בחינת בגרות בתולדות עם ישראל לבתי ספר דתייםחלק ב, יחידות ו' + ט' יחידת לימוד אחת שאלון מספר 29107,חורף תשס"ח, 2008 |
ה ש א ל ו ת
פרק ראשון (40 נקודות)
ענה על שתיים מהשאלות 4-1. (לכל שאלה - 20 נקודות)
בשאלות שבחרת ענה על שני הסעיפים א-ב.
1. הממשל הצבאי הבריטי בראשית המנדט
א. בשנים 1920-1918 (תרע"ח-תר"פ) נקט הממשל הצבאי גישה עוינת כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל. הסבר מדוע. (8 נקודות)
ב. ציין פעולה אחת של הנציב הרברט סמואל למען האוכלוסייה היהודית, ופעולה אחת שלו למען האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל.
הסבר את המניע לפעולותיו כלפי כל אחת מקבוצות אלה. (12 נקודות)
תשובה
2. "תורה ועבודה"
א. את הקמת "הפועל המזרחי" יש להבין על רקע התקופה.
הסבר את ההשפעה של שני אירועים או תהליכים באירופה על יחסם של צעירים דתיים לבניין הארץ. (10 נקודות)
ב. תאר שתי פעולות של הרב ישעיהו שפירא (האדמו"ר החלוץ), והסבר כיצד הוא הגשים בפעולות אלה את רעיונות "תורה ועבודה". (10 נקודות)
תשובה
3. העפלה - 1948-1945 (תש"ה-תש"ח)
א. היסטוריונים רואים בהעפלה חלק מהמאבק המדיני להקמת המדינה.
הבא שני הסברים לכך. (10 נקודות)
ב. הסב ר שתי סיבות להעפלה מארצות האסלאם בשנים 1948-1945 (תש"ה-תש"ח), והצג שתי דרכים שבהן הגיעו מעפילים מארצות אלה. (10 נקודות)
תשובה
4. מלחמת העצמאות
א. הצג שתי סיבות לפלישת הצבאות של מדינות ערב במלחמת העצמאות, והבא שני גורמים לניצחון של ישראל במלחמה. (10 נקודות)
ב. מלחמת העצמאות הסתיימה בהסכמי שביתת נשק עם מדינות ערב.
הסבר מהו הסכם שביתת נשק, והצג הסכם עם אחת ממדינות ערב. (10 נקודות)
תשובה
ענה על אחת מהשאלות 7-5.
בשאלה שבחרת ענה על שני הסעיפים א-ב.
5. יהודי הרייך הגרמני בשנות השלושים
א. ציין שני צעדים שנקטו הנאצים נגד יהודי גרמניה עד 1937.
הסבר כיצד כל צעד שציינת הרחיק את היהודים מהחיים הציבוריים. (10 נקודות)
ב. "ליל הבדולח" פגע ביהודים יותר מהצעדים שקדמו לו.
הבא שני הסברים לקביעה זו. (10 נקודות)
תשובה
6. התנאים בגטו והעמידה היהודית
א. "החולשה הכללית הביאה אתה מחלות שהפילו אנשים לרוב... בא הטיפוס וקצר קרבנות... השלטונות הגרמנים בהיוודע להם אודות הטיפוס, החלו סוגרים את הגטו).. וכך היו דנים את הנותרים בחיים לכיליון אטי".
(מתוך יומן שנמצא בגטו)
מהי התופעה בגטו המתוארת בקטע? הסבר מדוע תופעה זו הייתה נפוצה בגטו.
(10 נקודות)
ב. ההתנגדות לנאצים באה לידי ביטוי בדרכים שונות, כמו "קידוש החיים" ופעולות של תיעוד.
הסבר מדוע כל אחת מדרכים אלה היא ביטוי של התנגדות. (10 נקודות)
תשובה
7. גורל היהודים בארצות אירופה וצפון אפריקה
א. הסבר שני גורמים שהשפיעו על היחס של האוכלוסייה המקומית במזרח אירופה כלפי היהודים. (10 נקודות)
ב. הסבר באיזה אופן מצבה המדיני של צרפת במלחמת העולם השנייה השפיע על גורל היהודים באחת מהמדינות: אלג'יר, תוניס, מרוקו. (10 נקודות)
תשובה
ענה על שתיים מהשאלות 11-8 (לכל שאלה - 10 נקודות)
8. הסבר מה הייתה העמדה של ז'בוטינסקי כלפי ערביי ארץ ישראל.
תשובה
9. מדינות העולם החופשי לא פעלו כדי למנוע את השמדת היהודים.
הצג שני נימוקים של מדינות אלה להימנעות מפעולה.
תשובה
10. הסבר מהי "תכנית הצנע", והבא שתי סיבות להפעלתה.
תשובה
11. הצג שני גורמים חברתיים-כלכליים לאירועי ואדי סאליב.
תשובה
כתוב בקצרה על ארבעה מהמושגים 18-12 (לכל מושג - 5 נקודות)
12. משטאר טוטליטרי
תשובה
13. בולשביזם
תשובה
14. יבסקציה" - המחלקה היהודית
תשובה
15. פשיזם
תשובה
16. "הסכם המיעוטים"
תשובה
17. "מסך הברזל"
תשובה
18. השוק האירופי המשותף
תשובה
1. הממשל הצבאי הבריטי בראשית המנדט
א. הסבר מדוע הממשל הצבאי נקט גישה עוינת כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל בשנים 1920-1918 (תרע"ח-תר"פ):
- הערבים צייתנים יותר לשליט.
- היה נתק מן הממשל הצבאי, שהמטה שלו ישב במצרים והיה מקורב לערבים מבחינה תרבותית, לבין הפוליטיקאים שהיו בלונדון.
- הפקידות הבריטית בתקופת הממשל הצבאי ביקשה לפצות את הערבים שסייעו להם במלחמה, והתנגדו לעמדת הפוליטיקאים הפרו-ציונים.
- חלק מהפקידים היו בעלי עמדה שלילית כלפי היהודים.
- המהפכה הבולשביקית הוסיפה לדימוי השלילי של היהודים תושבי ארץ ישראל (שהיו מהגרים מרוסיה).
- תחושת מחויבות כלפי רוב האוכלוסייה בארץ ישראל, שהייתה ערבית.
- עליבות היישוב.
ב. ציין פעולה של הנציב הבריטי הרברט סמואל למען האוכלוסייה היהודית:
- הכיר בשפה העברית כשפה הרשמית.
- הכיר בירושלים כבירת ארץ ישראל.
- הניח את אבן הפינה לבניין האוניברסיטה העברית בהר הצופים.
- אפשר את הקמתם של מוסדות היישוב האוטונומיים.
- ערך רשימות לקרקעות הממשלה כדי למסור אותן לידי היהודים.
- לאחר פרסום הספר הלבן הראשון שבו נקבע העיקרון של "יכולת הקליטה הכלכלית של הארץ" בתחום העלייה התחשב בעיקר במצב הכלכלי של המשק היהודי ולא במצב המשק הערבי.
- חנן את ז'בוטינסקי ושחררו מהכלא.
- עבודות יזומות למען האוכלוסייה.
ציין פעולה של הנציב למען האוכלוסייה הערבית
- מינה את חאג' אמין אל-חוסייני למופתי של ירושלים.
- עצר את העלייה באופן זמני לאחר מאורעות תרפ"א, ובכך ביסס את העיקרון של "יכולת הקליטה הכלכלית של הארץ" שנקבע אחר כך בספר הלבן.
- חילק אדמות ממשלה פוריות לערבים.
- הכרה בשפה הערבית.
- מתן חנינה לאסירים במאורעות 21-20.
הסבר את המניע לפעולותיו כלפי האוכלוסייה היהודית
- יחסו החיובי כלפי הקמת הבית הלאומי ושאיפות היישוב היהודי נבע מהיותו אוהד הציונות. - פעל לפי טופס המנדט.
הסבר את המניע לפעולותיו כלפי האוכלוסייה הערבית
ניסיונו לאחוז במדיניות של "שוויון הזדמנויות" ואף לפייס מדי פעם את הערבים נבע מכך שהוא ראה עצמו בראש ובראשונה נציג הממשלה האנגלית בארץ-ישראל, שתפקידו לדאוג לאינטרסים של בריטניה ולהשליט רגיעה ושלום בארץ.
בשאלות שבחרת ענה על שני הסעיפים א-ב.
1. הממשל הצבאי הבריטי בראשית המנדט
א. בשנים 1920-1918 (תרע"ח-תר"פ) נקט הממשל הצבאי גישה עוינת כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל. הסבר מדוע. (8 נקודות)
ב. ציין פעולה אחת של הנציב הרברט סמואל למען האוכלוסייה היהודית, ופעולה אחת שלו למען האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל.
הסבר את המניע לפעולותיו כלפי כל אחת מקבוצות אלה. (12 נקודות)
תשובה
2. "תורה ועבודה"
א. את הקמת "הפועל המזרחי" יש להבין על רקע התקופה.
הסבר את ההשפעה של שני אירועים או תהליכים באירופה על יחסם של צעירים דתיים לבניין הארץ. (10 נקודות)
ב. תאר שתי פעולות של הרב ישעיהו שפירא (האדמו"ר החלוץ), והסבר כיצד הוא הגשים בפעולות אלה את רעיונות "תורה ועבודה". (10 נקודות)
תשובה
3. העפלה - 1948-1945 (תש"ה-תש"ח)
א. היסטוריונים רואים בהעפלה חלק מהמאבק המדיני להקמת המדינה.
הבא שני הסברים לכך. (10 נקודות)
ב. הסב ר שתי סיבות להעפלה מארצות האסלאם בשנים 1948-1945 (תש"ה-תש"ח), והצג שתי דרכים שבהן הגיעו מעפילים מארצות אלה. (10 נקודות)
תשובה
4. מלחמת העצמאות
א. הצג שתי סיבות לפלישת הצבאות של מדינות ערב במלחמת העצמאות, והבא שני גורמים לניצחון של ישראל במלחמה. (10 נקודות)
ב. מלחמת העצמאות הסתיימה בהסכמי שביתת נשק עם מדינות ערב.
הסבר מהו הסכם שביתת נשק, והצג הסכם עם אחת ממדינות ערב. (10 נקודות)
תשובה
פרק שני (20 נקודות)
ענה על אחת מהשאלות 7-5.
בשאלה שבחרת ענה על שני הסעיפים א-ב.
5. יהודי הרייך הגרמני בשנות השלושים
א. ציין שני צעדים שנקטו הנאצים נגד יהודי גרמניה עד 1937.
הסבר כיצד כל צעד שציינת הרחיק את היהודים מהחיים הציבוריים. (10 נקודות)
ב. "ליל הבדולח" פגע ביהודים יותר מהצעדים שקדמו לו.
הבא שני הסברים לקביעה זו. (10 נקודות)
תשובה
6. התנאים בגטו והעמידה היהודית
א. "החולשה הכללית הביאה אתה מחלות שהפילו אנשים לרוב... בא הטיפוס וקצר קרבנות... השלטונות הגרמנים בהיוודע להם אודות הטיפוס, החלו סוגרים את הגטו).. וכך היו דנים את הנותרים בחיים לכיליון אטי".
(מתוך יומן שנמצא בגטו)
מהי התופעה בגטו המתוארת בקטע? הסבר מדוע תופעה זו הייתה נפוצה בגטו.
(10 נקודות)
ב. ההתנגדות לנאצים באה לידי ביטוי בדרכים שונות, כמו "קידוש החיים" ופעולות של תיעוד.
הסבר מדוע כל אחת מדרכים אלה היא ביטוי של התנגדות. (10 נקודות)
תשובה
7. גורל היהודים בארצות אירופה וצפון אפריקה
א. הסבר שני גורמים שהשפיעו על היחס של האוכלוסייה המקומית במזרח אירופה כלפי היהודים. (10 נקודות)
ב. הסבר באיזה אופן מצבה המדיני של צרפת במלחמת העולם השנייה השפיע על גורל היהודים באחת מהמדינות: אלג'יר, תוניס, מרוקו. (10 נקודות)
תשובה
פרק שלישי (20 נקודות)
ענה על שתיים מהשאלות 11-8 (לכל שאלה - 10 נקודות)
8. הסבר מה הייתה העמדה של ז'בוטינסקי כלפי ערביי ארץ ישראל.
תשובה
9. מדינות העולם החופשי לא פעלו כדי למנוע את השמדת היהודים.
הצג שני נימוקים של מדינות אלה להימנעות מפעולה.
תשובה
10. הסבר מהי "תכנית הצנע", והבא שתי סיבות להפעלתה.
תשובה
11. הצג שני גורמים חברתיים-כלכליים לאירועי ואדי סאליב.
תשובה
פרק רביעי (20 נקודות)
כתוב בקצרה על ארבעה מהמושגים 18-12 (לכל מושג - 5 נקודות)
12. משטאר טוטליטרי
תשובה
13. בולשביזם
תשובה
14. יבסקציה" - המחלקה היהודית
תשובה
15. פשיזם
תשובה
16. "הסכם המיעוטים"
תשובה
17. "מסך הברזל"
תשובה
18. השוק האירופי המשותף
תשובה
דגם תשובות לשאלון בתע"י, מס' 029108, חורף תשס"ח
1. הממשל הצבאי הבריטי בראשית המנדט
א. הסבר מדוע הממשל הצבאי נקט גישה עוינת כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל בשנים 1920-1918 (תרע"ח-תר"פ):
- הערבים צייתנים יותר לשליט.
- היה נתק מן הממשל הצבאי, שהמטה שלו ישב במצרים והיה מקורב לערבים מבחינה תרבותית, לבין הפוליטיקאים שהיו בלונדון.
- הפקידות הבריטית בתקופת הממשל הצבאי ביקשה לפצות את הערבים שסייעו להם במלחמה, והתנגדו לעמדת הפוליטיקאים הפרו-ציונים.
- חלק מהפקידים היו בעלי עמדה שלילית כלפי היהודים.
- המהפכה הבולשביקית הוסיפה לדימוי השלילי של היהודים תושבי ארץ ישראל (שהיו מהגרים מרוסיה).
- תחושת מחויבות כלפי רוב האוכלוסייה בארץ ישראל, שהייתה ערבית.
- עליבות היישוב.
ב. ציין פעולה של הנציב הבריטי הרברט סמואל למען האוכלוסייה היהודית:
- הכיר בשפה העברית כשפה הרשמית.
- הכיר בירושלים כבירת ארץ ישראל.
- הניח את אבן הפינה לבניין האוניברסיטה העברית בהר הצופים.
- אפשר את הקמתם של מוסדות היישוב האוטונומיים.
- ערך רשימות לקרקעות הממשלה כדי למסור אותן לידי היהודים.
- לאחר פרסום הספר הלבן הראשון שבו נקבע העיקרון של "יכולת הקליטה הכלכלית של הארץ" בתחום העלייה התחשב בעיקר במצב הכלכלי של המשק היהודי ולא במצב המשק הערבי.
- חנן את ז'בוטינסקי ושחררו מהכלא.
- עבודות יזומות למען האוכלוסייה.
ציין פעולה של הנציב למען האוכלוסייה הערבית
- מינה את חאג' אמין אל-חוסייני למופתי של ירושלים.
- עצר את העלייה באופן זמני לאחר מאורעות תרפ"א, ובכך ביסס את העיקרון של "יכולת הקליטה הכלכלית של הארץ" שנקבע אחר כך בספר הלבן.
- חילק אדמות ממשלה פוריות לערבים.
- הכרה בשפה הערבית.
- מתן חנינה לאסירים במאורעות 21-20.
הסבר את המניע לפעולותיו כלפי האוכלוסייה היהודית
- יחסו החיובי כלפי הקמת הבית הלאומי ושאיפות היישוב היהודי נבע מהיותו אוהד הציונות. - פעל לפי טופס המנדט.
הסבר את המניע לפעולותיו כלפי האוכלוסייה הערבית
ניסיונו לאחוז במדיניות של "שוויון הזדמנויות" ואף לפייס מדי פעם את הערבים נבע מכך שהוא ראה עצמו בראש ובראשונה נציג הממשלה האנגלית בארץ-ישראל, שתפקידו לדאוג לאינטרסים של בריטניה ולהשליט רגיעה ושלום בארץ.
השאלה הבאה
2. "תורה ועבודה"
א. הסבר את השפעתם של אירועים או תהליכים באירופה על יחסם של צעירים דתיים לגולה ולבניין הארץ:
- המהפכה הקומוניסטית ברוסיה ערערה את הסדר העולמי הקיים. היא זעזעה גם את עולמם של הצעירים הדתיים, גרמה ליציאתם מבתי המדרש, והביאה אותם לחשיבה מחודשת בקשר לעתיד דרכם.
- הרעיונות הסוציאליסטיים של התקופה הופנו נגד המוסדות הכלכליים והריבוד החברתי של הגולה.
- "המרד הקדוש". השאיפה הייתה להגשים רעיונות סוציאליסטיים בחיי היצירה בארץ.
- הרס של ריכוזי אוכלוסייה יהודית בגולה בעקבות מלחמת העולם הראשונה הניע את הצעירים היהודים לחפש חלופה לחיים יהודיים במקום אחר.
- הצהרת בלפור יצרה תחושה של גאולה לאומית וסחפה את הצעירים הדתיים להגשמה אישית.
- ההתלהבות והחלוציות של בני העלייה השלישית השפיעו על הצעירים הדתיים לעצב גם הם חברה דתית בעלת איכות, שתהיה מושתתת על רעיונות מחודשים של תורה ועבודה.
ב. תאר פעולות של הרב ישעיהו שפירא (האדמו"ר החלוץ), והסבר כיצד הוא הגשים בפעולות אלה את רעיונות "תורה ועבודה":
- עזב את האדמו"רות למען החלוציות ("האדמו"ר החלוץ") כדי להגשים את הערך של עבודת כפיים (כפי שכתב במאמרו "ועשית הישר וטוב").
- עזב את ביתו בגולה כדי לעלות לארץ - למען הערך של בניין הארץ.
- ארגן קבוצות של פועלים דתיים שעסקו בסלילת כבישים ובניקוי ברכות שלמה - למען הערך של עבודת כפיים.
- הגשים בפועל התיישבות חקלאית כשעבר לכפר פינס ועסק בעבודות החקלאות - למען הערך של התיישבות חקלאית.
- פעל לחיזוק ההתיישבות הדתית בארץ - כפר חסידים - למען הערך של התיישבות חקלאית.
- עמד בראש מחלקת העלייה ולשכת התעסוקה שליד המרכז העולמי של המזרחי, על מנת לעודד את העלייה ואת בניין הארץ.
2. "תורה ועבודה"
א. הסבר את השפעתם של אירועים או תהליכים באירופה על יחסם של צעירים דתיים לגולה ולבניין הארץ:
- המהפכה הקומוניסטית ברוסיה ערערה את הסדר העולמי הקיים. היא זעזעה גם את עולמם של הצעירים הדתיים, גרמה ליציאתם מבתי המדרש, והביאה אותם לחשיבה מחודשת בקשר לעתיד דרכם.
- הרעיונות הסוציאליסטיים של התקופה הופנו נגד המוסדות הכלכליים והריבוד החברתי של הגולה.
- "המרד הקדוש". השאיפה הייתה להגשים רעיונות סוציאליסטיים בחיי היצירה בארץ.
- הרס של ריכוזי אוכלוסייה יהודית בגולה בעקבות מלחמת העולם הראשונה הניע את הצעירים היהודים לחפש חלופה לחיים יהודיים במקום אחר.
- הצהרת בלפור יצרה תחושה של גאולה לאומית וסחפה את הצעירים הדתיים להגשמה אישית.
- ההתלהבות והחלוציות של בני העלייה השלישית השפיעו על הצעירים הדתיים לעצב גם הם חברה דתית בעלת איכות, שתהיה מושתתת על רעיונות מחודשים של תורה ועבודה.
ב. תאר פעולות של הרב ישעיהו שפירא (האדמו"ר החלוץ), והסבר כיצד הוא הגשים בפעולות אלה את רעיונות "תורה ועבודה":
- עזב את האדמו"רות למען החלוציות ("האדמו"ר החלוץ") כדי להגשים את הערך של עבודת כפיים (כפי שכתב במאמרו "ועשית הישר וטוב").
- עזב את ביתו בגולה כדי לעלות לארץ - למען הערך של בניין הארץ.
- ארגן קבוצות של פועלים דתיים שעסקו בסלילת כבישים ובניקוי ברכות שלמה - למען הערך של עבודת כפיים.
- הגשים בפועל התיישבות חקלאית כשעבר לכפר פינס ועסק בעבודות החקלאות - למען הערך של התיישבות חקלאית.
- פעל לחיזוק ההתיישבות הדתית בארץ - כפר חסידים - למען הערך של התיישבות חקלאית.
- עמד בראש מחלקת העלייה ולשכת התעסוקה שליד המרכז העולמי של המזרחי, על מנת לעודד את העלייה ואת בניין הארץ.
השאלה הבאה
3. העפלה 1948-1945 (תש"ה-תש"ח):
א. הסבר מדוע היסטוריונים רואים בהעפלה חלק מהמאבק המדיני להקמת המדינה:
- שימוש בהעפלה כתעמולה: גיוס ההזדהות של העולם ושל דעת הקהל בבריטניה למען הרעיון הציוני.
- העפלה גרמה ליצירת קשרים פוליטיים עם מדינות העולם.
- ליכוד הכוח היהודי ביישוב ובעולם סביב רעיון הקמת הבית הלאומי.
- הפגנת כוחו של היישוב.
- הפגנת זלזול בחוקי הבריטים.
- ההעפלה אפשרה ליישוב לנהל מאבק בלתי אלים לעומת האלימות שנקטו הבריטים.
- ההעפלה הפכה לסמל לנחישות של היהודים להגיע לארץ בכל דרך ובכל מחיר.
- עזרה במאבק באו"ם.
- גידול דמוגרפי לחיזוק הישוב בהתיישבות.
ב. הסבר סיבות להעפלה מארצות האסלאם בשנים 1948-1945 (תש"ה-תש"ח):
- הרעת מצב היהודים בארצות האסלאם, על רקע המאבק להקמת המדינה בארץ.
- הקשר עם המוסד לעלייה ב', אשר ארגן את ההעפלה.
- היה רצון להוכיח לבריטים שמדובר במאבק להקמת המדינה, ולא רק תהליך של שיקום פליטי השואה.
- הכמיהה לעלות לארץ ישראל.
- סגירת השערים ע"י השלטונות.
הצג דרכים שבהן הגיעו מעפילים מארצות אלה:
- העפלה ימית - רוב המעפילים מצפון אפריקה הובאו דרך הים על ידי פעילי המוסד לעלייה ב'. ברוב המקרים האניות נתפסו עוד בדרך, והמעפילים גורשו לקפריסין. ("יהודה הלוי" ו"שיבת ציון").
- העפלה יבשתית - רוב המעפילים מארצות ערב (סוריה, לבנון ועירק), וכן מעפילים מאירן הגיעו בנתיב זה. המעפילים אורגנו על ידי שליחים מארץ ישראל. תחילה הסתייעו המארגנים במבריחים מקומיים, אך עם הזמן למדו המארגנים את נתיבי ההברחה והעבירו אותם בעצמם.
- העפלה אווירית- התקיימה, אך באחוז זניח של המקרים.
- ע"י נהגים בריטיים (בעירק)
3. העפלה 1948-1945 (תש"ה-תש"ח):
א. הסבר מדוע היסטוריונים רואים בהעפלה חלק מהמאבק המדיני להקמת המדינה:
- שימוש בהעפלה כתעמולה: גיוס ההזדהות של העולם ושל דעת הקהל בבריטניה למען הרעיון הציוני.
- העפלה גרמה ליצירת קשרים פוליטיים עם מדינות העולם.
- ליכוד הכוח היהודי ביישוב ובעולם סביב רעיון הקמת הבית הלאומי.
- הפגנת כוחו של היישוב.
- הפגנת זלזול בחוקי הבריטים.
- ההעפלה אפשרה ליישוב לנהל מאבק בלתי אלים לעומת האלימות שנקטו הבריטים.
- ההעפלה הפכה לסמל לנחישות של היהודים להגיע לארץ בכל דרך ובכל מחיר.
- עזרה במאבק באו"ם.
- גידול דמוגרפי לחיזוק הישוב בהתיישבות.
ב. הסבר סיבות להעפלה מארצות האסלאם בשנים 1948-1945 (תש"ה-תש"ח):
- הרעת מצב היהודים בארצות האסלאם, על רקע המאבק להקמת המדינה בארץ.
- הקשר עם המוסד לעלייה ב', אשר ארגן את ההעפלה.
- היה רצון להוכיח לבריטים שמדובר במאבק להקמת המדינה, ולא רק תהליך של שיקום פליטי השואה.
- הכמיהה לעלות לארץ ישראל.
- סגירת השערים ע"י השלטונות.
הצג דרכים שבהן הגיעו מעפילים מארצות אלה:
- העפלה ימית - רוב המעפילים מצפון אפריקה הובאו דרך הים על ידי פעילי המוסד לעלייה ב'. ברוב המקרים האניות נתפסו עוד בדרך, והמעפילים גורשו לקפריסין. ("יהודה הלוי" ו"שיבת ציון").
- העפלה יבשתית - רוב המעפילים מארצות ערב (סוריה, לבנון ועירק), וכן מעפילים מאירן הגיעו בנתיב זה. המעפילים אורגנו על ידי שליחים מארץ ישראל. תחילה הסתייעו המארגנים במבריחים מקומיים, אך עם הזמן למדו המארגנים את נתיבי ההברחה והעבירו אותם בעצמם.
- העפלה אווירית- התקיימה, אך באחוז זניח של המקרים.
- ע"י נהגים בריטיים (בעירק)
השאלה הבאה
4. מלחמת העצמאות
א. הצג סיבות לפלישת הצבאות של מדינות ערב במלחמת העצמאות:
- הכוחות הערביים המקומיים לא הצליחו להביס את היישוב היהודי.
- מנהיגי מדינות ערב קיוו כי הצבאות הסדירים יצליחו למנוע את הקמת מדינת ישראל, שהיא נטע זר בלב העולם הערבי.
- רצון התפשטות לשטחים נוספים של מדינת ישראל.
- רצון להסיח את דעתם של המוני העם במדינות הערביות השונות מביקורת של ענייני מדיניות הפנים, ולאחדם מול אוייב חיצוני.
הבא גורמים לניצחון של ישראל במלחמה:
- צה"ל ניחן בגמישות אסטרטגית וביכולת להגיב על צעדי האויב, למצוא פתרונות לשינויים ולהפתיע.
- האסטרטגיה ההתיישבותית, שבה שובצו יישובים לתוך אזורים ערביים טהורים, היוותה גורם שריתק את כוחות האויב, ואפשר לצה"ל להשתמש ביישובים כבסיסי יציאה, בשלב קרבות התנופה.
- צה"ל היה כפוף למוסדות מסודרים ולמנהיגות אחת עוד מימי היישוב, והייתה לו תשתית ארגונית ושלטונית מסודרת
- ישראל ניצלה עד למקסימום את מצבת כוח האדם שעמד לרשותה.
- לרבים מחיילי צה"ל היה ניסיון צבאי קודם, שנצבר במהלך לחימתם במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
- יעילות המודיעין של צה"ל.
- העובדה שחיילי מדינות ערב לא לחמו למען חירותם או קיומם הביאה לחוסר מוטיבציה ללחימה.
- כל אחת מהמדינות הערביות פעלה בנפרד ובחוסר תיאום עם האחרות.
- מדינות ערב לא הצליחו למצות את פוטנציאל כוח האדם שלהן.
- חוסר ניסיון קרבי והכשרה מבצעית של החיילים הערבים, וכן רמת ההשכלה הנמוכה שלהם.
- הצבאות הערביים למדו את המבנים של צבאות אירופיים וחיקו את אורחות לחימתם, בלי לסגלם לנתונים בארץ ישראל.
ב. הסבר מהו הסכם שביתת נשק:
- מבוא להסכם שלום.
הסכם בין שני צדדים לוחמים על סיום הקרבות. הסכם שביתת נשק אינו הסכם שלום, ואינו הסכם של קבע, אולם הוא מהווה בדרך כלל פשרה בין מציאות צבאית שנוצרו לבין השאיפות הטריטוריאליות של כל אחד מן הצדדים.
הצד הסכם עם אחת ממדינות ערב:
ההסכם עם מצרים
- לצבא המצרי הנצור ב"כיס פאלוג'ה" הותר לעזוב את ארץ ישראל על ציודו ונשקו.
- כל שטח הנגב נכלל בתחום מדינת ישראל.
- רצועת עזה נשארה בתחום מצרים.
- אזור עוג'ה אל-חפיר (ניצנה) נקבע כשטח מפורז, וכמקום מושבה של ועדת שביתת הנשק.
ההסכם עם לבנון
- הגבול הבין-לאומי מראש הנקרה עד אזור מטולה ישמש כקו שביתת הנשק, ועם החתימה ישראל תיסוג מתחומי לבנון.
ההסכם עם ירדן
- הירדנים ויתרו על השטח של ואדי עארה.
- ישראל ויתרה לירדן על שטחים מסוימים בסביבת הרי חברון.
- נקבע שיינתן חופש תנועה ליהודים בדרכים חיוניות המובילות לירושלים ולמקומות הקדושים.
- מעמד הר הצופים.
ההסכם עם סוריה
- קו ההפוגה נקבע כקו שביתת הנשק.
- פירוז השטחים שממזרח לחולה ולכינרת.
4. מלחמת העצמאות
א. הצג סיבות לפלישת הצבאות של מדינות ערב במלחמת העצמאות:
- הכוחות הערביים המקומיים לא הצליחו להביס את היישוב היהודי.
- מנהיגי מדינות ערב קיוו כי הצבאות הסדירים יצליחו למנוע את הקמת מדינת ישראל, שהיא נטע זר בלב העולם הערבי.
- רצון התפשטות לשטחים נוספים של מדינת ישראל.
- רצון להסיח את דעתם של המוני העם במדינות הערביות השונות מביקורת של ענייני מדיניות הפנים, ולאחדם מול אוייב חיצוני.
הבא גורמים לניצחון של ישראל במלחמה:
- צה"ל ניחן בגמישות אסטרטגית וביכולת להגיב על צעדי האויב, למצוא פתרונות לשינויים ולהפתיע.
- האסטרטגיה ההתיישבותית, שבה שובצו יישובים לתוך אזורים ערביים טהורים, היוותה גורם שריתק את כוחות האויב, ואפשר לצה"ל להשתמש ביישובים כבסיסי יציאה, בשלב קרבות התנופה.
- צה"ל היה כפוף למוסדות מסודרים ולמנהיגות אחת עוד מימי היישוב, והייתה לו תשתית ארגונית ושלטונית מסודרת
- ישראל ניצלה עד למקסימום את מצבת כוח האדם שעמד לרשותה.
- לרבים מחיילי צה"ל היה ניסיון צבאי קודם, שנצבר במהלך לחימתם במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
- יעילות המודיעין של צה"ל.
- העובדה שחיילי מדינות ערב לא לחמו למען חירותם או קיומם הביאה לחוסר מוטיבציה ללחימה.
- כל אחת מהמדינות הערביות פעלה בנפרד ובחוסר תיאום עם האחרות.
- מדינות ערב לא הצליחו למצות את פוטנציאל כוח האדם שלהן.
- חוסר ניסיון קרבי והכשרה מבצעית של החיילים הערבים, וכן רמת ההשכלה הנמוכה שלהם.
- הצבאות הערביים למדו את המבנים של צבאות אירופיים וחיקו את אורחות לחימתם, בלי לסגלם לנתונים בארץ ישראל.
ב. הסבר מהו הסכם שביתת נשק:
- מבוא להסכם שלום.
הסכם בין שני צדדים לוחמים על סיום הקרבות. הסכם שביתת נשק אינו הסכם שלום, ואינו הסכם של קבע, אולם הוא מהווה בדרך כלל פשרה בין מציאות צבאית שנוצרו לבין השאיפות הטריטוריאליות של כל אחד מן הצדדים.
הצד הסכם עם אחת ממדינות ערב:
ההסכם עם מצרים
- לצבא המצרי הנצור ב"כיס פאלוג'ה" הותר לעזוב את ארץ ישראל על ציודו ונשקו.
- כל שטח הנגב נכלל בתחום מדינת ישראל.
- רצועת עזה נשארה בתחום מצרים.
- אזור עוג'ה אל-חפיר (ניצנה) נקבע כשטח מפורז, וכמקום מושבה של ועדת שביתת הנשק.
ההסכם עם לבנון
- הגבול הבין-לאומי מראש הנקרה עד אזור מטולה ישמש כקו שביתת הנשק, ועם החתימה ישראל תיסוג מתחומי לבנון.
ההסכם עם ירדן
- הירדנים ויתרו על השטח של ואדי עארה.
- ישראל ויתרה לירדן על שטחים מסוימים בסביבת הרי חברון.
- נקבע שיינתן חופש תנועה ליהודים בדרכים חיוניות המובילות לירושלים ולמקומות הקדושים.
- מעמד הר הצופים.
ההסכם עם סוריה
- קו ההפוגה נקבע כקו שביתת הנשק.
- פירוז השטחים שממזרח לחולה ולכינרת.
השאלה הבאה
5. יהודי הרייך בשנות השלושים
א. ציין צעדים שנקטו הנאצים נגד יהודי גרמניה עד 1937, והסבר כיצד כל צעד הרחיק את היהודים מהחיים הציבוריים:
- חרם ה-1 באפריל: פגיעה במעמדם הכלכלי של היהודים, הגבלת השפעתם והקמת חיץ חברתי בין גרמנים ליהודים.
- החוק להשבת הפקידות הגרמנית על כנה (אפריל 1933): פגיעה במעמדם הכלכלי של היהודים, הגבלת השפעתם והקמת חיץ חברתי בין גרמנים ליהודים.
- החוק למניעת גידוש יתר של בתי ספר והמוסדות להשכלה גבוהה (הגבלת מספר התלמידים היהודים במוסדות ההשכלה - אפריל 1933: הקמת חיץ חברתי בין יהודים לגרמנים, הגבלת השפעתם.
- שריפת הספרים (מאי 1933): הקמת חיץ חברתי ודמוניזציה של היהודים.
- חקיקת תקנה אשר ביטלה את רישיונם של עורכי הדין היהודים: פגיעה כלכלית, הגבלת השפעתם, הקמת חיץ חברתי.
- חוק האזרחות הגרמני (בתוך חוקי נירנברג), והחוק להגנת האדם והכבוד הגרמני (בתוך חוקי נירנברג): הקמת חיץ חברתי ודמוניזציה של היהודי.
- תעמולה אנטישמית בספרות, בקולנוע ובעתונות, דמוניזציה של היהודי.
ב. הסברים לקביעה ש"ליל הבדולח" פגע ביהודים יותר מהצעדים שקדמו לו:
- לראשונה הייתה פגיעה בדת היהודית - שריפת בתי כנסת ברחבי הרייך.
- לראשונה הופעלה כלפי היהודים אלימות פיזית קשה, שכללה הרס ורצח.
- לראשונה הופעל דגם של מעצרים המוניים, גירושים, וכליאה במחנות ריכוז.
- שבירה טוטאלית של הכלכלה היהודית בגרמניה (קנס של מיליארד מרק, צו שאסר על היהודים להשתתף בכל פעילות כלכלית).
- אדישות מוחלטת של רוב האוכלוסייה הגרמנית (בניגוד לחרם ה-1 באפריל): הכנתה לקראת היעלמות היהודים מגרמניה.
5. יהודי הרייך בשנות השלושים
א. ציין צעדים שנקטו הנאצים נגד יהודי גרמניה עד 1937, והסבר כיצד כל צעד הרחיק את היהודים מהחיים הציבוריים:
- חרם ה-1 באפריל: פגיעה במעמדם הכלכלי של היהודים, הגבלת השפעתם והקמת חיץ חברתי בין גרמנים ליהודים.
- החוק להשבת הפקידות הגרמנית על כנה (אפריל 1933): פגיעה במעמדם הכלכלי של היהודים, הגבלת השפעתם והקמת חיץ חברתי בין גרמנים ליהודים.
- החוק למניעת גידוש יתר של בתי ספר והמוסדות להשכלה גבוהה (הגבלת מספר התלמידים היהודים במוסדות ההשכלה - אפריל 1933: הקמת חיץ חברתי בין יהודים לגרמנים, הגבלת השפעתם.
- שריפת הספרים (מאי 1933): הקמת חיץ חברתי ודמוניזציה של היהודים.
- חקיקת תקנה אשר ביטלה את רישיונם של עורכי הדין היהודים: פגיעה כלכלית, הגבלת השפעתם, הקמת חיץ חברתי.
- חוק האזרחות הגרמני (בתוך חוקי נירנברג), והחוק להגנת האדם והכבוד הגרמני (בתוך חוקי נירנברג): הקמת חיץ חברתי ודמוניזציה של היהודי.
- תעמולה אנטישמית בספרות, בקולנוע ובעתונות, דמוניזציה של היהודי.
ב. הסברים לקביעה ש"ליל הבדולח" פגע ביהודים יותר מהצעדים שקדמו לו:
- לראשונה הייתה פגיעה בדת היהודית - שריפת בתי כנסת ברחבי הרייך.
- לראשונה הופעלה כלפי היהודים אלימות פיזית קשה, שכללה הרס ורצח.
- לראשונה הופעל דגם של מעצרים המוניים, גירושים, וכליאה במחנות ריכוז.
- שבירה טוטאלית של הכלכלה היהודית בגרמניה (קנס של מיליארד מרק, צו שאסר על היהודים להשתתף בכל פעילות כלכלית).
- אדישות מוחלטת של רוב האוכלוסייה הגרמנית (בניגוד לחרם ה-1 באפריל): הכנתה לקראת היעלמות היהודים מגרמניה.
השאלה הבאה
6. העמידה היהודית
א. מהי התופעה בגטו המתוארת בקטע:
- התפשטות מחלות (טיפוס)
- כיליון איטי.
מדוע תופעה זו הייתה נפוצה בגטו:
- בעיית תברואה - הגטאות הוקמו בשכונות המוזנחות והדלות ביותר, אשר לרוב התאפיינו בתנאי סניטציה גרועים במיוחד ובמחסור בחומרי ניקוי וחיטוי.
- צפיפות - גדולה החריפה את בעיית התברואה.
- רעב - מחסור חמור במזון (184 קלוריות לאדם) ערער את כושר ההתנגדות של הגוף למחלות.
- ניתוק - ככל שהגטו היה מנותק יותר, כך גדל הקושי להבריח אליו מבחוץ מנות מזון, תרופות וחיסונים, ולמכור החוצה מצרכים.
- לחץ פסיכולוגי - הפגיעה בכוח החיים הנפשי חשפה את תושבי הגטו למחלות.
ב. הסבר מדוע "קידוש החיים" הוא ביטוי של התנגדות לנאצים:
- כל פעולה שהיתה מכוונת נגד מזימות הגרמנים כלפי היהודים, ביטאה התנגדות.
- שמירה על החיים בכל דרך שהיא הייתה מנוגדת לכוונת הגרמנים לכלות את היהודים, ולכן היא מבטאת התנגדות.
- השמירה על צלם האדם הייתה מנוגדת לכוונות הגרמנים לגרום לדה-הומניזציה לאדם היהודי.
הסבר מדוע התיעוד הוא ביטוי של התנגדות לנאצים:
- התיעוד של האירועים ההיסטוריים וחיי היומיום של הפרט היו ביטוי של המשכיות וזיכרון לדורות בניגוד לכוונות הגרמנים למחוק כל זכר לתרבות היהודית, ולחיים של יהודים.
- התיעוד של חיי הפרט אפשר לצאת נגד כוונות הגרמנים למחוק את האדם שביהודי, לגרום לדה-הומניזציה שלו.
- התיעוד אפשר לגלות את כוונות הגרמנים (יומני אושוויץ למשל), נגד רצונם להסוות את מעשיהם.
6. העמידה היהודית
א. מהי התופעה בגטו המתוארת בקטע:
- התפשטות מחלות (טיפוס)
- כיליון איטי.
מדוע תופעה זו הייתה נפוצה בגטו:
- בעיית תברואה - הגטאות הוקמו בשכונות המוזנחות והדלות ביותר, אשר לרוב התאפיינו בתנאי סניטציה גרועים במיוחד ובמחסור בחומרי ניקוי וחיטוי.
- צפיפות - גדולה החריפה את בעיית התברואה.
- רעב - מחסור חמור במזון (184 קלוריות לאדם) ערער את כושר ההתנגדות של הגוף למחלות.
- ניתוק - ככל שהגטו היה מנותק יותר, כך גדל הקושי להבריח אליו מבחוץ מנות מזון, תרופות וחיסונים, ולמכור החוצה מצרכים.
- לחץ פסיכולוגי - הפגיעה בכוח החיים הנפשי חשפה את תושבי הגטו למחלות.
ב. הסבר מדוע "קידוש החיים" הוא ביטוי של התנגדות לנאצים:
- כל פעולה שהיתה מכוונת נגד מזימות הגרמנים כלפי היהודים, ביטאה התנגדות.
- שמירה על החיים בכל דרך שהיא הייתה מנוגדת לכוונת הגרמנים לכלות את היהודים, ולכן היא מבטאת התנגדות.
- השמירה על צלם האדם הייתה מנוגדת לכוונות הגרמנים לגרום לדה-הומניזציה לאדם היהודי.
הסבר מדוע התיעוד הוא ביטוי של התנגדות לנאצים:
- התיעוד של האירועים ההיסטוריים וחיי היומיום של הפרט היו ביטוי של המשכיות וזיכרון לדורות בניגוד לכוונות הגרמנים למחוק כל זכר לתרבות היהודית, ולחיים של יהודים.
- התיעוד של חיי הפרט אפשר לצאת נגד כוונות הגרמנים למחוק את האדם שביהודי, לגרום לדה-הומניזציה שלו.
- התיעוד אפשר לגלות את כוונות הגרמנים (יומני אושוויץ למשל), נגד רצונם להסוות את מעשיהם.
השאלה הבאה
7. א. הסבר גורמים שהשפיעו על יחסה של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים במזרח אירופה:
- מסורת אנטישמית: במדינות מזרח אירופה הייתה מושרשת מסורת אנטישמית רבה, אשר יצרה לעתים שיתוף פעולה (במיוחד בליטא ואוקראינה), ולעתים אדישות וניכור של הרוב הדומם (כמו בפולין).
- היעדר מסורת דמוקרטית ותפיסה אזרחית: במדינות מזרח אירופה לא הייתה מסורת דמוקרטית ארוכת שנים, דבר אשר הגביר לעיתים את הניכור של אוכלוסיית הרוב (למשל בפולין).
- מידת הדתיות: העובדה שרבים מהתושבים במזרח אירופה היו נוצרים דתיים יצרה לעיתים יחס קוטבי כלפי היהודים, מחד לעתים הייתה אנטישמיות מסורתית אשר הביאה לעוינות כלפי היהודים, מאידך חלק גדול מחסידי אומות העולם פעלו ממניעים דתיים ואמונה נוצרית.
- הקישור בין יהודים לבולשביזם: בחלק מהמדינות (במיוחד אלה שהיו כבושות ע"י בריה"מ ושסבלו מעולו של סטאלין, כמו אוקראינה) נתפסו היהודים כמשתפי פעולה עם הבולשביזם.
ב. הסבר באיזה אופן מצבה המדיני של צרפת במלחמת העולם השנייה השפיע על גורל היהודים באחת המדינות: אלג'יר, תוניס, מרוקו:
צרפת נחלקה לשניים: הצפון היה שטח כיבוש גרמני, ובדרום האזור החופשי היה נתון תחת משטר וישי, ששיתף פעולה עם הנאצים. האזור שהיה תחת משטר וישי נשלט בידי כוחות הימין הלאומני, ולצרפתים שם נשארה מידה ניכרת של אוטונומיה. משטר וישי מילא את מרבית ההוראות של הגרמנים בכל הקשור ליהודים, ואף יזם פעולות וחוקים אנטי-יהודיים כמו תקנון היהודים בצרפת".
על פי הסכם שביתת הנשק בין צרפת לגרמניה, נותרה צפון אפריקה כולה תחת שלטון וישי.
ב-1940 בוטל צו כרמיה, אשר העניק אזרחות ליהודים. בהמשך הוחל "תקנון היהודים בצרפת" על היהודים באלג'יר. תקנון זה כלל את ההגבלות והאיסורים שהוטלו על יהודי צרפת. כן הופעלו אריזציה של הרכוש היהודי, הגבלות על השתתפותם של יהודים במוסדות חינוך ובמסגרות חברתיות, ונעשו הכנות להקמת יודנראט מקומי. אלפי יהודים נשלחו למחנות שהוקמו בצפון אפריקה.
ב-1940 הוחל "תקנון היהודים בצרפת" על יהודי תוניס. מכיוון שמעמד הגרמנים במדינה היה רופף מבחינה צבאית ומדינית, המושל אסטבה נטה לא לבצע במלואם את הצווים האנטי-יהודיים. גם יחסם הטוב של ה"ביי" מונצף ושל הנציגים האיטלקים במדינה הכשיל את הפעלת חוקי הגזע.
בנובמבר 1942 - עם כניסת כוחות גרמניים ואיטלקיים, עברו היהודים לכיבוש נאצי ישיר, שהביא לתמורות במצבם. הגרמנים פתחו במאסרים המוניים וכ-5,000 יהודים נשלחו לעבודות כפייה. רכוש יהודי הוחרם וקנסות כבדים הוטלו. כעשרים פעילים פוליטיים נשלחו למחנות השמדה באירופה.
ב-1940 הוחל "תקנון היהודים בצרפת" על יהודי מרוקו. עם זאת ההגבלות על מספר היהודים העוסקים במקצועות חופשיים, או על מספרם במוסדות החינוך, השפיעו על יהודי מרוקו פחות מאשר במדינות אחרות בצפון אפריקה, שכן מרבית התלמידים למדו ממילא במוסדות של כי"ח, והיהודים במרוקו נטו להיות פחות מעורים בחברה ובתרבות הצרפתית.
בשנות ה-40 הגיעו למרוקו פליטים יהודים מצרפת הכבושה - חלקם מצאו מקלט בקהילות, אך אחרים נעצרו יחד עם אלפי יהודים מקומיים.
7. א. הסבר גורמים שהשפיעו על יחסה של האוכלוסייה המקומית כלפי היהודים במזרח אירופה:
- מסורת אנטישמית: במדינות מזרח אירופה הייתה מושרשת מסורת אנטישמית רבה, אשר יצרה לעתים שיתוף פעולה (במיוחד בליטא ואוקראינה), ולעתים אדישות וניכור של הרוב הדומם (כמו בפולין).
- היעדר מסורת דמוקרטית ותפיסה אזרחית: במדינות מזרח אירופה לא הייתה מסורת דמוקרטית ארוכת שנים, דבר אשר הגביר לעיתים את הניכור של אוכלוסיית הרוב (למשל בפולין).
- מידת הדתיות: העובדה שרבים מהתושבים במזרח אירופה היו נוצרים דתיים יצרה לעיתים יחס קוטבי כלפי היהודים, מחד לעתים הייתה אנטישמיות מסורתית אשר הביאה לעוינות כלפי היהודים, מאידך חלק גדול מחסידי אומות העולם פעלו ממניעים דתיים ואמונה נוצרית.
- הקישור בין יהודים לבולשביזם: בחלק מהמדינות (במיוחד אלה שהיו כבושות ע"י בריה"מ ושסבלו מעולו של סטאלין, כמו אוקראינה) נתפסו היהודים כמשתפי פעולה עם הבולשביזם.
ב. הסבר באיזה אופן מצבה המדיני של צרפת במלחמת העולם השנייה השפיע על גורל היהודים באחת המדינות: אלג'יר, תוניס, מרוקו:
צרפת נחלקה לשניים: הצפון היה שטח כיבוש גרמני, ובדרום האזור החופשי היה נתון תחת משטר וישי, ששיתף פעולה עם הנאצים. האזור שהיה תחת משטר וישי נשלט בידי כוחות הימין הלאומני, ולצרפתים שם נשארה מידה ניכרת של אוטונומיה. משטר וישי מילא את מרבית ההוראות של הגרמנים בכל הקשור ליהודים, ואף יזם פעולות וחוקים אנטי-יהודיים כמו תקנון היהודים בצרפת".
על פי הסכם שביתת הנשק בין צרפת לגרמניה, נותרה צפון אפריקה כולה תחת שלטון וישי.
ב-1940 בוטל צו כרמיה, אשר העניק אזרחות ליהודים. בהמשך הוחל "תקנון היהודים בצרפת" על היהודים באלג'יר. תקנון זה כלל את ההגבלות והאיסורים שהוטלו על יהודי צרפת. כן הופעלו אריזציה של הרכוש היהודי, הגבלות על השתתפותם של יהודים במוסדות חינוך ובמסגרות חברתיות, ונעשו הכנות להקמת יודנראט מקומי. אלפי יהודים נשלחו למחנות שהוקמו בצפון אפריקה.
ב-1940 הוחל "תקנון היהודים בצרפת" על יהודי תוניס. מכיוון שמעמד הגרמנים במדינה היה רופף מבחינה צבאית ומדינית, המושל אסטבה נטה לא לבצע במלואם את הצווים האנטי-יהודיים. גם יחסם הטוב של ה"ביי" מונצף ושל הנציגים האיטלקים במדינה הכשיל את הפעלת חוקי הגזע.
בנובמבר 1942 - עם כניסת כוחות גרמניים ואיטלקיים, עברו היהודים לכיבוש נאצי ישיר, שהביא לתמורות במצבם. הגרמנים פתחו במאסרים המוניים וכ-5,000 יהודים נשלחו לעבודות כפייה. רכוש יהודי הוחרם וקנסות כבדים הוטלו. כעשרים פעילים פוליטיים נשלחו למחנות השמדה באירופה.
ב-1940 הוחל "תקנון היהודים בצרפת" על יהודי מרוקו. עם זאת ההגבלות על מספר היהודים העוסקים במקצועות חופשיים, או על מספרם במוסדות החינוך, השפיעו על יהודי מרוקו פחות מאשר במדינות אחרות בצפון אפריקה, שכן מרבית התלמידים למדו ממילא במוסדות של כי"ח, והיהודים במרוקו נטו להיות פחות מעורים בחברה ובתרבות הצרפתית.
בשנות ה-40 הגיעו למרוקו פליטים יהודים מצרפת הכבושה - חלקם מצאו מקלט בקהילות, אך אחרים נעצרו יחד עם אלפי יהודים מקומיים.
השאלה הבאה
8. מה הייתה העמדה של ז'בוטינסקי ביחס לערביי ארץ ישראל
- מצד אחד, אין כל סיכוי להגיע להסכם עם האוכלוסייה הערבית בדבר עלייה יהודית והתיישבות יהודית. לפיכך אין לחתור לפשרות, אלא ל"קיר ברזל": ההתנגדות הערבית תיחלש והערבים ישלימו עם המפעל הציוני רק אם היהודים יהוו רוב בארץ ויהיו כוח מזוין בחסות בריטניה.
- מצד שני גישה ליברלית: ערביי ישראל יוכרו כמיעוט לאומי החי בתוך חברה רב-לאומית שבה רוב יהודי. הם יזכו לכל הזכויות שמהם נהנים המיעוטים באירופה.
8. מה הייתה העמדה של ז'בוטינסקי ביחס לערביי ארץ ישראל
- מצד אחד, אין כל סיכוי להגיע להסכם עם האוכלוסייה הערבית בדבר עלייה יהודית והתיישבות יהודית. לפיכך אין לחתור לפשרות, אלא ל"קיר ברזל": ההתנגדות הערבית תיחלש והערבים ישלימו עם המפעל הציוני רק אם היהודים יהוו רוב בארץ ויהיו כוח מזוין בחסות בריטניה.
- מצד שני גישה ליברלית: ערביי ישראל יוכרו כמיעוט לאומי החי בתוך חברה רב-לאומית שבה רוב יהודי. הם יזכו לכל הזכויות שמהם נהנים המיעוטים באירופה.
השאלה הבאה
9. הצג נימוקים של מדינות העולם החופשי להימנעות מפעולה
- כל הכוחות והמשאבים הושקעו בהשגת ניצחון צבאי, הסיוע עלול לפגוע במאמץ המלחמתי.
- הניצחון נגד הנאצים הוא שיביא להפסקת ההשמדה.
- אי אפשר לדייק ולהפציץ את תאי הגזים באושוויץ בלי לפגוע באסירים.
- אל לה למלחמה להצטייר בדעת הקהל כמלחמה בעד היהודים.
- טווח הטיסה לאושוויץ ארוך מדי ואין אפשרות לתדלק מטוסים.
- סיכון חיי הטייסים.
- הטלת ספק ביעילות הפעולה.
9. הצג נימוקים של מדינות העולם החופשי להימנעות מפעולה
- כל הכוחות והמשאבים הושקעו בהשגת ניצחון צבאי, הסיוע עלול לפגוע במאמץ המלחמתי.
- הניצחון נגד הנאצים הוא שיביא להפסקת ההשמדה.
- אי אפשר לדייק ולהפציץ את תאי הגזים באושוויץ בלי לפגוע באסירים.
- אל לה למלחמה להצטייר בדעת הקהל כמלחמה בעד היהודים.
- טווח הטיסה לאושוויץ ארוך מדי ואין אפשרות לתדלק מטוסים.
- סיכון חיי הטייסים.
- הטלת ספק ביעילות הפעולה.
השאלה הבאה
10. הסבר מהי "תכנית הצנע":
ב-1949 הממשלה הכריזה על מדיניות "הצנע", ועל ביצועה הופקד דב יוסף. התכנית כללה קיצוב של מוצרי מזון בסיסיים ופיקוח על המחירים. כל אזרח קנה את המוצרים האלה באמצעות נקודות שקיבל. ב-1950 נרכשו כך גם מוצרי הלבשה והנעלה. תכנית הצנע הביאה להתפתחות "שוק שחור" וגרמה לקיטוב פוליטי עמוק. מ-1953 גווע משטר הצנע לאיטו, וב-1959 הוכרז על ביטולו הסופי.
הבא סיבות להפעלתה:
- מצב קשה של המשק הישראלי (תהליכים אינפלציוניים, היעדר השקעות חוץ, מלחמה, אי-גביית מסים, גירעון במאזן תשלומים, חובות, היעדר מדיניות פיננסית, מחסור במטבע חוץ).
- מחסור במוצרי מזון בסיסיים.
- ריבוי העולים, אשר הכפילו את אוכלוסיית המדינה בזמן קצר.
- חוסר יכולת כלכלית של העולים לספק את צרכיהם במחירי השוק.
- המדיניות של הממשלה ליצור חברה שוויונית.
10. הסבר מהי "תכנית הצנע":
ב-1949 הממשלה הכריזה על מדיניות "הצנע", ועל ביצועה הופקד דב יוסף. התכנית כללה קיצוב של מוצרי מזון בסיסיים ופיקוח על המחירים. כל אזרח קנה את המוצרים האלה באמצעות נקודות שקיבל. ב-1950 נרכשו כך גם מוצרי הלבשה והנעלה. תכנית הצנע הביאה להתפתחות "שוק שחור" וגרמה לקיטוב פוליטי עמוק. מ-1953 גווע משטר הצנע לאיטו, וב-1959 הוכרז על ביטולו הסופי.
הבא סיבות להפעלתה:
- מצב קשה של המשק הישראלי (תהליכים אינפלציוניים, היעדר השקעות חוץ, מלחמה, אי-גביית מסים, גירעון במאזן תשלומים, חובות, היעדר מדיניות פיננסית, מחסור במטבע חוץ).
- מחסור במוצרי מזון בסיסיים.
- ריבוי העולים, אשר הכפילו את אוכלוסיית המדינה בזמן קצר.
- חוסר יכולת כלכלית של העולים לספק את צרכיהם במחירי השוק.
- המדיניות של הממשלה ליצור חברה שוויונית.
השאלה הבאה
11. הצג גורמים חברתיים-כלכליים לאירועי ואדי סאליב
- ריכוז אוכלוסייה מעולי צפון אפריקה שחשה אפלייה על רקע עדתי.
- שכונות עוני, בעיות דיור, משפחות מרובות ילדים.
- בעיות תעסוקה, כשלונות כלכליים.
- אטימות המוסדות, אפשרויות מוגבלות של תכניות שיקום ארוכות טווח.
- חוסר היכרות של האוכלוסייה את המערכת המוסדית.
- עקירה מדפוסי החיים והמנהגים בארץ המוצא וחוסר יכולת להתאקלם בחיי החברה והתרבות בארץ.
11. הצג גורמים חברתיים-כלכליים לאירועי ואדי סאליב
- ריכוז אוכלוסייה מעולי צפון אפריקה שחשה אפלייה על רקע עדתי.
- שכונות עוני, בעיות דיור, משפחות מרובות ילדים.
- בעיות תעסוקה, כשלונות כלכליים.
- אטימות המוסדות, אפשרויות מוגבלות של תכניות שיקום ארוכות טווח.
- חוסר היכרות של האוכלוסייה את המערכת המוסדית.
- עקירה מדפוסי החיים והמנהגים בארץ המוצא וחוסר יכולת להתאקלם בחיי החברה והתרבות בארץ.
השאלה הבאה
12. משטר טוטליטרי
- משטר סמכותי ורודני המתערב בכל תחומי החיים של האדם, במטרה לכפות אידיאולוגיה מסוימת.
- מאפיינים: מפלגה יחידה, שליט יחיד חזק, היעדר אופוזיציה, פיקוח על כל אמצעי התקשורת ועל מסגרות החינוך.
- אמצעי שליטה: טרור, משטרה חשאית, בתי סוהר, מחנות ריכוז ומחנות עבודה, הוצאה להורג ורמיסת זכויות האדם והאזרח.
- משטרים טוטליטריים במאה ה-20: רוסיה הקומוניסטית, איטליה הפשיסטית וגרמניה הנאצית.
12. משטר טוטליטרי
- משטר סמכותי ורודני המתערב בכל תחומי החיים של האדם, במטרה לכפות אידיאולוגיה מסוימת.
- מאפיינים: מפלגה יחידה, שליט יחיד חזק, היעדר אופוזיציה, פיקוח על כל אמצעי התקשורת ועל מסגרות החינוך.
- אמצעי שליטה: טרור, משטרה חשאית, בתי סוהר, מחנות ריכוז ומחנות עבודה, הוצאה להורג ורמיסת זכויות האדם והאזרח.
- משטרים טוטליטריים במאה ה-20: רוסיה הקומוניסטית, איטליה הפשיסטית וגרמניה הנאצית.
השאלה הבאה
13. בולשביזם
- חברי סיעת הרוב - אחת משתי סיעות שנוצרו מהתפלגות מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1903. מטרתם: לבנות "עולם חדש", המבוסס על שוויון מעמדי וחברתי כלכלי.
- בראש הבולשביקים עמד לנין, שטען כי את המהפכה הסוציאליסטית על פי תורתו של קרל מארקס חייבת להנהיג מפלגה ריכוזית שחבריה הם מהפכנים מקצוענים.
- במהלך מלחמת העולם הראשונה (נובמבר 1917) עלו הבולשביקים לשלטון והוקמה ממשלה חדשה ובראשה לנין, שר החוץ - טרוצקי, השר לעניינים לאומיים - סטאלין.
13. בולשביזם
- חברי סיעת הרוב - אחת משתי סיעות שנוצרו מהתפלגות מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1903. מטרתם: לבנות "עולם חדש", המבוסס על שוויון מעמדי וחברתי כלכלי.
- בראש הבולשביקים עמד לנין, שטען כי את המהפכה הסוציאליסטית על פי תורתו של קרל מארקס חייבת להנהיג מפלגה ריכוזית שחבריה הם מהפכנים מקצוענים.
- במהלך מלחמת העולם הראשונה (נובמבר 1917) עלו הבולשביקים לשלטון והוקמה ממשלה חדשה ובראשה לנין, שר החוץ - טרוצקי, השר לעניינים לאומיים - סטאלין.
השאלה הבאה
14. יבסקציה - המחלקה היהודית
- מחלקה יהודית בתוך המפלגה הקומוניסטית הרוסית, שפעיליה המרכזיים היו יהודים קומוניסטים (פעלה בשנים 1948-1930).
- מטרת המחלקה: להגביר את ההתבוללות של יהודי רוסיה ולהפכם לאזרחים נאמנים למשטר הקומוניסטי.
- פעולותיה: מאבק בדת היהודית - סגירת בתי כנסת, מאסר רבנים וחזנים, שוחטים ומוהלים, איסור להדפיס סידורי תפילה, החרמת ספרי תורה, איסור קיום מצוות כמו ברית מילה, שבת וחג; מאבק בתודעה הלאומית היהודית: סגירת בתי ספר יהודיים, מאסר סופרים עבריים, איסור הדפסת ספרים ועיתונים עבריים, חיסול הקהילות היהודיות ומוסדותיהן, מאבק בתנועה הציונית.
- כאלטרנטיבה הקימה המחלקה היהודית בתי ספר ממשלתיים-חילוניים ששפת הלימוד בהם הייתה יידיש. המורים בבתי הספר האלה נצטוו להורות את התורה הקומוניסטית ולטעת בקרב התלמידים שנאה לדת היהודית.
- בעקבות פעולותיה האנטי-יהודיות של המחלקה גברה ההתבוללות של יהודי רוסיה בחברה הרוסית ורבים התנתקו מהדת היהודית.
14. יבסקציה - המחלקה היהודית
- מחלקה יהודית בתוך המפלגה הקומוניסטית הרוסית, שפעיליה המרכזיים היו יהודים קומוניסטים (פעלה בשנים 1948-1930).
- מטרת המחלקה: להגביר את ההתבוללות של יהודי רוסיה ולהפכם לאזרחים נאמנים למשטר הקומוניסטי.
- פעולותיה: מאבק בדת היהודית - סגירת בתי כנסת, מאסר רבנים וחזנים, שוחטים ומוהלים, איסור להדפיס סידורי תפילה, החרמת ספרי תורה, איסור קיום מצוות כמו ברית מילה, שבת וחג; מאבק בתודעה הלאומית היהודית: סגירת בתי ספר יהודיים, מאסר סופרים עבריים, איסור הדפסת ספרים ועיתונים עבריים, חיסול הקהילות היהודיות ומוסדותיהן, מאבק בתנועה הציונית.
- כאלטרנטיבה הקימה המחלקה היהודית בתי ספר ממשלתיים-חילוניים ששפת הלימוד בהם הייתה יידיש. המורים בבתי הספר האלה נצטוו להורות את התורה הקומוניסטית ולטעת בקרב התלמידים שנאה לדת היהודית.
- בעקבות פעולותיה האנטי-יהודיות של המחלקה גברה ההתבוללות של יהודי רוסיה בחברה הרוסית ורבים התנתקו מהדת היהודית.
השאלה הבאה
15. פשיזם
- כינוי למשטר שהיה קיים באיטליה בשנים 1943-1922 בראשות בניטו מוסוליני.
- המשטר הפשיסטי צמח באיטליה על רקע הנחשלות החברתית-כלכלית והשאיפות הלאומיות שלא באו על סיפוקן לאחר מלחמת העולם הראשונה.
- עקרונות המשטר הפשיסטי:
- המדינה היא ערך עליון, ולכן תפקיד הפרט לפעול למען המדינה.
- המדינה מעורבת בכל תחומי החיים של אזרחיה.
- התנגדות לסוציאליזם ולמלחמת מעמדות וחיוב הציות למנהיגים.
- בידיו של המנהיג (הרודן), שסביבו התפתח פולחן אישיות, מרוכזות הסמכויות, והוא מכוון את דרכה של המדינה ללא הכרעת הרוב.
- הדגשת העליונות הגזעית והלאומיות של העם והמדינה.
- האמונה שכדי לבטא את עוצמתה של המדינה יש לנהל מלחמות רצופות, הן כדי לשמור על כוחו וחוסנו של העם והן כדי להקים אימפריה איטלקית גדולה כדוגמת האימפריה הרומית העתיקה.
15. פשיזם
- כינוי למשטר שהיה קיים באיטליה בשנים 1943-1922 בראשות בניטו מוסוליני.
- המשטר הפשיסטי צמח באיטליה על רקע הנחשלות החברתית-כלכלית והשאיפות הלאומיות שלא באו על סיפוקן לאחר מלחמת העולם הראשונה.
- עקרונות המשטר הפשיסטי:
- המדינה היא ערך עליון, ולכן תפקיד הפרט לפעול למען המדינה.
- המדינה מעורבת בכל תחומי החיים של אזרחיה.
- התנגדות לסוציאליזם ולמלחמת מעמדות וחיוב הציות למנהיגים.
- בידיו של המנהיג (הרודן), שסביבו התפתח פולחן אישיות, מרוכזות הסמכויות, והוא מכוון את דרכה של המדינה ללא הכרעת הרוב.
- הדגשת העליונות הגזעית והלאומיות של העם והמדינה.
- האמונה שכדי לבטא את עוצמתה של המדינה יש לנהל מלחמות רצופות, הן כדי לשמור על כוחו וחוסנו של העם והן כדי להקים אימפריה איטלקית גדולה כדוגמת האימפריה הרומית העתיקה.
השאלה הבאה
16. "הסכם המיעוטים" (פולין)
- בעקבות ועידת השלום בפריז שהתקיימה לאחר מלחמת העולם הראשונה, נחתם עם המדינות המנוצחות ועם המדינות החדשות "חוזה מיעוטים", שמטרתו להגן על זכויות המיעוטים במדינות השונות.
- המדינות המנוצחות והחדשות נדרשו לשמור על זכויות יסוד של המיעוטים החיים בהן, כמו זכויות אזרח שוות, חירות דתית ואוטונומיה תרבותית וחברתית. בתחום החינוך הובטחה למיעוטים הזכות להשתמש בשפתם הלאומית גם במערכת החינוך הנפרדת שלהם.
- הפיקוח על זכויות המיעוטים נמסר לידי "חבר הלאומים".
- ממשלת פולין התנגדה לחוזה משום שהוא צמצם את ריבונותה הלאומית כלפי המיעוטים וסתר את הנחת היסוד שפולין היא המדינה הלאומית של העם הפולני. לכן שאפו שליטי פולין לבטל את החוזה ולהתעלם מזכויות היסוד של המיעוטים במדינה.
- בקיץ 1934 ביטלה פולין את הכרתה ב"חוזה המיעוטים" וגם בפועל גילתה יחס משפיל ומפלה כלפי המיעוטים הלאומיים בתחומה, בעיקר כלפי היהודים.
16. "הסכם המיעוטים" (פולין)
- בעקבות ועידת השלום בפריז שהתקיימה לאחר מלחמת העולם הראשונה, נחתם עם המדינות המנוצחות ועם המדינות החדשות "חוזה מיעוטים", שמטרתו להגן על זכויות המיעוטים במדינות השונות.
- המדינות המנוצחות והחדשות נדרשו לשמור על זכויות יסוד של המיעוטים החיים בהן, כמו זכויות אזרח שוות, חירות דתית ואוטונומיה תרבותית וחברתית. בתחום החינוך הובטחה למיעוטים הזכות להשתמש בשפתם הלאומית גם במערכת החינוך הנפרדת שלהם.
- הפיקוח על זכויות המיעוטים נמסר לידי "חבר הלאומים".
- ממשלת פולין התנגדה לחוזה משום שהוא צמצם את ריבונותה הלאומית כלפי המיעוטים וסתר את הנחת היסוד שפולין היא המדינה הלאומית של העם הפולני. לכן שאפו שליטי פולין לבטל את החוזה ולהתעלם מזכויות היסוד של המיעוטים במדינה.
- בקיץ 1934 ביטלה פולין את הכרתה ב"חוזה המיעוטים" וגם בפועל גילתה יחס משפיל ומפלה כלפי המיעוטים הלאומיים בתחומה, בעיקר כלפי היהודים.
השאלה הבאה
17. "מסך הברזל"
- ביטוי שטבע צ'רצ'יל בנאום מפורסם שנשא ב-1946 כדי לתאר את המלחמה הקרה ואת הסכנה הקומוניסטית.
- פירוש הביטוי - ניתוק שכפתה ברית המועצות בין מזרח אירופה לבין יתר העולם. המטרה: למנוע קשר בין תושבי הגוש המזרחי לבין יתר העולם כדי לחסום חדירה של תרבות, כלכלה או רעיונות מערביים דמוקרטיים.
- "מסך הברזל" עלה ככל ש"המלחמה הקרה" נחלשה.
17. "מסך הברזל"
- ביטוי שטבע צ'רצ'יל בנאום מפורסם שנשא ב-1946 כדי לתאר את המלחמה הקרה ואת הסכנה הקומוניסטית.
- פירוש הביטוי - ניתוק שכפתה ברית המועצות בין מזרח אירופה לבין יתר העולם. המטרה: למנוע קשר בין תושבי הגוש המזרחי לבין יתר העולם כדי לחסום חדירה של תרבות, כלכלה או רעיונות מערביים דמוקרטיים.
- "מסך הברזל" עלה ככל ש"המלחמה הקרה" נחלשה.
