נושאים בתולדות עם ישראל, לעולים חדשים

לבתי ספר דתיים, יחידה י', יחידת לימוד אחת
שאלון מספר 029105, חורף תשס"ג, 2003


בשאלון זה ארבעה נושאים:
נושא ראשון:
יהודי המזרח
נושא שני:
תקופת בית שני
נושא שלישי:
הקהילה היהודית בימי הביניים
נושא רביעי:
החסידות


בחר בשני נושאים שלמדת, ובכל נושא ענה על שתי שאלות; סה"כ - ארבע שאלות.

נושא ראשון: יהודי המזרח (50 נקודות)


אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 4-1. (לכל שאלה - 25 נקודות).

1. חינוך
א. הצג שתי פעולות של הקהילה היהודית בארצות המזרח, שמבטאות את הדאגה שלה לחינוך. (10 נקודות)
ב. מדוע ראתה חברת כי"ח חשיבות רבה בשינויים שהכניסה בתחום החינוך בארצות המזרח? (15 נקודות)
(15 נקודות).
תשובה

2. המעמד המשפטי
א. ציין שניים מ"תנאי עומר", והבא שתי דוגמאות לגזֵרות נגד היהודים שאינן מופיעות ב"תנאי עומר". (13 נקודות)
ב. המעמד המשפטי של היהודים בארצות המזרח היה שונה מקהילה לקהילה.
הָבֵא שני הסברים לשׁונִי זה. (12 נקודות)
תשובה

3. ראשית הציונות בארצות המזרח
א. הצג את התפיסה הציונית של מרקו ברוך, וציין שתיים מהפעולות שעשה למען הציונות. (13 נקודות)
ב. הצג שתי סיבות לקושי של יהודי המזרח להצטרף לתנועה הציונית. (12 נקודות)
תשובה

4. התפתחות הציונות בארצות המזרח בשנים 1947-1917
א. הפעילות הציונית בארצות המזרח, שהתחזקה אחרי "הצהרת בלפור", פחתה בשנות העשרים של המאה ה-20. הסבר מדוע. (10 נקודות)
ציין שתי דרכים שבהם קיבלו הבנות את חינוכן. (13 נקודות)
ב. הפעילות הציונית בארצות המזרח התחזקה בין השנים 1947-1930.
הבא שתי סיבות להתחזקות זו. (15 נקודות)
תשובה



נושא שני: תקופת בית שני (50 נקודות)


אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 8-5. (לכל שאלה - 25 נקודות)


5. המרד הגדול
א. יש הטוענים שהיחסים בין היהודים לנכרים תחת שלטון רומא היו אחד הגורמים למרד הגדול.
הסבר כיצד יחסים אלה גרמו למרד. (13 נקודות)
ב. תאר את השלבים במהלך המרד, עד המלחמה בירושלים. (12 נקודות)
תשובה

6. קץ המרד הגדול ותוצאות המלחמה
א. בספרו של יוסף בן מתתיהו מובא נאום, שלדבריו נשא אלעזר בן יאיר לפני נפילת מצדה.
הָבֵא שני דברים מנאום זה, המבטאים את תפיסתו הדתית של אלעזר בן יאיר. (10 נקודות)
ב. תוצאות המלחמה ברומאים היו קשות.
תאר שתי תוצאות בתחום הכלכלי-חברתי. (15 נקודות)
תשובה

7. מירושלים ליבנה
א. מדוע גרם חורבן הבית למשבר רוחני עמוק בעם? בתשובתך הָבֵא שני הסברים. (12 נקודות)
ב. הסבר שלוש פעולות שעשו החכמים ביבנה, כדי שיהיה המשך לחיים היהודיים למרות החורבן. (13 נקודות)
תשובה

8. דור יבנה
א. מדוע זכה רבן גמליאל דְיַבנֶה להכרה מן הרומאים? (7 נקודות)
ב. הסבר שלוש מהפעולות שעשה רבן גמליאל דְיַבנֶה, כדי לאחֵד את העם. (18 נקודות)
תשובה


נושא שלישי: הקהילה היהודית בימי הביניים (50 נקודות)


אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 12-9 (לכל שאלה - 25 נקודות)


9. תור האמונה
א. הסבר את הבעיה בקיום היהודים במדינה הנוצרית או במדינה המוסלמית בתקופה זו. (10 נקודות)
ב. כיצד הצדיקו הנוצרים את קיום היהודים בארצותיהם, וכיצד הצדיקו זאת המוסלמים? (15 נקודות)
תשובה

10. סמכות הקהילה
א. מדוע הייתה לחבר הקהילה הזכות לחפש אחר "בית-דין יפה", ומדוע חכמי ימי-הביניים לא הרשו להשתמש בזכות זו? (15 נקודות).
ב. הצג נימוק אחד של חכמים בימי-הביניים נגד הכרעה על פי הרוב. (10 נקודות)
תשובה

11. תקנות הקהילה
א. ציין שתי דעות בשאלה: "מי הוא 'אדם חשוב'?". (12 נקודות)
ב. ציין שתי סכנות שניסו החכמים למנוע באמצעות דרישה זו. (13 נקודות)
תשובה

12. תפקידים בקהילה
א. ציין שלושה בעלי תפקידים בקהילה, וכתוב מה הייתה התכונה העיקרית שנדרשה כדי למלא כל תפקיד.
(15 נקודות)
ב. הסבר מדוע התנגדו חכמי ישראל למינוי בעלי תפקידים בקהילה על-ידי השלטון הנכרי. (10 נקודות)
תשובה



נושא רביעי: החסידות (50 נקודות)


אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 16-13. (לכל שאלה - 25 נקודות)


13. תקופת "המבול"
א. הָבֵא סיבה אחת שבגללה הקימו יהודי פולין את "ועד ארבע הארצות", והסבר מדוע תמכו שלטונות פולין בוועד זה. (13 נקודות)
ב. הצג שתי דוגמאות לפגיעה בסמכות של הקהילה בעקבות "המבול". (12 נקודות)
תשובה

14. הצדיק
א. כיצד הצַדיק עוזר לאדם ברוחניוּת וכיצד הוא עוזר לו בגשמיוּת? (13 נקודות)
ב. החברה היהודית נמשלת בחסידות לגוף האדם. פָּרֵט משל זה, והסבר את משמעותו.
(12 נקודות)
תשובה

15. שבתאות
א. הסבר שני גורמים להתפשטות התנועה השבתאית. (13 נקודות)
ב. הסבר שתי גישות בעניין הציפייה למשיח, שהתחזקו אחרי ההתאסלמות של שבתאי צבי. (12 נקודות)
תשובה

16. תורת החסידות
א.
הסבר את הדרך שהציעה החסידות לדבֵקוּת בה' באמצעות לימוד תורה ותפילה. (13 נקודות)
ב. הסבר את הרעיון של "עבודת האל בגשמיות", על-פי החסידות. (12 נקודות)
תשובה


דגם תשובות לשאלון בתע"י לעולים חדשים
מס' 029105, קיץ תשס"ג


1. חינוך
א. פעולות של הקהילה שמבטאות את המחויבות שלה למתן חינוך לבני הקהילה:
- אם אין אפשרות להעסיק גם רב וגם מלמד, מעסיקים מלמד.
- דאגתה של הקהילה למימון חינוך:
* שכירת המלמד ותשלום שכרו.
* הקמת תלמודי תורה לבני עניים.
* תשלום שכר לימוד לילדי עניים.
* אחזקת מוסדות חינוך.
- תיקון תקנה המחייבת את בני הקהילה לספק חינוך לילדיהם.
- תקנות שאסרו על אמנים להעסיק נערים לפני גיל בר-מצווה, כדי שלא יצאו לעבוד ויימנעו מלימודים.
- הקדפה על מספר תלמידים מוגבל ביחס למלמד.
ב. החשיבות שייחסה חברת כי"ח לשינויים בתחום החינוך בארצות המזרח:
- החינוך והההשכלה הרחבה יסייעו להשגת שוויון זכויות.
- מתן השכלה רחבה ישפר את המצב התרבותי והחברתי.
השאלה הבאה

2. המעמד המשפטי
א. תנאים מ"תנאי עומר":
- מס גולגולת.
- לבוש שונה.
- איסור על הפגנת הדת ברבים.
- הבלטת כבוד המוסלמים.

גזרות שלא הופיעו ב"תנאי עומר"
- אילוץ להמיר את הדת.
- גירוש.
- ראיית היהודים כטמאים, על כן איסור לצאת ביום גשם.
- גזרה ללכת גלוי ראש או "גזרת העטרות" בתימן.
- שפיכת יינו והריסת ביתו של יהודי שנתפס במכירת יין.
- איסור לעסוק במסחר ובהלוואה בריבית (בתימן, בראשית המאה ה-20).
- מסים (בנוסף למס גולגולת).
ב. הסבר להבדל במעמד המשפטי של היהודים בארצות המזרח:
- דת: במקום ששלטה הסונה היו סובלניים, ובמקום ששלטה השיעה היו קנאים יותר.
- כלכלה: התועלת הכלכלית שהביאו היהודים לשליטים, לעתים גרמה להקלה בתנאי עומר או אף גרמה להתעלמות מהם.
- מעמד היהודים הושפע ממידת העצמאות של השליט או בתלות החילוני באנשי הדת.
- מעמד היהודים הושפע ממידת החדירה וההשפעה של המעצמות.
השאלה הבאה

3. ראשית הציונות בארצות המזרח
א. התפיסה הציונית של מרקו ברוך:
המטרה - תחייה לאומית של עם ישראל והקמת ישות לאומית בארץ-ישראל.
הדרך - הכשרת הנוער למלחמת שחרור לאומי, לכיבוש הארץ.
הפעולות שעשה למען הציונות:
- ייסוד עיתון "כרמל" לצורך הסברה, עידוד לעלות לארץ-ישראל וחינוך לאומי של הנוער היהודי.
- נאומים על: ארץ-ישראל, עברו של עם ישראל, עקרונות הציונות.
- ייסוד אגודה ציונית ראשונה בארצות האסלאם ("אגודת בר-כוכבא").
ב. סיבות לקושי של יהודי המזרח להצטרף לתנועה הציונית:
- קשיים טכניים ביצירת קשר עם הציונים בארצות השונות.
- קשיי תקשורת (המופשטות של הרעיון הציוני).
- קשיי תקשורת - שפה.
- קשיי ארגון - פער בין המבנה החברתי של יהודי המזרח לבין ההתארגנות המקובלת במערב אירופה.
- הציונות נתפסה כמודרנה וכסכנה לחיים ולתפיסה המסורתית.
השאלה הבאה

4. התפתחות הציונות בארצות המזרח
א. מדוע פחתה הפעילות הציונית בשנות ה-20:
- שמועות על קשיי הקליטה בימי העלייה השלישית.
- עולים שלא נקלטו נאלצו לחיות על חסכונותיהם או לשוב לארצותיהם, והפיצו את דיבת הארץ רעה.
ב. סיבות להתחזקות הפעילות הציונית בשנים 1947-1930:
- הפעילות הציונית עברה לידי הנוער היהודי הלומד, המתארגן ומכשיר עצמו לעלייה חלוצית (לא רק לאיסוף תרומות)
- בואם של מורים בשליחות מוסדות ההסתדרות הציונית והיישוב בארץ או מיוזמה אישית הכשיר את הגרעינים החלוציים הראשונים.
- הקמת בתי ספר עבריים.
- לימוד השפה העברית.
- השפעת התרחשויות פוליטיות בין-לאומיות בשנות ה-30.
- השפעת המשבר הכלכלי בשנות ה-30.
השאלה הבאה

5. המרד הגדול
א. כיצד היחסים בין יהודים לנכרים גרמו למרד:
- ריב בקיסריה בין היהודים לסורים וליוונים בנוגע לבעלות על העיר.
הריב הובא לפני הקיסר הרומאי שפסק לטובת הנכרים. הדבר גרם להצתת המרד.
- התנכלויות שנשאו אופי דתי מצד קיצונים נכרים - דבר שגרם לתגרות אלימות.
- הנציב פלורוס קיבל שוחד כדי לפתור את הבעיה, לקח את הכסף ולא מילא הבטחתו.
- התרבות מהומות בימי הנציבים קומאנוס, פלוכס, אלבינוס ופלורוס - שהוציאו כסף מהמקדש ושילחו את הצבא באזרחים.
ב. השלבים במהלך המרד עד המלחמה בירושלים:
- הסכסוך בקיסריה.
- מתח בין מתונים לקיצוניים בירושלים.
- הפסקת הקרבת הקרבן לשלום הקיסר.
- המלחמה בגליל: נפילת יודפת. המפקד יוסף בן מתתיהו - בשבי. טבריה נכנעה. גמלא לא נכנעת ונופלת, נשלח טיטוס להמשיך את המערכה.
השאלה הבאה

6. קץ המרד הגדול
א. טיעונים המבטאים את תפיסתו הדתית של אלעזר בן יאיר על-פי נאום שנשא לפני נפילת מצדה:
- מותם כבני חורין הוא צדקה מאת ה'.
- יש איסור מוחלט לעבוד שלטון זר - כניעה לו היא חילול ה', לכן אין להיכנע לרומאים.
- נפילת מצדה היא עונש מאת ה' על חטאיהם.
- בגלל חטאינו עלינו לתת דין וחשבון בפני ה' ולא בפני הרומאים.
- הסבר לחורבן הבית ולנפילת מצדה - הסתר פנים.
ב. תוצאות המלחמה נגד הרומאים בתחום הכלכלי-חברתי:
- שינוי הבעלות על הקרקעות - הפקעת קרקעות.
- "מס היהודים".
- דלדול היישוב: השחתת הסביבה החקלאית, החרבת ערים.
- היעלמות של כיתות (כמו הצדוקים, האיסיים) ומעמדות חברתיים (התרוששות עשירים, הצלחה חברתית של משתפי פעולה).
השאלה הבאה

7. מירושלים ליבנה
א. מדוע גם חורבן הבית למשבר רוחני עמוק בעם:
- נפגעה האמונה שהמקדש יעמוד לנצח וה' לא ירשה את חורבנו.
- החורבן ניתק את הקשר הממשי בין העם לאלוקיו, בהיעדר מרכז פולחני.
- עולם בלי מקדש הוא עולם פגום - אין אפשרות לכפר על עוונות או להיטהר.
- הפסקת העבודה פגעה במקור הסמכות של הכהונה.
- נפגע מעמדה של ירושלים כמרכז לאומי-מדיני.
- הושבתה פעולת הסנהדרין בירושלים.

ב. הסבר פעולות של החכמים ביבנה, כדי שיהיה המשך לחיים היהודיים למרות החורבן:
- הפיכת יבנה למרכז - מוסד הנהגה חלופי לסנהדרין בירושלים.
- איחוד הפסיקה (ההלכה) כדי שלא ייווצרו שונות בעם.
- התקנת תקנות להמשך החיים היהודים בהיעדר מקדש (למשל תקנות המאפשרות החייאת חוויות שהתרחשו במקדש).
- טיפוח היסוד של גמילות חסדים כיסוד מכפר (במקום כפרת העוונות בעבודת המקדש).
- הדגשת החשיבות של בית הכנסת כתחליף למקדש.
- מיסוד התפילה כדרך לעבודת ה' - עבודה שבלב כתחליף לעבודת הקרבנות (נוסח קבוע לתפילה ומועדי תפילה קבועים).
- הוספות לדפוסי החגים, שבעבר היו קשורים לירושלים ולבית המקדש, או שינויים בדפוסים אלה.
- קביעת גבולות ברורים בין יהודים לנוצרים.
השאלה הבאה

8. דור יבנה
א. הסיבה להכרת הרומאים ברבן גמליאל:
- סמכותו של רבן גמליאל הוכרה גם על ידי הרומאים כי היה צאצא לשושלת מוכרת.
ב. פעולות רבן גמליאל לאיחוד העם:
- פיקוח של הסנהדרין על מרכזי יהודים בארץ ובתפוצות.
- ביטול הכיתות.
- הרחקת המינים.
- כללים מנחים לפסיקה (לדוגמה: הלכה כבית הלל).
- מיסוד הגרוּת.
- חתימת כתבי הקודש.
- מתן צביון אחיד לחגים.
- חתימת נוסח התפילה ומועדיה.
השאלה הבאה

9 תור האמונה
א. הבעיה בקיום היהודים במסגרת המדינה הנוצרית או המוסלמית:
גם האסלאם וגם הנצרות ראו את עצמן ממשיכות של דת ישראל וביהודים ראו מועמדים ראשונים לקבל דתות אלה. גם הברית החדשה וגם הקוראן קבעו שאין מקום ללא-מאמין בקהילת המאמינים.
ב. הצדקת הנוצרים:
הייעוד של היהודים הוא "אל תהרגם פן ישכחו עמי". קיומם של היהודים בעולם בשפלותם מוכיח את אמיתות הנצרות.

הצדקת המוסלמים:
היהודים, "עם הספר", זכו בעבר לדְבַר האל, לכן יש להם זכות לחיות בביטחון ויש להגן על רכושם ועל חייהם [בכל זאת, יש להכניעם ולהשפילם].
השאלה הבאה

10. סמכות הקהילה
א.
זכותו של היחיד לחפש אחר "בית דין יפה":
לאדם יש זכות להתדיין בפני "בית-דין יפה", כלומר לפני דיינים מומחים, אפילו אם הם רחוקים ממקום מגוריו.
הסיבה שחכמי ימי-הביניים לא הרשו להשתמש בזכות זו:
זכות זו אִפשרה ליחיד להתחמק מסמכות מנהיגי הקהילה שלו, והחכמים רצו לבסס את השלטון המקומי בכל קהילה.
ב. נימוק של חכמים בימי-הביניים נגד הכרעה על-פי הרוב:
- דין הוא שהקטנים נשמעים לגדולים.
- להחלטת המנהיגים יש תוקף, כאילו ניתנה לה מלכתחילה הסכמת רוב בני הקהילה, מפני שבדרך כלל אותם מנהיגים נבחרו על-ידי רוב בני הקהילה.
השאלה הבאה

11. תקנות הקהילה
א. המחלוקת סביב השאלה "מי הוא 'אדם חשוב' ":
תלמיד חכם או מי שבקיא בהִלכות החיים.
ב. הסכנות שניסו חכמים למנוע באמצעות דרישה זו:
- לא תמיד היו למנהיגים הכישורים המתאימים, ומינויו של "אדם חשוב" הבטיח שיאושרו תקנות בהתאם להלכה / לצדק.
- מינוי אדם חשוב מנע מתקיפים להשתלט ולפגוע בזכויות המיעוט.
השאלה הבאה

12. תפקידים בקהילה:
א. בעלי תפקידים והתכונה העיקרית שנדרשה כדי למלא אותם:
- פרנסים - בקיא במס, אמיד בממון, שונא בצע, בעל מעמד חברתי גבוה בקהילה.
- רב הקהילה - גדול בתורה.
- גבאי - מהימן.
- שליח ציבור - יכולת פיוט וזמרה, הגון במעשיו, חסיד בדרך חייו.
- שוחט - חכם והגון.
- נאמנים - בעל ממון וסמכות.
ב. מדוע התנגדו חכמי ישראל להתערבות השלטונות במינוי בעלי תפקידים בקהילה:
- פגיעה באוטונומיה הדתית והשיפוטית שניתנה להם.
השאלה הבאה

13. "מלוא כל הארץ כבודו":
א.
סיבה שבגללה הקימו את "ועד ארבע הארצות":
- לקהילות רבות המאוגדות יחד היה כוח רב יותר להגן מפני איומים מבחוץ מאשר לקהילה יחידה.
- כוחן של התקנות חזק יותר.
מדוע תמכו שלטונות פולין בוועד זה:
- ניהול יעיל של ענייני היהודים בינם לבין עצמם מקל על השלטונות.
- גבייה ריכוזית נוחה של מסים מהיהודים.
ב. דוגמאות לפגיעה בסמכות של הקהילה בעקבות "המבול":
- ביטול "ועד ארבע הארצות".
- לא יכלו למנוע את התחרות על הארנדה ולפשר בין המתחרים עליה.
- חוכרים שפטרו עצמם מתשלום מסים וארנונות לקהילה.
- דחיקת ההנהגה המסורתית מעמדתה - היווצרות שכבת ה"תקיפים", שניסו להשפיע על ההכרעות במינויים של הקהל, החדירו את קרוביהם לעמדות מפתח, ניסו להשתלט על מוסד הרבנות.
- ירידת מעמד הרבנות, פגיעה בטוהר השיפוט. מקור הסמכות לא יהודי פנימי (ידיעה בתורה) אלא חיצוני (השפעת הכסף, השלטונות).
השאלה הבאה

14. הצדיק:
א.
עזרת הצדיק ברוחניות:
הצדיק כצינור, התקשרות הצדיק אל החטא של האיש הפשוט והעלאתו לדרגת דבקות באל.
עזרת הצדיק בגשמיות:
ברכת "בנֵי, חיֵי, מזונֵי"
ב. פירוט המשל:
המנהיגים ואנשי הרוח משולים לאיברים הרוחניים: ראש, עיניים, לב.
פשוטי העם משולים לאיברים הגשמיים יותר: ידיים, רגליים.
משמעות המשל:
הקשר האורגני, התלות ההדדית שבין כל חלקי האומה, אם כי יש גם היבט של יחסים היררכיים (עליונות האיברים הרוחניים על הגשמיים).
השאלה הבאה

15. שבתאות
א. גורמים להתפשטות התנועה השבתאית:
- ציפיות משיחיות בעקבות חדירת רעיונות הקבלה.
- פרעות וצרות רבות [גירוש ספרד, גזרות ת"ח ות"ט ועוד] נתפסו כ"חבלי משיח".
- רבנים חשובים לא הזהירו מפני השבתאות כדי שהתנגדותם לא תחליש את תנועת התשובה.
ב. גישות בציפייה למשיח שהתחזקו אחרי ההתאסלמות של שבתאי צבי:
- חזרה למצב שבו הציפייה המשיחית אינה מרכזית בחיי היהודים ("לחזור לסדר היום").
- המשך המחשבה שעם ישראל חי מבחינה עקרונית במציאות משיחית.
השאלה הבאה

16. תורת החסידות
א. הדרך שהציעה החסידות לדבקות בה':
לימוד תורה לשמה ותפילה מתוך כוונה ורגש (הדבקות באותיות התפילה והתורה).
ב. הרעיון של "עבודת האל בגשמיות" על-פי החסידות:
אפשר להגיע לדבקות בשעת הפעולות הגשמיות היום-יומיות, תוך כדי התמודדות עם הקשיים והפיתויים שהמציאות מציבה לפניו.






            תוכן תולדות עם ישראל             תוכן מבחנים בתולדות עם ישראל