תולדות עם ישראל בדורות האחרונים לעולים חדשים

לבתי ספר דתיים, יחידה י', יחידת לימוד אחת
שאלון מספר 913091, חורף תשס"ג, 2002

בשאלון זה ארבעה נושאים:
נושא ראשון: יהודי המזרח
נושא שני: תקופת בית שני
נושא שלישי: הקהילות היהודיות בימי הביניים
נושא רביעי: החסידות

בחר בשני נושאים שלמדת, ובכל נושא ענה על שתי שאלות; סה"כ - ארבע שאלות.


נושא ראשון: יהודי המזרח (50 נקודות)


אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 3-1. (לכל שאלה - 25 נקודות).

1. חינוך
א. הצג שלוש פעולות של הקהילה שמבטאות את המחויבות שלה למַתָּן חינוך לבניה. (9 נקודות)
ב. מדוע ייחסה חברת כי"ח חשיבות רבה לשינויים שיזמה בתחום החינוך בארצות המזרח? הבא הסבר אחד.
(8 נקודות).
ג. הצג שתי דוגמאות לדיכוי החינוך היהודי על ידי השלטון במדינות המזרח במאה ה-20. (8 נקודות)
תשובה

2. מעמד חברתי-משפטי ומצב כלכלי
א. ציין תנאי אחד מ"תנאֵי עומר" שהיה לו תוקף בכל מדינות המזרח, והבא שתי דוגמאות לפגיעה במעמד החברתי-המשפטי של היהודים, בנוסף ל"תנאי עומר". (8 נקודות)
ב. המעמד המשפטי של היהודים במדינות המזרח היה שונה ממדינה למדינה.
הבא הסבר אחד להבדלים אלה. (8 נקודות)
ג. ציין שני אירועים שקרו במאה ה-20, שהגבירו את המתיחות בין יהודים למוסלמים.
מה הייתה ההשפעה של אירועים אלה על המצב הכלכלי של היהודים? (9 נקודות)
תשובה

3. הזיקה לארץ-ישראל והציונות
א. ציין שתי סיבות לעליית היהודים המערביים (מצפון אפריקה) לארץ ישראל במאה ה-19. (8 נקודות).
ב. הצג את תפיסת הציונות של מרקו ברוך, וציין שתיים מפעולותיו להפצת הציונות בארצות המזרח. (9 נקודות)
ג. במה התמקדה הפעילות הציונית בארצות המזרח מתקופת הרצל עד הצהרת בלפור, ובמה היא התמקדה בארצות אלה ממלחמת העולם השנייה ואילך? (8 נקודות)
תשובה


נושא שני: תקופת בית שני (50 נקודות)


אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 6-4. (לכל שאלה - 25 נקודות)


4. הפיכת יהודה לפרובינקיה
א. הצג שתי סיבות שהביאו לפרוץ המהומות לאחר מות הורדוס (ראשית שלטונו של ארכילאוס). (9 נקודות)
ב. ציין שניים מתפקידי הנציב בפרובינקיה. (7 נקודות)
ג. הסבר שני גורמים שהשפיעו על יחסו של הנציב לתושבי הפרובינקיה. (9 נקודות)
תשובה

5. התפתחויות חברתיות ותרבותיות בתקופת הורדוס והנציבים
א. ציין שלושה גורמים לירידה במעמד הכהונה בתקופת הורדוס והנציבים. (9 נקודות)
ב. הצג, באמצעות אִמרות ו/או מעשים של הלל, שני ערכים המבטאים את השקפת עולמו. (9 נקודות)
ג. מדוע רדפו הרומאים את ה"מתנבאים"? (7 נקודות)
תשובה

6. המרד הגדול
א. הצג את המטרה החברתית המשותפת לחלק מקבוצות הקנאים, והבא מעשה אחד של הקנאים המבטא את תפיסתם החברתית. (9 נקודות)
ב. הצג סיבה אחת להרכב המתון של ממשלת המרד שקמה בירושלים בשנת 66 לספירה, והבא את הביקורת על ממשלת המרד לאחר הכישלון בגליל. (9 נקודות)
ג. בספרו של יוסף בן מתתיהו מובא נאום, שלדבריו נשא אלעזר בן יאיר לפני נפילת מצדה.
הבא שני דברים מנאום זה, המבטאים את תפיסתו הדתית של אלעזר בן יאיר.
(7 נקודות)
תשובה


נושא שלישי: הקהילה היהודית בימי-הביניים (50 נקודות)


אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 9-7. (לכל שאלה - 25 נקודות)

7. הדת והאמונה בימי הביניים
א. כיצד השפיעה האמונה הדתית על המחשבה של אנשי ימי-הביניים, וכיצד היא השפיעה על חיי היום-יום שלהם?
(8 נקודות)
ב. מה היה הבסיס הדתי לקיום החברה הפאודלית, וכיצד המבנה החברתי בימי-הביניים אִפשר ליהודים להתקבל לחברה הנוצרית? (8 נקודות)
ג. מה היה הצידוק הדתי של המוסלמים שאִפשר ליהודים לחיות בחברה המוסלמית, ומה היה מעמדם המשפטי של היהודים במדינות המזרח? (9 נקודות)
תשובה

8. סמכות הקהילה
א. ציין מקור הלכתי-משפטי אחד שנותן תוקף לסמכות של הנהגת הקהילה. (6 נקודות)
ב. הסבר את הרעיון המשותף לשני המְשָׁלִים "ערֵמת האגוזים" ו"הקודח חור בספינה", ואת הצורך של חכמי ימי-הביניים להשתמש במשלים אלה. (10 נקודות)
ג. הסבר את זכותו של היחיד לחפש אחר "בית-דין יפה", והסבר מדוע חכמי ימי-הביניים לא אִפשרו להשתמש בזכות זו. (9 נקודות)
תשובה

9. ארגונים על-קהילתיים
א. ציין את שני מקורות הסמכות של ראש הישיבה הארץ-ישראלית. (6 נקודות)
ב. ציין שני ביטויים לקשר של הקהילות עם המרכז בבָּבֶל, והצג גורם אחד לשקיעת מרכז זה. (9 נקודות)
ג. ציין שתי תקנות שהתקינו באשכנז בימי הביניים, והסבר מדוע חלק מהתקנות באותה תקופה קיבלו תוקף על-קהילתי. (10 נקודות)
תשובה


נושא שני: רביעי: החסידות (50 נקודות)


אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 12-10. (לכל שאלה - 25 נקודות)

10. תקופת "המבול"
א. מהי "ארנדה", וכיצד הגבירה שיטה זו את השנאה כלפי היהודים? (8 נקודות)
ב. הבא שתי סיבות להקמת "ועד ארבע הארצות" על ידי יהודי פולין, והסבר מדוע תמכו שלטונות פולין בארגון זה.
(9 נקודות)
ג. הצג, שתי דוגמאות להתרופפות הסמכות של הקהילה בעקבות "המבול".
תשובה

11. הצדיק והעדה החסידית
א. "יש צורך בעוזר לגוף ולנשמה גם יחד - ליסוד הארצי [החומרי] וליסוד השמימי כאחד"
(מ. בובר, מבוא ל"אור הגנוז")
כיצד הצדיק עוזר לאדם בכל אחד מיסודות אלה? (8 נקודות)
ב. בחסידות החברה היהודית נמשלת לגוף האדם. פרט משל זה, והסבר את משמעותו.
(9 נקודות)
ג. הצג שני הבדלים בין הנהלת הצדיק ובין הנהגת הרב. (8 נקודות)
תשובה

12. שבתאות
א. ציין והסבר שני גורמים להתפשטות התנועה השבתאית. (8 נקודות)
ב. הצג את שתי הגישות כלפי המשיחיות, שהתגבשו לאחר התאסלמותו של שבתאי צבי.
(8 נקודות)
ג. פרט שלושה מהרעיונות הדתיים והחברתיים של "המוכיחים בשער". (9 נקודות)
תשובה


דגם תשובות ומפתח הערכה לשאלון נושאים בתולדות עם ישראל
מס' 913091, חורף תשס"ג


1. חינוך
א. פעולות של הקהילה שמבטאות את המחויבות שלה למתן חינוך לבני הקהילה:
- אם אין אפשרות להעסיק גם רב וגם מלמד, מעסיקים מלמד.
- דאגתה של הקהילה למימון חינוך:
* שכירת המלמד ותשלום שכרו.
* הקמת תלמוד תורה לבני עניים.
* תשלום שכר לימוד לילדי עניים.
* אחזקת מוסדות חינוך.
- תיקון תקנה המחייבת את בני הקהילה לספק חינוך לילדיהם.
- תקנות שאסרו על אמנים להעסיק נערים לפני גיל בר-מצווה, כדי שלא יצאו לעבודה ויימנעו מלימודים.
- הקפדה על מספר תלמידים מוגבל ביחס למלמד.
ב. החשיבות שייחסה חברת כי"ח לשינויים בתחום החינוך בארצות המזרח:
- החינוך וההשכלה הרחבה יסייעו להשגת שוויון זכויות.
- מתן השכלה רחבה ישפר את המצב התרבותי והחברתי.
ג. דוגמאות לדיכוי החינוך היהודי בארצות האסלאם בעקבות התגברות הקנאות הדתית והלאומית:
- צמצום לימודי הדת והיהדות.
- הפקעה של הנהלת בתי-הספר מן היהודים.
- עירק: גירוש מורים שהגיעו מארץ-ישראל, הוצאת צו איסור לימוד מספרים שהודפסו בארץ ישראל.
- סוריה: הלאמת בתי-ספר של כי"ח על ידי הממשלה, סילוק מורים יהודים מבתי-הספר.
- מרוקו: הלאמת מספר בתי-הספר של כי"ח על ידי הממשלה.
- טשטוש הייחוד היהודי על-ידי הכנסת תלמידים מוסלמים לבתי-הספר.
השאלה הבאה

2. מעמד משפטי ומצב כלכלי
א. תנאי מ"תנאי עומר" שהיה לו תוקף בכל ארצות המזרח:
- מס גולגולת.
- לבוש שונה.
- איסור הפגנת הדת ברבים.
- הבלטת כבוד המוסלמים.
דוגמאות להחמרה במעמד המשפטי של היהודים בנוסף ל"תנאי עומר":
- אילוץ להמיר את הדת.
- גירוש.
- ראיית היהודים כטמאים, על כן איסור לצאת ביום גשם.
- גזרה ללכת גלוי ראש או "גזרת העטרות" בתימן.
- שפיכת יינו והריסת ביתו של יהודי שנתפס במכירת יין.
- איסור לעסוק במסחר ובהלוואה בריבית (בתימן, בראשית המאה ה20-).
- מסים (בנוסף למס גולגולת).
ב. הסבר להבדל במעמד המשפטי של היהודים בארצות המזרח:
- דת: במקום ששלטה הסונה היו סובלניים, ובמקום ששלטה השיעה היו קנאים יותר.
- כלכלה: התועלת הכלכלית שהביאו היהודים לשליטים, לעתים גרמה להקלה בתני עומר או אף גרמה להתעלמות מהם.
- מעמד היהודים הושפע ממידת העצמאות של השליט או בתלות החילוני באנשי הדת.
- מעמד היהודים הושפע ממידת החדירה וההשפעה של המעצמות.
ג. אירועים שהגבירו את המתיחות בין יהודים למוסלמים במאה ה20-:
- מלחמת-העולם השנייה.
- שינויים במשטר / בשלטון בארצות האסלאם.
- הקמת מדינת ישראל.
- התחזקות תנועות לאומיות בארצות האסלאם.
השפעת האירועים על המצב הכלכלי של היהודים:
הרעה במצב הכלכלי, כגון דחיקה מעמדות כלכליות.
השאלה הבאה

3. הזיקה לארץ ישראל ולציונות
א. סיבות לעליית היהודים המערביים ל ארץ-ישראל במאה ה-19:
- שיפור בתנאי הביטחון בנתיבי הים.
- השינוי לטובה במצב היהודים בארץ-ישראל בעקבות כיבושה על-ידי מוחמד עלי.
- פרעות וגזרות קשות בארצות המערב.
- השמועות שעשירי היהודים עומדים לקנות את ארץ ישראל מידי העותמאנים.
ב. התפיסה הציונית של מרקו ברוך:
- המטרה - תחייה לאומית של עם ישראל והקמת ישות לאומית בארץ-ישראל.
- הדרך - הכשרת הנוער למלחמת שחרור לאומי, לכיבוש הארץ.
פעולותיו להפצת הציונות בארצות המזרח:
- ייסוד עיתון "כרמל" לצורך הסברה, עידוד לעלות לארץ-ישראל וחינוך לאומי לנוער היהודי.
- נאומים על: ארץ-ישראל, עברו של עם ישראל, עקרונות הציונות.
- ייסוד אגודה ציונית ראשונה בארצות האסלאם ("אגודת בר-כוכבא").
ג. ההתמקדות של הפעילות הציונית בארצות המזרח מתקופת הרצל עד הצהרת בלפור:
- הפצת רעיונות הציונות (אספות, חוברות וכרוזים).
- עידוד התארגנות ציונית.
ההתמקדות של הפעילות הציונית בארצות המזרח ממלחמת-העולם השנייה ואילך:
- ארגוני נוער חלוצי, הכשרה לעלייה חלוצית.
- פעולה חינוכית של מורים עבריים.
- שליחים שבאו לארצות האסלאם בשליחות המוסדות הלאומיים.
- מִבצעי העפלה.
השאלה הבאה

4. הפיכת יהודה לפרובינקיה
א. הסיבות לפרוץ המהומות לאחר מות הורדוס:
- איבה של העם כלפי הורדוס בשל השתלבותו בעולם הרומאי.
- השאיפה לחידוש הממלכה החשמונאית בארץ-ישראל.
- ארכילאוס לא קיבל חלק מדרישות העם, וחששו מאופוזיציה גרם לטבח בעולי הרגל.
- מרידות בעלי גוון מעמדי.
- נקמת דם של משפחות שבניהן הוצאו להורג על ידי המלך.
- התנהגות קשה של סאבינוס.
- משמעות משיחית למרידות.
ב. תפקידי הנציב בפרובינקייה:
- מפקד עליון של הצבא: הגנה על הארץ מפני אויבים מבחוץ ומפני מרידות מבפנים.
- שימש כשופט (בדיני ממונות ובדיני נפשות).
- ראש המערכת המִנהלית (גביית מסים).
ג. גורמים שהשפיעו על יחס הנציב לתושבי הפרובינקיה:
- ניצול כספי של תושבי הפרובינקיה, תאוות בצע.
- מידת השקט באימפריה.
- שאיפתו למצוא חן בעיני הקיסר.
- הידיעה שבתום כהונתן אפשר להעמידו לדין ברומא.
השאלה הבאה

5. התפתחויות חברתיות ותרבותיות בתקופת הורדוס והנציבים
א. גורמים שהביאו לרידה במעמד הכהונה בתקופת הורדוס והנציבים:
- תלות בהורדוס ובנציבים משום שהם מינו את הכהונה הגדולה.
- ירידה בערך הכהונה הגדולה, בגלל שהמשרד נקנית בכסף.
- רדיפת בצע - הכהונה הגבוהה גזלה תרומות ומעשרות והביאו את בני הכהונה הנחותה להפסד ואף לרעב.
- שימוש בשררה לחלוקת משרות ולסחיטת כספים.
- שיתוף פעולה עם הרומאים.
- לדעת הכהונה, ענייני המקדש חשובים יותר מהמוסר החברתי.
- התנשאות כלפי העם.
- משפחות הכהונה נהגו באלימות כלפי העם.
- הכהנים שמינה הורדוס היו בורים, זלזלו בלימוד התורה ולעתים אף פעלו בניגוד לתורה.
- הכהונה פסלה קרבנות במכוון, כדי להשתמש בהם לצורכיהם.
ב. ערכים המבטאים את השקפת עולמו של הלל:
- לימוד תורה והתעמקות אינטלקטואלית אינם רק פעילות מחשבתית אלא עשיית מצווה שמטרתה לגלות את האמת האלוקית.
- אהבת הבריות - "הוו מתלמידיו של אהרון...", "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך".
- סבלנות וענווה (לעומת הקפדנות של שמאי).
- קבלת אחריות - "אם אין אני לי מי לי..."
- צדקה - לא רק להשביעו אלא "די מחסורו".
- תקנה טובת הציבור: תקנת "הפרוזבול".
ג. הסיבה לרדיפת "המתנבאים" על ידי הרומאים:
- הנביאים עסקו בשאלות של גאולה וביאת המשיח, שהיוו איום פיזי (מרד) על השלטון הנוכחי.
- החשש מכוחם העל-טבעי.
- הם שיתפו פעולה עם הקנאים.
- הלכה כבית הלל.
השאלה הבאה

6. המרד הגדול
א. המטרה החברתית המשותפת לכמה מקבוצות הקנאים:
- לשנות את המשטר האוליגרכי ששרר בכהונה הגדולה ובמקדש.
- שוויון מעמדי והסתייגות מרכושנות.
מעשה שמבטא מטרה זו:
- הוצאה להורג של הכהן הגדול.
- שרֵפת שטרי החובות.
ב. סיבה להרכב המתון של ממשלת המרד:
- ניסיונות של המתונים בהנהגה וכבודם בעיני הציבור.
- חשש של הכהנים ועשירי ירושלים מהנהגה קיצונית, שתנצל את המרד הלאומי למהפכה חברתית.
- תקווה להגיע להסדר עם הרומאים בדרכים מתונות.
הביקורת על ממשלת המרד לאחר הכישלון בגליל:
- ההכנות למרד לא היו רציניות.
- הממשלה לא הזדהתה מבחינה אידאולוגית עם המרד.
ג. טיעונים המבטאים את תפיסתו הדתית של אלעזר בן יאיר על פי הנאום המיוחס לו לפני נפילת מצדה:
- מותם של הנצורים במצדה כבני חורין הוא צדקה מאת ה'.
- יש איסור מוחלט לעבוד שלטון זר - כניעה לו היא חילול ה'.
- נפילת מצדה היא עונש מאת ה' על חטאיהם.
- בגלל חטאינו, עלינו לתת דין וחשבון בפני ה' ולא בפני הרומאים.
- הסבר לחורבן הבית ולנפילת מצדה - הסתר פנים.
השאלה הבאה

7.הדת והאמונה בימי הביניים
א. השפעת האמונה הדתית על המחשבה:
תפיסת העולם החומרי כמסכה: העולם החומרי נתפס על ידם כמציאות עמוקה יותר שמאחוריה כוחות על-טבעיים.
השפעת האמונה בחיי היום-יום:
תפילות, צומות, התנגדות להנאות החיים, קבלת הייסורים כרצון האל, חיים בהרגשה של שליחות. הזהות הדתית הייתה זהות אזרחית.
ב. הבסיס הדתי לקיום החברה הפאודלית:
- כל המבנה החברתי משועבד למרוּת השליט (העומד בראש ה"פירמידה" הפאודלית), והוא שואב את מקור סמכותו מהאל. מכאן נובע שכל המבנה מופנה למילוי רצון האלוהים.
- הכול מבוסס על שבועת הוָוסֶל לסניור ושבועת הסניור למלך, שבועה דתית.
כיצד המבנה החברתי אִפשר קבלת היהודים לחברה הנוצרית:
המבנה של קבוצות ומעמדות - מבנה קורפורטיבי - מאפשר קיומה של קבוצה נוספת.
ג. הצידוק הדתי שאפשר ליהודים לחיות בארצות האסלאם:
"עם הספר" זכה בעבר לדבר האל, ומכאן שהיהודים נשאו חן בעיני האל בעבר.
מעמדם המשפטי של היהודים במדינות המזרח:
על המוסלמים לאפשר להם לחיות בביטחון ולהגן על רכושם וחייהם, כלומר, להעניק ליהודים חסות מדינית.
השאלה הבאה

8. סמכות הקהילה
א. מקורות סמכות הלכתיים-משפטיים שנותנים תוקף לסמכות של הנהגת הקהילה:
- ההלכה של "כופין בני העיר".
- ההלכה של "הפקר בית דין הפקר".
ב. הרעיון המשותף למשל "ערמת האגוזים" ולמשל "הקודח חור בספינה":
הערבות ההדדית - כאשר לוקחים אגוז אחד מהערמה, שאר האגוזים מושפעים מכך (זזים ממקומם); כאשר אדם קודח חור בספינה - שאר הנוסעים יושפעו מכך, שכן בסופו של דבר היא תטבע.
השימוש של חכמים במשלים אלה בימי-הביניים:
- כמקור סמכות אידאי-מוסרי לקיום הקהילה.
- לתת תוקף להסדרים ולתקנות שקבעה הנהגת הקהילה.
ג. זכות היחיד לחפש אחר "בית דין יפה":
לאדם יש זכות להתדיין בפני "בית דין יפה", כלומר, לפני דיינים מומחים, אפילו אם הם רחוקים ממקום מגוריו.
הסיבה שבגללה חכמי ימי-הביניים לא אִפשרו להשתמש בזכות זו:
זכות זו אִפשרה ליחיד להתחמק מסמכות מנהיגי הקהילה שלו, והחכמים רצו לבסס את שלטון הקהל.
השאלה הבאה

9. ארגונים על-קהילתיים
א. מקורות הסמכות של ראש הישיבה הארץ-ישראלית:
- כתב מינוי מהשלטונות.
- אידיאולוגיה שלפיה ההשגחה בחרה את המנהיגים.
ב. ביטויים לקשר של הקהילה עם המרכז בבבל:
- בקהילות השונות ביקשו תשובות לשאלות בהלכה, למדו את התשובות בבתי-המדרש שבקהילה, שלחו למרכז הבבלי תלמידי חכמים, הפיצו את ספרי החכמים.
גורם לשקיעת המרכז בבבל:
- התלות במרכז בבבל פחתה בשל תלמידי החכמים שחזרו לארצותיהם מישיבות בבל והפיצו את תלמודם.
- התדרדרות הביטחון בדרכי הגישה גרמה להיחלשות הקשר לבבל.
- שקיעת המרכז בבבל קשורה בהרעת המצב הכלכלי של הפריפריה שתמכה בו.
- פולמוסים במוסדות ההנהגה.
ג. תקנות שהתקינו באשכנז בימי-הביניים:
- הגבלת הזכות לעכב תפילה.
- חיוב המיעוט לקבל את הכרעת הרוב.
- איסור לשאת שתי נשים.
- איסור לקרוא מכתב ששלח אדם אחר לחברו.
- איסור לגרש אישה בעל כורחה.

מדוע קיבלו חלק מהתקנות תוקף על-קהילתי:
- משום שענו על צרכים שהיו משותפים לכל הקהילות.
השאלה הבאה

10.תקופת "המבול"
א. ארנדה:
שיטת חכירה. היהודי קיבל את האחוזה מהאציל בחכירה תמורת סכום כסף שנקבע מראש ובתמורה היה אחראי על ניהול האחוזה.
השפעת הארנדה על התעוררות השנאה כלפי היהודים:
- היהודי "שלט" על האיכרים באחוזה והיה צריך להוציא לפועל את מדיניות האציל.
- היהודי הוא זה שגבה מסים מהאיכרים כדי לממן את החכירה (לפעמים היו מסים גבוהים בשנה שחונה).
- היהודי היה זה שהעניש את האיכר בעת הצורך.
ב. סיבות להקמת "ועד ארבע הארצות":
- כוח האחדות - לקהילות רבות המאוגדות יחד היה כוח רב יותר להתגונן מפני איומים מבחוץ מאשר לקהילה יחידה.
- כוחן של התקנות שמתקין הוועד חזק יותר מכוח התקנות של קהילה יחידה.
מדוע תמכו שלטונות פולין בארגון זה:
- ניהול יעיל של ענייני היהודים בינם לבין עצמם מקל על השלטונות.
- גבייה ריכוזית נוחה של מסים מהיהודים.
ג. התרופפות סמכות הקהילה בעקבות "המבול":
- ביטול "ועד ארבע הארצות".
- התחרות בין משפחות על הארנדה, קושי לפשר בין המתחרים עליה.
- חוכרים פטרו עצמם מתשלום מסים וארנונות לקהילה.
- דחיקת ההנהגה המסורתית מעמדתה. נוצרה שכבה של "תקיפים", שניסו להשפיע על ההכרעות של מינוי הקהל, החדירו את קרוביהם לעמדות מפתח, וניסו להשתלט על מוסד הרבנות.
- ירידת מעמד הרבנות, פגיעה בטוהר השיפוט, מקור הסמכות לא ידיעה בתורה (יהודי פנימי) אלא חיצוני (השפעת הכסף, השלטונות).
השאלה הבאה

11. הצדיק והחסידים
א. עזרת הצדיק בשני יסודות אלה:
היסוד הארצי - ברכת "בנֵי, חיֵי, מזונֵי".
היסוד השמימי - הצדיק כ"צינור", התקשרות הצדיק אל החטא של האיש הפשוט "מנטרלת" את החטא ומעלה את האיש הפשוט לדרגת דבקות באל.
ב. פירוט המשל:
המנהיגים ואנשי הרוח משולים לאיברים הרוחניים: ראש, עיניים, לב.
פשוטי העם משולים לאיברים הגשמיים יותר: ידיים, רגליים.
משמעות המשל:
הקשר האורגני, התלות ההדדית שבין כל חלקי האומה, אם כי קיים גם היבט של יחסים היררכיים (עליונות האיברים הרוחניים על הגשמיים).
ג. הבדלים בין הנהגת הצדיק להנהגת הרב:
- מקור סמכות: הרב - סמכות מקובלת, פורמלית, ידיעתו בתורה.
הצדיק - אישיות כריזמטית.
- תכונות: הרב - ידען ובקי בתורה.
הצדיק - אמפטי, בעל כושר דבקות.
- תפקיד: הרב - ללמד ולפרש את התורה.
הצדיק - צינור - מוריד שפע מלמעלה ומעלה את האדם הפשוט לדבקות
באל.
- שטח ההנהגה: הרב - הנהגתו מקומית.
הצדיק - השפעתו מעבר לגבולות גאוגרפיים של קהילה.
השאלה הבאה

12.שבתאות
א. גורמים להתפשטות התנועה השבתאית:
- ציפיות משיחיות בעקבות חדירת הרעיונות הקבליים.
- פרעות וצרות רבות [גירוש ספרד, גזרות ת"ח ות"ט ועוד] נתפסו כ"חבלי משיח".
- רבנים חשובים לא הזהירו מפני השבתאות כדי שהתנגדותם לא תחליש את תנועת התשובה.
ב. גישות שונות כלפי המשיחיות לאחר ההתאסלמות של שבתאי צבי:
- חזרה למצב שבו הציפייה המשיחית אינה מרכזית בחיי היהודים.
- המשך המחשבה שעם ישראל חי מבחינה עקרונית במציאות משיחית.
ג. הרעיונות הדתיים והחברתיים של "המוכיחים בשער":
- אחריות הדדית, ערבות הדדית של בני העם זה כלפי זה.
- קשר בין חזרה בתשובה לקירוב ימות המשיח - הגאולה.
- דרישה להדר ולדקדק במצוות.
- הטפה להתנהגות דתית בחומרה על-פי התפיסה של קבלת האר"י.
- הטפה לא לשנות ממנהגי אבות.
- יש שהפיצו את התורה השבתאית.
- דברי מוסר לעשירים ולהנהגה שנרכשה בממון.
- דברי תוכחה למנהיגים שדאגו לעצמם וזנחו את קהלם.






            תוכן תולדות עם ישראל             תוכן מבחנים בתולדות עם ישראל