הרב גבריאל קדוש

סקירת ספרים - חוות בנימין ח"ג

 

    חוות בנימין ח"ג- מרן הרה"ג שאול ישראלי זצ"ל

    בעריכת: הרב אברהם ישראל שריר, הרב נריה משה גוטל

    בהוצאת ארז, אדר תשנ"ח

 

    מרן הרה"ג שאול ישראלי זצ"ל בהקדמתו לחוות בנימין חלקים א' וב' כתב למוציאים לאור (מכון התורה והארץ, כפר דרום),

"והנה רחש לבם לעוד מעשה נוסף, שמוציאים בו טעם לשבח, והוא כינוס כל המאמרים שיצאו מתחת יד כהה שלי, מהם בענינים שעיקר עסקם בהם, כולל גם תשובות לבירור ספקותיהם, בענינים התלוים בארץ, ואגב גררא, גם שאר המאמרים, בחלקי התורה השונים והם מפוזרים באכסניות שונות, בכדי שהמחפש יוכל למצאם על נקלה".

    נראה שוודאי דברים אלו נכונים לחוות בנימין ח"ג אשר רבינו זצ"ל לא זכה לראותו.

    יחודו של רבינו הוא בריבוי כתביו בסוגיות כבדות משקל אשר התעוררו בתחומי החיים המתחדשים בארצנו ועמנו כמדינה, ונתברכנו מריבוי פירות תורתו אשר נגעו לכללי כללים של התוכן ההלכתי של הקמת מדינת ישראל  (ארץ חמדה עמ' לד), טהרת המחנה הישראלי (שם עמ' סא) גבולות הארץ, בענין דינא דמלכותא (חוות בנימין ח"א עמ' פה), מסירת שטחים מא"י (שם, עמ' צד),והפיתוח הטכנולוגי והרפואי, תכנון ערים בזה"ז (חוות בנימין ח"ג עמ' תשכז),הפריית במעבדה ותרומת אברים (שם עמ' תרפג) עד להכרעה בשאלות קשות ומורכבות.(ירושת רבנות, חוות בנימין ח"ב עמ' שצו) אך טבעי הדבר שרבינו ראה חשיבות בכתיבה בספרי זכרון ובכתבי עת שונים, כמו שנראה במקורות המאמרים, וערך את הבטאון "התורה והמדינה", "ברקאי" ועוד.

    רבינו קבע לנו  דרך בפסיקותיו אשר השפיעו על צביון עולם התורה וההלכה ועל צביון הלכות התלויות בארץ ובמדינה.

    דיוניו ההלכתיים בעניני התורה והארץ, משפטי ועיוני התורה  הפזורים נכנסים כקודמיהם לספרי חוות בנימין ובספר זה תפסו להם מקום נכבד מלבד עיוניו בעניני התורה והארץ גם  עיוניו בהלכה ורפואה בעניני הפרייה במעבדה, תרומת אברים ועוד. קדושת ארצנו והמצוות התלויות בה, ישוב הארץ וגבולותיה. קנינו של הנכרי בארץ ודיני התורה והמדינה הם הבריח המרכזי של ספרי ארץ חמדה וחוות בנימין,הוסף לכך את עיוניו בחלקי התורה הרבים בענינים מורכבים וקשים שפסק בהם הלכה למעשה כדיני אישות, קידושין, גיטין גרות ועוד המובאים בספרו משפטי שאול, עניני כלל ישראל בארצו, קדושה ומלכות מצאו את מקומם בספרו עמוד הימיני.

    הפסיקה בשכל ישר מתוך הסתכלות אחראית, רחבה ומקיפה לדורו ולדורות ובהשפעת ההנהגה ההלכתית היא שהכריעה בפסקיו של רבינו בכל התחומים ובמיוחד בתחומי מצות התלויות בארץ ובמדינה.

    החלק הארי בספר זה הוא המפתח הכללי לכל ספריו ומאמריו ההלכתיים שהתפרסמו. בבחינת דברי תורה "עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר", ומלבד שכתביו התפרסמו במהלך כשישים שנה בשלבי חייו השונים של רבינו מהיותו בישיבת מרכז הרב כתלמיד, רב כפר הרא"ה, דיין בב"ד הגדול והיותו מרביץ תורה בישיבה הק' מרכז הרב. כך שברכה מרובה גרמו לנו המו"ל שכינסו מפתח מפורט זה לתורת רבינו.

    ובכדי להכיר את גודל "בעל השמועה", די לעיין במפתח המגוון והרחב של הנושאים אשר עסק וחידש בהם הלכה לדורות, בפסיקותיו והקף לימודו בש"ס ופוסקים, ראשונים ואחרונים.

    דוגמא לחשיבות לעמידה על דעת רבינו בעזרת המפתח אפשר למצוא בספר במאמרו בענין יציאה לחו"ל לשם מטרה לימודית (עמ' תשכא, שנת תשיז) ששם מחלק רבינו בין יציאה לשם לימוד גרידא שמותרת וממדת חסידות להמנע מכך, משא"כ יציאה לצורך לימוד מקצוע מותרת ואין במניעתה אפי' מידת חסידות. והשוואת הדברים למאמרו בענין זה בארץ חמדה (עמ' מט, שנת תשכו) שהתיר יציאה לחו"ל ע"מ לחזור לכל צורך ואפילו לצורך הרשות, אולם שלא לצורך כלל אסור.

    שיטתו של רבינו וצערו על הזקקות להיתר המכירה באה לביטוי במאמרו "על סידורים נאותים בשנת השבע" (חוות בנימין ח"ג, עמ' תרכ) ובמאמרו בענין קדושת פירות שביעית (ארץ חמדה, עמ' רכג), ובהקדמתו הנפלאה לספר בצאת השנה במאמר "השמיטה במהלך הדורות",(בצאת השנה, עמ' יט). המעיין יגלה את אחריותו של רבינו בפסיקת ההלכה ולא פחות מכך את אחריותו למצוות "וחי אחיך עמך".

    יש להעיר על חוסר דיוק בפירוט ערכים מרכזיים כגון רפואה, חו"ל, צבא, נכרי, שמיטת כספים ופרוזבול (למרות שבערך שביעית בפרוזבול מפנה לערך שמיטת כספים שלא קיים). בסימון העמודים במפתח כגון (יציאה לחו"ל צ"ל תשכא, ובמפתח מקורות  חוות בנימין צ"ל תרצג) וכן חוסר דיוק בהפנייה לערכים כגון (ההפניה לספר עמוד הימיני עמ' רלט שייכת לערך עלייה לארץ).

    ברכות לחתנא דבי רבינו הרב אברהם ישראל שריר ולרב נריה משה גוטל אשר כבר נתברך מפי רבינו בהקדמתו לחוות בנימין חלקים א' וב' (הוצאת מכון התורה והארץ) וכעת זכה לקשור את החוט המשולש בתורת רבינו, חוות בנימין חלק ג' (הוצאת ארז).

     עינינו נשואות לגמר המלאכה בהוצאה לאור של ארץ חמדה חלק ב' (כלאים) ומפתח כללי לכתביו ומאמריו בעניני מחשבה.