ד"ר אביחיל גרינברגר

הרכבה בירקות

 

    הרכבה היא טכניקה עתיקת יומין בחקלאות המבוססת על איחוי שני צמחים. כבר המשנה במסכת כלאיים דנה בהרכבות במסגרת כלאי זרעים. באחרונה התעוררה בארץ מחדש ההתעניינות בהרכבות בירקות וחזרה ועלתה שאלת הכלאיים. במאמר  זה נדון בקצרה במהות ההרכבה.

 

מהי הרכבה?

 

    הרכבה בצמחים דומה להשתלת איברים בבעלי חיים. בשני המקרים התהליך מבוסס על יצירת רקמת הגלדה באזורים פצועים. הרקמות בשני האיברים הסמוכים מתאחות ויוצרות איבר אחד. בבעלי חיים התהליך קשה בגלל יצירת נוגדנים הדוחים את האיבר המושתל. לכן נמנעת השתלת איברים אפילו בין שני פרטים זהים, אלא בהתערבות רפואית לדיכוי מערכת החיסון, יוצרת הנוגדנים. בצמחים אין מערכת חיסון ולכן התהליך קל. ניתן להרכיב צמחים שונים זה מזה, עד גבול מסוים. צמחים רחוקים, רקמותיהם שונות ואינן מתאחות או שמתאחות ואינן מתפקדות. לעתים הן מתאחות ומתפקדות אך כעבור פרק זמן הן נדחות זו מזו או יוצרות בעיות אחרות. צמחים מאותה משפחה בוטנית, אף שהם שונים וכלאיים זה בזה, ניתנים במקרים רבים להרכבה מוצלחת ויציבה. באופן מעשי יש לבחון כל צירוף של כנה ורוכב במשך מספר שנים לפני שמסיקים מסקנות לגבי יעילותו.

 

מה בין הכלאה והרכבה?

 

    הכלאה היא מיזוג מיני בין תאי הזכר והנקבה של ההורים. הצאצא הוא יצור חדש, שונה מהוריו, המכיל את התכונות התורשתיות של אביו ואמו ומורישן לצאצאיו. הכלאה ניתנת להיעשות רק בין צמחים מאותו מין בוטני בעלי הרכב כרומוזומלי זהה.

    בהרכבה, אין לכנה כל השפעה על המטען הגנטי של הצאצאים. הזרעים הם צאצאי הרוכב בלבד, ותכונותיהם התורשתיות זהות בדיוק לאלו שהיו לזרעים של הרוכב ללא הרכבה. התכונות המורפולוגיות והפיסיולוגיות של הרוכב עשויות להיות מושפעות מהכנה. ידוע מקרה האתרוג שפריו שונה בין עץ מורכב ושאינו מורכב. גם בשמוטי מפורסמים ההבדלים בין פרי מעץ על לימטה ובין פרי מעץ על חושחש. גם צורת הנוף עשויה להשתנות לפי הכנה, אך באופן כללי הרוכב שומר על תכונותיו.

 

חשיבות ההרכבות

 

    ברוב המקרים ההרכבה נועדה להתגבר על תנאי קרקע קשים. ישנם הבדלים רבים בין קרקעות. הבדלים במרקם הקרקע (קרקעות קלות או כבדות), בתכונות הניקוז, במבנה הכימי (קרקעות מלחות, גירניות, אלקליול וכו') ועוד הבדלים. כמוכן נפוצים מזיקים ומחלות בקרקע. בכל מין צמח ישנם קוים רגישים או עמידים לגורמים המגבילים בקרקע. השימוש בטכניקת ההרכבה מאפשר גמישות רבה בגידול מיני צמחים בעלי איכות נוף ופרי רצויים במיגוון קרקעות רב.

 

כלאיים בהרכבות

 

    המשנה במסכת כלאיים מונה מיני פרות וירקות שהם כלאיים זה בזה. היזדקקות המשנה לפירוט הלכות אלו מוכיחה שכבר אז היו מקובלים צי רופי הרכבות של מיני כלאיים. יש מינים רבים של צירופים הן בפרות והן בירקות בהם אין בעיית כלאיים. ודאי הוא שהרכבת גפן על גפן או הרכבת עגבניה על עגבניה אין בהם חשש כלאיים. הרכבות אלו ודומיהן נהוגות ונפוצות ומהוות את רוב המקרים. צירופים אחרים, כגון אפרסק ואגס או מלון ודלעת הם בעייתיים. בניגוד להכלאה מינית המוכיחה על קרבה הדוקה בין הצמחים (בהגדרה בוטנית, אך לא בהכרח הלכתית), בהרכבה, גם מינים רחוקים עשויים לתת הרכבה חזקה ויציבה ומכאן שורש הבעייה.

 

הרכבות בירקות

 

    הרכבה בירקות היא טכניקה חדשה בחקלאות המודרנית. על פי המשניות שהוזכרו לעיל, כנראה היו ההרכבות מקובלות בחקלאות העתיקה אך נזנחו ברבות הימים. בשנים האחרונות חוזרת שיטת ההרכבות ותופסת מקום נכבד בחקלאות. במזרח הרחוק ובאירופה הולכת ומתרחבת שיטת ההרכבה כאמצעי להתגבר על מחלות שורש. הירקות הם גידול חד שנתי ובעיית ההתאמה קלה יותר מאשר בעצים האמורים להחזיק שנים רבות.

    בארץ לא נזדקקו עד כה להרכבות בירקות. מניעת מחלות שורש נעשתה על ידי החדרת עמידות תורשתית (הכלאות) ועל ידי חיטוי הקרקע בכימיקלים שונים ובעיקר מתיל ברומיד שהוא יעיל מאוד וזול מאשר הרכבה. בשנים האחרונות הוחלט, ממניעים אקולוגיים, להוציא את המתיל ברומיד בהדרגה משימוש עד כדי איסור מוחלט באמצע העשור הבא. גידול מיני דלועיים ניצב בפני בעייה קשה מאין מקור עמידות, או חיטוי יעיל למחלות שורש ובעיקר למחלת התמוטטות השיח הנגרמת על ידי קומפלקס של פטריות פתוגניות בקרקע. הרכבת מלונים ואבטיחים על גבי דלעות העמידות למחלה מקלה על הבעייה במידה ניכרת.

    דלעת, מלון, אבטיח, קישוא ומלפפון שייכים כולם לאותה משפחה בוטנית: דלועיים - Cucurbitaceae, אך הם שונים זה מזה ומשתייכים לסוגים ומינים שונים. דלעת וקישוא שייכים לסוג  Cucurbita  ובתוך הסוג יש חלוקה למינים כגון ,C. moscata  ,C. laginaria C. pepo ועוד. מלון הוא Cucumis melo ומלפפון הוא Cucumis sativum. אבטיח הוא Citrullus vulgaris. מהיותם בני אותה משפחה ההרכבות נקלטות ונותנות תוצאות טובות.

    עגבניות וחצילים הנהוגים גם הם בהרכבה זה בזה שייכים למשפחת הסולניים - Solanaceae - אך נבדלים זה מזה. עגבניה היא Lycopersicon esculentum וחציל הוא Solanum melongena.

    בשנה זו יהיו כבר שטחים מסחריים של מלונים ואבטיחים מורכבים על דלעות ויש לתת את הדעת על ההיבט ההלכתי של ההרכבות (ועיין במאמרו של הרב יהודה הלוי עמיחי בחוברת זו). גם  עגבניות מורכבות נכנסות בהדרגה, אמנם מורכבות; על עגבניות, דבר שאינו מהווה בעייה מבחינה הלכתית.