בחינת בגרות בתולדות עם ישראל לבתי ספר דתיים

יחידה י' , יחידת לימוד אחת, שאלון מספר 29106, חורף תשס"ז, 2007

ה ש א ל ו ת

פרק ראשון

נושא I: בית שני

אם למדת נושא זה, ענה על שתי שאלות :
על אחת מהשאלות 2-1 (20 נקודות) ועל אחת מהשאלות 4-3 (10 נקודות).

ענה על אחת מהשאלות 2-1.

1. הורדוס
א. ציין שתי קבוצות בעם היהודי שהורדוס פגע בהן, וכתוב בקצרה מה הייתה הפגיעה בכל אחת מהקבוצות שציינת. (10 נקודות)
ב. הצג שתי עמדות של היסטוריונים בהערכת דמותו של הורדוס. (10 נקודות)
תשובה

2. חורבן המקדש ושיקום העם
א. "...ואמר רבי אלעזר: מיום שחרב בית המקדש נפסקה [=הפרידה] חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים". (ברכות, דף לב, עמ' ב).
מהי המשמעות של חורבן המקדש על פי דבריו של רבי אלעזר? (10 נקודות)
ב. הסבר שתי פעולות של רבן יוחנן בן זכאי, שסייעו לשיקום העם לאחר החורבן. (10 נקודות)
תשובה

ענה על אחת מהשאלות 4-3.

3. הצג שתי סיבות לצורך באיחוד הפסיקה בדור יבנה.
תשובה

4. הצג שתי עמדות שונות של חכמים בהערכת דמותו של בר-כוכבא.
תשובה


נושא II: הקהילה היהודית בימי הביניים

אם למדת נושא זה, עליך לענות על שתי שאלות:
על אחת מהשאלות 6-5 (20 נקודות) ועל אחת מהשאלות 8-7 (10 נקודות).

ענה על אחת מהשאלות 6-5.

5. סמכות הקהילה
א. "מה שעשו הקהילות - גְזֵרָתָם גזרה ומעשיהם מעשה". (רבנו גרשום מאור הגולה)
הסבר מה רצה רבנו גרשום להדגיש בדברים אלה (10 נקודות)
ב. הסבר את הצורך בתיקון תקנות בקהילה.
הבא דוגמה לתקנה אחת. (10 נקודות)
תשובה

6. בעלי סמכות בקהילה
א. הסבר מדוע בקהילה היהודית בימי הביניים היה צורך בתפקיד של חצרן (שתדלן). (10 נקודות)
ב. הסבר שני מוקדי מתיחות בין החכמים לחצרנים. (10 נקודות)
תשובה

ענה על אחת מהשאלות 8-7.


7. מה היה "הצידוק הדתי" שנתנו הנוצרים בימי הביניים להשפלת היהודים?
ציין ביטוי אחד להשפלה זו.
תשובה

8. הצג שני מקורות סמכות של המרכזים העל-קהילתיים, שפעלו בארץ-ישראל ובבבל עד המאה ה-11.
כתוב סיבה אחת להתארגנות במסגרות על-קהילתיות, החל מהמאה ה-12.
תשובה


נושא III: החסידות

אם למדת נושא זה, עליך לענות על שתי שאלות:
על אחת מהשאלות 10-9 (20 נקודות) ועל אחת מהשאלות 12-11 (10 נקודות)

ענה על אחת מהשאלות 10-9.


9. יהדות פולין לפני "המבול"
א. הסבר את הקשר בין לימוד התורה ובין המעמד החברתי, בקהילות פולין לפני "המבול". הבא שתי דוגמאות שבהן קשר זה בא לידי ביטוי. (12 נקודות)
ב. הסבר שתי סיבות להקמת הארגונים העל-קהילתיים בפולין לפני "המבול". (8 נקודות)
תשובה

10. תורת החסידות
א. הסבר כיצד רעיון הגאולה על פי הבעל שם טוב ותלמידיו סיפק מענה למשבר שהתעורר בעם לאחר שבתאי צבי. (10 נקודות)
ב. כתוב שלושה שלבים בהתפשטות תורת החסידות. (10 נקודות)
תשובה

ענה על אחת מהשאלות 12-11.


11. "בשני מיני צדיקים הוא קיום העולם..." (ר' אלימלך מליז'נסק)
לאילו שני מיני צדיקים מתכוון ר' אלימלך מליז'נסק?
תשובה

12. כיצד רעיון השוויון בא לידי ביטוי בעדה החסידית?
בתשובתך הבא שתי דוגמאות.
תשובה

פרק שני

ענה על שתיים מהשאלות 16-13 (לכל שאלה - 25 נקודות)

13.הקהילה היהודית בארצות האסלאם
א. במחצית השנייה של המאה ה-19, לאחר התערבות המעצמות, חלו שינויים רבים בקהילה היהודית בארצות האסלאם.
כתוב שני שינויים, אחד מתחום המעמד המשפטי ואחד מהתחום הכלכלי. (13 נקודות)
ב. מדוע עוררה פעילותה של כי"ח התנגדות מצד ההנהגה הרבנית בקהילה?
בתשובתך הָבֵא שתי סיבות להתנגדות זו. (12 נקודות)
תשובה

14. הלאומיות בעמים ובישראל
א. הסבר מהי לאומיות, ותאר בקצרה את התהליך שהביא לשחרור לאומי באחת המדינות שלמדת. (12 נקודות)
ב. הסבר במה הפריעה האמנציפציה להתפתחות הלאומיות היהודית, ובמה קידמה האמנציפציה את הלאומיות היהודית. (13 נקודות)
תשובה

15. הרצל והתנועה הציונית
א. הצג שתי פעולות שעשה הרצל לקידום הרעיון הציוני, והסבר כיצד אחת מפעולותיו יכלה לקדם רעיון זה. (14 נקודות)
ב. כיצד הסביר הרב ריינס את תמיכתם של רוב חברי "המזרחי" בתכנית אוגנדה?
(11 נקודות)
תשובה

16. העלייה השנייה
א. הסבר כיצד האידיאולוגיה של העולים בעלייה השנייה וכיצד התנאים בארץ הביאו להתפתחות צורות התיישבות חדשות. (14 נקודות)
ב. הצג את היחס של הרב קוק לחלוצים אנשי העלייה השנייה. (11 נקודות)
תשובה

פרק שלישי (20 נקודות)

כתוב בקצרה על חמישה מהמושגים והשמות 23-17. (לכל מושג / שם - 4 נקודות).

17. שד"רים
תשובה

18. "החלוקה"
תשובה

19. משה מונטיפיורי
תשובה

20. אימפריאליזם
תשובה

21. "ארבע עשרה הנקודות של וילסון"
תשובה

22. "הגדודים העבריים"
תשובה

23. הצהרת בלפור
תשובה

דגם תשובות לשאלון בתע"י, מס' 29106, חורף תשס"ז

הדגם הניתן להלן כולל ראשי פרקים בלבד.

1. הורדוס
א. קבוצות בעם היהודי שהורדוס פגע בהן, ומה הייתה הפגיעה:
- בית חשמונאי - הורדוס נתפס כמי ששדד את המלכות מבית חשמונאי. הוא פגע במעמדם הפוליטי והכלכלי: החרים את רכושם, סילק אותם ממשרות שלטון, עשה מאמצים להכחיד פיזית את בית חשמונאי.
- האצולה הירושלמית - הוצאה להורג של 45 מיקירי ירושלים, החרמת רכושם, אבדן מעמדם הפוליטי והכלכלי.
- הכהונה - ניסיון לרוקן את תוכן המעמד של הכהונה הגדולה ולהפוך אותה למשרה פקידותית.
- הסנהדרין - ניטרול מעמדה המדיני כשותפה לשלטון.
ב. עמדות של היסטוריונים בהערכת דמותו של הורדוס
- יוסף בן מתתיהו - טען שבהורדוס היו ניגודים: מצד אחד - נדיב ועושה חסד, ומצד אחר - נקמן, בעל מזג קשה, עושה מעשי עוולה. ניגודים אלה נבעו מהיותו אוהב כבוד.
- א' שליט - "הורדוס היה ביסודו אדם בעל רגש, שהתגעגע מעומק נפשו לאהבה אמיתית... כך היה גם מלך צמא לאהבתו של העם היהודי ועשה כל מה שהיה בידו לעשות כדי לקנות אהבה זו... היסטוריון של ימינו חייב לכנותו בשם היאה לו: הורדוס מלך ישראל".
- ג' אלון - לא מלך גויים, ואף לא מלך יהודים, ולא מלך המשיח אלא עריץ סתם. "...מעין המושלים העריצים שבתקופה ההלניסטית והרומאית, שאינם קשורים קשר שבגזע, שברוח, שבמסורת ושבכיסופים לאומיים בעמים שהם מושלים בהם...".
- א' נצר - "הורדוס היה מעשי ויסודי, בעל תפיסת עולם רחבה, כושר ארגון מעולה, יכולת אלתור (במובן הטוב של המושג), התאמה לסביבתו ולמצבים משתנים - אדם הרואה את הנולד והמצוי בשתי רגליו על הקרקע".
השאלה הבאה

2.
חורבן המקדש ושיקום העם
א. המשמעות של חורבן המקדש על פי דבריו של ר' אליעזר
המקדש על כל מוסדותיו קישר בין ישראל לבין אביהם שבשמים. עתה נוצר חלל שהוא חיץ בין העלם לאלוקיו, וניתק הקשר המוחשי ביניהם. לניתוק הקשר יש כמה משמעויות: חדלו להקריב קרבנות, אין אפשרות להיטהר מהחטא ואין סיכוי להגיע לשלמות רוחנית. לפיכך עולם ללא מקדש הוא עולם פגום (והיו שפירשו שאין טעם לזרוע, להינשא, ללדת).
ב. פעולות של רבן יוחנן בן זכאי שסייעו לשיקום העם לאחר החורבן
- טיפוח היסוד של גמילות חסדים כיסוד מכפר - במקום כפרת העוונות שהייתה נהוגה בעבודת המקדש.
- הקמת בית הדין ביבנה כמוסד הנהגה חלופי לסנהדרין. בבית דין זה לימדו תורה ופסקו הלכות.
- תיקון תקנות שסייעו להמשך החיים היהודיים בהיעדר המקדש.
- גזירות הדת.
השאלה הבאה

3. סיבות לצורך באיחוד הפסיקה בדור יבנה:
- היה חשוב לחזק את בית הדין הגדול ביבנה אחרי החורבן כדי להוכיח שהוא הסמכות הבלעדית הקובעת בענייני הלכה.
- כדי למנוע פילוג בעם - שכן ערב החורבן היה ריבוי כתות ומנהגים, וכן היו מחלוקות רבות בין קבוצות חכמים בעם.
- כדי להרחיק את הנוצרים.
השאלה הבאה

4. עמחדות שונות של חכמים בהערכת דמותו של בר-כוכבא:
- ר' עקביא הכריז על בר כוכבא כעל המלך המשיח, והוא ותלמידיו תמכו בו. הכינוי "בר כוכבא" מדגיש את משיחיותו, וזאת לפי הפסוק שדרש עליו ר' עקיבא "דרך כוכב מיעקב" (במדבר, כ"ד, י"ז).
- הסתייגות מראיית בר כוכבא כמשיח, כדבריו של רבי יוחנן בן תורתה: "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא".
- במקורות התלמודיים בר כוכבא מתואר כדמות כריזמטית, גיבור בעל כוחות אגדיים, אדם קשה ונוח לרגוז שהשליט בצבאו משמעת חמורה.
- במקורות התלמודיים שלאחר המרד הגישה כלפיו שלילית. מכאן כינויו "בר כוזיבא" לאחר שנכזבו התקוות שתלו בו.
השאלה הבאה

5. סמכות הקהילה
א. הסבר דברי רבנו גרשום
רבנו גרשום קובע חד משמעית שלקהילה (הנהגת הקהילה( יש סמכות להנהיג ולקבוע תקנות. זאת מכיוון שהארגון הקהילתי, כפי שהיה בימי הביניים, לא היה מוכר בדורות קודמים.
ב. הצורך בתיקון תקנות בקהילה:
- לטפל בבעיות חדשות שנוצרו בגלל השינוי בתנאים ובמציאות החיים.
- ליצור סדרים בקהילה.
- לשמור על אחדות הקהילה.
- לשמור על הקהילה לנוכח עולם עויין.
דוגמאות לתקונת:
- איסור לשאת שתי נשים.
- איסור לגרש אישה בעל כורחה.
- איסור על אדם שאינו הנמען, לקרוא מכתב ששלח אדם לחברו.
- תקנות העוסקות ב"עיכוב תפילה".
- שימוש בכספי ההקדש לתשלום למלמדים.
- איסור לגנוב מהגויים ולשקר להם.
השאלה הבאה

6. בעלי סמכות בקהילה
א. הצורך של הקהילה היהודית בימי הביניים בחצרן/שתדלן:
הקהילה הייתה תלויה בשלטון הנכרי, ונזקקה למתווך בינה ובין השלטון: אדם שישמור על האינטרסים של הקהילה אצל השלטונות ויגן עליה. החצרן/תדלן מילא תפקידים אלה, בהיותו מקורב למלכות, בעל נכסים ובעל כישורים.
ב. מוקדי מתיחות בין החכמים לחצרנים:
- מתח כלכלי - האם ואת מי לפטור מתשלום מסים או לחייב בתשלום.
- מתח דתי-תרבותי - בנוגע להשכלה חיצונית, פולמוס בנוגע לכתביו של הרמב"ם.
- מתח בנוגע להנהגת הקהילה.
- מתח חברתי - אורח החיים של החצרנים הקרין עושר והדר, ואילו החכמים התנגדו.
השאלה הבאה

7. "הצידוק הדתי" שנתנו הנוצרים להשפלת היהודים:
היהודים הם רוצחי האל, מסרבים לקבל את הבשורה. לפיכך יש להשפילם: "הניעמו בחיליך והורידמו". אם הנוצרים יראו את היהודי בשפלותו, הם ילמדו עד כמה נכונה דרכם, והיהודים יסיקו את המסקנה הנכונה ויתנצרו. היהודים אינם עוד נבחרי הא-ל.

ביטויים להשפלה:
- היהודים הוגדרו כעבדים בעלי זיקה לאוצר המלך.
- הפרדה בין היהודים לאוכלוסייה הנוצרית - הצגתם כמנודים וטמאים.
- איסור קבלת משרות ציבוריות.
- עלילות דם.
- האשמת היהודים בגרימת מגפות שונות.
- השפלה וביזוי של היהודים בהצגות וביצירות אמנות.
- שריפת התלמוד.
- היהודים חויבו ללבוש לבוש מיוחד.
השאלה הבאה

8. מקורות סמכות של המרכזים העל-קהילתיים, שפעלו בארץ ישראל ובבבל עד המאה ה-11:
- סמכות שהוענקה על ידי השלטון הנכרי.
- קדושת ארץ ישראל בעיני יהודי התפוצות.
- סמכות שנובעת מכוחה של תורה - במרכזים אלה ישבה ההנהגה התורנית-רוחנית של העם.
סיבה להתארגנות במסגרת העל-קהילתיות החל מהמאה ה-12:
- לקהילות היו צרכים משותפים. למשל פדיון שבויים, ייצוג בפני השלטונות.
- כדי להגביר את סמכות הקהילה, בעיקר כלפי המפרים את התקנות.
- סמיכות גאוגרפית של קהילות והעובדה שמספר רב של קהילות היו נתונות למרותו של שלטון אחד.
- יתרונות ערכיים של שיתוף פעולה - ערבות הדדית.
השאלה הבאה

9.
יהדות פולין לפני "המבול"
א. הקשר בין לימוד התורה ובין המעמד החברתי בקהילות פולין לפני "המבול"
לימוד תורה נתפס כערך - והקנה מעמד חברתי גבוה.
תלמיד חכם גם אם היה חסר אמצעים וייחוס:
- יכול לעלות במעמד החברתי, ואף היה יכול להתמנות להנהגת הקהילה.
- נהנה מיוקרה רבה וזכה למקומות ישיבה מכובדים בבית הכנסת (ואף זכה לעלות לתורה בין הראשונים).
- יכול לשאת בתו של גביר.
- קיבל שכר גבוה מהקהילה.
- זכה לתארים לפי מספר שנות הלימוד שלו ודרגת בקיאותו.
ב. סיבות להקמת הארגונים העל-קהילתיים בפולין לפני ה"מבול":
- להרבות כוח כלפי השלטון - להשיג הטבות לקהילות בתחומים שונים.
- לתת תוקף יתר לתקנות ולהנהגה בתוך הקהילות עצמן.
- ליצור אחידות ברמת החיים בכל הקהילות בסביבה, כדי למנוע תחרות וניידות אוכלוסייה מקהילה לקהילה.
- צורך ארגוני, כדי להטיל סמכות על אוכלוסייה יהודית בפיזור שטח גדול.
- להסדיר את היחסים בין קהילות גדולות לקטנות.
- ללכד מבחינה חברתית/תרבותית את היהודים שהיו פזורים במרחב.
- תשלום מסים בצורה מרוכזת.
השאלה הבאה

10. תורת החסידות
א. כיצד רעיון הגאולה על פי הבעל שם טוב ותלמידיו סיפק מענה למשבר שהתעורר בעם לאחר שבתי צבי:
- העמיד את גאולת הפרט כמפתח לגאולת הכלל, כלומר העברת הדגש מהגאולה הלאומית-הקיבוצית אל הגאולה האישית.
- ביטל את הרעיון שהגאולה תבוא כבשורה פתאומית.
- ביטל את החיפוש אחרי תאריכי סגולה וחישובי קצין.
- עבודת ה' על פי החסידות כנביא לגאולת הפרט, ביטול האני, הדבקות.

ב. שלבים בהתפשטות תורת החסידות:
- תקופת פעילותו של הבעש"ט (1760-1740) - יציקת התכנים החסידיים הראשונים בקרב תלמידי חכמים בלבד.
- תקופת פעילותם של ר' יעקב יוסף מפולנאה והמגיד ממזריטש (1773-176) - הפצת הרעיונות ("מלוא כל הארץ כבודו" והצדיק) בספרים. יצירת הכלים להפיכת החסידות לתנועה המונית.
- תקופת תלמידי המגיד ממזריטש ("השלב העממי") (1810-1772) - התפצלות של ההנהגה; מיסוד התורה החסידית בחצרות ובעדות.
השאלה הבאה

11. 2 מיני צדיקים על פי ר' אלימלך מליז'נסק:
שני מיני צדיקים הם:
(1) צדיק העוסק כל הזמן בדבקות באל, ושרוי במצב רוחני.
(2) צדיק הקרוב יותר להמון (על חשבון דבקותו באל), המבקש בעיקר לעזור לסובלים ולנזקקים, מטפל בעיות היום-יום וכו'.
השאלה הבאה

12.
רעיון השוויון בעדה החסידית:
- פנייה אישית ובשמות פרטיים, ללא תארים של ייחוס וכבוד.
- הכול משתתפים באותו מעמד באירועים הקשורים לחצר החסידות.
- מעמד שווה לבעלי תפקידים ולהמון העם בחצר החסידית: ההבדל קיים רק בין הצדיק לחסידיו.
השאלה הבאה

13.
הקהילה היהודית בארצות האסלאם
א. שינויים בחיי הקהילה היהודית בארצות האסלאם, במחצית השנייה של המאה ה-19, לאחר התערבות המעצמות:
- ביטול מעמד הד'ימים.
- שויון משפטי בפני בתי המשפט.
- "פקודת כרמיה" - אזרחות מלאה באלג'יר.
- ביטול ההגבלות על תחומי העיסוק.
- חדירה לתחומי תעשייה עירונית.
- רכישת השכלה ומעבר למקצועות חופשיים.
- השתלבות בבירוקרטיה הקולוניאלית.
ב. מדוע עוררה פעילותה של כי"ח התנגדות מצד ההנהגה הרבנית:
- כי"ח גרמה לחילון ולהתבוללות.
- יצרה ניכור כלפי לימודי הקודש והשפה העברית.
- גרמה לצעירים לעזוב את הקהילות ובכך גרמה להתפוררות המבנה הקהילתי.
- שילוב בנות בבית הספר.
השאלה הבאה

14. הלאומיות בעמים ובישראל
א. הסבר מהי לאומיות:
- רצון של יחידים הקשורים בקשרי דת, היסטוריה, תרבות, טריטוריה ועוד - לחיות בארץ מסוימת ולהיות ריבוניים.
התהליך שהביא לשחרור לאומי באחת המדינות:
- בולגריה - הכנסייה הבולגרית טיפחה ועוררה את הרגש הלאומי וחישלה את ההתנגדות העממית של הבולגרים לטורקים. ב-1876 התחדשה ההתקוממות, והטורקים ביצעו טבח. הטבח עורר ביקורת בבריטניה וברוסיה, והרוסים אף הכריזו מלחמה על טורקיה. הסולטאן נכנע והסכים בחוזה סן-סטפנו להפיכת בולגריה לאוטונומיה. החוזה הבהיל את אנגליה ואת אוסטרו-הונגריה, והוחלט בקונגרס ברלין לחלק את בולגריה לשלושה חלקים, אך צפון בולגריה נשארה אוטונומית. ב-1885 הוכרז על איחוד בולגריה הצפונית והמרכזית. ב-1908 כאשר פרצה מהפכת "הטורקים הצעירים" הכריזו הבולגרים על עצמאות.
- סרביה - הסרבים מניפים את נס המרד בדיכוי של הטורקים, בהשפעת רעיונות המהפכה הצרפתית ומלחמות נפוליאון. מרד הסרבים נמשך כמה שנים, והטורקים התקשו לדכאו. לבסוף דוכא המרד, אך הסרבים השיגו אוטונומיה.
- יוון - החייאת העבר וטיפוח הלאומית. מרידה במשעבד הטורקי. החל מ-1821 היוונים מתחילים לנחול הצלחות ברגע שגם אנגליה, צרפת ורוסיה מתערבות ושולחות את הצי שלהן להילחם בטורקים. ב-1830 מכיר הסולטאן בעצמאות יוון.
- איטליה - ג'וזפה מאציני הושפע עמוקות מהמפכה הצרפתית. הוא הפך את הלאומיות לדת ופולחן - קרא לאיטלקים להתאחד ולשחרר את ארצם. גריבלדי סחף את האיטלקים למאבק נגד האוסטרים, וב-1860 הומלך ויטוריו עמנואל למלך על כל איטליה. עשר שנים לאחר מכן, לאחר שאוסטריה הובסה על ידי גרמניה, אוחדה איטליה למדינה אחת וזכתה בעצמאות מלאה.
- גרמניה - המפכה הצרפתית ומלחמות נפוליאון הציתו את אש הלאומיות בגרמניה. הרדר עורר התעניינות בתרבות הגרמנית הקדומה ובהיסטוריה הגרמנית. גברה ההתעניינות בפולקלור הגרמני, באגדות העם, בשירים ובמזמורים קדומים. מהפכות 1848 שביטאו תסיסה לאומית. פעילות ביסמרק לאיחוד גרמניה בראשות פרוסיה.

ב. במה הפריעה האמציפציה להתפתחות הלאומיות היהודית:
- הקהילה הפסיקה להיות גורם מלכד בחיי היהודים (עקב ביטול חובת ההשתייכות לקהילה).
- התקרבות היהודים לחברה הנוצרית מבחינה תרבותית-חברתית פגעה בתחושת הייחוד הלאומי.
במה קידמה האמנציפציה את התפתחות הלאומיות היהודית:
- דווקא תופעת ההתבוללות שבאה בעקבות האמנציפציה עוררה אצל יהודים רבים את רעיון התחייה הלאומית, שהיה תריס נגד אבדן הזהות היהודית.
- האמנציפציה אפשרה מגע עם החברה הסובבת, שבה נשבו רוחות של לאומיות. דבר זה השפיע גם על רעיונות של לאומיות יהודית.
- האמנציפציה עוררה לעתים אנטישמיות, וזו גרמה לאכזבה של יהודים רבים מהאמנציפציה.
מכאן הוחרפה הזרות וגברה השאיפה להקים תנועה לאומית יהודית.
השאלה הבאה

15. הרצל והתנועה הציונית
א. פעולותיו של הרצל לקידום הרעיון הציוני:
- כינוס הקונגרס הציוני; הקמת התנועה הציונית.
- ניהול משא ומתן מדיני עם מנהיגי אירופה ואסיה (גרמניה, בריטניה, טורקיה).
- הקמת הבנק הציוני "אוצר התיישבות היהודים", בנק אנגלו-פלשתינה, ניסיון לגייס כספים מעשירי היהודים בעולם.
- הקמת הקק"ל.
- כתיבת ספרים ומאמרים לפרסום דעותיו.
כיצד יכלה אחת מהפעולות לקדם את הרעיון הציוני:
- מדיני * רצון להשיג מדינה באמצעות צ'רטר (הסכמת מדינות העולם).
* רצון לענות על אינטרסים של מדינות העולם.
- תקשורת: רצון להעלות את הסוגיה היהודית על סדר היום העולמי.
- ארגוני, כלכלי: שאיפה להפיץ את הרעיון הציוני ולגייס משאבים עבורו.

ב. ההסבר של הרב ריינס לתמיכתם של רוב חברי "המזרחי" בתכנית אוגנדה
- ההצבעה היא אישית ולא מפלגתית, כלומר אין זו עמדת "המזרחי" כתנועה.
- התמיכה בהצעת אוגנדה אינה סותרת את השקפת הציונות הדתית, כיוון שאוגנדה היא רק פתרון זמני ולא תחליף לארץ-ישראל.
- ראה בציונות המדינית תנועה של פיקוח נפש, ואוגנדה הייתה רק "מקלט לילה" ליהודי רוסיה אחרי הפרעות.
השאלה הבאה

16. העלייה השנייה
א. כיצד האידיאולוגיה של העולים בעלייה השנייה הביאה להתפתחות צורות התיישבות חדשות
- הושפעו מהרוח המהפכנית ברוסיה ומן הזרמים הסוציאליסטיים - שאפו לתקן הן את מצב היהודים והן את הסדר החברתי בכללו. לכן הקימו צורות התיישבות שיתופיות.
- דגלו ברעיון העבודה וכיבוש העבודה. הדגישו את העבודה העצמית כערך, לכן הקימו צורות התיישבות חקלאיות המבוססות על עבודה עברית.
- העולים היו חילונים, הדבר יצר מתח בינם לבין האיכרים הדתיים ולכן חיפשו העולים מסגרות משל עצמם.
כיצד התנאים בארץ הביאו להתפתחות צורות התיישבות חדשות
- קשיים במציאת עבודה, בגלל התחרות עם הפועל הערבי (האיכרים העדיפו עבודה ערבית בגלל השכר הנמוך וצייתנות הפועלים). לפיכך הקימו צורות התיישבות, שבהן היה ניהול עצמי.
- היעדר ביטחון - גנבות. לפיכך הקימו צורות התיישבות שבהן הייתה שמירה עצמית (סג'רה).
- תנאי טבע קשים, לפיכך חשבו שהשיתופיות תסייע להתגבר על מכשולים.
- תנאי גוף ונפש קשים על רקע בדידותם והיותם ללא משפחה. לפיכך הקמת צורות התיישבות חדשות, סיפקו להם מסגרת תמיכה.
ב. יחס הרב קוק לחלוצים אנשי העלייה השנייה
הרב קוק העריך מאוד את מסירות הנפש של החלוצים למען בניין הארץ, וראה בהם חוליה חשובה בתהליך הגאולה. טען שיש בהם הניצוץ והאור הגנוז, אפילו שלא מדעתם. אולם הפריע לו שהם מנותקים מהדת, ועל כך הייתה לו ביקורת כלפיהם. לפיכך בשנת תרע"ד (1913) יזם הרב קוק מסע של רבנים, במאמץ לקרב אותם לקיים המצוות.
השאלה הבאה

17. שדרי"ם
- שליחי דרבנן.
- שליחים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לאסוף כספים למען היהודים היושבים בארץ ישראל.
- יוקרתם הייתה רבה בעיני בני הגולה בשל היותם נציגים של היישוב בארץ ישראל. בקהילות מסוימות שימשו השד"רים בתפקידים שונים: יישוב מחלוקות, סמיכת רבנים ושוחטים, הוראת הלכה ומתן הסכמות לספרים.
- השד"ר היה מקבל כרבע מהכספים שאסף כשכר על שליחותו.
- העבודה הייתה קשה. לפעמים היה השד"ר רחוק מארצו וממשפחתו במשך שנים; סכנות רבות ארבו לו בדרכים.
השאלה הבאה

18. "החלוקה"
- הכספים שנאספו על ידי שד"רים או הגיעו לארץ ישירות מהגולה.\
- כספים אלה חולקו לתושבי הארץ והיו מקור לקיומם הכלכלי.
- האשכנזים חילקו את הכספים שהעדה קיבלה לכל משפחות העדה לפי מספר הנפשות.
- הספרדים הקציבו שליש מכספי החלוקה למסים, לשלטונות ולמוסדות ציבור, שליש לתלמיד חכמים, ושליש לעניים.
- החלוקה הייתה לא רק שיטה כלכלית אלא ביטאה גם ערך של שיתוף בני הגולה ביישוב ארץ ישראל, מעין החלוקה שבין יששכר לזבולון. תושבי ארץ ישראל מתפללים על בני הגולה.
השאלה הבאה

19. משה מונטיפיורי
- יהודי אנגלי ממוצא ספרדי, בעל תואר אבירות. חי בשנים תקמ"ד-תרמ"ה (1885-1784).
- שאף להיטיב את מצב היישוב בארץ ואת אמצעי הקיום שלו.
- ביקר בארץ שבע פעמים, רכש מכבש דפוס, הקים בית אריגה ראשון בארץ (1854), השיג רישיון לבניית בית הכנסת "החורבה", פתח בית ספר לנערות, ביוזמתו נבנתה שכנות "משכנות שאננים" - השכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה ולידה טחנת קמח.
- השתדל למען היהודים באנגליה ובצרפת. התערב למען היהודים ב"עלילת דמשק".
השאלה הבאה

20. אימפריאליזם
- סוף המאה ה-19 וראשית ה-20 נקראת לעתים תקופת האימפריאליזם.
- אימפריאליזם משמעו הרחבת המדינות הלאומיות והתיישבות בארצות אחרות.
בתקופה הנדונה כיוון ההתפשטות היה בעיקר אסיה ואפריקה.
- מטרות האימפריאליזם ניצול אוצרות הטבע של מדינות אחרות, יצירת שווקים לתוצרי התעשייה המתפתחת באירופה, פתרון בעיה של עודפי אוכלוסין.
- יש הרואים באימפריאליזם אחד הגורמים לפרץ מלחמת העולם הראשונה ולהפיכתה למלחמת עולם.
השאלה הבאה

21. ארבע עשרה הנקודות של וילסון
- וילסון נשיא ארצות הברית נשא בינואר 1918 נאום שבו רצה לשכנע את בני ארצו ואת הרוסים שהמלחמה צודקת ויש להמשיך בה עד השגת הניצחון והשלום הנכסף.
- בנאומו ארבע-עשרה נקודות, שעל פיהן שאף לבסס את השלום לאחר המלחמה.
חלק מהנקודות הן:
- חיוב הסכמים גלויים בין מדינות [נגד הסכמים סודיים].
- חופש שיט בימים מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינות.
- תיקון גבולות, על פי העיקרון של מתן עצמאות למדינות לאומיות, הקמת פולין.
- סילוק מחיצות כלכליות, מתן הזדמנויות כלכליות שוות לכל המדינות.
- הגבלת החימוש של המדינות שוחרות השלום, לצורכי שמירה והגנה בלבד.
השאלה הבאה

22. "הגדודים העבריים"
- התארגנות יהודית בגדודים נפרדים בעת מלחמת העולם הראשונה תחת פיקוד בריטי.
- הוגי הרעיון היו יוסף טרומפלדור וזאב ז/בוטינסקי.
- הגורם להתארגנות היה רצון הציונים להופיע כגורם אקטיבי, הנלחם נגד טורקיה לצד בריטניה, למען שחרור ארץ-ישראל. כך ירכשו ניסיון צבאי ויוכלו להשתמש בתרומתם כקלף מיקוח בעת הסדר השלום בסוף המלחמה.
- ארבעה גדודים קמו: ב-1915 קם גדוד "נהגי הפרדות", שהיה גדוד תובלה שהביא אספקה לגליפולי. ב-1918 קם "גדוד 38 של קלעי המלך", הוא גוייס בלונדון ולחם בחזיתות שונות בארץ ישראל. ב-1918 גוייס בארצות הברית "גדוד 39 של קלעי המלך" בהסכם בין הציונים, הבריטים וארצות הברית. הוא לחם בחזית מצרים. "גדוד 40 של קלעי המלך" גוייס ממתנדבים מארץ ישראל. המתנדבים היו פועלים, חברי ארגון "השומר" וגימנזיסטים. הוטלו עליהם תפקידי אבטחה ושמירה.