נושאים בתולדות עם ישראללבתי ספר דתיים יחידה י' יחידת לימוד אחתשאלון מספר 913091, חורף תשס"ד, 2004 |
בשאלון זה ארבעה נושאים:
נושא ראשון: יהודי המזרח
נושא שני: תקופת בית שני
נושא שלישי: הקהילות היהודיות בימי הביניים
נושא רביעי: החסידות
בחר בשני נושאים שלמדת, ובכל נושא ענה על שתי שאלות; סה"כ - ארבע שאלות.
נושא ראשון: יהודי המזרח (50 נקודות)
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 3-1. (לכל שאלה - 25 נקודות).
1. ההשפעה של חדירת המעצמות על מצב היהודים
א. הסבר, באמצעות דוגמה, את השינוי שחל באוטונומיה הקהילתית של היהודים ברוב ארצות האסלאם, לאחר חדירת המעצמות. (8 נקודות)
ב. הצג את השינוי שחל במעמד המשפטי של היהודים ברוב ארצות האיסלאם, לאחר חדירת המעצמות (מלבד האוטונומיה הקהילתית). בתשובתך הבא שתי דוגמאות המבטאות שינוי זה. (9 נקודות)
ג. הצג שתי התפתחויות בתחום הכלכלי שחלו אצל היהודים בארצות האיסלאם, לאחר חדירת המעצמות. (8 נקודות)
תשובה
2. החינוך והיצירה הרוחנית
התחומים מקרא והלכה היו הבולטים ביותר בחינוך וביצירה הרוחנית בארצות האיסלאם.
א. מה הדגישו בלימודי המקרא, ומה מאפיין את פרשנות המקרא? (9 נקודות)
ב. הצג שני מאפיינים של לימוד הגמרא בארצות האיסלאם. (8 נקודות)
ג. הצג שני סוגים של ספרות הלכתית שנכתבו בארצות האיסלם. (8 נקודות)
2. החינוך והיצירה הרוחנית
התחומים מקרא והלכה היו הבולטים ביותר בחינוך וביצירה הרוחנית בארצות האיסלאם.
א. מה הדגישו בלימודי המקרא, ומה מאפיין את פרשנות המקרא? (9 נקודות)
ב. הצג שני מאפיינים של לימוד הגמרא בארצות האיסלאם. (8 נקודות)
ג. הצג שני סוגים של ספרות הלכתית שנכתבו בארצות האיסלם. (8 נקודות)
תשובה
3. הקהילה
א. ציין שני קריטריונים שלפיהם נקבעה ההשתייכות של היחיד לקהילה. (7 נקודות)
ב. מה הם שני סוגי ההנהגה שהיו בקהילה? פרט שני תפקידים של כל אחת מההנהגות. (9 נקודות)
ג. קרא את המובאה שלפניך:
"... לא אמרה תורה אחרי רבים [להטות], אלא כאשר הם שווים החולקים, אז הווי מעלת הרוב מכרעת.
אבל כשיש הבדל בין שתי הכיתות אפשר שאיש אחד יעלה לאלף..."
(שו"ת מהרשד"ם, או"ח סימן ל"ז)
כתוב לאיזו מחלוקת, שהייתה בקהילות בארצות האסלאם, רשד"ם מתייחס במובאה זו. מהי עמדתו במחלוקת זו? (9 נקודות)
3. הקהילה
א. ציין שני קריטריונים שלפיהם נקבעה ההשתייכות של היחיד לקהילה. (7 נקודות)
ב. מה הם שני סוגי ההנהגה שהיו בקהילה? פרט שני תפקידים של כל אחת מההנהגות. (9 נקודות)
ג. קרא את המובאה שלפניך:
"... לא אמרה תורה אחרי רבים [להטות], אלא כאשר הם שווים החולקים, אז הווי מעלת הרוב מכרעת.
אבל כשיש הבדל בין שתי הכיתות אפשר שאיש אחד יעלה לאלף..."
(שו"ת מהרשד"ם, או"ח סימן ל"ז)
כתוב לאיזו מחלוקת, שהייתה בקהילות בארצות האסלאם, רשד"ם מתייחס במובאה זו. מהי עמדתו במחלוקת זו? (9 נקודות)
תשובה
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 6-4. (לכל שאלה - 25 נקודות)
4. הנציבים הראשונים ואגריפס הראשון
א. הצג שתים מהסמכויות על הנציב ביהודה. (6 נקודות)
ב. הצג שתי פעולות של הנציב פונטיוס פילטוס שגרמו לסכסוך בינו ובין היהודים, והסבר מדוע התנגד העם לכל אחת מן הפעולות שהצגת. (10 נקודות)
ג. הצג סיבה אחת ליחס האוהד של רוב האוכלוסייה היהודית כלפי אגריפס המלך, והצג סיבה אחת ליחס העוין של האוכלוסייה הנכרית כלפיו. (9 נקודות)
נושא שני: תקופת בית שני (50 נקודות)
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 6-4. (לכל שאלה - 25 נקודות)
4. הנציבים הראשונים ואגריפס הראשון
א. הצג שתים מהסמכויות על הנציב ביהודה. (6 נקודות)
ב. הצג שתי פעולות של הנציב פונטיוס פילטוס שגרמו לסכסוך בינו ובין היהודים, והסבר מדוע התנגד העם לכל אחת מן הפעולות שהצגת. (10 נקודות)
ג. הצג סיבה אחת ליחס האוהד של רוב האוכלוסייה היהודית כלפי אגריפס המלך, והצג סיבה אחת ליחס העוין של האוכלוסייה הנכרית כלפיו. (9 נקודות)
תשובה
5. גיבוש המרכז ביבנה
א. הצג את הרקע לחיבור "ברכת המינים", והסבר את מטרת חיבורה. (9 נקודות)
ב. הצג שתי דרכים לעבודת ה' ללא מקדש, שקבעו חכמי יבנה בתקופת רבן גמליאל. (8 נקודות)
ג. קרא את המובאה שלפניך:
"משנכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו: עתידה שעה שיהא אדם מבקש דבר מדברי תורה ואינו מוצא...
שלא יהא דבר מדברי תורה דומה לחברו..."
(תוספתא, עדויות פ"א, ה"א)
הסבר חשש אחד המוצג במובאה, והצג את הפעולה של חכמי יבנה כדי להתמודד עם חשש זה. (8 נקודות)
5. גיבוש המרכז ביבנה
א. הצג את הרקע לחיבור "ברכת המינים", והסבר את מטרת חיבורה. (9 נקודות)
ב. הצג שתי דרכים לעבודת ה' ללא מקדש, שקבעו חכמי יבנה בתקופת רבן גמליאל. (8 נקודות)
ג. קרא את המובאה שלפניך:
"משנכנסו חכמים בכרם ביבנה אמרו: עתידה שעה שיהא אדם מבקש דבר מדברי תורה ואינו מוצא...
שלא יהא דבר מדברי תורה דומה לחברו..."
(תוספתא, עדויות פ"א, ה"א)
הסבר חשש אחד המוצג במובאה, והצג את הפעולה של חכמי יבנה כדי להתמודד עם חשש זה. (8 נקודות)
תשובה
6. מר בר כוכבא
א. הצג שתי סיבות לניצחון המורדים על הרומאים, בשלב הראשון של המרד. (8 נקודות)
ב. ציין שתי פעולות עונשין של הרומאים לאחר מרד בר כוכבא, והסבר את מטרותיהן. (9 נקודות)
ג. חלק מהחכמים תמכו במרד בר כוכבא וחלקם התנגדו לו.
הסבר את עמדת התומכים ואת עמדת המתנגדים, על פי הבנתם את תהליך הגאולה. (8 נקודות)
6. מר בר כוכבא
א. הצג שתי סיבות לניצחון המורדים על הרומאים, בשלב הראשון של המרד. (8 נקודות)
ב. ציין שתי פעולות עונשין של הרומאים לאחר מרד בר כוכבא, והסבר את מטרותיהן. (9 נקודות)
ג. חלק מהחכמים תמכו במרד בר כוכבא וחלקם התנגדו לו.
הסבר את עמדת התומכים ואת עמדת המתנגדים, על פי הבנתם את תהליך הגאולה. (8 נקודות)
תשובה
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 9-7. (לכל שאלה - 25 נקודות)
7. תור האמונה
א. קרב באדר (624), המצור על ירושלים (1099:
הסבר במה שתי המלחמות האלה מבטאות את רוח התקופה. (7 נקודות)
ב. הסבר מהו הצידוק הדתי שהאסלאם והנצרות נותנים לתפקידיו של השליט. (9 נקודות)
ג. הסבר מה היה לדעת הנוצרים הצידוק הדתי לקיום היהודים במדינה הנוצרית, ומה היה לדעת המוסלמים הצידוק הדתי לקיום היהודים במדינה המוסלמית. (9 נקודות)
נושא שלישי: הקהילה היהודית בימי-הביניים (50 נקודות)
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 9-7. (לכל שאלה - 25 נקודות)
7. תור האמונה
א. קרב באדר (624), המצור על ירושלים (1099:
הסבר במה שתי המלחמות האלה מבטאות את רוח התקופה. (7 נקודות)
ב. הסבר מהו הצידוק הדתי שהאסלאם והנצרות נותנים לתפקידיו של השליט. (9 נקודות)
ג. הסבר מה היה לדעת הנוצרים הצידוק הדתי לקיום היהודים במדינה הנוצרית, ומה היה לדעת המוסלמים הצידוק הדתי לקיום היהודים במדינה המוסלמית. (9 נקודות)
תשובה
8. נושאי תפקידים
א. מי היו מייסדי הקהילות באשכנז בראשית ימי הביניים, ובמה סייע להם "כתב הזכויות" שהשיגו? (7 נקודות)
ב. ציין שני תפקידים של הרב, מלבד תפקידו כפוסק הלכות.
ציין תפקיד אחד של שליח הציבור, מלבד תפקידו כ"עובר לפני התיבה". (8 נקודות)
ג. הצג שני מאפיינים של שכבת החצרנים, והסבר מחלוקת אחת שהייתה בינם ובין חכמים. (10 נקודות)
8. נושאי תפקידים
א. מי היו מייסדי הקהילות באשכנז בראשית ימי הביניים, ובמה סייע להם "כתב הזכויות" שהשיגו? (7 נקודות)
ב. ציין שני תפקידים של הרב, מלבד תפקידו כפוסק הלכות.
ציין תפקיד אחד של שליח הציבור, מלבד תפקידו כ"עובר לפני התיבה". (8 נקודות)
ג. הצג שני מאפיינים של שכבת החצרנים, והסבר מחלוקת אחת שהייתה בינם ובין חכמים. (10 נקודות)
תשובה
9. ארגונים על-קהילתיים
א. בימי הביניים היו ארץ ישראל ובבל מרכזים על-קהילתיים.
הצג שניים ממקורות הסמכות שהיו למרכזים אלה. (8 נקודות)
ב. הצג סיבה אחת לשקיעת המרכז בבבל וסיבה אחת לירידת המרכז בארץ ישראל. (8 נקודות)
ג. הסבר, באמצעות תקנה אחת, מדוע היה צורך להתקין תקנות במסגרת על-קהילתית. (9 נקודות)
9. ארגונים על-קהילתיים
א. בימי הביניים היו ארץ ישראל ובבל מרכזים על-קהילתיים.
הצג שניים ממקורות הסמכות שהיו למרכזים אלה. (8 נקודות)
ב. הצג סיבה אחת לשקיעת המרכז בבבל וסיבה אחת לירידת המרכז בארץ ישראל. (8 נקודות)
ג. הסבר, באמצעות תקנה אחת, מדוע היה צורך להתקין תקנות במסגרת על-קהילתית. (9 נקודות)
תשובה
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 12-10. (לכל שאלה - 25 נקודות)
10. "המבול" (1665-1648)
א. הסבר שתי סיבות לשנאה של האוקראינים והפולנים כלפי היהודים, והצג ביטוי אחד לשנאה זו בתקופת "המבול". (9 נקודות)
ב. הצג את הפגיעה באוטונומיה היהודית לאחר "המבול", והסבר כיצד התמודדה ההנהגה החדשה עם פגיעה זו. (8 נקודות)
ג. הצג שתי סיבות למתח שנוצר בין אנשי ההנהגה החדשה ובין רוב חברי הקהילה לאחר ה"מבול". (8 נקודות)
נושא רביעי: החסידות (50 נקודות)
אם בחרת בנושא זה, ענה על שתיים מהשאלות 12-10. (לכל שאלה - 25 נקודות)
10. "המבול" (1665-1648)
א. הסבר שתי סיבות לשנאה של האוקראינים והפולנים כלפי היהודים, והצג ביטוי אחד לשנאה זו בתקופת "המבול". (9 נקודות)
ב. הצג את הפגיעה באוטונומיה היהודית לאחר "המבול", והסבר כיצד התמודדה ההנהגה החדשה עם פגיעה זו. (8 נקודות)
ג. הצג שתי סיבות למתח שנוצר בין אנשי ההנהגה החדשה ובין רוב חברי הקהילה לאחר ה"מבול". (8 נקודות)
תשובה
11. גלות וגאולה
א. הבא שלושה הסברים לאמונת העם במשיחיות של שבתאי צבי. (9 נקודות)
ב. ציין שתי קבוצות שצמחו בפולין לאחר משבר השבתאות, והצג את הרעיונות ואת דרך הפעולה של כל אחת מהן. (8 נקודות)
ג. הסבר את החידוש של החסידות בתפיסת הגאולה. (8 נקודות)
11. גלות וגאולה
א. הבא שלושה הסברים לאמונת העם במשיחיות של שבתאי צבי. (9 נקודות)
ב. ציין שתי קבוצות שצמחו בפולין לאחר משבר השבתאות, והצג את הרעיונות ואת דרך הפעולה של כל אחת מהן. (8 נקודות)
ג. הסבר את החידוש של החסידות בתפיסת הגאולה. (8 נקודות)
תשובה
12. עבודת ה' (בחסידות ובהתנגדות)
א. הסבר את הרעיון "מלוא כל הארץ כבודו", כפי שהחסידות מפרשת אותו, וציין מה נדרש מהחסיד על פי רעיון זה. (8 נקודות)
ב. הסבר את החידוש של החסידות בנוגע לעבודת ה' באמצעות לימוד תורה ותפילה. (8 נקודות)
ג. הסבר את השקפתו של ר' חיים מוולוז'ין בנוגע ללימוד תורה, ותאר כיצד הוא פעל למימוש השקפה זו. (9 נקודות)
12. עבודת ה' (בחסידות ובהתנגדות)
א. הסבר את הרעיון "מלוא כל הארץ כבודו", כפי שהחסידות מפרשת אותו, וציין מה נדרש מהחסיד על פי רעיון זה. (8 נקודות)
ב. הסבר את החידוש של החסידות בנוגע לעבודת ה' באמצעות לימוד תורה ותפילה. (8 נקודות)
ג. הסבר את השקפתו של ר' חיים מוולוז'ין בנוגע ללימוד תורה, ותאר כיצד הוא פעל למימוש השקפה זו. (9 נקודות)
תשובה
1. ההשפעה של חדירת המעצמות על מצב היהודים
א. השינוי שחל באוטונומיה הקהילתית של היהודים ברוב ארצות האסלאם בעקבות חדירת המעצמות:
השינוי - צומצמה האוטונומיה.
דוגמאות
- צמצום סמכות הקהילה לענייני דת ושיפוט אישי בלבד.
- מינוי החכם באשי פגע בסמכויות החכמים המקומיים.
- מעורבות של השלטון במינומום של הקהילה.
ב. השינוי שחל במעמד המשפטי של היהודים ברוב ארצות האסלאם בעקבות חדירת המעצמות:
המגמה הייתה ליתר שוויון זכויות (ביטול חלקי של תנאי עומר)
דוגמאות המבטאות שינוי זה:
- ביטול מס גולגולת באימפריה העותמאנית.
- הענקת שוויון חוקי ליהודי האימפריה העותמאנית.
- חברות בפרלמנט באימפריה העותמאנית.
- חובת גיוס לצבא באימפריה העותמאנית.
- צווי מלכות להגן על היהודים מפני עלילות דם.
- חוקת הביי ליהודי טוניס.
- פקודת כרמיה (1870) ליהודי אלג'יריה.
ג. התפתחויות בתחום הכלכלי בעקבות חדירת המעצמות:
- הרחבת העיסוק במקצועות חופשיים בגלל חדירת ההשכלה.
- הרחבת העיסוק בסחר חוץ בעקבות הרחבת הקשרים עם מדינות אירופה.
- כניסה לענפי תעשייה חדשים כמו פחם סוכר, בזכות הקפיטולציות.
- בנקאות בינלאומית.
- שירות השגרירויות והקונסוליות האירופיות.
השאלה הבאה
2. החינוך והיצירה הרוחנית
א. הדגש בלימוד המקרא:
- קריאה רהוטה, טעמי המקרא, קריאת ספרי התורה בניגונים המתאימים.
- לימוד הפרשיה המתאימה מפרשת השבוע לכל יום.
המאפיין את פרשנות המקרא:
- שימוש רב בדרש בהסבר הכתובים.
- שילוב של רמז (גימטראות, נוטריקון) וסוד (קבלה)
- פירושים על פרשני התורה הקלסיים.
- פרשנות של ספרי תנ"ך שנקראים בימי מועד בבתי הכנסת.
ב. מאפיינים של לימוד הגמרא בארצות האסלאם:
- לימוד הסברה הפשוטה ולא הפלפול.
- דגש על קריאה ברורה של דף גמרא עם הטעמות והפסקות.
- לימוד ההלכה המעשית כגון סדר מועד (הלכות חגים).
- יש מקומות שהתעסקו גם בחקר התהוות היצירה התלמודית.
ג. סןגי ספרות הלכתית שנכתבו בארצות האסלאם:
- ספרות שו"ת - הפניית שאלות אל הרב, הקשורות במציאות החיים היום-יומית. בתשובת הרב יש דיון הלכתי והצעת פתרון ("כרם חמר", "משפט צדקה ביעקב" וכד').
- ספרות פוסקים - סיכום הלכות על פי נושאים ("בן איש חי", "מקור חיים" ועוד).
- ספרות פרשנית - פירושים לספרי הפוסקים הראשונים (פרשנות ל"משנה תורה" ול"שולחן ערוך": "מחנה אפרים", "זבחי צדק" ועוד).
השאלה הבאה
3. הקהילה
א. קריטריונים שלפיהם נקבעה ההשתייכות של היחיד לקהילה:
- ישיבת קבע בקהילה.
- ייחוס ולמדנות.
- מקבל את מרות הקהילה ותקנותיה.
- תפילה בבית הכנסת המקומי.
- תשלום מסים לקהילה.
ב. סוגי ההנהגה:
- הנהגה חילונית.
- הנהגה דתית.
תפקידיהן:
הנהגה חילונית
- ייצוג בפני השלטונות.
- גביית מסים.
- אחריות על נכסי הקהל.
- אחריות על מוסדות הקהל.
- סמכויות ביצוע של פסקי דין.
הנהגה דתית
- שיפוט.
- הוראת תורה.
- דרשות בציבור.
- שמירת המוסר.
- לתקן תקנות.
- שוחט ובודק.
- אחראית על השגת שלום בית.
ג. הסבר המחלוקת על פי המובאה:
המחלוקת היא: האם ההחלטות בקהילה צריכות להיקבע לפי רוב מניין (כולל עניים ושאינם בקיאים בהלכה).
או רוב בניין (עדיפות לבעלי נסיון וידע הלכתי. בעלי הממון.
- עמדתו של הרשד"ם היא שהחלטות נקבעות על פי רוב בנין.
השאלה הבאה
4. הנציבים הראשונים ואגריפס הראשון
א. סמכויות הנציב ביהודה:
- מפקד עליון של הצבא: הגנה על הארץ מפני אויבים מבחוץ ומפני מרידות מבפנים.
- שופט (בדיני ממונות ובדיני נפשות).
- ראש המערכת המִנהלית (גביית מסים).
ב. פעולות של הנציב פונטיוס פילטוס שהביאו לסכסוך בינו ובין היהודים והסבר מדוע התנגד העם לפעולות אלה:
- הקמת שלטים שעליהם חרות שמו של הקיסר טיבריוס בארמון הורדוס בירושלים.
הסיבה להתנגדות העם: ניגוד למנהגי האבות.
- הניסיון להביא לירושלים את סמלי הלגיונות.
הסיבה להתנגדות העם: איסור פסל ותמונה.
- תכנון לבנות צינור מים לירושלים בכספי בית המקדש.
הסיבה להתנגדות העם: פגיעה ברגשות דתיים.
- הטבעת מטבעות עם סמלים אליליים.
הסיבה להתנגדות בעם: חילול הקודש, פסל ותמונה.
- טבח עולי רגל שהגיעו מהגליל.
ג. הסבר היחס האוהד של רוב האוכלוסייה היהודית כלפי אגריפס המלך:
הסבר:
- צאצא של בית חשמונאי.
- תלה את שרשרת הזהב שהעניק לו קליגולה בשער המקדש.
- חיזק את חומות ירושלים.
- הקלה לאחר תקופת הנציבים.
- הקלה בעול המסים.
- שמירת חוקי המקדש.
- גישה ממלכתית.
- הקפיד לשמור על דיני היהדות.
- קבע את ירושלים לבירת ממלכתו וישב בה באופן קבוע.
הסבר היחס העוין של האוכלוסייה הנכרית כלפי אגריפס המלך:
שנאה גוברת כלפי האוכלוסייה היהודית ובאגריפס ראו את מלך היהודים.
השאלה הבאה
5. גיבוש המרכז ביבנה
א. הרקע לחיבור "ברכת המינים":
התקרבות של הכיתות הנוצריות (היהודיות במקורן) אל הגויים והוצאת עצמן מכלל האומה בזמן החורבן.
מטרת חיבורה של "ברכת המינים":
להוציא את הנוצרים מכלל ישראל על ידי החדרת ההכרה שהנוצרים החדשים = המינים, הם כמשומדים ואינם בכלל ישראל.
ב. דרכים לעבודת ה' ללא מקדש קבעו חכמי יבנה בתקופת רבן גמליאל:
- תפילה - נוסח סופי של תפילת שמונה-עשרה, מועדי תפילה קבועים.
- עלה מעמדו של ביהכ"נ.
- לימוד תורה.
- יום כיפור - דגש על התשובה במקום של הקרבנות.
- פסח - קריאת ההגדה ואכילת מצה כזכר לקורבן הופכות לעיקר סדר פסח.
- גמילות חסדים.
ג. החשש המועלה במובאה:
- שיאבדו דברי תורה.
- שאי-אפשר יהיה לדעת את ההלכה בגלל המחלוקות.
פעולת חכמי יבנה לפתרון החשש:
- איסוף החומר הספרותי שחובר בדורות הקודמים.
- איחוד הפסיקה (הלכה כבית הלל, פסיקה לפי הרוב).
השאלה הבאה
6. מרד בר כוכבא
א. סיבות לניצחון המורדים על הרומאים בשלב הראשון של המרד:
הכנה מוקדמת:
- הכנת מערות מסתור תת-קרקעיות למגורים ולאחסון מזון.
- הכרת השטח.
- הכנת בסיסי יציאה ללוחמים ומקלטים לאוכלוסייה האזרחית.
- שמירה על סודיות מוחלטת.
- הטעיית הרומאים.
- הנהגה מאוחדת.
- שיטת פגע וברח.
- תמיכת חלק מהחכמים.
- עיתוי המרד עם התרחקותו של אדריאנוס מהארץ.
- לא הסתכנו במערכה חזיתית.
ב. פעולות עונשין של הורמאים לאחר מרד כבר כוכבא, והסבר מטרותיהן:
- הפיכת יהודה לסוריה - פלסטינה.
- ירושלים כעיר אלילית - איליה קפיטולינה.
- גזרות הדת (ביטול ההסמכה, איסור על לימוד תורה וכד').
מטרה כללית:
- מחיקת המסגרות הלאומיות והדתיות של היהודים כדי לצמצם את הסכנה שיתגבשו וישובו למרוד ברומא.
- כוונה לעצב את ארץ-ישראל כפרובינקיה הלניסטית ולמחוק את אופיה היהודי.
ג. עמדת התומכים:
חכמים שראו את תהליך הגאולה במסגרת המציאות המדינית, וחייבו פעילות רציונלית העשויה לקדם את בוא הגאולה, תמכו במרד.
עמדת המתנגדים:
חכמים שראו בגאולה חזון של אחרית הימים המתרחש בקץ העתים [וקיימת שבועה שאין לדחוק את הקץ], לא תמכו במרד.
השאלה הבאה
7. תור האמונה
א. הסבר במה המלחמות מבטאים את רוח התקופה:
- פנייה לאל.
- סיוע של כוח עליון (מלאכים, דמות קדוש).
- השתכנעות שהניצחון לא מעשה ידיהם.
- הניצחון כהוכחה לדת האמת.
ב. הצידוק הדתי שהאסלאם נותן לסמכות השליט ולתפקידו:
- הסמכות השלטונית נתונה בידי אנשי החוק הדתי - הנביאים, ולאלה הבאים במקומם - הח'ליפים.
- הח'ליפים עוסקים בכל ענייני עדת המוסלמים הדתיים והחילוניים כאחד.
- מטרת המחוקק מטעם אלוהים להביא את המון העם לשמירת הדת בכל אורחות חייהם.
- חוקי הדת מתווים למלכות את הדרך שתלך בה.
- חוקי הדת נוגעים בכל המשרות וחלים על כל אחת מהן.
- משטר מדיני דתי מועיל לחיים בעוה"ז וגם בעוה"ב.
הצידוק הדתית שהנצרות נותנת לסמכות השליט ולתפקידו:
- הכהונה והקיסרות נובעות מאותו עיקרון (מתנת האל לבני תמותה).
- הקיסרים דואגים לכבוד הכוהנים.
- הקיסרות ניתנת לבני תמותה מאת האל, והיא מכוונת לעניינים שבין אדם לחברו.
- כאשר הקיסרות בוטחת באל ומנוהלת בצדק, היא פועלת לטובת הכלל.
- את מקומו של הראש בגוף הקהילייה הנוצרית ממלא הנסיך (=השליט), הכפוף אך ורק לאלוקים ולנציגיו עלי אדמות.
ג. לדעת הנוצרים, הצידוק הדתי לקיומם של היהודים במדינה הנוצרית:
השארת היהודי במצב של השפלה תוכיח מיהו "ישראל האמִתי".
לדעת המוסלמים, הצידוק הדתי לקיומם של היהודים במדינה המוסלמית:
- היהודים היו פעם בחירי האל.
- הם עם הספר.
השאלה הבאה
8. נושאי תפקידים
א. מי היו מייסדי הקהילות באשכנז בראשית ימי הביניים:
לרוב הם היו יחידים שנתפסו כמנהיגים של אחרים, בני משפחות מיוחסות בארץ מוצאן, לרוב תלמידי חכמים, ובדרך כלל אמידים שעסקו במסחר.
במה סייע להם "כתב הזכויות" שהשיגו:
"כתב הזכויות" סיפק להם ביטחון ובדרך כלל גם אוטונומיה דתית ומשפטית.
ב. תפקידים של הרב מלבד תפקידו כפוסק הלכות:
- מתן שיעורי תורה לציבור.
- השכנת שלום בין חברי הקהילה (בורר ודיון)
- פיקוח על ההתנהגות המוסרית-דתית של חברי הקהילה.
- תיקון תקנות.
תפקידים של שליח ציבור מלבד תפקידו כ"עובר לפני התיבה":
- להסביר את התפילות.
- לחבר פיוטים ובקשות.
- לרוב שימש גם כשוחט.
ג. מאפיינים של שכבת החצרנים:
- בעלי הון רב.
- קרבה לשלטון הנוכרי.
- הקדישו מקום נרחב ללימוד השכלה כללית ופילוסופיה, רציונליזם.
- לפעמים ניצלו לרעה את מעמדם ואת השפעתם (לקבלת הפחתה בתשלום מסים).
- היו להם זכויות יתר מטעם השליטים.
- לפעמים לקו בהתנשאות ויהרה.
מחלוקות בין החכמים לחצרנים:
- פטור ממסים (לחצרנים, לרבנים).
- תמיכה בהשכלה פילוסופית (הפולמוס על "מורה נבוכים" לרמב"ם).
השאלה הבאה
9. ארגונים על-קהילתיים
א. מקורות הסמכות של המרכזים בארץ-ישראל ובבבל:
- סמכות שהוענקה מהשלטון הנכרי.
- קדושת ארץ-ישראל בעיני יהודי התפוצות.
- סמכות שנובעת מכוחה של תורה - במרכזים אלה ישבה ההנהגה התורנית-רוחנית של העם.
ב. הסיבות לשקיעת המרכז בבבל ולירידת המרכז בארץ-ישראל:
- התחזקות לומדי התורה והתחזקות הקהילות בפריפריה (בגלות שמחוץ למרכז).
- חולשת השלטון הנכרי או צמצום בתחומי השפעתו (ערעור מצב הביטחון).
* אילץ את ישיבת ארץ ישראל לעזוב את הארץ (בסוף קבע את מושבה במצרים,
וכך נשמט בסיסה.
* גרם להתרופפות הקשר של קהילות רחוקות עם המרכז בבבל.
- יריבות על ההנהגה.
- נחלשה התמיכה הכלכלית במרכז, מכיוון שהקהילות לא יכלו עוד לשאת בנטל.
ג. הצורך להתקין תקנות במסגרת על-קהילתית:
- כדי לספק הדרכה והכוונה לקהילות (דוגמאות שונות).
- עונה על צרכים משותפים (איסור לשאת שתי נשים, חובת תשלום נדרים בעיר שבה נדרו את הנדר וכד').
- כדי שעבריינים לא יתחמקו מעונש (לחייב נתבע להידון במקום שבו תבעוהו, נידוי מלשין, חובת תשלום מידי של מסים).
השאלה הבאה
10. "המבול" (1665-1648)
א. סיבות לשנאה של האוקראינים והפולנים כלפי היהודים:
- השעבוד הכלכלי של האיכרים האוקראינים ליהודים [סוכני האצילים הפולנים].
- היהודים הם בני דת אחרת.
- היהודים הם בני לאום אחר.
- הפולנים ראו ביהודים משתפי פעולה עם הכובש השוודי.
- הסתה של הכנסייה הפרובוסלבית.
ביטול לשנאה זו בתקופת "המבול":
- מרד הקוזקים (1637).
- פרעות ת"ח-ת"ט.
- פרעות 1656-1654.
ב. הפגיעה באוטונומיה היהודית לאחר המבול:
התערערות הביטחון והגברת הלחץ והפיקוח על מוסדות הקהילה מצד השלטון הפולני כרסמו במעמדם של מוסדות האוטונומיה היהודית; הקהילות שקעו בחובות כספיים; נדרש כופר עבור נפשם ורכושם של בני הקהילה. - פירוק ועד 4 הארצות ואי ציות לסמכויותיו.
כיצד התמודדה ההנהגה החדשה עם הפגיעה:
קנתה את הביטחון בכסף, הגיעה להסדרי תשלום (בסתירה לדעת הוועדים הגליליים). מקורבי השררה פטרו עצמום ממסים הטילו את נטל המסים על העם.
ג. סיבות למתח שנוצר בין ההנהגה החדשה ובין רוב חברי הקהילה:
- מקור הסמכות של ההנהגה החדשה ("התקיפים") נכפה על הקהילה ממקור חיצוני (האציל הפולני) [שלא כמו ההנהגה המסורתית שמקור הסמכות שלה היה יהודי פנימי].
- ההתנהגות והנורמות החדשות שהנהיגה ההנהגה החדשה בחיים הציבוריים (מינוי קרובי משפחה לעמדות מפתח, ניסיון להשתלט על מוסד הרבנות, קניית משרות בכסף).
- השתלטות על תחום השיפוט.
- השתלטות על מוסד השמאות (שהיה קודם לכן בלתי תלוי בהנהגה).
- הטלת נטל המסים על העם כשאת עצמם פטרו ממסים.
השאלה הבאה
11. גלות וגאולה
א. הסברים לאמונת העם במשיחיות של שבתאי צבי:
- ההבטחות של שבתאי צבי להוציאם מהגלות לארץ-ישראל.
- ציפיות משיחיות בעקבות התפשטות רעיונות הקבלה.
- פרעות וצרות רבות נתפסו כ"חבלי משיח".
- ההנהגה הרבנית לא יצאה נגדו.
- תאריך הולדתו (ט' באב) תואם לפי המסורת את יום הולדתו של המשיח.
ב. רעיונות ודרך פעולה של קבוצות שצמחו בפולין לאחר משבר השבתאות:
- המוכיחים בשער: הטפת מוסר שמטרתה להחזיר בתשובה את החוטאים ולזרז את הגאולה.
- הסגפן הבודד: התרחקות מהעולם הגשמי על ידי עינוי הגוף כדי לסייע להשלטת עול מלכות שמים - תיקון אישי יביא לתיקון הכלל.
- הפראנקיזם: כת שבתאית קיצונית שהציעה מסגרת, ארגון וערכים דתיים חלופיים לערכים המסורתיים, כגון ביטול התקווה לבניין ארץ-ישראל ואפילו הסכמה להתנצרות.
- חבורות חסידים: המטרה שלהם הייתה משותפת למטרת הקבוצות האחרות: קירוב הגאולה, תיקון אישי ותיקון העולם. אך הדרך להשגת המטרה הייתה שונה משלהם:
- לימוד תורה. - עיסוק אינטנסיבי בקבלה. - קיום מחמיר של המצוות. - שילוב כוונות מיסטיות קבליות בקיום המצוות. - "חברה של חצות"; המקוננת על חורבן המקדש וגלות השכנה. - עלייה לארץ ישראל; רבי יהודה החסיד וחבורתו.
ג. החידוש של החסידות בתפיסת הגאולה:
- הגדרה חדשה של המושג "גאולה": גילוי האלוהי בבריאה.
- העברת הדגש מגאולה לאומית-קיבוצית לגאולת הפרט.
- הסבה ממישור היסטורי חיצוני למישור פסיכולוגי פנימי.
- קיום קשר בין הגאולה המיסטית לגאולת הפרט ולגאולה ההיסטורית.
- השתלטות על היצר הרע גואלת את נשמת האדם מ"גלותה". הגאולה מתבטאת בשלטון הנשמה הרוחנית עלה גוף הגשמי.
- גאולה היסטורית תתרחש רק לאחר שכל בני העם יגיעו לגאולה נפשית פרטית.
|
דגם תשובות ומפתח הערכה לשאלון נושאים בתולדות עם ישראל
שאלון מספר 913091, חורף תשס"ד |
1. ההשפעה של חדירת המעצמות על מצב היהודים
א. השינוי שחל באוטונומיה הקהילתית של היהודים ברוב ארצות האסלאם בעקבות חדירת המעצמות:
השינוי - צומצמה האוטונומיה.
דוגמאות
- צמצום סמכות הקהילה לענייני דת ושיפוט אישי בלבד.
- מינוי החכם באשי פגע בסמכויות החכמים המקומיים.
- מעורבות של השלטון במינומום של הקהילה.
ב. השינוי שחל במעמד המשפטי של היהודים ברוב ארצות האסלאם בעקבות חדירת המעצמות:
המגמה הייתה ליתר שוויון זכויות (ביטול חלקי של תנאי עומר)
דוגמאות המבטאות שינוי זה:
- ביטול מס גולגולת באימפריה העותמאנית.
- הענקת שוויון חוקי ליהודי האימפריה העותמאנית.
- חברות בפרלמנט באימפריה העותמאנית.
- חובת גיוס לצבא באימפריה העותמאנית.
- צווי מלכות להגן על היהודים מפני עלילות דם.
- חוקת הביי ליהודי טוניס.
- פקודת כרמיה (1870) ליהודי אלג'יריה.
ג. התפתחויות בתחום הכלכלי בעקבות חדירת המעצמות:
- הרחבת העיסוק במקצועות חופשיים בגלל חדירת ההשכלה.
- הרחבת העיסוק בסחר חוץ בעקבות הרחבת הקשרים עם מדינות אירופה.
- כניסה לענפי תעשייה חדשים כמו פחם סוכר, בזכות הקפיטולציות.
- בנקאות בינלאומית.
- שירות השגרירויות והקונסוליות האירופיות.
השאלה הבאה
2. החינוך והיצירה הרוחנית
א. הדגש בלימוד המקרא:
- קריאה רהוטה, טעמי המקרא, קריאת ספרי התורה בניגונים המתאימים.
- לימוד הפרשיה המתאימה מפרשת השבוע לכל יום.
המאפיין את פרשנות המקרא:
- שימוש רב בדרש בהסבר הכתובים.
- שילוב של רמז (גימטראות, נוטריקון) וסוד (קבלה)
- פירושים על פרשני התורה הקלסיים.
- פרשנות של ספרי תנ"ך שנקראים בימי מועד בבתי הכנסת.
ב. מאפיינים של לימוד הגמרא בארצות האסלאם:
- לימוד הסברה הפשוטה ולא הפלפול.
- דגש על קריאה ברורה של דף גמרא עם הטעמות והפסקות.
- לימוד ההלכה המעשית כגון סדר מועד (הלכות חגים).
- יש מקומות שהתעסקו גם בחקר התהוות היצירה התלמודית.
ג. סןגי ספרות הלכתית שנכתבו בארצות האסלאם:
- ספרות שו"ת - הפניית שאלות אל הרב, הקשורות במציאות החיים היום-יומית. בתשובת הרב יש דיון הלכתי והצעת פתרון ("כרם חמר", "משפט צדקה ביעקב" וכד').
- ספרות פוסקים - סיכום הלכות על פי נושאים ("בן איש חי", "מקור חיים" ועוד).
- ספרות פרשנית - פירושים לספרי הפוסקים הראשונים (פרשנות ל"משנה תורה" ול"שולחן ערוך": "מחנה אפרים", "זבחי צדק" ועוד).
השאלה הבאה
3. הקהילה
א. קריטריונים שלפיהם נקבעה ההשתייכות של היחיד לקהילה:
- ישיבת קבע בקהילה.
- ייחוס ולמדנות.
- מקבל את מרות הקהילה ותקנותיה.
- תפילה בבית הכנסת המקומי.
- תשלום מסים לקהילה.
ב. סוגי ההנהגה:
- הנהגה חילונית.
- הנהגה דתית.
תפקידיהן:
הנהגה חילונית
- ייצוג בפני השלטונות.
- גביית מסים.
- אחריות על נכסי הקהל.
- אחריות על מוסדות הקהל.
- סמכויות ביצוע של פסקי דין.
הנהגה דתית
- שיפוט.
- הוראת תורה.
- דרשות בציבור.
- שמירת המוסר.
- לתקן תקנות.
- שוחט ובודק.
- אחראית על השגת שלום בית.
ג. הסבר המחלוקת על פי המובאה:
המחלוקת היא: האם ההחלטות בקהילה צריכות להיקבע לפי רוב מניין (כולל עניים ושאינם בקיאים בהלכה).
או רוב בניין (עדיפות לבעלי נסיון וידע הלכתי. בעלי הממון.
- עמדתו של הרשד"ם היא שהחלטות נקבעות על פי רוב בנין.
השאלה הבאה
4. הנציבים הראשונים ואגריפס הראשון
א. סמכויות הנציב ביהודה:
- מפקד עליון של הצבא: הגנה על הארץ מפני אויבים מבחוץ ומפני מרידות מבפנים.
- שופט (בדיני ממונות ובדיני נפשות).
- ראש המערכת המִנהלית (גביית מסים).
ב. פעולות של הנציב פונטיוס פילטוס שהביאו לסכסוך בינו ובין היהודים והסבר מדוע התנגד העם לפעולות אלה:
- הקמת שלטים שעליהם חרות שמו של הקיסר טיבריוס בארמון הורדוס בירושלים.
הסיבה להתנגדות העם: ניגוד למנהגי האבות.
- הניסיון להביא לירושלים את סמלי הלגיונות.
הסיבה להתנגדות העם: איסור פסל ותמונה.
- תכנון לבנות צינור מים לירושלים בכספי בית המקדש.
הסיבה להתנגדות העם: פגיעה ברגשות דתיים.
- הטבעת מטבעות עם סמלים אליליים.
הסיבה להתנגדות בעם: חילול הקודש, פסל ותמונה.
- טבח עולי רגל שהגיעו מהגליל.
ג. הסבר היחס האוהד של רוב האוכלוסייה היהודית כלפי אגריפס המלך:
הסבר:
- צאצא של בית חשמונאי.
- תלה את שרשרת הזהב שהעניק לו קליגולה בשער המקדש.
- חיזק את חומות ירושלים.
- הקלה לאחר תקופת הנציבים.
- הקלה בעול המסים.
- שמירת חוקי המקדש.
- גישה ממלכתית.
- הקפיד לשמור על דיני היהדות.
- קבע את ירושלים לבירת ממלכתו וישב בה באופן קבוע.
הסבר היחס העוין של האוכלוסייה הנכרית כלפי אגריפס המלך:
שנאה גוברת כלפי האוכלוסייה היהודית ובאגריפס ראו את מלך היהודים.
השאלה הבאה
5. גיבוש המרכז ביבנה
א. הרקע לחיבור "ברכת המינים":
התקרבות של הכיתות הנוצריות (היהודיות במקורן) אל הגויים והוצאת עצמן מכלל האומה בזמן החורבן.
מטרת חיבורה של "ברכת המינים":
להוציא את הנוצרים מכלל ישראל על ידי החדרת ההכרה שהנוצרים החדשים = המינים, הם כמשומדים ואינם בכלל ישראל.
ב. דרכים לעבודת ה' ללא מקדש קבעו חכמי יבנה בתקופת רבן גמליאל:
- תפילה - נוסח סופי של תפילת שמונה-עשרה, מועדי תפילה קבועים.
- עלה מעמדו של ביהכ"נ.
- לימוד תורה.
- יום כיפור - דגש על התשובה במקום של הקרבנות.
- פסח - קריאת ההגדה ואכילת מצה כזכר לקורבן הופכות לעיקר סדר פסח.
- גמילות חסדים.
ג. החשש המועלה במובאה:
- שיאבדו דברי תורה.
- שאי-אפשר יהיה לדעת את ההלכה בגלל המחלוקות.
פעולת חכמי יבנה לפתרון החשש:
- איסוף החומר הספרותי שחובר בדורות הקודמים.
- איחוד הפסיקה (הלכה כבית הלל, פסיקה לפי הרוב).
השאלה הבאה
6. מרד בר כוכבא
א. סיבות לניצחון המורדים על הרומאים בשלב הראשון של המרד:
הכנה מוקדמת:
- הכנת מערות מסתור תת-קרקעיות למגורים ולאחסון מזון.
- הכרת השטח.
- הכנת בסיסי יציאה ללוחמים ומקלטים לאוכלוסייה האזרחית.
- שמירה על סודיות מוחלטת.
- הטעיית הרומאים.
- הנהגה מאוחדת.
- שיטת פגע וברח.
- תמיכת חלק מהחכמים.
- עיתוי המרד עם התרחקותו של אדריאנוס מהארץ.
- לא הסתכנו במערכה חזיתית.
ב. פעולות עונשין של הורמאים לאחר מרד כבר כוכבא, והסבר מטרותיהן:
- הפיכת יהודה לסוריה - פלסטינה.
- ירושלים כעיר אלילית - איליה קפיטולינה.
- גזרות הדת (ביטול ההסמכה, איסור על לימוד תורה וכד').
מטרה כללית:
- מחיקת המסגרות הלאומיות והדתיות של היהודים כדי לצמצם את הסכנה שיתגבשו וישובו למרוד ברומא.
- כוונה לעצב את ארץ-ישראל כפרובינקיה הלניסטית ולמחוק את אופיה היהודי.
ג. עמדת התומכים:
חכמים שראו את תהליך הגאולה במסגרת המציאות המדינית, וחייבו פעילות רציונלית העשויה לקדם את בוא הגאולה, תמכו במרד.
עמדת המתנגדים:
חכמים שראו בגאולה חזון של אחרית הימים המתרחש בקץ העתים [וקיימת שבועה שאין לדחוק את הקץ], לא תמכו במרד.
השאלה הבאה
7. תור האמונה
א. הסבר במה המלחמות מבטאים את רוח התקופה:
- פנייה לאל.
- סיוע של כוח עליון (מלאכים, דמות קדוש).
- השתכנעות שהניצחון לא מעשה ידיהם.
- הניצחון כהוכחה לדת האמת.
ב. הצידוק הדתי שהאסלאם נותן לסמכות השליט ולתפקידו:
- הסמכות השלטונית נתונה בידי אנשי החוק הדתי - הנביאים, ולאלה הבאים במקומם - הח'ליפים.
- הח'ליפים עוסקים בכל ענייני עדת המוסלמים הדתיים והחילוניים כאחד.
- מטרת המחוקק מטעם אלוהים להביא את המון העם לשמירת הדת בכל אורחות חייהם.
- חוקי הדת מתווים למלכות את הדרך שתלך בה.
- חוקי הדת נוגעים בכל המשרות וחלים על כל אחת מהן.
- משטר מדיני דתי מועיל לחיים בעוה"ז וגם בעוה"ב.
הצידוק הדתית שהנצרות נותנת לסמכות השליט ולתפקידו:
- הכהונה והקיסרות נובעות מאותו עיקרון (מתנת האל לבני תמותה).
- הקיסרים דואגים לכבוד הכוהנים.
- הקיסרות ניתנת לבני תמותה מאת האל, והיא מכוונת לעניינים שבין אדם לחברו.
- כאשר הקיסרות בוטחת באל ומנוהלת בצדק, היא פועלת לטובת הכלל.
- את מקומו של הראש בגוף הקהילייה הנוצרית ממלא הנסיך (=השליט), הכפוף אך ורק לאלוקים ולנציגיו עלי אדמות.
ג. לדעת הנוצרים, הצידוק הדתי לקיומם של היהודים במדינה הנוצרית:
השארת היהודי במצב של השפלה תוכיח מיהו "ישראל האמִתי".
לדעת המוסלמים, הצידוק הדתי לקיומם של היהודים במדינה המוסלמית:
- היהודים היו פעם בחירי האל.
- הם עם הספר.
השאלה הבאה
8. נושאי תפקידים
א. מי היו מייסדי הקהילות באשכנז בראשית ימי הביניים:
לרוב הם היו יחידים שנתפסו כמנהיגים של אחרים, בני משפחות מיוחסות בארץ מוצאן, לרוב תלמידי חכמים, ובדרך כלל אמידים שעסקו במסחר.
במה סייע להם "כתב הזכויות" שהשיגו:
"כתב הזכויות" סיפק להם ביטחון ובדרך כלל גם אוטונומיה דתית ומשפטית.
ב. תפקידים של הרב מלבד תפקידו כפוסק הלכות:
- מתן שיעורי תורה לציבור.
- השכנת שלום בין חברי הקהילה (בורר ודיון)
- פיקוח על ההתנהגות המוסרית-דתית של חברי הקהילה.
- תיקון תקנות.
תפקידים של שליח ציבור מלבד תפקידו כ"עובר לפני התיבה":
- להסביר את התפילות.
- לחבר פיוטים ובקשות.
- לרוב שימש גם כשוחט.
ג. מאפיינים של שכבת החצרנים:
- בעלי הון רב.
- קרבה לשלטון הנוכרי.
- הקדישו מקום נרחב ללימוד השכלה כללית ופילוסופיה, רציונליזם.
- לפעמים ניצלו לרעה את מעמדם ואת השפעתם (לקבלת הפחתה בתשלום מסים).
- היו להם זכויות יתר מטעם השליטים.
- לפעמים לקו בהתנשאות ויהרה.
מחלוקות בין החכמים לחצרנים:
- פטור ממסים (לחצרנים, לרבנים).
- תמיכה בהשכלה פילוסופית (הפולמוס על "מורה נבוכים" לרמב"ם).
השאלה הבאה
9. ארגונים על-קהילתיים
א. מקורות הסמכות של המרכזים בארץ-ישראל ובבבל:
- סמכות שהוענקה מהשלטון הנכרי.
- קדושת ארץ-ישראל בעיני יהודי התפוצות.
- סמכות שנובעת מכוחה של תורה - במרכזים אלה ישבה ההנהגה התורנית-רוחנית של העם.
ב. הסיבות לשקיעת המרכז בבבל ולירידת המרכז בארץ-ישראל:
- התחזקות לומדי התורה והתחזקות הקהילות בפריפריה (בגלות שמחוץ למרכז).
- חולשת השלטון הנכרי או צמצום בתחומי השפעתו (ערעור מצב הביטחון).
* אילץ את ישיבת ארץ ישראל לעזוב את הארץ (בסוף קבע את מושבה במצרים,
וכך נשמט בסיסה.
* גרם להתרופפות הקשר של קהילות רחוקות עם המרכז בבבל.
- יריבות על ההנהגה.
- נחלשה התמיכה הכלכלית במרכז, מכיוון שהקהילות לא יכלו עוד לשאת בנטל.
ג. הצורך להתקין תקנות במסגרת על-קהילתית:
- כדי לספק הדרכה והכוונה לקהילות (דוגמאות שונות).
- עונה על צרכים משותפים (איסור לשאת שתי נשים, חובת תשלום נדרים בעיר שבה נדרו את הנדר וכד').
- כדי שעבריינים לא יתחמקו מעונש (לחייב נתבע להידון במקום שבו תבעוהו, נידוי מלשין, חובת תשלום מידי של מסים).
השאלה הבאה
10. "המבול" (1665-1648)
א. סיבות לשנאה של האוקראינים והפולנים כלפי היהודים:
- השעבוד הכלכלי של האיכרים האוקראינים ליהודים [סוכני האצילים הפולנים].
- היהודים הם בני דת אחרת.
- היהודים הם בני לאום אחר.
- הפולנים ראו ביהודים משתפי פעולה עם הכובש השוודי.
- הסתה של הכנסייה הפרובוסלבית.
ביטול לשנאה זו בתקופת "המבול":
- מרד הקוזקים (1637).
- פרעות ת"ח-ת"ט.
- פרעות 1656-1654.
ב. הפגיעה באוטונומיה היהודית לאחר המבול:
התערערות הביטחון והגברת הלחץ והפיקוח על מוסדות הקהילה מצד השלטון הפולני כרסמו במעמדם של מוסדות האוטונומיה היהודית; הקהילות שקעו בחובות כספיים; נדרש כופר עבור נפשם ורכושם של בני הקהילה. - פירוק ועד 4 הארצות ואי ציות לסמכויותיו.
כיצד התמודדה ההנהגה החדשה עם הפגיעה:
קנתה את הביטחון בכסף, הגיעה להסדרי תשלום (בסתירה לדעת הוועדים הגליליים). מקורבי השררה פטרו עצמום ממסים הטילו את נטל המסים על העם.
ג. סיבות למתח שנוצר בין ההנהגה החדשה ובין רוב חברי הקהילה:
- מקור הסמכות של ההנהגה החדשה ("התקיפים") נכפה על הקהילה ממקור חיצוני (האציל הפולני) [שלא כמו ההנהגה המסורתית שמקור הסמכות שלה היה יהודי פנימי].
- ההתנהגות והנורמות החדשות שהנהיגה ההנהגה החדשה בחיים הציבוריים (מינוי קרובי משפחה לעמדות מפתח, ניסיון להשתלט על מוסד הרבנות, קניית משרות בכסף).
- השתלטות על תחום השיפוט.
- השתלטות על מוסד השמאות (שהיה קודם לכן בלתי תלוי בהנהגה).
- הטלת נטל המסים על העם כשאת עצמם פטרו ממסים.
השאלה הבאה
11. גלות וגאולה
א. הסברים לאמונת העם במשיחיות של שבתאי צבי:
- ההבטחות של שבתאי צבי להוציאם מהגלות לארץ-ישראל.
- ציפיות משיחיות בעקבות התפשטות רעיונות הקבלה.
- פרעות וצרות רבות נתפסו כ"חבלי משיח".
- ההנהגה הרבנית לא יצאה נגדו.
- תאריך הולדתו (ט' באב) תואם לפי המסורת את יום הולדתו של המשיח.
ב. רעיונות ודרך פעולה של קבוצות שצמחו בפולין לאחר משבר השבתאות:
- המוכיחים בשער: הטפת מוסר שמטרתה להחזיר בתשובה את החוטאים ולזרז את הגאולה.
- הסגפן הבודד: התרחקות מהעולם הגשמי על ידי עינוי הגוף כדי לסייע להשלטת עול מלכות שמים - תיקון אישי יביא לתיקון הכלל.
- הפראנקיזם: כת שבתאית קיצונית שהציעה מסגרת, ארגון וערכים דתיים חלופיים לערכים המסורתיים, כגון ביטול התקווה לבניין ארץ-ישראל ואפילו הסכמה להתנצרות.
- חבורות חסידים: המטרה שלהם הייתה משותפת למטרת הקבוצות האחרות: קירוב הגאולה, תיקון אישי ותיקון העולם. אך הדרך להשגת המטרה הייתה שונה משלהם:
- לימוד תורה. - עיסוק אינטנסיבי בקבלה. - קיום מחמיר של המצוות. - שילוב כוונות מיסטיות קבליות בקיום המצוות. - "חברה של חצות"; המקוננת על חורבן המקדש וגלות השכנה. - עלייה לארץ ישראל; רבי יהודה החסיד וחבורתו.
ג. החידוש של החסידות בתפיסת הגאולה:
- הגדרה חדשה של המושג "גאולה": גילוי האלוהי בבריאה.
- העברת הדגש מגאולה לאומית-קיבוצית לגאולת הפרט.
- הסבה ממישור היסטורי חיצוני למישור פסיכולוגי פנימי.
- קיום קשר בין הגאולה המיסטית לגאולת הפרט ולגאולה ההיסטורית.
- השתלטות על היצר הרע גואלת את נשמת האדם מ"גלותה". הגאולה מתבטאת בשלטון הנשמה הרוחנית עלה גוף הגשמי.
- גאולה היסטורית תתרחש רק לאחר שכל בני העם יגיעו לגאולה נפשית פרטית.
