקבל תלושי מזון.
- המאמצים להשיג מקומות עבודה "טובים" בגטו או מחוץ לו.
- יוזמות היודנראט וארגון בעלי מלאכה יהודים להקמת מפעלים בגטו.
- צמיחת "אריסטוקרטיה" חדשה של ספסרים ומלשינים.
- עבודות כפייה שאורגנו על ידי היודנראט.
המאבק על התקווה:
- שמירה על צלם אנוש וצלם יהודי בפעילות תרבותית וחינוכית.
- חיי דת ולימודי קודש בהסתר.
- הקמת גני ילדים, בתי יתומים וכיתות לימוד ביוזמה פרטית של מחנכים, הורים ותלמידים, תוך מאמץ לספק לצעירים מעט מחיי הנפש והרוח.
- קיום קשרים עם העולם שמחוץ לגטו באמצעות בית המרקחת של פאנקייוויץ': מפגשים ועיתונות אסורה.
- קיום אירועי תרבות פרטיים וציבוריים: ערבי שירה וקונצרטים (דמותו של מרדכי גבירטיג), כתיבת שירים וזכרונות.
- פעילות פנאי: ספרים, בתי קפה, מפגשים חברתיים.
ראה פירוט: קראי, פנים רבות לגבורה, עמ' 56-45.
השאלה הבאה
13. יוזמות צבאיות של ישראל בנגב ובגליל והסכמי שבתית הנשק
א. "מבצע יואב" ו"מבצע חירם" - מטרות ותוצאות
דוגמאות לתשובות אפשריות:
מטרות "מבצע יואב":
- לבטל את הנתק שיצר הצבא המצרי בין הנגב לבין שאר חלקי מדינות ישראל.
- ישראל קיוותה ליצור עובדות חדשות באמצעות מבצע צבאי, ובכך למנוע את ביצוע תכניתו של ברנאדוט, שליח האו"ם, לקריעת הנגב ממדינת ישראל.
תוצאות "מבצע יואב":
- שבירת החיץ המצרי בין הנגב לצפון הארץ ופריצת הדרך לנגב.
- כיבוש באר שבע.
- ניתוק הכוחות המצריים באזור חברון ובאזור בית לחם משאר חלקי הצבא המצרי.
- הבטחת בסיס להשתלטות על דרום מדבר יהודה, הנגב והערבה עד אילת.
מטרת "מבצע חירם":
- טיהור הגליל מהכוחות הערביים השונים שפלשו לשטח מדינת ישראל.
תוצאות "מבצע חירם":
- גירוש צבא ההצלה של קאוקג'י וכוחות לבנון מתחום מדינת ישראל.
- כיבוש 14 כפרים לבנוניים.
ראה פירוט: מ' פעיל, עצמאות: תש"ח-תש"ט, תל-אביב: האוניברסיטה המשודרת, 1990, עמ' 82-77.
ב. בעיות בעקבות הסכמי שביתת הנשק
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- ניסוחים המשתמעים לשני פנים בנוגע למטרות ההסכם ("לסייע להחזיר שלום של קבע בארץ ישראל" אינו בהכרח שלום של קבע בין מדינות ערב למדינת ישראל וכד').
- האזורים המפורזים והאיסור על החזקת כוחות צבא גדולים משני צדי הקו הירוק בנקודות אחרות.
- הסכמי שביתת הנשק לא כללו פתרון מוסכם של בעיית הפליטים הפלסטינים, נושא שהפך לבעיה חמורה בשנים שלאחר מכן.
ראה פירוט: פעיל, עצמאות: תש"ח-תש"ט, עמ' 115-110.
הנחיות לחלוקת הנקודות
יש לזכות במלוא הנקודות עבור הסבר שתי בעיות (60% + 40%).
13. יוזמות צבאיות של ישראל בנגב ובגליל והסכמי שבתית הנשק
א. "מבצע יואב" ו"מבצע חירם" - מטרות ותוצאות
דוגמאות לתשובות אפשריות:
מטרות "מבצע יואב":
- לבטל את הנתק שיצר הצבא המצרי בין הנגב לבין שאר חלקי מדינות ישראל.
- ישראל קיוותה ליצור עובדות חדשות באמצעות מבצע צבאי, ובכך למנוע את ביצוע תכניתו של ברנאדוט, שליח האו"ם, לקריעת הנגב ממדינת ישראל.
תוצאות "מבצע יואב":
- שבירת החיץ המצרי בין הנגב לצפון הארץ ופריצת הדרך לנגב.
- כיבוש באר שבע.
- ניתוק הכוחות המצריים באזור חברון ובאזור בית לחם משאר חלקי הצבא המצרי.
- הבטחת בסיס להשתלטות על דרום מדבר יהודה, הנגב והערבה עד אילת.
מטרת "מבצע חירם":
- טיהור הגליל מהכוחות הערביים השונים שפלשו לשטח מדינת ישראל.
תוצאות "מבצע חירם":
- גירוש צבא ההצלה של קאוקג'י וכוחות לבנון מתחום מדינת ישראל.
- כיבוש 14 כפרים לבנוניים.
ראה פירוט: מ' פעיל, עצמאות: תש"ח-תש"ט, תל-אביב: האוניברסיטה המשודרת, 1990, עמ' 82-77.
ב. בעיות בעקבות הסכמי שביתת הנשק
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- ניסוחים המשתמעים לשני פנים בנוגע למטרות ההסכם ("לסייע להחזיר שלום של קבע בארץ ישראל" אינו בהכרח שלום של קבע בין מדינות ערב למדינת ישראל וכד').
- האזורים המפורזים והאיסור על החזקת כוחות צבא גדולים משני צדי הקו הירוק בנקודות אחרות.
- הסכמי שביתת הנשק לא כללו פתרון מוסכם של בעיית הפליטים הפלסטינים, נושא שהפך לבעיה חמורה בשנים שלאחר מכן.
ראה פירוט: פעיל, עצמאות: תש"ח-תש"ט, עמ' 115-110.
הנחיות לחלוקת הנקודות
יש לזכות במלוא הנקודות עבור הסבר שתי בעיות (60% + 40%).
השאלה הבאה
14. שאלת ירושלים ותכנית החלוקה של ארץ-ישראל (1938-1936)
א. ירושלים בתכנית החלוקה של ועדת פיל:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- תוקם יחידה מדינית של "ירושלים רבתי" שתופרד מהמדינה היהודית ומהמדינה הערבית, ותהיה תחת שלטון מנדטורי בריטי.
- שטח ירושלים רבתי יכלול את העיר ירושלים, עיירות בסביבותיה - בית לחם, בית ג'אלה ובית סחור, ומספר גדול של כפרים ערביים מצפון, ממזרח ומדרום לירושלים.
- מסדרון יבשתי רחב יעבור בשטח המדינה היהודית ויחבר את העיר לים התיכון בעיר הנמל יפו, שתהיה מובלעת ערבית במדינה היהודית. המסדרון יכלול את הכביש ואת מסילת הברזל מירושלים ליפו ואת הערים רמלה ולוד.
ראה פירוט: מ' גולני, ציון בציונות: המדיניות הציונית בשאלת ירושלים 1949-1937, תל-אביב: האוניברסיטה המשודרת, 1992, עמ' 22, 28.
ב. נימוקי ההתנגדות הציונית לסעיף ירושלים.
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- בירושלים נמצא אחד הריכוזים הגדולים של היהודים בארץ ישראל, והשארתם מחוץ לגבולות המדינה היהודית מנוגדת להיגיון.
- הסכמה של המנהיגות הציונית למדינה יהודית שלא תכלול את ירושלים, תגרום למלחמת אחים, לפילוג בעם ולנטישת התנועה הציונית.
- המדינה היהודית החדשה צפויה לעמוד מול טרור יהודי וערבי כאחד, ורק ירושלים בשלטון יהודי יכולה ללכד את העם היהודי מאחורי התנועה הציונית ולסייע בהתמודדות עם פורענויות אלו.
- "מדינה יהודית - אין בה קסם בלי ירושלים": הקשר היהודי לירושלים הוא ייחודי ואינו רציונלי; בלי ירושלים, אין סיכוי שהעם היהודי יתמוך בתכנית החלוקה.
- ירושלים חשובה באופן עקרוני - ללא ירושלים, ארץ ישראל היא רק עוד גטו יהודי.
ראה פירוט: מ' גולני, ציון בציונות, עמ' 23, 26-25.
14. שאלת ירושלים ותכנית החלוקה של ארץ-ישראל (1938-1936)
א. ירושלים בתכנית החלוקה של ועדת פיל:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- תוקם יחידה מדינית של "ירושלים רבתי" שתופרד מהמדינה היהודית ומהמדינה הערבית, ותהיה תחת שלטון מנדטורי בריטי.
- שטח ירושלים רבתי יכלול את העיר ירושלים, עיירות בסביבותיה - בית לחם, בית ג'אלה ובית סחור, ומספר גדול של כפרים ערביים מצפון, ממזרח ומדרום לירושלים.
- מסדרון יבשתי רחב יעבור בשטח המדינה היהודית ויחבר את העיר לים התיכון בעיר הנמל יפו, שתהיה מובלעת ערבית במדינה היהודית. המסדרון יכלול את הכביש ואת מסילת הברזל מירושלים ליפו ואת הערים רמלה ולוד.
ראה פירוט: מ' גולני, ציון בציונות: המדיניות הציונית בשאלת ירושלים 1949-1937, תל-אביב: האוניברסיטה המשודרת, 1992, עמ' 22, 28.
ב. נימוקי ההתנגדות הציונית לסעיף ירושלים.
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- בירושלים נמצא אחד הריכוזים הגדולים של היהודים בארץ ישראל, והשארתם מחוץ לגבולות המדינה היהודית מנוגדת להיגיון.
- הסכמה של המנהיגות הציונית למדינה יהודית שלא תכלול את ירושלים, תגרום למלחמת אחים, לפילוג בעם ולנטישת התנועה הציונית.
- המדינה היהודית החדשה צפויה לעמוד מול טרור יהודי וערבי כאחד, ורק ירושלים בשלטון יהודי יכולה ללכד את העם היהודי מאחורי התנועה הציונית ולסייע בהתמודדות עם פורענויות אלו.
- "מדינה יהודית - אין בה קסם בלי ירושלים": הקשר היהודי לירושלים הוא ייחודי ואינו רציונלי; בלי ירושלים, אין סיכוי שהעם היהודי יתמוך בתכנית החלוקה.
- ירושלים חשובה באופן עקרוני - ללא ירושלים, ארץ ישראל היא רק עוד גטו יהודי.
ראה פירוט: מ' גולני, ציון בציונות, עמ' 23, 26-25.
השאלה הבאה
15. תכנית הפלישה לארץ ישראל
תכנית הפלישה:
מבחר תשובות:
- פלישת צבאות ירדן, עיראק, סוריה ולבנון, עם כוחות "צבא ההצלה" של קאוקג'י.
- לצבא מצרים נועד תפקיד של ביום מתקפה לצורך הסחה.
- פלישת צבאות ערב תתמקד בצפון מזרח הארץ, על מנת לנתק אזור זה משאר חלקי המדינה היהודית.
- לא ידועות התכניות בנוגע להמשך הפלישה.
השינויים בביצוע התכנית:
מבחר תשובות
- הצבא המצרי השתתף בפלישה בשני צירי התקדמות: האחד לאורך החוף, והשני מדרום, לכיוון חברון וירושלים.
- הצבא הירדני פלש לגדה המערבית, התקיף את ירושלים מצפון וממזרח, וממנה פנה אל עבר לב השטח היהודי, דרך רמלה ולוד, לכיוון תל-אביב.
- הצבא העיראקי פנה, לאחר כישלון התקפתו על קיבוץ גשר, לאזור השומרון, מג'נין ועד כפר קאסם.
ראה פירוט: פעיל, עצמאות: תש"ח-תש"ט, עמ' 62-58.
15. תכנית הפלישה לארץ ישראל
תכנית הפלישה:
מבחר תשובות:
- פלישת צבאות ירדן, עיראק, סוריה ולבנון, עם כוחות "צבא ההצלה" של קאוקג'י.
- לצבא מצרים נועד תפקיד של ביום מתקפה לצורך הסחה.
- פלישת צבאות ערב תתמקד בצפון מזרח הארץ, על מנת לנתק אזור זה משאר חלקי המדינה היהודית.
- לא ידועות התכניות בנוגע להמשך הפלישה.
השינויים בביצוע התכנית:
מבחר תשובות
- הצבא המצרי השתתף בפלישה בשני צירי התקדמות: האחד לאורך החוף, והשני מדרום, לכיוון חברון וירושלים.
- הצבא הירדני פלש לגדה המערבית, התקיף את ירושלים מצפון וממזרח, וממנה פנה אל עבר לב השטח היהודי, דרך רמלה ולוד, לכיוון תל-אביב.
- הצבא העיראקי פנה, לאחר כישלון התקפתו על קיבוץ גשר, לאזור השומרון, מג'נין ועד כפר קאסם.
ראה פירוט: פעיל, עצמאות: תש"ח-תש"ט, עמ' 62-58.
השאלה הבאה
16. ההכרזה על ירושלים כעל בירת ישראל:
מבחר תשובות:
- בן גוריון ראה בהחלטה המחודשת של עצרת האו"ם מ-9 בדצמבר 1949 על בינאום ירושלים איום קיומי על ישראל; הוא חשש כי ההחלטה תבטל את כל הישגיה של ישראל במלחמת העצמאות ותהווה תקדים לתביעות נוספות של האו"ם, כמו נסיגה מכל השטחים שאינם כלולים בתכנית החלוקה או פתרון הומניטרי של בעיית הפליטים על חשבון ישראל.
- בן-גוריון חשש שהיעדר החלטה חיובית בעניין יגרום לקרע ולפילוג בעם בשעה רגישה.
- בן גוריון העדיף להגיע להחלטה ולא להישאר במצב של עמימות, העלולה לגרום גם לאבדן ירושלים וגם לאבדן התמיכה הבין-לאומית.
- בן גוריון שיער כי התגובה האמריקנית תהיה עמומה ולא מזיקה.
ראה פירוט: מ' גולני, ציון בציונות, עמ' 136-135.
16. ההכרזה על ירושלים כעל בירת ישראל:
מבחר תשובות:
- בן גוריון ראה בהחלטה המחודשת של עצרת האו"ם מ-9 בדצמבר 1949 על בינאום ירושלים איום קיומי על ישראל; הוא חשש כי ההחלטה תבטל את כל הישגיה של ישראל במלחמת העצמאות ותהווה תקדים לתביעות נוספות של האו"ם, כמו נסיגה מכל השטחים שאינם כלולים בתכנית החלוקה או פתרון הומניטרי של בעיית הפליטים על חשבון ישראל.
- בן-גוריון חשש שהיעדר החלטה חיובית בעניין יגרום לקרע ולפילוג בעם בשעה רגישה.
- בן גוריון העדיף להגיע להחלטה ולא להישאר במצב של עמימות, העלולה לגרום גם לאבדן ירושלים וגם לאבדן התמיכה הבין-לאומית.
- בן גוריון שיער כי התגובה האמריקנית תהיה עמומה ולא מזיקה.
ראה פירוט: מ' גולני, ציון בציונות, עמ' 136-135.
השאלה הבאה
17. הליברליזם הכלכלי וביקורתו של קרל מרקס על השיטה
א. עקרונות היסוד של הליברליזם הכלכלי:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- יש לאפשר חופש פעולה ליוזמה הפרטית, כי רק היא תגרום לגילוי מיטבי של המאמץ היצרני של הפרט, וכך תביא לפיתוח המשאבים העומדים לרשות החברה, לקדמה ושכלול טכנולוגי, לתגליות ולהמצאות.
- חופש בחירת מקצוע, חופש תעסוקה ותנועה.
- ויסות השוק מאליו על ידי היצע וביקוש.
- התמחות המדינות בענפים ההולמים את הנתונים הטבעיים שלהן והתנגדות לאוטרקיה.
- אי התערבות המדינה בכלכלה (על ידי מיסוי, מכסי מגן וכד').
- על המדינה לדאוג לשמירת הביטחון הפנימי והחיצוני ולהקמת מפעלים שלחברה יש עניין בהם, אך לאו דווקא לכל פרט.
- חופש ההתאגדות והשביתה: התרת פעילותם של ארגוני פועלים.
ראה פירוט: חירות ושוויון: נושא בחירה בהיסטוריה לחטיבה העליונה, תשמ"ג, מקורות בעמ' 46-43.
ב. ביקורתו של קרל מרקס על הליברליזם הכלכלי:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- ההכרח שבנפילת המשטר הקפיטליסטי נעוץ במבנה הפנימי שלו, שכן בעלי אמצעי הייצור מקטינים את השכר לעובדים כדי להגדיל את רווחיהם (חוק העודף).
- הפער בין כושר הייצור הגבוה של המפעלים לבין כוח הקנייה של השוק גורם למשברים כלכליים, ואלה מביאים להתמוטטות המשטר הכלכלי כולו.
- התחרות בין בעלי אמצעי הייצור גורמת לריכוז אמצעי הייצור ולהקטנת ההון, להגברת האבטלה ולהורדת שכר העבודה.
- לפרולטריון אין מה להפסיד במאבקו נגד השיטה הכלכלית הקיימת, והוא אנוס לפנות לדרך המהפכה.
- התפתחות התעשייה, ירידת השכר, הקטנת כוח הקנייה של השוק ותגובת הפועלים, גורמים להרס של הבורגנות ויביאו לכיליונה.
ראה פירוט: חירות ושוויון, מקורות בעמ' 72-63.
17. הליברליזם הכלכלי וביקורתו של קרל מרקס על השיטה
א. עקרונות היסוד של הליברליזם הכלכלי:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- יש לאפשר חופש פעולה ליוזמה הפרטית, כי רק היא תגרום לגילוי מיטבי של המאמץ היצרני של הפרט, וכך תביא לפיתוח המשאבים העומדים לרשות החברה, לקדמה ושכלול טכנולוגי, לתגליות ולהמצאות.
- חופש בחירת מקצוע, חופש תעסוקה ותנועה.
- ויסות השוק מאליו על ידי היצע וביקוש.
- התמחות המדינות בענפים ההולמים את הנתונים הטבעיים שלהן והתנגדות לאוטרקיה.
- אי התערבות המדינה בכלכלה (על ידי מיסוי, מכסי מגן וכד').
- על המדינה לדאוג לשמירת הביטחון הפנימי והחיצוני ולהקמת מפעלים שלחברה יש עניין בהם, אך לאו דווקא לכל פרט.
- חופש ההתאגדות והשביתה: התרת פעילותם של ארגוני פועלים.
ראה פירוט: חירות ושוויון: נושא בחירה בהיסטוריה לחטיבה העליונה, תשמ"ג, מקורות בעמ' 46-43.
ב. ביקורתו של קרל מרקס על הליברליזם הכלכלי:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- ההכרח שבנפילת המשטר הקפיטליסטי נעוץ במבנה הפנימי שלו, שכן בעלי אמצעי הייצור מקטינים את השכר לעובדים כדי להגדיל את רווחיהם (חוק העודף).
- הפער בין כושר הייצור הגבוה של המפעלים לבין כוח הקנייה של השוק גורם למשברים כלכליים, ואלה מביאים להתמוטטות המשטר הכלכלי כולו.
- התחרות בין בעלי אמצעי הייצור גורמת לריכוז אמצעי הייצור ולהקטנת ההון, להגברת האבטלה ולהורדת שכר העבודה.
- לפרולטריון אין מה להפסיד במאבקו נגד השיטה הכלכלית הקיימת, והוא אנוס לפנות לדרך המהפכה.
- התפתחות התעשייה, ירידת השכר, הקטנת כוח הקנייה של השוק ותגובת הפועלים, גורמים להרס של הבורגנות ויביאו לכיליונה.
ראה פירוט: חירות ושוויון, מקורות בעמ' 72-63.
השאלה הבאה
18. חירות ושוויון בתקופת המהפכה הצרפתית
א. עקרונות החירות והשוויון לפי "הצהרת זכויות האדם והאזרח":
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- הצהרת זכויות האדם והאזרח מייצגת תפיסה ליברלית אינדיבידואליסטית כללית. החופש והשוויון הם זכויות טבעיות מולדות, ואין אפשרות לשלול אותן.
חירות:
- החופש משעבוד.
- חופש הדעה, הביטוי, הדת וההתאגדות.
- החופש לעשות כל דבר שאינו פוגע בזולת ולהימנע מעשיית דבר שהחוק אינו מחייב.
שוויון:
- ביטול זכויות היתר.
- שוויון בזכויות ובחובות בפני החוק.
- שוויון בהזדמנויות.
ראה פירוט: חירות ושוויון, מקורות בעמ' 7-4.
ב. עקרונות החירות לפי רובספייר:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- רק במצב שבו מתקיים "שלטון המידות הטובות" אפשר להבטיח חירות.
- החירות היא מערכת ערכים אובייקטיבית ולא רק חופש מכפייה.
שלטון המהפכה והטרור נתפסים כעריצות של החירות, ולכן הם מוסריים.
- על האדם להקריב את האינטרסים שלו לטובת הכלל. רצון הכלל מחליף את האינדיבידואליזם, וליחיד אין חירות לממש את האינטרסים שלו על חשבון הכלל.
ראה פירוט: חירות ושוויון, מקורות בעמ' 15-8.
18. חירות ושוויון בתקופת המהפכה הצרפתית
א. עקרונות החירות והשוויון לפי "הצהרת זכויות האדם והאזרח":
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- הצהרת זכויות האדם והאזרח מייצגת תפיסה ליברלית אינדיבידואליסטית כללית. החופש והשוויון הם זכויות טבעיות מולדות, ואין אפשרות לשלול אותן.
חירות:
- החופש משעבוד.
- חופש הדעה, הביטוי, הדת וההתאגדות.
- החופש לעשות כל דבר שאינו פוגע בזולת ולהימנע מעשיית דבר שהחוק אינו מחייב.
שוויון:
- ביטול זכויות היתר.
- שוויון בזכויות ובחובות בפני החוק.
- שוויון בהזדמנויות.
ראה פירוט: חירות ושוויון, מקורות בעמ' 7-4.
ב. עקרונות החירות לפי רובספייר:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- רק במצב שבו מתקיים "שלטון המידות הטובות" אפשר להבטיח חירות.
- החירות היא מערכת ערכים אובייקטיבית ולא רק חופש מכפייה.
שלטון המהפכה והטרור נתפסים כעריצות של החירות, ולכן הם מוסריים.
- על האדם להקריב את האינטרסים שלו לטובת הכלל. רצון הכלל מחליף את האינדיבידואליזם, וליחיד אין חירות לממש את האינטרסים שלו על חשבון הכלל.
ראה פירוט: חירות ושוויון, מקורות בעמ' 15-8.
השאלה הבאה
19. השוויון על פי "קבוצת השווים" של באבף:
מבחר תשובות:
- השוויון הוא שוויון אמיתי (חברה על-מעמדית), ולא רק שוויון הזדמנויות.
- "השוויון הממשי" כערך מוחלט, הקודם לזכויותיו וחירויותיו של האדם ומתיר למדינה להשתמש באמצעי כפייה כלפי אזרחיה.
- ייעלם הרוע, שכן לאיש לא יהיה עניין לפגוע באחר.
הדרך להשגת השוויון:
מבחר תשובות
- דרושה הלאמה של כל הקניין הפרטי ושל כל אמצעי הייצור.
- כל אדם יקבל לפי צרכיו.
- תובטח רווחה לכול.
ראה פירוט: חירות ושוויון, מקורות בעמ' 22-19.
19. השוויון על פי "קבוצת השווים" של באבף:
מבחר תשובות:
- השוויון הוא שוויון אמיתי (חברה על-מעמדית), ולא רק שוויון הזדמנויות.
- "השוויון הממשי" כערך מוחלט, הקודם לזכויותיו וחירויותיו של האדם ומתיר למדינה להשתמש באמצעי כפייה כלפי אזרחיה.
- ייעלם הרוע, שכן לאיש לא יהיה עניין לפגוע באחר.
הדרך להשגת השוויון:
מבחר תשובות
- דרושה הלאמה של כל הקניין הפרטי ושל כל אמצעי הייצור.
- כל אדם יקבל לפי צרכיו.
- תובטח רווחה לכול.
ראה פירוט: חירות ושוויון, מקורות בעמ' 22-19.
השאלה הבאה
20. הנימוקים בעד ונגד מדינת רווחה
בעד מדינת רווחה:
מבחר תשובות:
- המדינה יכולה להגן על האזרחים החלשים ולכן היא מחויבת לעשות כך.
- המדינה מאפשרת מתן הזדמנויות שוות לכול.
- מדינת רווחה תורמת לצמצום האבטלה, להגדלת שעות הפנאי ולמיסוי פרוגרסיבי צודק יותר.
- בחברה התעשייתית המודרנית איבוד החברה והקהילה את היכולת לתמוך בפרט, ונוצרת תלות הולכת וגוברת במקום העבודה. בחברה שכזו ממלאת מדינת הרווחה תפקידים חיוניים בתמיכה באוכלוסייה ובמתן ביטחון סוציאלי.
קשייה של קבוצה אחת באוכלוסייה הם סכנה לקבוצות האחרות, ולכן מוצדק ונחוץ להטיל מסים גם על מי שאינם נזקקים לתמיכת המדינה כדי לסייע לאחרים.
למדיניות מדינת הרווחה יש הישגים רבים וחלק לא מבוטל בשגשוגה החומרי של המדינה.
העולם כיום תובע עוד ועוד תיאום כלכלי בין המדינות ועזרה לארצות העולם השלישי.
נגד מדינת רווחה:
מבחר תשובות:
- המדינה תומכת בחלשים על חשבון החרוצים והיעילים.
- השכבות החלשות מאבדות את הרצון להתאמץ ולעבוד כדי לשפר את מצבן, וכך גוברת הבטלה.
- נוצר מנגנון בירוקרטי שבעצם מעוניין בהנצחת הבעיות ולא בפתרונן.
- הגדלת השירותים לטובת שכבות לא יצרניות מגדילה את תקציב המדינה, "מענישה" את הקבוצות היצרניות על הצלחתן ויוצרת בעיות כלכליות.
- גוברת התלות של הפרט במדינה בתחומים רבים.
- התעסקותה של המדינה בתחומים רבים מגבירה את כוחה ועוצמתה ואת התלות של הפרט במדינה, מצב העלול לסלול את הדרך לקיומה של מדינה טוטליטארית.
ראה פירוט: חירות ושוויון, עמ' 69-63, מקורות בעמ' 204-192.
20. הנימוקים בעד ונגד מדינת רווחה
בעד מדינת רווחה:
מבחר תשובות:
- המדינה יכולה להגן על האזרחים החלשים ולכן היא מחויבת לעשות כך.
- המדינה מאפשרת מתן הזדמנויות שוות לכול.
- מדינת רווחה תורמת לצמצום האבטלה, להגדלת שעות הפנאי ולמיסוי פרוגרסיבי צודק יותר.
- בחברה התעשייתית המודרנית איבוד החברה והקהילה את היכולת לתמוך בפרט, ונוצרת תלות הולכת וגוברת במקום העבודה. בחברה שכזו ממלאת מדינת הרווחה תפקידים חיוניים בתמיכה באוכלוסייה ובמתן ביטחון סוציאלי.
קשייה של קבוצה אחת באוכלוסייה הם סכנה לקבוצות האחרות, ולכן מוצדק ונחוץ להטיל מסים גם על מי שאינם נזקקים לתמיכת המדינה כדי לסייע לאחרים.
למדיניות מדינת הרווחה יש הישגים רבים וחלק לא מבוטל בשגשוגה החומרי של המדינה.
העולם כיום תובע עוד ועוד תיאום כלכלי בין המדינות ועזרה לארצות העולם השלישי.
נגד מדינת רווחה:
מבחר תשובות:
- המדינה תומכת בחלשים על חשבון החרוצים והיעילים.
- השכבות החלשות מאבדות את הרצון להתאמץ ולעבוד כדי לשפר את מצבן, וכך גוברת הבטלה.
- נוצר מנגנון בירוקרטי שבעצם מעוניין בהנצחת הבעיות ולא בפתרונן.
- הגדלת השירותים לטובת שכבות לא יצרניות מגדילה את תקציב המדינה, "מענישה" את הקבוצות היצרניות על הצלחתן ויוצרת בעיות כלכליות.
- גוברת התלות של הפרט במדינה בתחומים רבים.
- התעסקותה של המדינה בתחומים רבים מגבירה את כוחה ועוצמתה ואת התלות של הפרט במדינה, מצב העלול לסלול את הדרך לקיומה של מדינה טוטליטארית.
ראה פירוט: חירות ושוויון, עמ' 69-63, מקורות בעמ' 204-192.
השאלה הבאה
21. הקפילטליזם האמריקני מאמצע המאה ה-19 עד מלחמת העולם הראשונה.
א. תמורות כלכליות במחצית השנייה של המאה ה-19.
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- ירידת משקלה של החקלאות.
- התפתחות התעשייה, בעיקר תעשייה כבדה.
- התפתחות תשתית התחבורה.
- התפתחות טכנולוגית והתפשטות המיכון.
- שיפור בארגון הייצור ובדרכי השיווק - הכנסת שיטת הסרט הנע והסטנדרטיזציה.
- ניצול יתרונן של החברות הגדולות.
- צמיחת חברות מניות ותאגידים גדולים.
ראה פירוט: תולדת ארצות הברית: נושא בהיסטוריה לחטיבה העליונה, תשמ"ג, עמ' 55-53.
ב. בעיות כלכליות ובעיות חברתיות והדרכים לפתרונן
בעיות כלכליות ובעיות חברתיות:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- בזבוז אוצרות טבע.
- ניצול עובדים; עבודת ילדים.
- משבר בחקלאות וקשיים במגזר החקלאי.
- מתפתחת אבטלה בצד השגשוג.
- פגיעה במעמד הבינוני.
- פלוטוקרטיה - שלטון בעלי ההון.
- הגדלת הפערים בחלוקת העושר ובהכנסה הלאומית.
- פגיעה באפשרויות הגשמת האינדיבידואליזם.
- פגיעה בסיכויי הגשמת החלום האמריקני של שוויון הזדמנויות.
דרכי התמודדות של הממשל עם הבעיות:
מבחר תשובות:
- חקיקה מגבילה (חוק להסדרת הסחר בין מדינות (1887); "חוק שרמן" (1890) להגבלת הטראסטית הכלכליים).
- פעילות של הנשיא רוזוולט במקרים מסוימים (בוררות בסכסוכי עבודה; פעילות נגד תאגידים שונים).
- הכרה בזכות הפועלים להתאגד, לשבות ולנהל משא ומתן קולקטיבי על הסכמי העבודה.
- הבטחת תנאי עבודה מינימליים לפועלים.
- הקמת משרד מסחר ועבודה.
- הנהגת מס הכנסה, ולאחר מכן מס הכנסה פרוגרסיבי.
- פעולות וחוקים נוספים המצוינים בעמודים 238-234 בספר הלימוד.
ראה פירוט: תולדות ארצות הברית, עמ' 61-56, 227-223, 238-231.
21. הקפילטליזם האמריקני מאמצע המאה ה-19 עד מלחמת העולם הראשונה.
א. תמורות כלכליות במחצית השנייה של המאה ה-19.
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- ירידת משקלה של החקלאות.
- התפתחות התעשייה, בעיקר תעשייה כבדה.
- התפתחות תשתית התחבורה.
- התפתחות טכנולוגית והתפשטות המיכון.
- שיפור בארגון הייצור ובדרכי השיווק - הכנסת שיטת הסרט הנע והסטנדרטיזציה.
- ניצול יתרונן של החברות הגדולות.
- צמיחת חברות מניות ותאגידים גדולים.
ראה פירוט: תולדת ארצות הברית: נושא בהיסטוריה לחטיבה העליונה, תשמ"ג, עמ' 55-53.
ב. בעיות כלכליות ובעיות חברתיות והדרכים לפתרונן
בעיות כלכליות ובעיות חברתיות:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- בזבוז אוצרות טבע.
- ניצול עובדים; עבודת ילדים.
- משבר בחקלאות וקשיים במגזר החקלאי.
- מתפתחת אבטלה בצד השגשוג.
- פגיעה במעמד הבינוני.
- פלוטוקרטיה - שלטון בעלי ההון.
- הגדלת הפערים בחלוקת העושר ובהכנסה הלאומית.
- פגיעה באפשרויות הגשמת האינדיבידואליזם.
- פגיעה בסיכויי הגשמת החלום האמריקני של שוויון הזדמנויות.
דרכי התמודדות של הממשל עם הבעיות:
מבחר תשובות:
- חקיקה מגבילה (חוק להסדרת הסחר בין מדינות (1887); "חוק שרמן" (1890) להגבלת הטראסטית הכלכליים).
- פעילות של הנשיא רוזוולט במקרים מסוימים (בוררות בסכסוכי עבודה; פעילות נגד תאגידים שונים).
- הכרה בזכות הפועלים להתאגד, לשבות ולנהל משא ומתן קולקטיבי על הסכמי העבודה.
- הבטחת תנאי עבודה מינימליים לפועלים.
- הקמת משרד מסחר ועבודה.
- הנהגת מס הכנסה, ולאחר מכן מס הכנסה פרוגרסיבי.
- פעולות וחוקים נוספים המצוינים בעמודים 238-234 בספר הלימוד.
ראה פירוט: תולדות ארצות הברית, עמ' 61-56, 227-223, 238-231.
השאלה הבאה
22. ארצות הברית כמעצמת על במחצית השנייה של המאה ה-20
א. ארצות הברית ומלחמת וייטנאם
גורמים למעורבות בווייטנאם:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- המאבק הבין-גושי התנהל גם באסיה, וארצות ה רית ראתה זירה זו כחלק מהמאבק בקומוניזם העולמי.
- בעקבות יציאת צרפת מהודו-סין וחלוקת וייטנאם לשתי מדינות, הייתה ארצות הברית מעוניינת בכינון משטר אנטי-קומוניסטי בדרום וייטנאם.
- הופעת הוויטק-קונג בדרות וייטנאם: תנועה עממית-קומוניסטית שקמה על רקע ההתנגדות לשלטון העריץ בדרום ונתמכה על ידי צפון וייטנאם הקומוניסטית, ואי-הבנה בארצות הברית של תהליך זה.
- "תאוריית הדומינו": ארצות הברית האמינה כי נפילת מדינה אחת בידי הקומוניסטים תגרור נפילת מדינות נוספות בידיהם.
סיבות לכישלון בוויטנאם:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- תנאי לחימה קשים: לחימה בג'ונגלים, לוחמה זעירה (גרילה).
- הקושי לנצח כוחות עממיים הנתמכים בידי האוכלוסייה המקומית, והיעדר שיתוף פעולה מקומי עם ארצות-הברית בדרום וייטנאם.
- רוח הלחימה של העם בצפון ושל מורדי הוויט-קונג בדרום לא נשברה, למרות ההפצצות הכבדות מהאוויר והמבצעים הצבאיים.
- ארצות הברית לא פלשה לצפון וייטנאם (חשש מפני התרחבות המלחמה).
- זרימה מתמדת של כוחות ואמצעי לחימה מהצפון.
- התנגדות בקונגרס, בתקשורת ובדעת הקהל האמריקנית.
- היעדר תמיכה בין-לאומית וגינויים בדעת הקהל בעולם.
- הרס המורל והמוטיבציה של החיילים האמריקנים; אי-בהירות בקרבם בנוגע למטרות המלחמה.
ראה פירוט: תולדות ארצות הברית, עמ' 91, 106-101.
ב. מדיניות החוץ של ארצות הברית בשנות ה-70
ביטויים לשינוי המדיניות:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- ההתקרבות לסין.
- התקרבות לברית המועצות - שיתוף פעולה מקומי, שיחות להגבלת מרוץ החימוש (הסכמי סאל"ט, 1972).
- מעורבות ארצות הברית בתיווך בסכסוך הישראלי-ערבי, בין השאר כדי למנוע הידרדרות למלחמה בין גושית.
הסיבות לשינוי המדיניות האמריקנית:
מבחר תשובות:
- טראומת וייטנאם והשלכותיה כלפי פנים.
- ההכרה במגבלות הכוח.
- הבנה כי מתפתחת מערכת עולמית פוליצנטרית (רב-קוטבית).
- הבנה בין המעצמות כי הידברות עדיפה ממלחמה.
ראה פירוט: תולדות ארצות הברית, עמ' 109-104.
22. ארצות הברית כמעצמת על במחצית השנייה של המאה ה-20
א. ארצות הברית ומלחמת וייטנאם
גורמים למעורבות בווייטנאם:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- המאבק הבין-גושי התנהל גם באסיה, וארצות ה רית ראתה זירה זו כחלק מהמאבק בקומוניזם העולמי.
- בעקבות יציאת צרפת מהודו-סין וחלוקת וייטנאם לשתי מדינות, הייתה ארצות הברית מעוניינת בכינון משטר אנטי-קומוניסטי בדרום וייטנאם.
- הופעת הוויטק-קונג בדרות וייטנאם: תנועה עממית-קומוניסטית שקמה על רקע ההתנגדות לשלטון העריץ בדרום ונתמכה על ידי צפון וייטנאם הקומוניסטית, ואי-הבנה בארצות הברית של תהליך זה.
- "תאוריית הדומינו": ארצות הברית האמינה כי נפילת מדינה אחת בידי הקומוניסטים תגרור נפילת מדינות נוספות בידיהם.
סיבות לכישלון בוויטנאם:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- תנאי לחימה קשים: לחימה בג'ונגלים, לוחמה זעירה (גרילה).
- הקושי לנצח כוחות עממיים הנתמכים בידי האוכלוסייה המקומית, והיעדר שיתוף פעולה מקומי עם ארצות-הברית בדרום וייטנאם.
- רוח הלחימה של העם בצפון ושל מורדי הוויט-קונג בדרום לא נשברה, למרות ההפצצות הכבדות מהאוויר והמבצעים הצבאיים.
- ארצות הברית לא פלשה לצפון וייטנאם (חשש מפני התרחבות המלחמה).
- זרימה מתמדת של כוחות ואמצעי לחימה מהצפון.
- התנגדות בקונגרס, בתקשורת ובדעת הקהל האמריקנית.
- היעדר תמיכה בין-לאומית וגינויים בדעת הקהל בעולם.
- הרס המורל והמוטיבציה של החיילים האמריקנים; אי-בהירות בקרבם בנוגע למטרות המלחמה.
ראה פירוט: תולדות ארצות הברית, עמ' 91, 106-101.
ב. מדיניות החוץ של ארצות הברית בשנות ה-70
ביטויים לשינוי המדיניות:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- ההתקרבות לסין.
- התקרבות לברית המועצות - שיתוף פעולה מקומי, שיחות להגבלת מרוץ החימוש (הסכמי סאל"ט, 1972).
- מעורבות ארצות הברית בתיווך בסכסוך הישראלי-ערבי, בין השאר כדי למנוע הידרדרות למלחמה בין גושית.
הסיבות לשינוי המדיניות האמריקנית:
מבחר תשובות:
- טראומת וייטנאם והשלכותיה כלפי פנים.
- ההכרה במגבלות הכוח.
- הבנה כי מתפתחת מערכת עולמית פוליצנטרית (רב-קוטבית).
- הבנה בין המעצמות כי הידברות עדיפה ממלחמה.
ראה פירוט: תולדות ארצות הברית, עמ' 109-104.
השאלה הבאה
23. סמכויות הנשיא ומגבלותיו
תפקידי הנשיא וסמכויותיו:
מבחר תשובות:
- ראש המדינה, מסמל את אחדות האומה ומייצגה כלפי חוץ.
- ראש הרשות המבצעת.
- מפקד עליון של הכוחות המזוינים.
- מוסמך להורות על דחיית ביצוע עונש או להעניק חנינה.
- מדווח לקונגרס על מצב המדינה.
- מאשר כל הצעת חוק של הקונגרס וכל פקודה או החלטה הטעונה אישור של הקונגרס.
- כורת בריתות (בהסכמת הסנט).
- ממנה שגרירים, קונסולים, צירים ושופטים בבית המשפט העליון (בהמלצת הסנט ובאישורו).
האיזונים והבלמים שמפעילה חוקת ארצות הברית כלפי הנשיא:
מבחר תשובות:
- הנשיא זקוק לאישור התקציב על ידי הקונגרס.
- מינוי שגרירים, קונסולים, צירים ושופטים בבית המשפט העליון טעון אישור הסנט.
- כרית בריתות טעונה אישור הסנט.
- הסמכות להכריז מלחמה נתונה בידי הקונגרס.
- הנשיא יכול להיות מודח באשמת בגידה, נטילת שוחד או עברות חמורות אחרות, לפי נוהל מיוחד.
- הקונגרס יכול לקבל חוקים בלא אישור הנשיא (ברוב של שני שלישים מחבריו).
- כהונת הנשיא מוגבלת לשתי קדנציות.
ראה פירוט: תולדות ארצות הברית, עמ' 149-146, 155-152.
23. סמכויות הנשיא ומגבלותיו
תפקידי הנשיא וסמכויותיו:
מבחר תשובות:
- ראש המדינה, מסמל את אחדות האומה ומייצגה כלפי חוץ.
- ראש הרשות המבצעת.
- מפקד עליון של הכוחות המזוינים.
- מוסמך להורות על דחיית ביצוע עונש או להעניק חנינה.
- מדווח לקונגרס על מצב המדינה.
- מאשר כל הצעת חוק של הקונגרס וכל פקודה או החלטה הטעונה אישור של הקונגרס.
- כורת בריתות (בהסכמת הסנט).
- ממנה שגרירים, קונסולים, צירים ושופטים בבית המשפט העליון (בהמלצת הסנט ובאישורו).
האיזונים והבלמים שמפעילה חוקת ארצות הברית כלפי הנשיא:
מבחר תשובות:
- הנשיא זקוק לאישור התקציב על ידי הקונגרס.
- מינוי שגרירים, קונסולים, צירים ושופטים בבית המשפט העליון טעון אישור הסנט.
- כרית בריתות טעונה אישור הסנט.
- הסמכות להכריז מלחמה נתונה בידי הקונגרס.
- הנשיא יכול להיות מודח באשמת בגידה, נטילת שוחד או עברות חמורות אחרות, לפי נוהל מיוחד.
- הקונגרס יכול לקבל חוקים בלא אישור הנשיא (ברוב של שני שלישים מחבריו).
- כהונת הנשיא מוגבלת לשתי קדנציות.
ראה פירוט: תולדות ארצות הברית, עמ' 149-146, 155-152.
השאלה הבאה
24. מוקדי כוח שאינם חלק מהמערכת הפוליטית:
מבחר תשובות:
קהיליית ההון והתעשייה:
- חברות בעלות כוח פוליטי רב תודות להון שצברו וליכולת ההשפעה על המשק האמריקני; חיבור בין הון לשלטון. אופן ההשפעה:
• מהלכים שמבצעות חברות אלו משפיעות על מדיניות הממשל בלי הפעלת לחץ מכוונת (חברות חקלאיות משפיעות על היחסים עם מדינות אמריקה הלטינית וכד').
• הפעלת לחץ ישיר על גורמי הממשל בנושאים מדיניים וכלכליים מצד גורמי תעשייה שונים (תעשיית הנשק, חברות הנפט וכד').
• יכולת השפעה של המפרסמים הגדולים על התקשורת (המשפיעה על הממשל).
קבוצות לחץ ("לובי"):
- כלי להעברת שאיפות האזרחים אל הממשל; מגנות על האינטרסים של קבוצות מסוימות ומאפשרות לאזרחים להשתתף בקביעת מדיניות הממשל; כופות על הממשל מדיניות שאינה בהכרח לטובת הציבור כולו; לפעמים יש התנגשות בין אינטרסים של קבוצות לחץ שונות.
- סוגים שונים של קבוצות לחץ:
• קבוצות לחץ כלכליות (איגודי עובדים, אגודות רופאים, חקלאים, תעשיית הנשק האישי).
• קבוצות לחץ לאומיות ואתניות (אירים, איטלקים, יהודים, האגודה הלאומית לקידום צבעונים).
• קבוצות לחץ "אזרחיות" (איגוד צרכנים, איכות הסביבה, בעלי כלי ירייה).
- אופן ההשפעה:
• קשירת קשרים עם חברי קונגרס ומשרדי הממשל.
• שכנוע דעת הקהל באמצעות מערכת של יחסי ציבור.
דעת הקהל והתקשורת:
- התקשורת מבטאת את דעת הקהל ולפעמים גם מעצבת אותה; התקשורת מאפשרת בקרה על הממשל והבעת ביקורת כלפיו. לדעת הקהל יש השפעה על קביעת המדיניות.
- אופן ההשפעה:
• אנשי ממשל קוראים את העיתונים היוקרתיים ויכולים להיות מושפעים מהנאמר בהם (התקשורת יצרה לחץ על הממשלה בשאלת שוויון הזכויות לשחורים, בימי מלחמת וייטנאם ובזמן פרשת ווטרגייט).
• סקרים מביאים את דעת הקהל אל אנשי הממשל (לדוגמה: דעת הקהל האמריקנית אוהדת בדרך כלל את ישראל יותר מאשר את הערבים).
• פניות ישירות אל הנשיא ואל חברי הקונגרס (בדרך כלל של תושבי אזור הבחירה שהם מייצגים).
ראה פירוט: תולדות ארצות הברית, עמ' 171-165.
24. מוקדי כוח שאינם חלק מהמערכת הפוליטית:
מבחר תשובות:
קהיליית ההון והתעשייה:
- חברות בעלות כוח פוליטי רב תודות להון שצברו וליכולת ההשפעה על המשק האמריקני; חיבור בין הון לשלטון. אופן ההשפעה:
• מהלכים שמבצעות חברות אלו משפיעות על מדיניות הממשל בלי הפעלת לחץ מכוונת (חברות חקלאיות משפיעות על היחסים עם מדינות אמריקה הלטינית וכד').
• הפעלת לחץ ישיר על גורמי הממשל בנושאים מדיניים וכלכליים מצד גורמי תעשייה שונים (תעשיית הנשק, חברות הנפט וכד').
• יכולת השפעה של המפרסמים הגדולים על התקשורת (המשפיעה על הממשל).
קבוצות לחץ ("לובי"):
- כלי להעברת שאיפות האזרחים אל הממשל; מגנות על האינטרסים של קבוצות מסוימות ומאפשרות לאזרחים להשתתף בקביעת מדיניות הממשל; כופות על הממשל מדיניות שאינה בהכרח לטובת הציבור כולו; לפעמים יש התנגשות בין אינטרסים של קבוצות לחץ שונות.
- סוגים שונים של קבוצות לחץ:
• קבוצות לחץ כלכליות (איגודי עובדים, אגודות רופאים, חקלאים, תעשיית הנשק האישי).
• קבוצות לחץ לאומיות ואתניות (אירים, איטלקים, יהודים, האגודה הלאומית לקידום צבעונים).
• קבוצות לחץ "אזרחיות" (איגוד צרכנים, איכות הסביבה, בעלי כלי ירייה).
- אופן ההשפעה:
• קשירת קשרים עם חברי קונגרס ומשרדי הממשל.
• שכנוע דעת הקהל באמצעות מערכת של יחסי ציבור.
דעת הקהל והתקשורת:
- התקשורת מבטאת את דעת הקהל ולפעמים גם מעצבת אותה; התקשורת מאפשרת בקרה על הממשל והבעת ביקורת כלפיו. לדעת הקהל יש השפעה על קביעת המדיניות.
- אופן ההשפעה:
• אנשי ממשל קוראים את העיתונים היוקרתיים ויכולים להיות מושפעים מהנאמר בהם (התקשורת יצרה לחץ על הממשלה בשאלת שוויון הזכויות לשחורים, בימי מלחמת וייטנאם ובזמן פרשת ווטרגייט).
• סקרים מביאים את דעת הקהל אל אנשי הממשל (לדוגמה: דעת הקהל האמריקנית אוהדת בדרך כלל את ישראל יותר מאשר את הערבים).
• פניות ישירות אל הנשיא ואל חברי הקונגרס (בדרך כלל של תושבי אזור הבחירה שהם מייצגים).
ראה פירוט: תולדות ארצות הברית, עמ' 171-165.
השאלה הבאה
25. האימפריאליזם היפני במאה ה-19
א. מלחמת סין-יפן
הגורמים למלחמה:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- בעיית קוריאה: שליטת סין על קוריאה והחשש כי רוסיה תשתלט עליה.
- חיקוי מעצמות המערב בתחום האימפריאליזם - ראייה חיובית של השליטה על עמים אחרים.
- אימוץ התפיסה הרואה באימפריאליזם גורם חשוב באספקת חומרי גלם לתעשייה וביצירת שווקים חדשים לתוצרתה.
- הצורך להשכיח בעיות חברתיות מבית (בקרב הסמוראים והאיכרים).
- צבא מודרני המחפש אפיקי פעילות.
הסיבות לניצחון יפן במלחמה:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- ליפן הייתה עליונות צבאית באיכות הציוד, בטכנולוגיה, ברמת האימון ובשיטות הלחימה.
- מורל גבוה ומוטיבציה של החיילים היפנים.
- שמירה על ניטרליות של מעצמות המערב.
- השגת שליטה בנתיבי הים.
ראה פירוט: בן-עמי שילוני, יפן המודרנית: תרבות והיסטוריה, ירושלים ותל-אביב תשס"ג (מהדורה מתוקנת ומורחבת), עמ' 124-119 (ייתכנו הבדלים במספור העמודים בין המהדורות)
ב. שלום שימונוסקי
עיקרי הסכם שימונוסקי:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- עצמאות לקרואיה.
- חצי האי ליאודונג ונמליו, טיוואן ואיי פסקדורס יועברו לידי יפן.
- תשלום פיצויים כבדים ליפן.
- הענקת זכויות יתרות ליפן בסין, כמו הזכויות שניתנו לארצות המערב.
הסיבה להכנסת השינויים
- "ההתערבות המשולשת" שהפחיתה את הישגי יפן.
השינויים בהסכם:
- יפן נאלצה להחזיר לסין את חצי האי ליאודונג.
- הגדלת הפיצויים ליפן.
ראה פירוט: שילוני, יפן המודרנית, עמ' 126-124.
25. האימפריאליזם היפני במאה ה-19
א. מלחמת סין-יפן
הגורמים למלחמה:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- בעיית קוריאה: שליטת סין על קוריאה והחשש כי רוסיה תשתלט עליה.
- חיקוי מעצמות המערב בתחום האימפריאליזם - ראייה חיובית של השליטה על עמים אחרים.
- אימוץ התפיסה הרואה באימפריאליזם גורם חשוב באספקת חומרי גלם לתעשייה וביצירת שווקים חדשים לתוצרתה.
- הצורך להשכיח בעיות חברתיות מבית (בקרב הסמוראים והאיכרים).
- צבא מודרני המחפש אפיקי פעילות.
הסיבות לניצחון יפן במלחמה:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- ליפן הייתה עליונות צבאית באיכות הציוד, בטכנולוגיה, ברמת האימון ובשיטות הלחימה.
- מורל גבוה ומוטיבציה של החיילים היפנים.
- שמירה על ניטרליות של מעצמות המערב.
- השגת שליטה בנתיבי הים.
ראה פירוט: בן-עמי שילוני, יפן המודרנית: תרבות והיסטוריה, ירושלים ותל-אביב תשס"ג (מהדורה מתוקנת ומורחבת), עמ' 124-119 (ייתכנו הבדלים במספור העמודים בין המהדורות)
ב. שלום שימונוסקי
עיקרי הסכם שימונוסקי:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- עצמאות לקרואיה.
- חצי האי ליאודונג ונמליו, טיוואן ואיי פסקדורס יועברו לידי יפן.
- תשלום פיצויים כבדים ליפן.
- הענקת זכויות יתרות ליפן בסין, כמו הזכויות שניתנו לארצות המערב.
הסיבה להכנסת השינויים
- "ההתערבות המשולשת" שהפחיתה את הישגי יפן.
השינויים בהסכם:
- יפן נאלצה להחזיר לסין את חצי האי ליאודונג.
- הגדלת הפיצויים ליפן.
ראה פירוט: שילוני, יפן המודרנית, עמ' 126-124.
השאלה הבאה
29. סין בשנות ה-40 של המאה ה-20
א. מעורבות ארצות הברית ובריטניה בסין, בזמן מלחמת העולם השנייה.
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- אספקת ציוד צבאי בדרך היבשה ("דרך בורמה") ובדרך האוויר לממשל צ'אנג קאי-שק.
- הקמת פיקודים מיוחדים למלחמה בסין ("פיקוד סין-בורמה-הודו" ו"פיקוד סין").
- מתן סיוע כלכלי וייעוץ דיפלומטי.
- ארצות הברית ובריטניה ויתרו על זכויות אקס-טריטוריאליות בסין.
- ביטול אפליית מהגרים סינים לארצותה ברית כדי לעודד את סין.
- שיתוף סין בוועידת קהיר (1943) ובהצהרותיה.
ראה פירוט: א' שי, ממלחמת האופיום עד יורשי מאו: סין בזירה הבין-לאומי, 1990-1840, תל-אביב 1990 (מהדורה שנייה), עמ' 111-105.
ב. מלחמת האזרחים (1948-1945).
סיבות לניצחום הקומוניסטים:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- המשטר הלאומי היה מושחת, וצ'אנג קאי-שק לא ניצל את ההתלכדות הלאומית למאבק ביפן כדי לערוך רפורמות שלטוניות.
- הקומוניסטים זכו לאהדה בקרב העם תודות לניקיון כפיהם, היחס האנושי כלפי האוכלוסייה ועמידתם בראש המאבק נגד היפנים.
- הצבא הלאומני היה פרוס בכל רחבי סין ולא היה יכול לפעול ביעילות נגד הקומוניסטים.
- הקומוניסטים נקטו טקטיקה צבאית יעילה: מלחמת תנועה והימנעות מעימות חזיתי.
- הצבא הלאומני סבל ממורל ירוד, ורבים מחייליו ערקו לצד הקומוניסטי.
- כוחות ברית-המועצות השתלטו על חלקים נרחבים מסין בסוף מלחמת העולם השנייה, עיכבו את נסיגתם ממנה, ולבסוף העבירו את השליטה בהם לידי הקומוניסטים.
- כלכלת המשטר הלאומני התמוטטה, ולבסוף סבלה מאינפלציה דוהרת.
- כישלון ניסיונות התיווך של האמריקנים.
ביטויים למעורבות ארצות הברית במלחמת האזרחים:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- הטסת כוחות לאומניים גדולים כדי לסייע בהשתלטותם על איזורי מפתח.
- העברת עודפים גדולים של ציוד צבאי לידי הצבא הלאומני.
- סיוע כספי נרחב כדי לנסות לייצב את כלכלת הלאומנים הקורסת.
- לחץ על ברית המועצות לפנות את כוחותיה ולאפשר פריסת כוחות לאומניים.
- ניסיונות לתיווך בין הצדדים, שהסתיימו בכישלון.
ראה פירוט: א' שי, ממלחמת האופיום, עמ' 116-110.
29. סין בשנות ה-40 של המאה ה-20
א. מעורבות ארצות הברית ובריטניה בסין, בזמן מלחמת העולם השנייה.
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- אספקת ציוד צבאי בדרך היבשה ("דרך בורמה") ובדרך האוויר לממשל צ'אנג קאי-שק.
- הקמת פיקודים מיוחדים למלחמה בסין ("פיקוד סין-בורמה-הודו" ו"פיקוד סין").
- מתן סיוע כלכלי וייעוץ דיפלומטי.
- ארצות הברית ובריטניה ויתרו על זכויות אקס-טריטוריאליות בסין.
- ביטול אפליית מהגרים סינים לארצותה ברית כדי לעודד את סין.
- שיתוף סין בוועידת קהיר (1943) ובהצהרותיה.
ראה פירוט: א' שי, ממלחמת האופיום עד יורשי מאו: סין בזירה הבין-לאומי, 1990-1840, תל-אביב 1990 (מהדורה שנייה), עמ' 111-105.
ב. מלחמת האזרחים (1948-1945).
סיבות לניצחום הקומוניסטים:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- המשטר הלאומי היה מושחת, וצ'אנג קאי-שק לא ניצל את ההתלכדות הלאומית למאבק ביפן כדי לערוך רפורמות שלטוניות.
- הקומוניסטים זכו לאהדה בקרב העם תודות לניקיון כפיהם, היחס האנושי כלפי האוכלוסייה ועמידתם בראש המאבק נגד היפנים.
- הצבא הלאומני היה פרוס בכל רחבי סין ולא היה יכול לפעול ביעילות נגד הקומוניסטים.
- הקומוניסטים נקטו טקטיקה צבאית יעילה: מלחמת תנועה והימנעות מעימות חזיתי.
- הצבא הלאומני סבל ממורל ירוד, ורבים מחייליו ערקו לצד הקומוניסטי.
- כוחות ברית-המועצות השתלטו על חלקים נרחבים מסין בסוף מלחמת העולם השנייה, עיכבו את נסיגתם ממנה, ולבסוף העבירו את השליטה בהם לידי הקומוניסטים.
- כלכלת המשטר הלאומני התמוטטה, ולבסוף סבלה מאינפלציה דוהרת.
- כישלון ניסיונות התיווך של האמריקנים.
ביטויים למעורבות ארצות הברית במלחמת האזרחים:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- הטסת כוחות לאומניים גדולים כדי לסייע בהשתלטותם על איזורי מפתח.
- העברת עודפים גדולים של ציוד צבאי לידי הצבא הלאומני.
- סיוע כספי נרחב כדי לנסות לייצב את כלכלת הלאומנים הקורסת.
- לחץ על ברית המועצות לפנות את כוחותיה ולאפשר פריסת כוחות לאומניים.
- ניסיונות לתיווך בין הצדדים, שהסתיימו בכישלון.
ראה פירוט: א' שי, ממלחמת האופיום, עמ' 116-110.
השאלה הבאה
30. סין בשנות ה-50 וה-60
א. הקרע בין ברית המועצות לסין
הסיבות לקרע:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- הקומוניסטים הסינים הלכו בדרך עצמאית מבחינה אידאולוגית, סירבו לקבל את מרותה של מוסקבה, והאשימו את ברית המועצות ב"רביזיוניזם". בסין גם נשמעה ביקורת על נאום חרושצ'וב בוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית.
- בסין ראו במאו את המנהיג הקומוניסטי האמיתי.
- סין לא הסכימה עם המדיניות הסובייטית של דו-קיום בשלום עם המערב ועם האימפריאליזם, שהנהיגו יורשי סטלין, וראו באימפריאליזם "נמר של נייר" שאין להתפשר עמו.
- סין ראתה בברית המועצות (בצד ארצות הברית) מכשול בדרך לאיחוד סין בגבולותיה ההיסטוריים, בכך שהחזיקה שטחים שנקרעו בעבר מסין, ואף לא תמכה בניסיונות סין הקומוניסטית להשתלט על טייוואן.
- סין פיתח המדיניות חוץ עצמאית, בעיקר ברב מדינות העולם השלישי.
ביטויים לקרע:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- סירובה של ברית המועצות לצייד את סין בנשק גרעיני.
- ברית המועצות הפסיקה את הסיוע לסין, והוציאה מסין את יועציה (1960).
- סין פתחה בהפגזות כבדות על איי החוף של טייוואן, בניגוד לעמדתה של ברית המועצות.
- התקפות מילוליות פומביות בזירה הבין לאומית.
- תקריות גבול בין שתי המדינות בגזרת האמור והאוסורי.
- תמיכת ברית המועצות בעמדת הודו במלחמה בהימלאיה בין הודו לסין (1962).
- התנגדות סין להתערבות ברית המועצות בנעשה בפולין ובדיכוי המרד בהונגרה (1956), ומתיחת ביקורת חריפה על התערבות ברית המועצות בנעשה בצ'כוסלובקיה (1968).
- סין התנגדה להסדרים שהביאו לסיום מלחמת וייטנאם.
- הידוק הקשרים עם מדינות קומוניסטיות שנקטו קו עצמאי.
ראה פירוט: א' שי, ממלחמת האופיום, עמ' 140-125, 147-146.
ב. "מהפכת התרבות"
סיבות ל"מהפכת התרבות":
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- חששו של מאו מהתנוונות הרוח המהפכנית ו"הזדקנות" המהפכה.
- מאו לא ראה בעין יפה את התפתחותה של עילית אקדמית, מקצועית או בירוקרטית, חסידת המודרניזציה, ההולכת בדרך של פיתוח תעשייתי נוסח ברית-המועצות.
- רצון לגייס את ה"המונים" הצעירים כדי לחזק את המהפכה.
- דרך לחזק את מעמדו של מאו ולדכא את מתנגדיו הפוליטיים.
השפעות המהפכה:
מבחר תשובות:
- נזק כלכלי ומנהלי רחב היקף; פגיעה בייצור.
- נזק תרבותי נרחב: הושמדו אוצרות תרבות; מערכת החינוך הושבתה לכמה שנים.
- התחזקות מעמדו של הצבא, שנותר הארגון הממושמע והמאורגן היחיד בסין.
- השפעה על יחסי סין עם העולם הרחב: מדיניות חוץ סינית נוקשה, והצבתה של סין בראש המאבק הסוציאליסטי בעולם.
ראה פירוט: א' ש, ממלחמת האופיום, עמ' 148-141.
30. סין בשנות ה-50 וה-60
א. הקרע בין ברית המועצות לסין
הסיבות לקרע:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- הקומוניסטים הסינים הלכו בדרך עצמאית מבחינה אידאולוגית, סירבו לקבל את מרותה של מוסקבה, והאשימו את ברית המועצות ב"רביזיוניזם". בסין גם נשמעה ביקורת על נאום חרושצ'וב בוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית.
- בסין ראו במאו את המנהיג הקומוניסטי האמיתי.
- סין לא הסכימה עם המדיניות הסובייטית של דו-קיום בשלום עם המערב ועם האימפריאליזם, שהנהיגו יורשי סטלין, וראו באימפריאליזם "נמר של נייר" שאין להתפשר עמו.
- סין ראתה בברית המועצות (בצד ארצות הברית) מכשול בדרך לאיחוד סין בגבולותיה ההיסטוריים, בכך שהחזיקה שטחים שנקרעו בעבר מסין, ואף לא תמכה בניסיונות סין הקומוניסטית להשתלט על טייוואן.
- סין פיתח המדיניות חוץ עצמאית, בעיקר ברב מדינות העולם השלישי.
ביטויים לקרע:
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- סירובה של ברית המועצות לצייד את סין בנשק גרעיני.
- ברית המועצות הפסיקה את הסיוע לסין, והוציאה מסין את יועציה (1960).
- סין פתחה בהפגזות כבדות על איי החוף של טייוואן, בניגוד לעמדתה של ברית המועצות.
- התקפות מילוליות פומביות בזירה הבין לאומית.
- תקריות גבול בין שתי המדינות בגזרת האמור והאוסורי.
- תמיכת ברית המועצות בעמדת הודו במלחמה בהימלאיה בין הודו לסין (1962).
- התנגדות סין להתערבות ברית המועצות בנעשה בפולין ובדיכוי המרד בהונגרה (1956), ומתיחת ביקורת חריפה על התערבות ברית המועצות בנעשה בצ'כוסלובקיה (1968).
- סין התנגדה להסדרים שהביאו לסיום מלחמת וייטנאם.
- הידוק הקשרים עם מדינות קומוניסטיות שנקטו קו עצמאי.
ראה פירוט: א' שי, ממלחמת האופיום, עמ' 140-125, 147-146.
ב. "מהפכת התרבות"
סיבות ל"מהפכת התרבות":
דוגמאות לתשובות אפשריות:
- חששו של מאו מהתנוונות הרוח המהפכנית ו"הזדקנות" המהפכה.
- מאו לא ראה בעין יפה את התפתחותה של עילית אקדמית, מקצועית או בירוקרטית, חסידת המודרניזציה, ההולכת בדרך של פיתוח תעשייתי נוסח ברית-המועצות.
- רצון לגייס את ה"המונים" הצעירים כדי לחזק את המהפכה.
- דרך לחזק את מעמדו של מאו ולדכא את מתנגדיו הפוליטיים.
השפעות המהפכה:
מבחר תשובות:
- נזק כלכלי ומנהלי רחב היקף; פגיעה בייצור.
- נזק תרבותי נרחב: הושמדו אוצרות תרבות; מערכת החינוך הושבתה לכמה שנים.
- התחזקות מעמדו של הצבא, שנותר הארגון הממושמע והמאורגן היחיד בסין.
- השפעה על יחסי סין עם העולם הרחב: מדיניות חוץ סינית נוקשה, והצבתה של סין בראש המאבק הסוציאליסטי בעולם.
ראה פירוט: א' ש, ממלחמת האופיום, עמ' 148-141.
השאלה הבאה
31. סין במלחמת העולם הראשונה
הסיבות להצטרפות סין למלחמה:
מבחר תשובות:
- חיזוק מעמדה של סין נוכח תביעות בלתי ניתנות לריסון מצד יפן (21 הדרישות).
- שאיפה לביטול ההסכמים הכפויים ולקבלת מקום ראוי בין המעצמות בדיונים שלאחר המלחמה.
- מנהיגים סינים (יואן שה-קאי ויורשיו, סון יאט-סן) אשר שלטו באזורים שונים ונאבקו ביניהם, רצו לקבל הכרה בין-לאומית במעמדם באמצעות ההצטרפות למלחמה.
החלטות ועידת השלום בפריז בנוגע לסין:
מבחר תשובות:
- מדינות ההסכמה התכחשו למחויבותן המוסרית כלפי סין והתעלמו מחלקה במלחמה.
- הוועידה דחתה את דרישת סין לביטול השפעת המעצמות בשטחה, בטענה שהדרישות הסיניות חורגות מתחום סמכויות הוועידה.
- הוועידה אישרה ליפן להחזיק צי בחצי האי שנדונג, שאותו כבשה מגרמניה במלחמת העולם, בניגוד לעמדת סין שדרשה להחזירו לידיה.
ראה פירוט: א' שי, ממלחמת האופיום, עמ' 73-67.
31. סין במלחמת העולם הראשונה
הסיבות להצטרפות סין למלחמה:
מבחר תשובות:
- חיזוק מעמדה של סין נוכח תביעות בלתי ניתנות לריסון מצד יפן (21 הדרישות).
- שאיפה לביטול ההסכמים הכפויים ולקבלת מקום ראוי בין המעצמות בדיונים שלאחר המלחמה.
- מנהיגים סינים (יואן שה-קאי ויורשיו, סון יאט-סן) אשר שלטו באזורים שונים ונאבקו ביניהם, רצו לקבל הכרה בין-לאומית במעמדם באמצעות ההצטרפות למלחמה.
החלטות ועידת השלום בפריז בנוגע לסין:
מבחר תשובות:
- מדינות ההסכמה התכחשו למחויבותן המוסרית כלפי סין והתעלמו מחלקה במלחמה.
- הוועידה דחתה את דרישת סין לביטול השפעת המעצמות בשטחה, בטענה שהדרישות הסיניות חורגות מתחום סמכויות הוועידה.
- הוועידה אישרה ליפן להחזיק צי בחצי האי שנדונג, שאותו כבשה מגרמניה במלחמת העולם, בניגוד לעמדת סין שדרשה להחזירו לידיה.
ראה פירוט: א' שי, ממלחמת האופיום, עמ' 73-67.
