תולדות עם ישראל בדורות האחרונים לעולים חדשים
לבתי ספר דתיים יחידות ו' + ט', יחידת לימוד אחת
שאלון מספר 029104, קיץ תשס"ד, 2004
ש א ל ו ת
1.
ציין פעולה
אחת
שעשה הרצל כדי לקדם את הרעיון הציוני, והסבר מדוע חשב הרצל שפעולה זו תקדם את הרעיון הציוני.
תשובה
2.
מדוע הצהרת בלפור נחשבה הישג בעיני היהודים? הָבֵא הסבר
אחד
.
תשובה
3.
הצג גורם אחד לעלייה השלישית, וציין
שני
הישגים של עלייה זו.
תשובה
4.
הָבֵא נימוק
אחד
של יהודים שקיבלו את מסקנות ועדת פיל, ונימוק
אחד
של יהודים שהתנגדו למסקנות אלה.
תשובה
5.
ציין פעולה
אחת
של האצ"ל ו/או הלח"י, שנעשתה אחרי פירוק תנועת המרי העברי (1947-1946).
הצג סיבה
אחת
להתנגדות של מנהיגי היישוב להמשך פעולות האצ"ל והלח"י.
תשובה
6.
כתוב על
שתי
פעולות של הנאצים נגד יהודי גרמניה בשנים 1935-1933, והסבר מה הייתה מטרת הנאצים בפעולות אלה.
תשובה
7.
הצג
שני
סעיפים מ"איגרת הבָּזָק של היידריך (ספטמבר 1939).
תשובה
8.
הסבר מדוע אפשר לראות ב"קידוש החיים" ביטוי להתנגדות לנאצים.
תשובה
9.
הצג טיעון אחד שהעלו יהודים בשואה
נגד
התנגדות מזוינת, וטיעון אחד
בעד
התנגדות מזוינת.
תשובה
כתוב בקצרה על
חמישה
מהשמות ומהמושגים 19-10. (לכל שם/מושג - 6 נקודות).
10.
"הפרוטוקולים של זקני ציון"
תשובה
11.
תנועת "המזרחי" (1920)
תשובה
12.
"חומה ומגדל"
תשובה
13.
"הספר הלבן" של מקדונלד (1939)
תשובה
14.
11 הנקודות בנגב
תשובה
15.
"הסזון"
תשובה
16.
כ"ט בנובמבר 1947
תשובה
17.
"ליל הבדולח"
תשובה
18.
ועידת ואנזה
תשובה
19.
חסידי אומות העולם
תשובה
ת ש ו ב ו ת
1.
פעולות שעשה הרצל כדי לקדם את הרעיון הציוני:
-
בתחום המדיני:
פגישות עם מנהיגי אירופה ואסיה (גרמניה, בריטניה, טורקיה).
-
בתחום הכלכלי:
הקמת הבנק הציוני "אוצר התיישבות היהודים"; גיוס כספים מעשירי העולם היהודי.
-
בתחום התקשורת:
כתיבת שני ספרים לפרסום רעיונותיו.
-
בתחום הארגוני:
כינוס הקונגרס; הקמת מוסדות ציוניים; ארגון התנועה הציונית ובניינה.
הסבר מדוע חשב הרצל שפעולות אלה יקדמו את הרעיון הציוני:
-
מדיני:
* רצון להשיג מדינה בדרך של צ'רטר (הסכמת מדינות בעולם).
* רצון לענות על אינטרסים של מדינות העולם.
-
תקשורת:
העלאת הסוגיה היהודית על סדר היום העולמי.
-
ארגוני, כלכלי:
הפצת הרעיון הציוני וגיוס משאבים עבורו.
השאלה הבאה
2.
מדוע הצהרת בלפור נחשבת להישג בעיני היהודים:
- לראשונה מעצמה מכירה בשאיפות הלאומיות של היהודים בארץ ישראל.
- יש בה הכרה בתנועה הציונית.
- יש בה הכרה ביהודים כעם.
- ההצהרה משמשת בסיס ויסוד לכינון ריבונות יהודית.
- ההצהרה נתנה אישור חוקי לשאיפת העם היהודי להיבנות בארץ ישראל.
- ההצהרה שימשה קלף חשוב ביד ההסתדרות הציונית בעת המאבק על יישוב הארץ.
השאלה הבאה
3.
גורמים לעלייה השלישית:
- הצהרת בלפור ומסירת המנדט עוררו תקווה כי הבית הלאומי עומד לקום.
- הנוער היהודי קיווה להגשים את חזון החברה הסוציאליסטית בארץ ישראל [בהשפעת המהפכה הבולשביקית].
- המהפכה הקומוניסטית פגעה בקיומם הכלכלי של היהודים.
- הפרעות שנערכו ביהודי אוקראינה.
- השפעת המאבקים הלאומיים של המיעוטים באירופה (פולין, צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה).
- העלייה השנייה הייתה כוח משיכה אידיאולוגי לנוער החלוצי.
הישגי העלייה השלישית:
- גידול דמוגרפי.
- חידוש ההתיישבות.
- הקמת הסתדרות העובדים: חיזוק כוחו של הפועל העברי, כיבוש העבודה, פיתוח התרבות.
- עבודה עברית בכל סוגי העבודות (סלילת כבישים, ייבוש ביצות, מסילות ברזל, סבלות, בנייה וכו').
- חיזקה והרחיבה את התשתית של הבית הלאומי.
השאלה הבאה
4.
נימוקים של יהודים שקיבלו את מסקנות ועדת פיל:
- אסור להחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית.
- אי-הסכמה עלולה לגרום להקפאת התהליך להקמת המדינה.
- מדינה יהודית "מקוצצת" עשויה להיות מנוף למדינה יהודית רחבה יותר.
נימוקים של יהודים שהתנגדו למסקנות הוועדה:
- ויתור על חלק מארץ ישראל מנוגד למנדט ולחוק הבין-לאומי.
- יישום המסקנות ישים לקץ הציונות.
- החלוקה תפגע בשליטה על מקורות הירדן ובמפעל החשמל, ותבלום את התפתחות הארץ ויישובה.
- החלוקה תפגע בסיכוי לדו-קיום יהודי-ערבי ותמנע שיתוף פעולה ביניהם.
- בשטח שהוקצה ליהודים לא תוכל להיקלט עלייה גדולה, אף כי מיליוני יהודים בעולם זקוקים למקלט מדיני.
- גבולות השטח המוצע ליהודים אינם ניתנים להגנה (רובו אדמות בשפלה, ואילו הערבים חולשים על ההרים).
- שגשוג המדינה היהודית יעודד הסתננות של ערבים.
השאלה הבאה
5.
פעולות של האצ"ל והלח"י שנעשו ארחי פירוק תנועת המרי העברי:
- התקפות על מסילות ברזל ותחנות רכבת.
- פיצוץ משרדי ממשלה.
- התקפת בסיסי צבא ומשטרה.
- התקפה על בית הכלא בעכו.
- פיגוע בשגרירות בריטניה באיטליה.
- פיצוץ צינור הנפט.
- "ליל ההלקאות".
- פיצוץ בתי הזיקוק בחיפה.
- תליית שני סרג'נטים בריטים.
סיבות להתנגדות של ראשי היישוב להמשך פעולת האצ"ל והלח"י:
- ההכרה הפוליטית מתקרבת, והטרור עלול להזיק קשות ליישוב.
- היישוב אינו מסוגל להתמודד עם בריטניה, ובסופו של דבר פעולות אלה יזיקו ליישוב.
- התחומים החשובים ביותר הם התיישבות והעפלה, לכן המאבק בבריטים חייב להתמקד בהם.
- רצון לזכות באהדת העולם.
- יש "לשמור על הכוחות" לקראת מאבק בערבים על ארץ ישראל.
השאלה הבאה
6.
פעולות של הנאצים נגד יהודי גרמניה בשנים 1935-1933:
- חרם על חנויות ועסקים יהודיים.
- "חוק החזרת הפקידות המקצועית על כנה".
- שריפת ספרים.
- "חוקי נירנברג".
המטרה של פעולות אלה:
- לסלק יהודים מהשירות הציבורי, מחיי התרבות והחינוך וכד'.
- להפוך את היהודי לדמות לא-אנושית, המזיקה ומחבלת בכל הזמנים ובכל הנסיבות.
- להוריד את היהודים למעמד של נתינים נטולי זכויות פוליטיות.
- להרתיע את היהודים בגרמניה ובעולם מהסברה או פעילות נגד הנאצים.
השאלה הבאה
7.
סעיפים מ"איגרת הבזק" של היידריך (ספטמבר 1939):
- ריכוז היהודים בערים גדולות, ליד מסילות רכבת.
- הקמת מועצות יהודים (יודנראט), שיהיו אחראיות לריכוז היהודים ולטיפול בהם, על פי הוראות הנאצים.
- אריזציה - באופן זמני יש להשאיר בידי היהודים בתי עסק וקרקעות שבבעלותם, אך המטרה היא למסור אותם בהקדם האפשרי לידי הגרמנים / הפולנים.
השאלה הבאה
8.
מדוע אפשר לראות ב"קידוש החיים" ביטוי להתנגדות לנאצים:
הנאצים התכוונו להשמיד את היהודים על ידי יצירת תנאים שבהם בני אנוש אינם יכולים להתקיים, על כן כיוונו היהודים את עיקר מאמציהם לשמירה על הקיום - קידוש החיים.
השאלה הבאה
9.
טיעונים שהעלו יהודים בשואה נגד התנגדות מזוינת:
- אין זו דרך להינצל. ממילא אין שום סיכוי לגבור על הגרמנים, כוחם גדול מדי.
- התנגדות מזוינת רק תביא לחיסול מהיר של הגטאות, ואילו קידוש החיים יכול להביא להצלה.
- הפקרת אנשים שאינם יכולים להילחם.
- אין כל עזרה וסיוע מבחוץ והכוחות העצמיים דלים מדי.
טיעונים שהעלו יהודים בשואה בעד התנגדות מזוינת:
- הנאצים ממילא מתכוונים להשמיד את כולם, לכן כדאי למות בכבוד.
- התנגדות מזוינת נותנת סיכוי להצלת יחידים.
- התנגדות מזוינת תשמש מופת לדורות הבאים.
השאלה הבאה
10.
הפרוטוקולים של זקני ציון
מסמך מזוייף שמקורו ברוסיה הצארית. במסמך זה מתואר העם היהודי כמו שזומם להשתלט על כל העולם בדרכים שטניות.
השאלה הבאה
11.
תנועת "המזרחי" (1902)
- התגבשה בשנת 1902 ביוזמת הרבנים ריינס, ניסנבוים ואחרים.
- הייתה זרם נפרד בתנועה הציונית שהשתלב בפעילות המדינית, אך התנגד לפעילות התרבותיות-החילונית של התנועה הציונית.
- נאבקה על האופי הדתי של החיים הציבוריים גם בתקופת היישוב וגם לאחר קום המדינה.
השאלה הבאה
12.
"חומה ומגדל"
- מפעל התיישבות גדול (מעל 50 יישובים) בשנים 1939-1936, בתגובה לפרעות שיזמו הערבים.
- היעדים היו: יצירת "עובדות בשטח" מבחינה מדינית, יצירת רצף טריטוריאלי והקמת מערך ביטחוני נגד כנופיות ערביות.
השאלה הבאה
13.
"הספר הלבן" של מקדונלד (1939)
- פורסם על ידי שר המושבות הבריטי מקדונלד ב-1939.
- סעיפיו העיקריים:
* הקמת מדינת פלסטינית-ערבית בתוך עשר שנים בארץ ישראל המערבית.
* העלייה היהודית לארץ בחמש השנים הבאות הוגבלה ל-75,000 יהודים בלבד.
העלייה היהודית לאחר מכן מותנית בהסכמת הערבים.
* רכישת קרקעות על ידי יהודים נאסרה ברוב שטחי ארץ ישראל.
השאלה הבאה
14.
11 הנקודות בנגב
- עם פרסום תכנית מוריסון-גריידי, שהמליצה להשאיר את הנגב בידי הבריטים, הוחלט להעמיד את המפעל ההתיישבותי בנגב בראש סדר העדיפויות.
- באוקטובר 1946 הקימו ביום אחד את 11 היישובים בנגד, במתכונת "חומה ומגדל".
- למבצע הייתה השפעה על קביעת גבולות המדינה היהודית בתקופה מאוחרת יותר.
השאלה הבאה
15.
"הסזון"
רדיפה של ההגנה את חברי הארגונים "הפורשים", והסגרתם (בחלק מן המקרים) לידי הבריטים.
השאלה הבאה
16.
כ"ט בנובמבר 1947
- ב-29 בנובמבר 1947 התקיימה הצבעה באו"ם בענין חלוקת ארץ-ישראל למדינה יהודית ולמדינ ערבית.
- ההחלטה נתקבלה [בעד ההצעה הצביעו 33 , נגדה 13 קולות ונמנעו 10].
- עיקרי ההחלטה: סיום המנדט הבריטי, הקמת שתי מדינות עצמאיות - יהודית וערבית [פעולות הכנה שונות לקראת העצמאות, המלצה לצירוף לאו"ם], ירושלים - במשטר בין-לאומי.
השאלה הבאה
17.
"ליל הבדולח"
- פוגרום מאורגן שהתחולל בגרמניה בליל ה-9 בנובמבר 1938, שהעילה לו הייתה ההתנקשות של בחור יהודי (הרשל גרינשפן) במזכיר השגרירות הגרמנית בפריז.
- חבורות נאציות והמוני נגררים פשטו באותו הלילה על ערי גרמניה, השחיתו והרסו אלפי בתי עסק יהודיים, הציתו בתי כנסת, התעללו ביהודים ורצחו עשרות בני אדם.
השאלה הבאה
18.
ועידת ואנזה
בינואר 1942 כונסה ועידה בהנחיית היידריך, בברלין ליד אגם וַאנזֶה. מטרתה הייתה: תיאום בין כל המוסדות, הגופים והיחידות שהיו קשורים לתכנית הכללית של "הפתרון הסופי".
השאלה הבאה
19.
חסידי אומות העולם
אנשים או משפחות (לא יהודים) שהצילו יהודים בתקופת השואה מסיבות הומניטריות, תוך סיכון חייהם וחיי משפחותיהם.